אירועי מלחמת לבנון השנייה
מלחמת לבנון השנייה החלה ב־12 ביולי 2006 בפעולת חזבאללה, שכללה חטיפת שני חיילי צה"ל והריגת שלושה. בעקבות החטיפה פתח צה"ל למחרת ב-13 ביולי ב"מבצע שכר הולם" (לאחר מכן שונה שמו ל"מבצע שינוי כיוון") כנגד חזבאללה בלבנון. המשבר התפתח להתקפה כוללת של ישראל על יעדים בכלל שטח לבנון, ומנגד ירי מסיבי של חזבאללה על כל צפון ישראל. הלחימה נמשכה 34 יום, עד להפסקת האש ב-14 באוגוסט, ובסופה התקבע שמה בישראל כ"מלחמת לבנון השנייה".
בערך הזה מפורטים שלבי המבצע, מתקפות הטילים על ישראל והמהלכים הדיפלומטיים שנלוו אליהם, בסקירה כרונולוגית על פי ימים.
תקציר השלבים העיקרים במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבלת שלבים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שלב | ימים למלחמה | ימי לחימה | תקציר | רקטות שנפלו בישראל (ממוצע ליום) [א] |
הרוגים ישראלים | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אזרחים (ממוצע ליום)[ב] |
חיילים (ממוצע ליום)[ג] | |||||
| שלב א' פתיחה |
יום 1 (12 ביולי) |
1 | תקיפת פתע של חזבאללה. ישראל עדיין מגבשת את תגובתה. |
6 | 0 | 10 (10) |
| שלב ב' מתקפה אווירית |
ימים 2–7 (13–18 ביולי) |
6 | תקיפה אווירית מסיבית של ישראל בניסיון הכרעה ללא כוחות קרקעיים. מנגד – מטחי רקטות על יישובי הצפון ועד חיפה. |
625 (104) |
13 (2.1) |
4 (0.6) |
| שלב ג' תחילת יוזמה קרקעית |
ימים 8–20 (19–31 ביולי) |
13 | פשיטות קרקע מוגבלות ונקודתיות של כוחות מצומצמים. מנגד – המשך מטחי הרקטות. תחילת גיבוש תפיסה בינלאומית כיצד לסיים את הסכסוך באמצעות כוח בי"ל. |
1,257 (97) |
7 (0.5) |
21 (1.6) |
| שלב ד' הסלמה והרחבה לרוחב כל הגזרה |
ימים 21–31 (1–11 באוגוסט) |
11 | הצטרפות כוחות מילואים של ישראל לפשיטות בלבנון. השתלטות קרקעית נרחבת של ישראל על כפרי דרום לבנון הקרובים לגבול, ומבצעים מיוחדים. מנגד – החמרה והרחבה במטחי הרקטות על ישראל. האצת המגעים הבינלאומיים לסיום הסכסוך. |
1,762 (160) |
22 (2) |
51[ד] (4.6) |
| שלב ה' הרחבה קרקעית עד לליטאני לקראת הפסקת אש |
ימים 32–33 (12–13 באוגוסט) |
2 | החלטת מועצת הביטחון 1701 להפסקת אש ולהצבת כוח או"ם. מבצע "שינוי כיוון 11" – הרחבת הפעולה הצבאית של ישראל. מבצע גדול של הסקת כוחות עם מסוקים וצליחת אוגדת שריון בעומק השטח עד לנהר הליטאני, שנמשך יומיים וחצי עד להפסקת אש. מנגד – שיא חדש של רקטות שנורו על ישראל. |
320 (160) |
1 (0.5) |
33 (16.5) |
| שלב ו' הפסקת אש |
ימים 34–81 (14 באוגוסט – 30 בספטמבר) |
48 | הפסקת אש, עם תקריות מקומיות בודדות בלבד. צה"ל מכנס את כוחות חזרה – בהדרגה, ובמקביל כניסת כוחות צבא לבנון וכוחות יוניפי"ל. |
0 | 0 | 2 |
| סיכום | 3,970 (120) |
44 (1.3) |
121 (3.7) | |||
שלב א' – פתיחה: 12 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקיפת פתע של חזבאללה
- ישראל עדיין מגבשת את תגובתה
12 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)
בבוקר 12 ביולי, סמוך לשעה 09:00 בבוקר, תקף החזבאללה בפצצות מרגמה ורקטות את יישובי הצפון. בתקיפה נפצעו 11 חיילים ואזרחים ישראלים, חלקם במצב קשה. בשעה 09:05, חוליה של חזבאללה פרצה את גדר המערכת באזור זרעית, חדרה לשטח ישראל ותקפה בטילי נ"ט ובנשק קל שני כלי רכב צבאיים מסוג האמר שהיו בסיור על קו הגבול, הרגה שלושה חיילי צה"ל שהיו בהם, וחטפה שני חיילי מילואים – אהוד גולדווסר ואלדד רגב. החוליה נסוגה לשטח לבנון עם שני החטופים. טנק צה"לי שנכנס ללבנון במטרה לאתר את החטופים, עלה על מטען גחון וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בעת שמירה על גופות הרוגי הטנק, נהרג חייל נוסף מרסיס פצצת מרגמה.[2]
בכך נפתחה מחדש חזית הצפון וצה"ל מצא את עצמו נלחם במקביל בשתי חזיתות: האחת ברצועת עזה (מבצע גשמי קיץ), והשנייה בצפון הארץ, בגבול עם לבנון. לזמן קצר עלתה יוזמה להקמת ממשלת אחדות לאומית בנוסח שקדם למלחמת ששת הימים, אך ההצעה ירדה מסדר היום תוך שעות ספורות.[3] לאחר זמן ארוך שרצועת עזה הייתה בכותרות, החזית הצפונית הפכה מרכזית יותר בסיקור התקשורתי, בישראל ומחוצה לה.
במהלך היום הראשון של התקפת חזבאללה, לפני ההתחלה הרשמית של "מבצע שכר הולם", תקף צה"ל מעל 36 יעדים בדרום לבנון, בעיקר עמדות חזבאללה וצירי גישה מרכזיים.
שגריר ישראל באו"ם, דני גילרמן, הודיע כי פעולת חזבאללה משמעותה היא הכרזת מלחמה של לבנון על ישראל.[4] בישיבת ממשלה שנערכה ב־12 ביולי בלילה הוחלט לאשר מתקפה נגד חזבאללה והפצצת יעדים בעומק לבנון. כמו כן, נבחרו צוות שרים, הכולל את ראש הממשלה אהוד אולמרט ושישה שרים נוספים, בהם שר הביטחון עמיר פרץ כקבינט לניהול המבצע.
שלב ב' – מתקפה אווירית: 13–18 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקיפה אווירית מסיבית של ישראל בניסיון הכרעה ללא כוחות קרקעיים
- מנגד – מטחי רקטות על יישובי הצפון ועד חיפה
13 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־13 ביולי תקף חיל האוויר עשרות יעדים בלבנון, הכוללים בין השאר את נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי בביירות, את אל מנאר.
חזבאללה הגיב בירי רקטות גראד 122 מ"מ לעבר יישובי הצפון.
מספר תושבים מהצפון החלו לעזוב את בתיהם ולעבור ליישובים במרכז. גם בביירות, חלה עזיבה המונית של תושבים צפונה.
בשעות הערב דווח על נפילת רקטות מדגם פג'ר גם בשכונת סטלה מאריס בעיר חיפה.
בעקבות הירי על חיפה פרסם חיל האוויר כרוזים בביירות הקוראים לאזרחים להתרחק ממבנים השייכים לחזבאללה מכיוון שחיל האוויר עומד לתקוף מבנים אלו. מאוחר יותר באותו לילה תקף חיל האוויר מבנים של חזבאללה בדרום ביירות.[5]
14 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 ביולי הותקפו בין השאר יעדים על כביש ביירות-דמשק, נמל התעופה הבינלאומי בביירות, גשרים, מאגרי דלק ובסיס טילים נגד טנקים. כתוצאה מהפצצת מאגר דלק המשמש תחנת כוח כ-23 ק"מ דרומית לביירות, נשפכו לים התיכון כ-15,000 טון דלק, שזיהם רצועת חוף באורך של כ-150 ק"מ בלבנון וסוריה.[6] כמו כן, הופצץ וקרס מטה חזבאללה בביר חסן שבביירות. צה"ל המשיך בתקיפות גם בלילה, נפגעו מתקני גז ליד הכפר ראס אל-עין בדרום לבנון וגשר דאמור, שבהם גם נפגעו אזרחים לבנונים ופועלים סורים.
בתגובה שיגר חזבאללה מטח של רקטות על יישובי הצפון ממנו נפצעו ונהרגו מספר אזרחים ישראלים.
בשידור ישיר, הכריז נסראללה על פגיעה בסטי"ל ישראלי. צה"ל אישר כי בשעה 20:30, נפגעה סטי"ל אח"י "חנית" של חיל הים הישראלי מול חופי ביירות, בידי טיל נגד ספינות מתוצרת איראנית מדגם C-802 הסיני. כתוצאה מן הירי נהרגו ארבעה חיילים ולסטי"ל נגרם נזק כבד.[7] לאחר מכן התגלה כי מערכות ההגנה של הסטי"ל לא הופעלו. נציגי הצבא האיראני הכחישו כי הטיל יוצר באיראן.[8]
15 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 ביולי, לראשונה הגיעו הרקטות עד העיר טבריה. בשעות אחר הצהריים הוחלט להציב סוללת טילי פטריוט ליד העיר חיפה.[9] שר הביטחון, עמיר פרץ, הכריז על מצב מיוחד בעורף, המאפשר לרמטכ"ל ולאלופי הפיקוד לתת הוראות, בהתאם להערכות מצב ביטחוניות, למערכות אזרחיות שונות.[10]
בתוך כך המשיך צה"ל לתקוף את מעוז חזבאללה ברובע הדרומי של ביירות[11] בתקיפות האלו פגע חיל האוויר בין השאר, במטהו של המנהיג הרוחני של חזבאללה, השייח' מוחמד חוסיין פדלאללה. ביתו של בכיר נוסף בחזבאללה, חוסיין מוסאווי, בבעלבכ שבצפון בקעת הלבנון הותקף גם כן.[11] בנוסף תקף צה"ל את נמל טריפולי בצפון לבנון.[11]
במקביל תקף צה"ל יעדים רבים בלבנון, ביניהם, בינת ג'בייל וכן את תחנת הטלוויזיה של חזבאללה, אל-מנאר. כמו כן הותקפו מכ"מים של צבא לבנון, שלטענת צה"ל שימשו את חזבאללה לתקיפת הסטי"ל.
בתקיפה אווירית על הכפר מרווחין נהרגו 15 אנשים בפגיעה בשיירת כלי רכב, רובם נשים וילדים. צה"ל ביקש מהאזרחים לנטוש את הכפר, הסמוך לגבול עם ישראל, עד השעה 6 בערב, אך הפציץ ב-12 בצהריים. המופצצים ניסו להיכנס לעמדת או"ם כדי להינצל, אך חיילי גאנה שאיישו את העמדה סירבו לסייע להם.[12]
בשל הפגיעה של צה"ל בתשתיות הכבישים, היציאה מהערים בלבנון והמעברים ביניהן הפכו לקשים מאוד.
ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, נשא נאום ובו ביקש ממדינות העולם לעזור לו להחזיר את השליטה על דרום מדינתו, וקרא להפסקת אש בין שני הצדדים.[13] מאוחר יותר צוטט "גורם מדיני בכיר בירושלים" שהכריז כי ישראל דוחה את ההצעה להפסקת האש כל עוד לא יפורק חזבאללה מנשקו ולא יוחזרו שני החיילים החטופים.[14]
בלילה בוצע לראשונה בצה"ל ירי מבצעי במשגר רקטות M-270 MLRS "מנתץ" כנגד משגרי רקטות של חזבאללה. גלי צה"ל דיווחו שמירי ה-MLRS נפגעו משגרים רבים.[15]
16 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ב-16 ביולי, פיקוד העורף הודיע לכל התושבים בתל אביב וצפונה לגלות ערנות. סוללות פטריוט הוצבו באזור צפת.
בשעות הבוקר התרחש אסון מוסך הרכבת בחיפה. בו פגעו רקטות במוסך רכבת בחוף שמן בחיפה, בתקיפה נהרגו שמונה עובדים, ונפצעו עשרות.[16]
חיל האוויר הישראלי תקף לפני הצהריים מטרות בצור ובביירות. במהלך התקיפות פגע בתחנת השידור של חזבאללה, "אל מנאר" ששידוריה שובשו. צה"ל פיזר כרוזים הקוראים לתושבי דרום לבנון להתפנות מבתיהם עד השעה 13:00, כתגובה על ההפצצה בחיפה וכמו כן כהכנה לתקיפת משטחי השיגור המשמשים לתקיפת מטרות בישראל. בשל כך, תושבים רבים נטשו בשיירות את דרום לבנון צפונה ואחרים הסתתרו במערות ובאזורים חקלאיים. השר לביטחון פנים אמר בישיבת הממשלה כי לחץ התושבים מדרום לבנון ישפיע על הממשלה הלבנונית בביירות. בנוסף תקף צה"ל כ-10 משגרי רקטות.[17] סך הכול נהרגו באותו יום כ-40 אזרחים לבנונים ועשרות נפצעו, ביניהם 19 בעיר צור, שחלקם נהרגו מקריסת בניין. 5 אזרחים קנדים נהרגו בכפר עייטרון ו-15 בדרום לבנון.
בצהריים החלו דחפורי די-9 בהריסת מוצבי חזבאללה שעל גבול ישראל-לבנון.[18]
בשעות הערב שידר מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, קלטת נוספת בה איים להפציץ את המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה בתגובה על הפצצת אזרחים לבנונים.[19]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהיגי ועידת ה-G8 שהתכנסו בסנקט פטרבורג פרסמו[20] הודעת גינוי לפעילות חזבאללה. בין הבולטים בתמיכתם בעמדת ישראל היו ארצות הברית, בריטניה וגרמניה. צרפת ורוסיה הביעו הסתייגות מהתגובה הישראלית "הלא פרופורציונלית", לדבריהם. ראש ממשלת צרפת הגיע מאוחר יותר לביירות במסוק ונפגש עם ראש הממשלה סניורה במטרה להביא להפסקת אש מיידית, בניגוד לעמדת ישראל. בישראל פורשה הצהרת הוועידה כאור ירוק להמשך הפעילות ההתקפית בלבנון.
נשיא מצרים חוסני מובארכ נזף בחזבאללה על שלא התייעץ עם ממשלת לבנון לפני שביצע את חטיפת החיילים הישראלים. מצרים, ירדן וערב הסעודית הקימו "חזית פעולה כנגד חזבאללה" הפועלת לפירוק חזבאללה וסילוק ההשפעה האיראנית בלבנון.
17 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשרות רקטות נורו אל עבר יישובי הצפון[21] בזמן ההפצצות על ערי הצפון, פגע מטח רקטות בבניין בן 3 קומות בחיפה ומוטט חלק מקומותיו, 12 נפגעו אך לא היו הרוגים. המטח פגע גם בצפת (כולל בבית החולים רבקה זיו), ולראשונה בדרום רמת הגולן ובמגדל העמק.
אזרחים רבים בדרום לבנון עזבו את בתיהם וניסו לפרוץ אל בסיסי האו"ם באזור, כדי להינצל. האו"ם סירב לתת להם להיכנס.
אולמרט זכה לתמיכה כמעט מלאה של הכנסת, הן מהימין והן מהשמאל, בפעולות הממשלה.
מטה האיחוד האירופי הודיע, כי אירופה שוקלת להציב כוח משקיפים לשמירת השלום בדרום-לבנון. נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש חשף את עמדתו בשיחה אישית שקיים עם ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, שנקלטה במיקרופון פתוח בפסגת ה-G8[22] ולפיה הוא כועס מאוד על יוזמת מזכ"ל האו"ם לשגר כוח רב לאומי לדרום לבנון כדי להביא להפסקת אש.
18 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 ביולי, מטחי רקטות המשיכו ליפול על חיפה ועכו. בנהריה פגעה רקטה ישירות באדם, בדרכו למקלט, והרגה אותו. בשעות הלילה נורה מטח רקטות לעבר עמק החולה. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. בסה"כ נורו ביום זה 130 רקטות לאזור צפון ישראל.
עיתון הארץ דיווח על יוזמה של משרד הביטחון וחיל הים להציב ליד חיפה ספינות טילים הנושאות טילי "ברק" ליירוט רקטות קרקע-קרקע (רק"ק). טילי הברק נועדו במקור להגנה על הסטי"לים מפני טילים ורקטות.[23] חיל ההנדסה וחיל האוויר המשיכו גם באותו יום בהריסת מוצבי חזבאללה וביצירת קו גבול נקי מאיומים.
חיל האוויר המשיך להתקיף מטרות חזבאללה ביניהם משגרי רקטות, צירי תנועה ומחסני נשק ותחמושת.[24] כמו כן, מטוסי צה"ל הפציצו 4 משאיות שנשאו אמצעי לחימה מסוריה ללבנון באזור הבקעה.[25]
בכלי התקשורת הערביים דיווחו על 50 הרוגים מצהרי 17 ביולי, זאת לאחר שדווח על 10 חיילים לבנונים שנהרגו בשעות הלילה.[24][25] תוך כדי כך, עזבו כחצי מיליון איש שהפכו לפליטים את בתיהם מדרום לבנון, ומאזורים אחרים במדינה, וכ-200,000 נזקקו לסיוע של ארגון הצלב האדום.[26]
לאורך היום פינו אוניות ומסוקים אלפי אזרחים זרים ותיירים מנמל ביירות, שלא יכלו לצאת מלבנון בעקבות הפצצות נמל התעופה הבינלאומי עד אותה העת, לאחר שצה"ל הסיר באופן זמני את המצור הימי לספינות הזרות ולכוחות בינלאומיים.[27][28]
שלב ג' – תחילת יוזמה קרקעית: 19–31 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פשיטות קרקעיות מוגבלות של ישראל: קרבות קשים במארון א-ראס ובינת ג'בייל
- מנגד – המשך מטחי הרקטות
- תחילת גיבוש תפיסה בינלאומית כיצד לסיים את הסכסוך באמצעות כוח בינלאומי
19 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 ביולי המשיכו נפילות הרקטות מטבריה וצפונה ממנה. מהתקפות הרקטות ביום זה נהרגו שני ילדים ועשרות נפצעו.
שני לוחמים של יחידת מגלן נהרגו בשטח לבנון ומספר חיילים נפצעו, מצפון לאביבים, לאחר שנתקלו במחבלים. כוחות קרקעיים של צה"ל פעלו במשך היום במרחק של כקילומטר מהגבול על מנת לפגוע בתשתית הקדמית של חזבאללה. הכוחות נכנסו לשטח לבנון בגזרה המערבית, צפונית לשלומי ולראש הנקרה ופעלו לחשיפת תוואי הקרקע סביב עמדות חזבאללה באזור.
חיל האוויר תקף שישה יעדים שבהם מוחזקים כספים של חזבאללה – בבינת ג'בייל, בנבטיה, בבעלבכ ובאזור צור. 59 אזרחים לבנונים ומספר לוחמי חזבאללה נהרגו. 17 אזרחים, ובהם ילדים, נהרגו בכפר סריפא.
גם ביום זה, המשיכה הבריחה ההמונית מלבנון של עשרות אלפי אזרחים ותיירים בעלי אזרחות זרה, בעזרת כוחות בינלאומיים ממדינות שונות ואף בעזרת צבא ארצות הברית דרך מעבורות לקפריסין ודרך סוריה.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשאר אל-אסד, נשיא סוריה, הצטרף לקריאות להפסקת אש, בשיחה עם טייפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה.[29] אסד ביקש מארדואן, על פי סי.אן.אן. הטורקית, ללחוץ על ישראל להגיע להפסקת אש.
ממשלת איטליה פתחה ביוזמה לשלוח כוח צבאי איטלקי לדרום לבנון, לאורך הגבול עם ישראל, שינטרל את חזבאללה. חברי משלחת האו"ם לפתרון המשבר ביקרו בירושלים ונפגשו עם שרת החוץ ציפי לבני, הם הציעו הסכם הפסקת אש שיתבסס על החלטת האו"ם 1559.
20 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
20 ביולי התאפיין בירידה משמעותית של ירי הרקטות על ישראל יחסית לימים שקדמו לו, כאשר נורו פחות מ-40 רקטות לעומת כ-150 בימים קודמים.
במהלך הלילה, הטיל צה"ל כ-23 טונות של פצצות על בונקר חזבאללה במחנה הפליטים בורג' אל-בראג'נה בדרום ביירות, בו על פי מידע מודיעיני היו בכירי חזבאללה ואף חסן נסראללה. לטענת חזבאללה: "איש מבכירי הארגון לא נהרג" ובערב אותו יום הופיע נסראללה בריאיון טלוויזיוני לתחנת אלג'זירה ולעג לצה"ל.
בבוקר ובצהריים המשיכו להתנהל חילופי אש בין כוחות קרקע של צה"ל לחזבאללה ליד בירנית, אביבים והכפר הלבנוני מארון א-ראס. בחילופי האש נהרגו 3 מחבלי חזבאללה ונפגעו 6 חוליות מחבלים. 5 חיילי צה"ל מיחידת אגוז נהרגו ועוד 6 נפצעו. הכוחות עסקו בטיהור בונקרים של חזבאללה בכפר מארון א-ראס.[30] לפי אלוף פיקוד צפון אודי אדם בקרב זה נהרגו כ-20 מחבלי חזבאללה.
כמו כן, הפציץ חיל האוויר הישראלי יעדים בלבנון, ביניהם את כלא אל-ח'יאם.[31]
בתאונה אווירית, שבה התנגשו שני מסוקי אפאצ'י, נהרג טייס צה"ל רס"ן רן כוכבא ו-3 חיילים נפצעו.[32]
21 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 ביולי נמשך גיוס אלפי אנשי מילואים בצו 8.[33] נמשכה הפעולה הקרקעית המצומצמת של כוחות צה"ל בדרום לבנון. ביום זה נורו כ-80 רקטות שפגעו בטבריה וביישובים מצפון לה, בסוף יום זה נמנו 30 אזרחים פצועים.
22 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוחות קרקע (יחידות חי"ר, הנדסה ושריון) נכנסו לדרום לבנון כדי למגר את מוצבי חזבאללה ולאתר את אתרי שיגור הרקטות. לפני הכניסה פיזר צה"ל כרוזים בכפרי דרום לבנון ובעיר צור, שקוראים לתושבים להתפנות מיידית לנהר הליטאני. במהלך היום, בהמשך לימים שקדמו לו, מאות אלפי איש עשו את דרכם צפונה, מנתבים דרכם דרך התשתיות ההרוסות, כדי להימלט מהפצצות חיל האוויר הישראלי בדרום לבנון.[34]
לפי דברי הרמטכ"ל דן חלוץ נהרגו מאז תחילת המבצע כ-100 מחבלי חזבאללה, עשרות מהם בקרבות מארון א-ראס.[35] מנגד, חזבאללה טענו כי נהרגו מן הארגון מספר חמושים בלבד.
23 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשיך מטח הרקטות על יישובי הצפון וחיפה. מירי רקטות על חיפה.
בנשר נהרגו 2 בני אדם. בסופו של יום זה נמנו בישראל 17 אזרחים הרוגים מאז תחילת המשבר. מטחים נפלו גם בעכו, קריית אתא, וקריית שמונה.
בעקבות המטח על קריית אתא, תושבת קריית ביאליק קיבלה דום לב בגלל פיצוץ בטיל בצפון קריית אתא.
בעכו תושב בן 71 נפצע קשה וביתו נחרב מפגיעה ישירה, נשלח לבית חולים בנהריה. בקריית שמונה נפלו 9 מטחים סה"כ, רובם בשטחים פתוחים.
24 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הלילה תקף חיל האוויר עשרות כלי רכב של חזבאללה, לרבות אופנועי קשר. בנוסף, תקף חיל האוויר 9 משגרי רקטות שחלקם היו בעלי 14 קנים כל אחד, שכוונו לעבר חיפה. בסך הכול ביצע חיל האוויר עד ל-24 ביולי כ-4500 גיחות, מהן 800 גיחות של מסוקי קרב.
במסגרת מבצע "קורי פלדה" העמיקו כוחות הקרקע של צה"ל את אחיזתם בכפרים בדרום לבנון והחלו להתקדם אל עבר הכפר בינת ג'בייל, הנחשב למעוז חזבאללה באזור בו נמצאים עשרות מחבלים ואמצעי לחימה רבים. במהלך חילופי האש נהרגו קצין וחייל (מירי טיל נ"ט על הטנק בו נסעו), ונפצעו 13 חיילים (ביניהם מג"ד), נהרגו לפחות 14 מחבלי חזבאללה ונפצעו עשרות. כמו כן, שני מחבלי חזבאללה נלכדו חיים במארון א-ראס והועברו למעצר בישראל. [36][37]
בבוקר התרסק מסוק אפאצ'י מדגם "שרף" ליד כרם בן זמרה בגליל. שני טייסיו נהרגו.[38] בתחילה סברו שהסיבה לתאונה הייתה פגיעה על ידי רקטות MLRS "המנתץ".[39] אולם לאחר מכן התגבשה הסברה שהסיבה להתרסקות היא תקלה טכנית נדירה. אחד ההרוגים במסוק האפאצ'י הוא אל"ם צבי לופט, ההרוג הבכיר ביותר של צה"ל במלחמה זאת.
המשיך ירי הרקטות על יישובי הצפון, בהם צפת, עכו, קריית שמונה, נהריה וחיפה. היום נפלו כ-70 רקטות באזור הצפון, ומתחילת המשבר, 2,500 קטיושות ורקטות, 36 הרוגים ישראלים (כולל חיילים) וכ-216 פצועים.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזכירת המדינה של ארצות הברית, קונדוליזה רייס, הגיעה במפתיע לביירות ונפגשה[40] עם ראש הממשלה הלבנוני פואד סניורה. היא הביעה את דאגתה ממצבו של העם הלבנוני ומהמצב ההומניטרי במדינה. לאחר מכן היא הגיעה לישראל ונפגשה[41] עם שרת החוץ ציפי לבני. היא הביעה תמיכה בישראל, והדגישה את עמדת ארצות הברית לקראת פתרון הסכסוך: "אם למדנו משהו, זה שיש לבסס את השלום על עקרונות קבועים ומעשיים, ולא על פתרונות זמניים". בפגישה ביקשה רייס מישראל לסייע בפתרון הבעיות ההומניטריות של האוכלוסייה בלבנון ובפינוי האזרחים הזרים שטרם יצאו מלבנון.
25 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפחות 100 רקטות נורו על יישובי הצפון, בהם קריית שמונה, מעלות-תרשיחא, צפת ועכו. כ-5 בני אדם נפצעו ממטח רקטות על חיפה, אדם אחד לקה בליבו ומת. בכפר מע'אר נהרגה נערה מפגיעת רקטה בביתה.
מבצע "קורי פלדה" והקרבות בבינת ג'בייל המשיכו. בבוקר נפצעו קל כ-8 חיילים ופונו לקבלת טיפול רפואי. ראש מטה פיקוד צפון דיווח כי במבצע קורי פלדה נהרגו עד כה בין 35 ל-50 מחבלי חזבאללה.[42] ישראל הגיבה על המטח בחיפה בהפצצות נוספות בביירות על רובע הדאחייה ומוטטה רבי קומות.
במהלך הערב חיסל צה"ל את אבו ג'עפר, מפקד הגזרה המרכזית בארגון חזבאללה.[43]
בעכו פגיעה ישירה ברכב בכניסה לרחוב מוטה גור, ו-2 הרוגים פגיעת טיל בכרם ב'.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזכירת המדינה של ארצות הברית קונדוליזה רייס נפגשה[44] עם ראש הממשלה אהוד אולמרט. הביעה תמיכה בלתי מסויגת והזדהות עם סבל העם בישראל, ותבעה חזרה ללא תנאי של החיילים החטופים. לאחר מכן נפגשה[45] עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן).
שרת החוץ הבריטית, מרגרט בקט, בנאום[45] בפרלמנט הבריטי האשימה את איראן ואת סוריה שהן מערערות את יציבות האזור, ומעודדות קיצוניות במזרח התיכון שמאיימת על יציבותו.
מנגד, נשמעו איומים על ישראל מפי שגריר איראן בלבנון שאמר:[46] "נגיב בעוצמה אם סוריה תותקף". אזהרות נשמעו כלפי ישראל בטלוויזיה הסעודית בשמו של מלך סעודיה שצוטט כמי שאמר, "שאם בשל שחצנות ישראל תכשל היוזמה להפסקת האש, האפשרות היחידה תהיה עימות כולל". לעומתו חוסני מובארכ נשיא מצרים הודיע שאיננו מוכן להילחם את מלחמותיהם של אחרים ופניו לשיקום כלכלי של ארצו.
באותו יום עתר יוסי ביילין לבג"ץ על מנת לחייב את הממשלה להכריז על העימות הנוכחי כמלחמה ובכך לאפשר פיצויים לתושבי הצפון שנפגעו. בג"ץ הורה למדינה להשיב תוך 48 שעות. בתגובה הכריזה המדינה על מצב חירום מיוחד וגיבשה הסכם לפיצוי תושבי הצפון.[47] ב-2 באוגוסט דחה בית המשפט העליון, בראשות דורית ביניש את העתירה. [48]
26 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירי הרקטות ממשיך אל קריית שמונה, צפת, עכו, נהריה, קריית ביאליק, חיפה, זכרון יעקב וטבריה. למעלה מ-100 רקטות נורו אל עבר יישובי הצפון, כ-30 פגעו במעלות-תרשיחא, וגרמו ל-למעלה מ-60 נפגעים.[49]
קרב קשה התנהל בבינת ג'בייל, "בירת חזבאללה" אשר צה"ל השתלט עליה, ועד כה דווח על כ-30 נפגעים חיילי צה"ל, מהם 8 הרוגים, בחילופי ירי קרובים, הפעלת מטענים וירי טילים. הפצועים הועברו לבית החולים רמב"ם ולבתי חולים אחרים ביישובי הצפון. בקרב בינת ג'בייל לחזבאללה נהרגו כ-40 מחבלים בתקרית.[50] במהלך הערב אירעה היתקלות נוספת בין מארון א-ראס לבינת ג'בייל בה נפגעו 5 חיילי צה"ל ונהרג אחד מירי טיל סאגר לעברם.[51]
כמו כן נהרגו היום 4 משקיפים של יוניפי"ל בעקבות הפצצה שגויה של חיל האוויר הישראלי. ישראל התנצלה על התקרית אך מזכ"ל האו"ם האשים שמדובר בירי מכוון אל עבר העמדה.
חיל האוויר הפציץ את מפקדת חזבאללה בצור.[52]
למעלה מ-20 טילים נפלו בעכו וקריית ביאליק, רובם נפלו בעכו. ראש עיריית קריית ביאליק אמר שסה"כ נפלו 9 טילים בקריה, 4 הרוגים מפגיעת 2 טילים בין שכונת צור שלום לעין אפק.
לעומת בעכו היו 6 הרוגים מצפון לעיר הייתה פגיעה ישירה על בניין ברחוב העפרוני.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוועידת רומא, שניסתה למצוא פתרון למשבר, לא הגיעו להסכמה בנוגע להפסקת אש מיידית כפי שדרשה לבנון. בנאומי הסיכום של הוועדה הדגישה מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליזה רייס שהפסקת אש אפשרית אך רק בתנאי שהמצב בגבול הצפון ישתנה, לבנון תממש ריבונות בכל שטחה ותפרוש את צבא לבנון בדרומה וכן שחזבאללה יפורק בנשקו. עוד נאמו מזכ"ל האו"ם קופי ענאן וראש ממשלת לבנון פואד סניורה. הוועידה אימצה גם היא את העמדה האמריקנית שעל צבא לבנון להשתלט על הגבול עם ישראל ולמנוע חיכוך בין ישראל לחזבאללה. כמו כן, הסכימה הוועידה על הזרמת סיוע הומניטארי וכלכלי ללבנון.
27 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם ביום זה נורו למעלה מ-70 רקטות אל עבר יישובי הצפון, בהם טבריה, קריית שמונה, כרמיאל, קריית מוצקין ועכו.
צה"ל המשיך להילחם בבינת ג'בייל וחיל האוויר וחיל התותחנים המשיכו בהפגזת מרחבי שיגור. הפרשן של חדשות ערוץ 2 לענייני ערבים, אהוד יערי, העריך כי מאז תחילת הלחימה נהרגו כ-200 אנשי חזבאללה בהפצצות צה"ל והלחימה הקרקעית ואילו בקרבות הקרקע בבינת ג'בייל אמר מח"ט גולני שנהרגו בין כ-50 מחבלים. בערב ביצע חיל האוויר סיכול ממוקד בנור שלהוב, בכיר חזבאללה שהיה אחראי על הברחת אמצעי לחימה אסטרטגיים כגון רקטות ארוכות טווח. יחד עמו נהרגו עוד מספר מחבלים והושמדו מספר רקטות שהיו ברכבו. במהלך היום הופל מזל"ט ישראלי באזור בקעת הלבנון. עיתון "א-שרק אל-אווסט" טען למחרת שהמזל"ט הופל בסיוע צבא סוריה. ישראל אישרה שנפל מזל"ט עקב תקלה טכנית וצה"ל מסר שחיל האוויר הפציץ את שאריות הכלי.
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר לצה"ל לגייס 3 אוגדות מילואים, שיועמדו בכוננות למקרה שהמצב יסלים ותידרש פעולה קרקעית מורחבת בלבנון. פרץ אף הציע לקרוא לעימות בלבנון "מלחמת בין המצרים".
28 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירי הרקטות על היישובי הצפון נמשך. למעלה מ-105 רקטות נורו ליישובי הצפון, בהם מעלות-תרשיחא, קריית שמונה, נהריה חיפה ועכו, עד השעה 18:50 וגרמו ל-42 נפגעים. לראשונה נורו רקטות פג'ר 5 (או רקטות סוריות) לאזור עפולה, אותם כינה חזבאללה בשם ח'ייבר1 כדי לרמוז על ההקשר ההיסטורי, בו מוחמד השמיד והכניע את יהודי ח'ייבר. חיל האוויר השמיד את המשגר שירה רקטות לעבר עפולה.[53] כמו כן פגעה רקטה במחלקת העיניים של בית החולים לגליל המערבי שבנהריה אשר הייתה ריקה.
בהיתקלות בבינת ג'בייל בין כוח צנחנים לחזבאללה נהרגו 26 מחבלי חזבאללה ולצה"ל היו 8 פצועים, אחד קשה. המחבלים שנהרגו היו מיחידת הקומנדו של חזבאללה והיו מעורבים בחטיפת שני החיילים.[54] צה"ל המשיך בירי ארטילרי לעבר מרחבי שיגור.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש. נסע במיוחד לארצות הברית בגלל המשבר. בהצהרתם המשותפת[55] הצהירו שיש לשגר כוח רב לאומי בדחיפות ללבנון. בעקבות פגישה זו הוחלט לשלוח שוב את מזכירת המדינה קונדוליזה רייס למזרח התיכון.
29 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
למעלה מ-100 רקטות נורו לעבר צפת, טבריה, מעלות-תרשיחא, קריית שמונה, עכו ונהריה. בעכו נפגע מוסד רפואי מרקטה.[56]
צה"ל המשיך בפעילות חיל התותחנים וחיל האוויר. כוחות צה"ל יצאו מהעיירה בינת ג'בייל אחרי נזק כבד שהסבו לחזבאללה ולקראת ערב החל חיל האוויר בהפצצת העיירה החרבה.[57] בערב הפציץ חיל האוויר 60 יעדים בלבנון, בהם כביש ביירות-דמשק בקרבת גבול לבנון-סוריה. הכביש הופצץ על מנת למנוע העברת אמצעי לחימה ורקטות מסוריה לחזבאללה.
צבא לבנון תפס והחרים משגר ו-25 רקטות גראד שמצא בלב יער אורנים כ-30 ק"מ מגבול ישראל-לבנון.[58] 14 אזרחים מתו בלבנון. משרד הבריאות הלבנוני הכריז כי מהפצצות צה"ל נהרגו 458 לבנונים, מהם כ-400 אזרחים. צה"ל מציג נתונים אחרים לפיהם נהרגו עד כה 200 מחבלי חזבאללה, בהם 40 בכירים.
נשיא לבנון הנחשב מקורב לחזבאללה מסר כי הארגון מוכן להתפשר ולבצע חילופי שבויים כנגד אסירים לבנונים בלבד. בנאום טלוויזיה, נאסראללה טען כי ישראל רוצה להגיע להפסקת אש, אך המלחמה נמשכת בשל לחץ ארצות הברית. בנאום זה שהיה ארוך במיוחד, שורבבו מספר שקרים צורמים והתנצחויות עם גורמים לבנונים שביקרו את נאסראללה, ופרשנים ראו בכך עדות שמצבו של חזבאללה מתחיל להיות קשה.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזכירת המדינה של ארצות הברית קונדוליזה רייס הגיעה לירושלים בפעם השנייה באותו שבוע, ונפגשה עם ראש הממשלה אהוד אולמרט. בפגישתם הציגה[59] את התוכנית המתגבשת לפריסת כוח רב-לאומי בדרום לבנון ובמעברי הגבול שבין סוריה ללבנון. בכוח זה יישתתפו בין היתר צרפת וצבא לבנון. כמאתיים מפגינים איסלמיים תקפו באוסטרליה את מכוניתו של ראש הממשלה ג'ון הווארד לאחר שגינה את חזבאללה וצידד בזכותה של ישראל להתקיים ללא כל תנאי.[60]
30 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקריסת בניין בכפר קאנא בלבנון נהרגו עשרות אנשים. הצלב האדום וכוחות החירום הלבנוניים חילצו 28 גופות, מתוכן 19 של ילדים. עם זאת, מספר ההרוגים בתחילה הוערך בלמעלה מ-60, אך בהמשך לאחר חילוץ הגופות, התגלו מספרים נמוכים בהרבה.[61] לאחר שלושה ימים עדכנו הלבנונים את מספר ההרוגים ל-28 והנעדרים ל-13.[62] לבנון טענה שהבניין קרס כתוצאה מהפצצות חיל האוויר. צה"ל טוען, שהבניין קרס 7 שעות לאחר שנערכה ההפצצה בסמוך לבניין, ואמר כי ייתכן ואחת הפצצות שהטיל היא זאת שהתפוצצה שעות מאוחר יותר וגרמה לקריסה.[63] האירוע בכפר קאנא התרחש כ-10 שנים לאחר אירוע דומה באותו הכפר, בו נהרגו כ-100 אזרחים בזמן מבצע ענבי זעם, אירוע שגרר בסופו של דבר את סופו של המבצע בשנת 1996. האירוע, שכמות ההרוגים בו (כאירוע בודד) הייתה הרבה ביותר מתחילת המשבר, גרר תגובות קשות מלבנון וממדינות רבות בעולם שגינו את ישראל על הפעולה וקראו להפסקת אש מיידית. בלבנון טען ראש הממשלה כי מדובר בפעולה מכוונת של ישראל, וחיזק את מחבלי חזבאללה ונסראללה בראשם בעמידתם אל מול ישראל.[64] תושבי ביירות הרסו את בניין האו"ם בעיר בעקבות האירוע. ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט יחד עם דן חלוץ הביעו צער על האירוע, אך האשימו את חזבאללה בהחבאת ושיגור רקטות בסמוך לפליטים. צה"ל טען שבחסות המבנה נורו רקטות אל עבר ישראל ושצה"ל הזהיר את התושבים לעזוב את הכפר. בתגובה נאמר בתקשורת כי הילדים ששהו במבנה היו בעלי נכות ולא יכלו לצאת מן הכפר. שר הביטחון עמיר פרץ הורה לבדוק את התקרית. הפעולה גונתה על ידי חלק מהשמאל הישראלי, ומספר ח"כים מהמפלגות הערביות קראו לפעולה "טבח".[65]
חזבאללה ירה למעלה כ-150 רקטות אל עבר יישובי הצפון, שיא חדש מאז פרוץ הלחימה. למעלה מ-70 רקטות גראד ("קטיושות") פגעו בקריית שמונה וסביבתה. כתב עיתון הארץ נפצע בינוני, ו-4 בני אדם נפצעו קל מרסיסים.[66]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הגעת התמונות על מותם של אזרחים רבים ובהם ילדים בכפר קאנא, התמיכה בעמדת ישראל הדרדרה והתמיכה בהפסקת אש עלתה. מלבד ישראל, רק שתי מדינות תמכו בהמשך המבצע: ארצות הברית ובריטניה, כשבבריטניה רק חלק מהממשל תומך בישראל והציבור מסתייג מהדרישה ומבקש הפסקת אש. רובה ככולה של אירופה הסתייגה מהמבצע.[67] גינויים לישראל וקריאות להפסקת אש – בין היתר מפי נשיא צרפת ז'אק שיראק, מלך ירדן ושרת החוץ הבריטית.
ישראל הביעה צער[68] אך מזכירת המדינה של ארצות הברית קונדוליזה רייס נאלצה לבטל את ביקורה בביירות.
31 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות האירוע הסכימה ישראל להגביל את פעילות חיל האוויר למשך 48 שעות, ולאפשר לתושבי דרום לבנון להימלט ללא פגע, עד שיושלם תחקיר צה"ל לאירוע בכפר קאנא. ההגבלה נכנסה לתוקפה בשעה 2:00 בלילה. למרות זאת, חיל האוויר ביצע מספר גיחות התקפה – בעיקר כדי לחפות על כוחות הקרקע. באחת התקיפות נהרג קצין של צבא לבנון אחרי שטיל נורה אל עבר רכב שבו היה אמור להיות בכיר חזבאללה. צה"ל הביע צער על התקרית. בתקיפה אחרת הופצצה משאית סמוך לגבול לבנון–סוריה. בצה"ל טענו שהיא נשאה אמל"ח. בלבנון טענו שאת התקיפה ביצע מזל"ט.[69] באחת מתקיפות חיל האוויר חוסל ג'יהאד עטיה, בכיר בחזבאללה שהיה אחראי על חטיפת 3 החיילים בהר דב בשנת 2000.[70]
בפעילות קרקעית של צה"ל בכפר התהפך נגמ"ש פומ"ה ו-3 חיילים נפצעו קל, טנק שבא לחלצו נפגע מטיל נ"ט אך לא היו נפגעים. בקרבות בכפרים קילה וטייבה נפצעו קל 11 חיילים ונהרגו 10 מחבלי חזבאללה.[71]
בצה"ל טוענים שהסבו מכה קשה למערך הרקטות לטווח בינוני-ארוך של חזבאללה, ובכך מסבירים את השקט היחסי בחיפה בימים האחרונים. בין השאר הופחת בחצי מספר הרקטות 220 מ"מ הסוריות והושמדו שני שלישים מרקטות הזילזאל.[72]
חזבאללה ירה רקטות מעטות אל עבר קריית שמונה. היה זה היום השקט ביותר בצד הישראלי מאז תחילת הלחימה. לא היו נפגעים. כמו כן, נחתם הסכם פיצויים עם משרד האוצר לאנשי הצפון העוסקים בתעשיית התיירות.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ביקורה של קונדוליזה רייס ובעקבות האירוע בכפר קאנא, הסכימה ישראל להגביל את פעילות חיל האוויר למשך 48 שעות, ולאפשר לתושבי דרום לבנון להימלט ללא פגע, עד שיושלם תחקיר צה"ל לאירוע בכפר קאנא. למרות זאת, בנאום שנשא ראש הממשלה אהוד אולמרט הוא אישר "פתיחת מסדרון הומניטרי" אך הכחיש כי יש הפסקת אש ואמר כי ישראל תמשיך להילחם בחזבאללה. נשיא לבנון אמיל לחוד התבטא אף הוא באופן לוחמני ואמר שיסרב להפסקת אש כי חזבאללה השיג ניצחון צבאי על ישראל.[73]
שלב ד' – הסלמה והרחבה: 1–11 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הצטרפות כוחות מילואים של ישראל לפשיטות בלבנון*
- השתלטות קרקעית נרחבת של ישראל על דרום לבנון, על מנת ליצור "אזור ביטחוני מיוחד"
- מבצעים מיוחדים בעומק לבנון
- מנגד – החמרה והרחבה במטחי הרקטות על ישראל
- האצת המגעים הבינלאומיים לסיום הסכסוך
1 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר לפנות בוקר את הרחבת הפעילות הצבאית בלבנון שתכלול בנוסף לחטיבות גולני, הצנחנים והנח"ל, שתי חטיבות שריון (חטיבה 7 וחטיבה 401) וגדודי הנדסה קרבית גם כוחות מילואים. במסגרת הפעילות יצור צה"ל "אזור ביטחוני מיוחד" שהוא רצועת ביטחון בעומק של 6 ק"מ מהגבול.[74] כוחות צה"ל הכוללים שלוש חטיבות חי"ר ושלוש חטיבות שריון, נכנסו לכפרים לבנונים בגזרה רחבה מאוד בין מטולה לזרעית. התנהלו חילופי אש כבדים בין צה"ל לחזבאללה בכפרים קילה, א-טייבה ובכפר עייתא א-שעב מול זרעית. בקרבות נהרגו לפחות 10 מחבלי חזבאללה ואילו בצה"ל ומעריב דיווחו שנהרגו 20 מחבלים.[75] לצה"ל נהרגו קצין ושני חיילים מכוח הצנחנים. השר יצחק הרצוג אמר שנהרגו מתחילת הלחימה 400 מחבלי חזבאללה.[76]
מספר רקטות (בערך 9) ופצצות מרגמה נורו אל עבר מטולה ואצבע הגליל.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעת החלטה של האיחוד האירופאי הקוראת להפסקת אש מיידית בלבנון סוכלה בידי שרי החוץ של בריטניה וגרמניה.
2 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפנות בוקר – מבצע מיוחד ("מבצע חד וחלק") של צה"ל: פשיטת כוחות מובחרים מוסקים של צה"ל בעומק לבנון על העיירה בעלבכ. במהלך הפעולה פשטו הכוחות על בית חולים ששימש לדברי צה"ל כמפקדה של חזבאללה ולקחו עימם חומר מודיעיני. היעד היה כנראה אחד מחברי מועצת השורא העליונה, השייח' מוחמד יזבכ או חסן נסראללה עצמו, שהיו אמורים לשהות בבית החולים של חזבאללה, אך בצה"ל הכחישו.[77] במהלך הפעולה נהרגו כעשרה אנשי חזבאללה וכ-11 אזרחים סורים ולבנונים ונשבו חמישה פעילים.[78] לטענת מקורות לבנונים, מדובר באזרחים מעל גיל 50 שאינם אנשי חזבאללה, ביניהם אדם מבוגר ששמו חסן דיב נסראללה, אך אינו קשור למזכ"ל הארגון. ישראל שמרה את השבויים כקלפי מיקוח לשחרור שני השבויים הישראלים בידי חזבאללה.
לאחר שתי יממות של כמעט שקט מוחלט מצד חזבאללה, מאז פרסום הפסקת האש מצד ישראל בתקשורת, שבעקבותיהן נטען על ידי פרשנים שונים כי יכולת השיגור של חזבאללה נפגעה קשות, חודש ירי הרקטות לעבר ישראל באופן מאסיבי, 231 רקטות נחתו בצפון, החל מנהריה וכלה בצפת, בקריות ודרומית לעפולה. אדם אחד נהרג בקיבוץ סער[79] ו-120 נפצעו, מתוכם 5 במצב בינוני (בקיבוץ סער 16 נפצעו, אחת קשה). לראשונה נפלה רקטת ארוכת טווח בשטחי הרשות הפלסטינית – סמוך לפקועה, ליד ג'נין. רקטה ארוכת טווח נוספת (302 מ"מ סורית) נחתה בעמק יזרעאל.[80]
בשעות הערב נחתו 75 רקטות בעכו, ראש פינה, חצור הגלילית וחיפה.
חיל האוויר תקף 3 משגרי רקטות ארוכות טווח שירו לעבר חיפה עפולה ובית שאן. המשגרים מוקמו סמוך לבתי מגורים ואחד מהם הושמד.[81]
כוחות הקרקע של צה"ל המשיכו בהשתלטות על כפרים בדרום לבנון: מיס אל-ג'בל, מוחייביב, בלידא, שיחין, רג'מין, מג'דל זון, א-טייבה, אל-עדיסה, רב א-ת'לאת'ין, עייתא א-שעב, מארון א-ראס ובינת ג'בייל. במהלך הלחימה תפסו הלוחמים אמצעי לחימה רבים והשמידו משגר רקטות. חייל נפצע קשה ועוד 2 נפצעו קל בקרבות בכפר מוחייביב שבגזרה המזרחית. בקרבות נהרגו 10 מחבלי חזבאללה.[82] בערב התנהלו חילופי אש כבדים בכפר עייתא א-שעב, 7 חיילים נפצעו ואחד נהרג. בקרבות נהרגו בסך הכול בין 30 ל-35 מחבלי חזבאללה.[83]
קצין בכיר בצה"ל העריך כי לחזבאללה נהרגו בין 350 ל-400 מחבלים מאז פתיחת מבצע שינוי כיוון (עד ל-2 באוגוסט 2006).
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנאום שנשא ראש הממשלה אהוד אולמרט הוא אמר שהמלחמה בלבנון יוצרת מציאות חדשה במזרח התיכון וש"ניצחונה של ישראל בלבנון ייתן לה תנופה לביצוע ההיפרדות מהפלסטינים ופינוי רוב היישובים ביהודה ושומרון". בתגובה זכה אולמרט לגינויים חריפים מהימין שהאשים אותו בפגיעה בקונצנזוס ואחדות העם.[84] בהמשך חזר בו אולמרט והבהיר כי "אין קשר בין הלחימה בלבנון למהלכים מדיניים עתידיים".[85]
3 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן הפסקת האש החלקית, התגלו גופות רבות של לבנונים שלא ניתן היה להגיע אליהן קודם, חלקן כבר במצב של רקבון. פואד סניורה, ראש ממשלת לבנון, העריך שבמבצע נהרגו עד כה כ-900 לבנונים, וכרבע מאוכלוסיית לבנון, כ-900,000 איש, הפכו לפליטים. על פי מקורות לבנונים, 603 מההרוגים אזרחים. נזקי ההפגזות הישראליות ללבנון נאמדו בין שני מיליארד לשניים וחצי מיליארד דולר. בישראל נמנו עד כה כ-56 הרוגים מתחילת המשבר.
חיל האוויר הפציץ בלילה כ-120 יעדי חזבאללה, ביניהם משגרי רקטות, כלי רכב שנשאו נשק, 35 מבנים ומפקדות של הארגון ותשתיות. ישראל שבה להפציץ בדרום ביירות. בהפצצות בצור נהרגו שבעה אנשים מהתמוטטות בניין, ביניהם זוג בני 80.
בקרבות בגזרה המערבית הרגו כוחות צה"ל 13 מחבלי חזבאללה, שבו 7 מחבלים, השמידו 2 משגרי רקטות ומצאו מחסן עם אמצעי לחימה רבים.[86]
בכפר רג'מין שבגיזרה המערבית – פגיעה ישירה של טיל נ"ט בנגמ"ש פומ"ה ישראלי גרמה להריגתם של 3 חיילים ישראלים.[87] חייל נוסף נהרג בכפר א-טייבה, גם הוא מירי נ"ט.
מתקפת הרקטות הכבדה על העורף הישראלי נמשכה. במהלך היום נורו מעל 180 רקטות אל קריית שמונה, עכו, מעלות-תרשיחא, כרמיאל, צפת ונהריה שגרמו להריגתם של 11 אזרחים (8 בעכו – בהם אב ובתו, 3 במעלות-תרשיחא) ולפציעתם של 28 נוספים, 13 מהם קשה.[88]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלך ירדן עבדאללה, התבטא באופן חריף כי ישראל תיפגע מהמבצע וטען כי בעקבותיו יוקמו ארגוני טרור חדשים דוגמת חזבאללה גם במדינות אחרות כמו מצרים וירדן. בארצות הברית, ג'ורג' בוש האב מתנגד למבצע הישראלי, מול הנשיא שתומך בו. בקואלה למפור בירת מלזיה התכנסה אספה של 56 מדינות העולם האיסלאמי, מהן 17 מדינות ערב. מטרת הכנס הייתה ניסיון להשיג הפסקת אש מיידית בלבנון ובעזה. בכנס, נציג פקיסטן הגדיר את המשבר כ"טבח".
מנגד, שר הביטחון עמיר פרץ הורה לצה"ל להיערך למבצע שיכלול תפיסת שטחים עד לקו נהר הליטני.
4 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוגדה 366 גויסה ללא משימה. מאוחר יותר הוטלה לכיוון אל-ח'יאם ומרג' עיון.
במהלך הלילה, על אף איומי חסן נסראללה על שיגור טילים לעבר תל אביב אם ישראל תפציץ את ביירות ("אם תפציצו את בירתנו, נפציץ את בירתכם, תל אביב"), המשיך חיל האוויר הישראלי והפציץ באופן מסיבי את ביירות. ההפצצות התמקדו בעיקר ברובע עוזאי השיעי, אך לראשונה הפציצה ישראל גם את צפון ביירות, באזורים המזוהים עם הנוצרים. כמו כן הופצצו צור ובעלבכ.
חיל האוויר הפציץ משאיות שנשאו שזיפים ואפרסקים סמוך למחסן קירור בכפר קעא בגבול שבין סוריה ללבנון והרג מעל 30 חקלאים, רובם כורדים בעלי אזרחות סורית. כמו כן, פגע בכביש החוף הלבנוני, שנחשב נתיב בטוח ל"מסדרון סיוע" לדרום, ובתחנת כוח במזרח לבנון, סמוך לאגם קרעון. האיחוד האירופי הכריז כי ההפצצה של כביש החוף תזיק לתושבי דרום לבנון המנסים להימלט צפונה ומבקשים להיחלץ מהיישובים המופצצים. מצה"ל נמסר שהתקיפות כוונו על מנת למנוע הברחת אמצעי לחימה מסוריה.[89]
קצין ושני לוחמים מחטיבת גולני נהרגו במהלך פעולה בכפר מרכבה ואילו בא-טייבה נפצעו קשה לוחם שריון ולוחם הנדסה מירי טיל נ"ט של חזבאללה. במקביל, נהרגו 7 מחבלי חזבאללה. בקרבות עם חזבאללה בכפר א-טייבה נהרגו עד כה 20 מחבלים ומאז תחילת הלחימה בצפון נהרגו כ-400 מחבלי חזבאללה.[90]
מטחי רקטות כבדים נורו לעבר קריית שמונה, כרמיאל, עכו ורמת הגולן. חלק מהרקטות אף נחתו בשטח סוריה, סמוך לעיר קוניטרה.[91] במטח רקטות נהרגה אישה אחת בשעה שניסתה לגונן על ילדיה ועוד 2 נפצעו קשה בכפר מראר, וכן נהרגו עוד 2 בני אדם במג'ד אל-כרום. בסך הכול נהרגו ביום זה 3 אזרחים.[92]
בשעות הערב המוקדמות המשיכו מטחי הרקטות לעבר עמק יזרעאל ורקטות נחתו בעפולה, רמת ישי ומגדל העמק. בהמשך הערב נחתו רקטות ארוכות טווח גם בפרדס חנה ובנימינה ולראשונה גם בחדרה. בסך הכול נורו היום למעלה מ-200 רקטות אל עבר ישראל.[93]
5 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה נהרג חייל צה"ל מחיל ההנדסה בכפר נאבי אל-עואדי מפגיעת פצצת מרגמה בנגמ"ש הפומ"ה בו נסע, חייל נוסף נפצע קשה.[94]
בעקבות הטילים על חדרה ביצעה שייטת 13 פשיטה לילית מוסקת באזור צור. המטרה הייתה לפגוע בחוליה שירתה אמש רקטות לראשונה על חדרה. לוחמי השייטת נחתו צפונית לצור, נתקלו באנשי חזבאללה וניהלו עמם קרב יריות, במהלכו נפצעו 8 לוחמים (2 קשה), ונהרגו לפחות 7–10 מחבלים, בהם בכירי המפקדים של מערך ירי הרקטות האסטרטגי של חזבאללה.[95][96][97]
במהלך היום נמשכו חילופי אש כבדים בין צה"ל לחזבאללה. חייל ישראלי נפצע קשה מפצצת מרגמה שנורתה אל עבר ישראל. במהלך העימותים בגזרה המזרחית נהרגו כ-40 מחבלי חזבאללה בימים האחרונים.[98] בכפר עייתא א-שעב נהרג חייל מילואים מפגיעת טיל נ"ט ונפצעו עוד 4. בלחימה בכפר נהרגו כ-30 מחבלים.[99]
אל עבר ישראל נורו מעל 130 קטיושות, שגרמו להריגתן של אם ו-2 בנותיה בכפר ערב אל עראמשה[100] ולמותה של קשישה מדום לב בקריית אתא במהלך אזעקה.[101]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית וצרפת הודיעו כי הגיעו להסכמה על הנוסחה להפסקת אש ויעלו אותה לדיון במועצת הביטחון של האו"ם. במסגרת ההצעה מדובר על הפסקת האלימות – אך לא באופן מיידי תוך שמירת הזכות לישראל להגיב אם תותקף, תגבור של יוניפי"ל בכוח רב-לאומי, פירוז דרום לבנון ממליציות חמושות, שחרור החטופים הישראלים ללא תנאי ודיון באסירים הלבנונים וכן בחוות שבעא.[102]
6 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הלילה המשיכו קרבות קשים בין צה"ל לחזבאללה. בקרבות נפצע חייל מילואים קשה, נהרגו 12 מחבלים ו-3 נלקחו בשבי.[103] כמו כן השמידו הכוחות 3 משגרי רקטות, בונקר, 3 מחסני אמל"ח וכלי רכב של חזבאללה. בקרבות סוף השבוע נהרגו לפחות 50 מחבלי חזבאללה. חיל האוויר המשיך בהפצצת יעדי חזבאללה ופגע ב-80 מטרות, בהן: 10 משגרי רקטות, 3 גשרים, מפקדות, רובע הדאחייה בדרום ביירות, חדר מבצעים ומחסני אמל"ח.[104] במהלך היום המשיכו הקרבות וכוח קרקעי של צה"ל השמיד 2 משגרי רקטות בכפרים בדרום לבנון.[105] בקרבות בכפר מוחייביב נפצע קשה חייל מגולני ועוד 4 נפצעו קל-בינוני, וכן נהרגו 16 מחבלים. הכוח נפצע כאשר טיהר בית ובו מצבור אמל"ח שהתפוצץ. החיילים השמידו 2 משאיות עמוסות ברקטות ותפסו מצבור ובו 100 פצצות מרגמה. בצהריים תקף חיל האוויר את שכונת דאחייה בביירות, בהתקפה נהרגו 6 בני אדם.[106] בערב הרג כוח מילואים מחטיבת "מרכבות הפלדה" של חיל השריון הישראלי 8 מחבלי חזבאללה והשמיד 2 מחסני טילי נ"ט באזור הכפר ירון. בבוקר נכנסו דחפורי די-9 לכפר עייתא א-שעב והחלו להרוס בו בתים, אחרי קרב שהתנהל שם אתמול.
במהלך פעילות צה"ל נלקח בשבי אחד המחבלים המעורבים בחטיפת החיילים, כך דיווח ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין.[107]
ב-6 באוגוסט יצא כוח "משנה אטלס" – כוח הנדסה קרבית שכלל 14 לוחמים-פלסים, 3 דחפורי D9 ו-2 נגמ"שי פומ"ה בפיקוד סמ"פ בדרגת סגן – תפקיד הכוח היה לפתוח ציר באורך 10 ק"מ בזירת האירוע בה ארעה החטיפה ולפתוח את הדרך לשתי אוגדות. במהלך המבצע נכנס הכוח לוואדי דבל, שם סבל מניתוק הקשר עקב חוסר קליטה, ונקלע למארב של עשרות לוחמי חזבאללה. דחפור אחד נפגע מירי טיל נגד טנקים ושני אנשי צוותו נפצעו קשה, ודחפור נוסף נפגע ממטען צד. הכוח נלחם בעשרות מחבלים והצליח למנוע את חטיפת הפצועים. לאחר שנפסקה האש המשיך הכוח בפריצת הציר והשלים את המשימה. הכוח הגיע 10 ק"מ לעומק לבנון, שם עצר בגלל הזריחה והקים מגנן לכוח. במגנן חזר הקשר והפיקוד הורה לכוח לחזור לארץ. בדרך חזרה פינו פרמדיק פצוע מחטיבת הצנחנים, אותו העמיסו על הפומ"ה. בדרך חזרה נפגע דחפור נוסף מירי טיל נ"ט, אך אנשי הצוות לא נפגעו, ומייד לאחר מכן פגע טיל נ"ט נוסף בפומ"ה והרג את הפרמדיק מהצנחנים ופצע את כל יושבי הפומ"ה, חלקם קשה. הכוח עלה בקשר ומפקד גדוד 601 הזעיק חילוץ. כעבור 30 שעות מאז תחילת הפעולה חולץ הכוח והפצועים פונו לבית החולים נהריה.[108]
מטח הרקטות הכבד על ישראל נמשך וגרם למחיר הכבד ביותר עד כה של נפגעים בעורף: 15 הרוגים. למעלה מ-160 רקטות נורו אל הצפון, כאשר 30 מהן נחתו באזור קריית שמונה ולמעלה מ-7 באזור חיפה. רקטה שפגעה בכפר גלעדי גרמה ל-12 הרוגים ו-17 פצועים, כולם חיילי מילואים.[109] בצהריים נורה מטח נוסף אל עבר קריית שמונה, שלומי, ראש פינה, כרמיאל ועכו ובערב נורו גם 2 מטחים אל עבר חיפה והקריות. חיל האוויר תקף והשמיד בצור את המשגר שירה לעבר חיפה.[110] משגר נוסף שירה רקטות "רעד 2" אל חיפה מקאנא פגע בבית בחיפה וגרם לקריסתו. מההריסות חולצו 3 הרוגים ו-37 פצועים.[110] קשישה נוספת מתה מדום לב עקב רעש נפילת הרקטה.[111] כשנה לאחר מטחי הקטיושות, נפטר אחד הפצועים והפך להרוג האחרון של מלחמת לבנון השנייה.[112]
בתגובה השמיד חיל האוויר את המשגר בקאנא וכוח מיוחד של צה"ל השמיד 7 משגרי רקטות בכפרים באזור צור והרג 3 מחבלים.[113]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזבאללה, לבנון, סוריה ואיראן הודיעו כי הן דוחות את הצעת הטיוטה האמריקנית-צרפתית. לבנון התנגדה להפסקת אש כל עוד חיילי צה"ל נמצאים בתחומה.
7 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הלילה תקף חיל האוויר 150 מטרות חזבאללה, בהם 50 מפקדות ובונקרים, 10 מנהרות ויערות ששימשו את הארגון וכלי רכב שנשאו אמל"ח.
בקרב בבינת ג'בייל נהרג חייל אחד מחטיבת הצנחנים, נהרגו 2 חיילי שריון ונפצעו עוד 3, ונהרגו 5 מחבלים. בהתקלות נוספת נפצעו עוד 3 חיילים ונהרגו עוד 4 מחבלים. בקרבות נוספים נהרגו עוד 6 מחבלים, בהם 4 נושאי נ"ט, בידי חיילי צה"ל. כוח של חיל ההנדסה פוצץ את מפקדת חזבאללה בגזרה הדרום מערבית (מוצב כרכום לשעבר) בו היו 2 משגרי רקטות ומצבור טילי נ"ט.[114][115] בצהריים קרב נוסף באזור בינת ג'בייל: בקרב נהרגו 8 מחבלים, נתפסו רובים ו-2 מטולי RPG-7 ונחשפה מפקדה של חזבאללה ובה חומר מודיעיני.
בהפצצת חיל האוויר בכפר חולא קרסו מספר בניינים ובתחילה טען ראש ממשלת לבנון כי נהרגו בהפצצה יותר מ-40 בני אדם, טענה שלאחר מכן חזר בו ממנה והודה שנהרג אדם אחד בלבד באירוע. שר הבריאות הלבנוני אמר כי מאז תחילת המלחמה נהרגו כ-1,000 בני אדם בלבנון.[116] בערב הפציץ חיל האוויר מטרות בדרום ביירות. בהתקפה נפגעו עשרות לבנונים ולטענתם לפחות 15 נהרגו.
בערב הפיל צה"ל מזל"ט של חזבאללה שטס מעל הקריות. המזל"ט הופל בתוך הים והיה חשש שנשא עמו מטען חומר נפץ במשקל עשרות ק"ג.[117]
מעל 160 רקטות נורו לעבר הצפון. רק בצהריים פגעו מעל 50 רקטות באזור אצבע הגליל ואזור קריית שמונה. עוד 10 רקטות נורו אל עבר נהריה ועכו.[118]
לפי עיתון מעריב של 8 באוגוסט 2006, נהרגו מאז תחילת המלחמה 100 ישראלים, נורו 3,337 רקטות לעבר ישראל, למעלה מ-1,065 אירועים טופלו על ידי מד"א, וחיל האוויר ביצע 7,600 גיחות של מטוסי קרב ו-1,600 גיחות של מסוקי קרב, בהן הוטלו 2,600 טון של פצצות על כ-5,000 מטרות.
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוועידת שרי החוץ הערביים בביירות גינה ראש ממשלת לבנון פואד סניורה את התקפות צה"ל והאשים כי "ישראל פועלת רק מיצר נקם". למרות זאת הוא אמר ש-15,000 חיילים מצבא לבנון מוכנים להתפרש על הגבול בנוסף ל-2,000 חיילים מכוח רב-לאומי בתנאי שצה"ל יצא מלבנון.[119] צבא לבנון הודיע על גיוס מילואים לקראת פרישה אפשרית בדרום.[120] בישיבת ממשלה שנערכה בערב החליטה ממשלת לבנון לפרוש את הצבא בדרום אחרי נסיגת צה"ל, גם השרים מחזבאללה תמכו בהצעה. בגזרה המזרחית פשטה חטיבת הנח"ל על הכפר מיס אל ג'בל, סיירת נח"ל חשפה מעבדה של חזבאללה שהכילה אמצעי תצפית מתקדמים ביותר, חדר בקרה עם מחשבים חדישים ומכשירי קשר צה"ליים, וסורק ערוצים, שתדרו היה מכוון על התדר של רשת מסוקים צפון ורפואה. כמו כן נמצאו חוברות ללימוד עברית ונוהלי דיבור בקשר. עוד נמצאו כלי נשק ומדים של לוחמי חזבאללה. בשעות הצהריים תקפו אנשי חזבאללה את הבית במטרה להשמיד את המעבדה באמצעות ירי נ"ט לקומה השנייה (בה הייתה המעבדה ממוקמת),ירי בנשק קל וזריקת רימונים. חיילי צה"ל השיבו אש והתוצאה הייתה שישה מחבלים הרוגים (לכוחות צה"ל לא היו נפגעים).
בתוך כך אישרה ישראל הרחבה נוספת של המבצע בלבנון, בתגובה לירי הרקטות הכבד. צה"ל פיזר כרוזים האוסרים על כלי רכב לנוע אחרי 22:00 בלילה.
8 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה הפציץ חיל האוויר 80 יעדי חזבאללה. מאז הבוקר הפציץ חיל האוויר 128 יעדי חזבאללה, מהם 99 מבנים ששימשו את הארגון.[121] בצהריים נהרגו כ-14 לבנונים בהפצצת חיל האוויר ליד רזיה.[122]
פרמדיק מהצנחנים נהרג מירי טיל נ"ט מסוג פאגוט אל עבר נגמ"ש הפומ"ה בו נסע סמוך לכפר דבל. בקרבות עם חזבאללה נהרגו 7 מחבלים ו-5 נלקחו בשבי.[123] בכפר לבונה נהרגו 2 חיילי מילואים מעוצבת ברעם. בערב חילופי אש בבינת ג'בייל: 7 חיילים נפצעים מירי טיל נ"ט ו-4 מחבלים נהרגים.[124] בקרב בבינת ג'בייל נהרגו 2 לוחמים מחטיבת הצנחנים ו-4 מחבלי חזבאללה.[125] כמו כן, חטיבת אלכסנדרוני לקחה בשבי 3 מחבלים. מדרום לצור סיירת צנחנים הרגה 4 מחבלים והשמידה 11 משגרי רקטות. בסך הכול בשורה של קרבות הלילה והיום נהרגו יותר מ-30 מחבלי חזבאללה.
בנוסף פרץ צה"ל לשידורי אל-מנאר והציג סרטונים בהם גופות מחבלים וסרטונים המציגים את חסן נסראללה כשקרן. כמו כן מונה סגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי לנציג הרמטכ"ל בפיקוד צפון. למרות הכחשה מצד הרמטכ"ל, היו שפירשו צעד זה כהבעת אי-אמון של חלוץ באודי אדם, אלוף פצ"ן.[126] מאז תחילת מבצע שינוי כיוון הרג צה"ל כ-470 מחבלי חזבאללה.[127]
למעלה מ-140 רקטות נורו אל עבר ישראל, 19 נחתו באזור קריית שמונה ו-7 נחתו באזור עכו. מטח נוסף פגע גם במעלות-תרשיחא, כרמיאל וחצור הגלילית. מהירי נפצעו מספר אזרחים.[128]
9 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה תקף חיל האוויר 120 מטרות של חזבאללה, בהם 4 משגרים ובית במחנה הפליטים עין אל-חילווה. בתקיפות נהרגו 2 פלסטינים, ודווח על כך שנפגע בכיר של חזבאללה.[129] בצהריים תקף חיל האוויר 2 משגרי רקטות ארוכות טווח מזרחית לצור, מהן כנראה נורתה האש אל עבר אזור הגלבוע.
היום הקשה ביותר לצה"ל בלוחמה בלבנון: בבוקר בכפר רג'מין נהרגו 4 מחבלים בחילופי אש עם צה"ל. בצהריים התנהלו חילופי אש כבדים בכפרים עייתא א-שעב, א-טייבה ודבל. בחילופי האש נהרגו 15 חיילי מילואים של צה"ל, 9 מהם חיילים מיחידה מובחרת שנהרגו כאשר המבנה שבו שהו קרס עקב פגיעת טיל נ"ט, ונפצעו 38 חיילים. לפי חדשות 10 בחילופי האש נהרגו 40 מחבלים, בהם חיילים איראניים של משמרות המהפכה.[130]
מטח הרקטות הכבד על ישראל נמשך ועד הצהריים נורו לעבר ישראל 160 רקטות. רקטות ארוכות טווח בקליבר 302 מ"מ, אותן כינה חזבאללה בשם "חייבר 1" פגעו בבית שאן וחיפה. רקטות נוספו נחתו ליד פקועה, בשטחי הרשות הפלסטינית. בנוסף אליהן פגעו רקטות קצרות טווח בצפת, קריית שמונה ועכו (על עכו נורו למעלה מ-60 רקטות).
כמו כן, החלה הממשלה לארגן פינוי לצורכי "רענון" לתושבי קריית שמונה, לפחות 500 פונו לכפרי נופש באזור המרכז והדרום.[131]
במהלך הלחימה בצפון סיכלו כוחות הביטחון 8 פיגועים ועצרו 12 מחבלים מתאבדים בשטחי יהודה ושומרון.[132]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנון וצרפת רצו לשנות את הטיוטה שהסכימו עליה ארצות הברית וצרפת. ארצות הברית התנגדה לשינוי טיוטת ההחלטה ובפרט להכנסת קריאה לנסיגת צה"ל, וזאת מחשש ליצירת ואקום בדרום לבנון. על כן נדחתה ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם עד ליום שישי.[133]
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר ברוב של 9 תומכים ו-3 נמנעים הרחבת הפעילות הקרקעית של צה"ל עד לנהר הליטני במטרה לפגוע במערך הרקטות קצרות הטווח של חזבאללה. אולמרט ופרץ הוסמכו לקבוע את גבולות הפעולה ואת מועדה. בימין בירכו על ההחלטה אך טענו שהיא הגיעה באיחור רב, בעוד השמאל גינה אותה.[134]
10 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוחות של צה"ל פועלים באזור אל-ח'יאם ומרג' עיון, שם מתנהלים חילופי אש עם חזבאללה. בקרבות נהרג חייל מילואים אחד ו-9 נפצעו קשה, כולם מירי טילי נ"ט. בקרבות נהרגו גם 8 מחבלי חזבאללה והושמדו 2 משגרי רקטות.[135]
ביום ה-30 למלחמה נורו למעלה מ-160 רקטות אל עבר ישראל. פעוט ואמו נהרגו מפגיעת רקטה בכפר הערבי דיר אל אסד סמוך לכרמיאל.[136]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל הקפיאה את הכניסה הקרקעית הגדולה בעקבות לחץ אמריקני. הכניסה הוקפאה כדי לראות האם יש פתרון דיפלומטי בזמן הקרוב. במקביל, הואצו המגעים הדיפלומטיים בנוגע לטיוטה להפסקת האש.
11 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל הים הישראלי פגע במשגרי רקטות סמוך לצור. חיל האוויר הפציץ חוליה של חזבאללה. לפי דובר צה"ל השמידו כוחות צה"ל כ-10 משגרים ביממה האחרונה. חזבאללה הפיץ שקר כאילו פגע באוניית חיל הים, בצה"ל הכחישו. בקרבות ברג'מין ובית יהון נהרגו 11 מחבלי חזבאללה, וחייל ישראלי נפצע בינוני. חייל מילואים נהרג בכפר רשף.[137]
נמשך מטח הרקטות הכבד על ישראל. בבוקר נורו 12 רקטות ארוכות טווח אל עבר חיפה והקריות. צה"ל השמיד את 3 משגרי הרקטות בצור שכוונו לעבר חיפה. בצהריים מטח נוסף על קריית שמונה, צפת ועכו. כמו כן רקטת "חייבר 1" 302 מ"מ סורית פגעה בכביש החוף. יש פצועים ונגרם נזק לבתים. כמו כן, פרצה שרפה גדולה ליד אחד היישובים בנהריה. בסך הכול נורו היום 120 רקטות, מהן לפחות 12 ארוכות טווח.[138]
חיל-האוויר תקף שיירה של מאות מכוניות שיצאה ממרג' עיון, וכללה גם אנשי ביטחון לבנונים. שבעה לבנונים נהרגו ו-30 נפצעו.[139]
בערב נפטר תושב עכו אחרי שלקה בלבו בעקבות ירי רקטות שבועיים לפני כן.[140]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית, צרפת ובריטניה מנהלות דיונים קדחתניים על מנת להביא החלטה להפסקת אש למועצת הביטחון עוד בסוף השבוע. בחדשות דווח כי הושגה הסכמה על טיוטה להפסקת האש והיא תובא להצבעה עוד הלילה. בטיוטה אין אזכור לשחרור החטופים ופירוק חזבאללה מנשקו. כמו כן, לא ברור מהן סמכויות האכיפה שיקבל הכוח הרב-לאומי שאמור להתפרש בדרום לבנון.[141]
במקביל, החליטה הממשלה לבטל את הקפאת החלטת הקבינט והורתה לצה"ל להיכנס בכוחות גדולים עד לנהר הליטני. צה"ל העריך שמהלך זה ייקח בערך כשבוע.[142]
שלב ה' – הרחבה קרקעית לקראת הפסקת אש: 12–13 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החלטת מועצת הביטחון 1701 להפסקת אש ולהצבת כוח או"ם
- מבצע "שינוי כיוון 11" – הרחבת הפעולה הצבאית של ישראל. מבצע גדול של הנחתת כוחות עם מסוקים בעומק השטח, שנמשך יומיים וחצי עד להפסקת אש
- מנגד – שיא חדש של רקטות שנורו על ישראל
12 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הלילה תקף צה"ל מהאוויר יותר מ-80 מטרות ברחבי דרום לבנון.
צה"ל התחיל להרחיב את פעולותו לכיוון הליטני, בהתאם להחלטת הקבינט מיום 9 באוגוסט. כוחות רבים של צה"ל הוטסו בלילה באמצעות יותר מ-50 מסוקים אל עומק השטח, במה שמוגדר כמבצע ההנחתה הגדול בתולדות צה"ל מאז מלחמת יום כיפור. לדברי הרמטכ"ל דן חלוץ, שילש הצבא במהלך סוף השבוע את כוחותיו בלבנון.[143] במקביל נכנסו ללבנון מדרום כוחות שריון.
מסוק מסוג יסעור הופל על ידי טיל נ"ט ואש חזבאללה. הארגון טען שאנשיו הפילו את המסוק באמצעות טיל מסוג וועד. לאחר שהספיק להוריד את הלוחמים, המריא מהמקום ואז נפגע. על המסוק היו חמישה אנשי צוות אוויר.[144]
במהלך הלילה והיום אירעו חילופי אש בכל הגזרות. בקרבות נהרגו כ-80 מחבלים אך במחיר כבד לצה"ל – הקשה ביותר עד כה – נהרגו 24 חיילים (מהם 5 אנשי צוות אוויר) ונפצעו למעלה מ-84 חיילים, מהם 13 קשה. אחד ההרוגים הוא בנו של הסופר דויד גרוסמן. שניים מההרוגים נדרסו בשוגג בידי טנק, 4 נהרגו מפגיעת טיל נ"ט והשאר נהרגו בחילופי אש וירי טילי נ"ט.[145][146]
כ-68 רקטות נורו אל עבר צפת, מעלות-תרשיחא וקריית שמונה. נגרם נזק לבתים ויש פצועים. בערב נורו רקטות גם לעבר כרמיאל, עכו ונהריה.[147]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה פה אחד את החלטה 1701, הקוראת להפסקת-אש, ועל שיגור 15 אלף פקחי או"ם חמושים ללבנון, במקביל לנסיגת צה"ל.[148] עוד נאמר בהחלטה:
- תגבור כוח יוניפי"ל ב-15,000 פקחי או"ם חמושים עם סמכות להפעלת נשק.
- סיוע של האו"ם לפרישת צבא לבנון בדרום לבנון.
- סעיף 12: כוח האו"ם "ינקוט את כל הפעולות הנדרשות להבטיח ששטחי הפעילות שלו לא ינוצלו לביצוע פעולות עוינות מכל סוג, ויסתייע באמצעים רבי-עוצמה למניעת ירי". עוד קובע הסעיף את חובת הכוח "להגן על אזרחים מפני איום מתפתח של אלימות פיזית".
- מניעת הכנסת נשק לאזור ללא הסכמה של ממשלת לבנון.
- אי-הימצאות גורם אחר בעל סמכות אכיפה בשטח האמור
- אמברגו מלא על מכירת נשק והעברתו לידי חזבאללה
- ישראל לא תיסוג מהשטח עד לפריסתו של הכוח הלבנוני יחד עם הכוח הרב-לאומי
- קריאה לשחרור החיילים החטופים ללא תנאי (אך לא בחלק האופרטיבי המחייב)
- קריאה ליישום מלא של החלטה 1559 ובהן פירוק המיליציות החמושות בלבנון.
- שני הסעיפים האחרונים אינם תנאי להפסקת אש.
ראשי הממשלות של ישראל ולבנון שניהם הביעו סיפוק מן ההחלטה. בערב אשרה ממשלת לבנון את ההחלטה.
13 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר הפציץ מטרות בגבול לבנון-סוריה. בצהריים השמיד חיל האוויר 5 משגרי רקטות ארוכות טווח. כמו כן הפציץ חיל האוויר 11 בניינים רבי-קומות בביירות. בהפצצה נהרג סאג'ד דוויר, בכיר בחזבאללה.[149]
חילופי אש כבדים בדרום לבנון: כוח מילואים השמיד 2 משגרי רקטות באזור הכפר עיתרון. בחילופי אש נהרגו למעלה מ-8 מחבלים ו-9 חיילי צה"ל, 2 מהם נהרגו מטיל נ"ט שפגע בדחפור של צה"ל. בבית החולים בנהריה אושפזו 6 חילי צה"ל שנפצעו בדרום לבנון.[150][151][152]
בערב יירט חיל האוויר שני מזל"טי תופת של חזבאללה, שנשאו חומר נפץ במשקל 30 ק"ג ו-5 ק"ג בהתאמה ומשאית תופת שלדברי צה"ל תוכננה לבצע פיגוע במטולה.
אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-250 רקטות נורו לעבר עכו, קריית שמונה וחיפה, מהן נהרג אדם אחד סמוך לשלומי ונפצעו עוד עשרות בני אדם. 5 רקטות 302 מ"מ נורו אל עבר חיפה והצפון.[153][154]
מהלכים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האו"ם הודיע שהפסקת האש תיכנס לתוקפה ביום שני, 14 באוגוסט, ב-8:00 בבוקר לפי שעון ישראל.
הממשלה אשרה את הצעת הפסקת האש של האו"ם. כל השרים תמכו למעט שאול מופז שנמנע.[155]
שלב ו' – הפסקת אש: 14 באוגוסט ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפסקת אש, עם תקריות מקומיות בודדות בלבד
- צה"ל מתחיל לכנס כוחות חזרה
14 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה הרגו כוחות צה"ל 4 מחבלים.
הפסקת האש שהכריז האו"ם, ואושרה על ידי ממשלות ישראל ולבנון נכנסה לתוקפה ב-07:00 בבוקר שעון ישראל. בישראל, אושרה ההצעה פה אחד, כששאול מופז, שר התחבורה ושר הביטחון לשעבר, נמנע. לפני כן, הפציצה ישראל אנטנה של תחנת אל-מנאר בדרום ביירות והרגה 25 אזרחים בסדרת פיצוצים של רבי קומות שנועדו כנראה להרוג את חסן נסראללה. עד רבע שעה לפני הפסקת האש חגו מטוסים מעל ביירות, וב-7:00 לראשונה לאחר הקרבות, שמי ביירות היו נקיים ממטוסים ישראליים. עם זאת המצור על לבנון – שנועד לעצור הכנסת נשק – נותר על כנו.
ביום, חילופי אש בהם נהרגו 6 מחבלים.[156] בערב החרימו חיילי צה"ל משאית ובה עשרות טילי נ"ט מסוג קורנט ומחסן ובו עשרות רקטות 122 מ"מ. לאחר הפסקת האש, איש חזבאללה חשוד שהתקרב לעמדת צה"ל נורה, אף שלא פתח באש.
תושבי דרום לבנון החלו לנהור בדרכים המשובשות בחזרה לבתיהם, חלקם לא יודעים אם אלה עומדים עדיין על תילם: ישראל במהלך הלחימה הקשה החריבה כעשרות אלפי בתים בדרום ובביירות. תושבי צפון ישראל ששהו במרכז ובדרום הארץ החלו גם הם במסע צפונה ובתי קפה החלו להיפתח בנהריה. והממשלה הכריזה רשמית שתושבי הצפון יכולים לנסוע ברכבת או באוטובוס חינם לביתם. שדות התעופה בחיפה וצפת שהיו סגורים במהלך המלחמה נפתחו.
גם נסראללה וגם אולמרט נאמו נאומי ניצחון. נשיא ארצות הברית, ג'ורג בוש, הכריז במסיבת עיתונאים כי ישראל הנחילה תבוסה לחזבאללה וחזר והאשים את אירן וסוריה בסכסוך.[157] מנגד, נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, הכריז כי חזבאללה ניצח. הסקרים הראו שהרמטכ"ל והממשלה שבתחילת המבצע זכו לפופולריות גבוהה ירדו מאוד בסקרים. התגובות על הלחימה, פעולת צה"ל ופעולת הממשלה נחצו לשניים ותגובות שונות נשמעו בעד ונגד אולמרט וחלוץ. כמו כן, נשמעו מספר קריאות בימין ובשמאל להקמת ועדת חקירה מחד, ומאידך כאלו שקראו שאין לעשות זאת.
למחרת הפסקת האש, חשף העיתונאי אברהם שרוני ממעריב כי ביום חטיפת שני החיילים, מכר הרמטכ"ל את תיק המניות שלו. בתגובה אמר הרמטכ"ל כי לא ידע אז שעומדת להיות מלחמה. חשיפה זאת יצרה סערה בישראל.
15 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצהרים הרגו כוחות צה"ל 5 מחבלי חזבאללה, שסיכנו את הכוחות.[158]
על פי העיתון הלונדוני אל-חיאת, מתגבשת פשרה הנוגדת את החלטת האו"ם 1701 בין חזבאללה וממשלת לבנון בנוגע לפירוז דרום לבנון מנשק של חזבאללה, בה חזבאללה רק יסתירו את הנשק במקום לפרקו.
16 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
שר הביטחון עמיר פרץ הקים ועדת בדיקה ברשות הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק לבדוק את התנהלות צה"ל במשבר ישראל-לבנון 2006.
ממשלת לבנון קיבלה החלטה על פרישת הצבא בדרום לבנון החל מ-17 באוגוסט 2006. גורמים רשמיים בלבנון אמרו כי החיילים יאכפו את סמכותם באזור, ולא יאפשרו נוכחות של אף קבוצה חמושה. עם זאת לא ברור כיצד יפעל הצבא נגד הנוכחות החמושה של חזבאללה, שמסרב להתפרק מנשקו באזור הדרום.[159]
שרת החוץ הישראלית ציפי לבני נועדה עם מזכ"ל האו"ם קופי ענאן ותבעה ממנו לפעול נגד הפרת החלטה 1701 מצד חזבאללה. היא דרשה שיפעל לשחרור החיילים החטופים ושהכוח הרב-לאומי שיפרש יהיה אפקטיבי.[160]
18 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר הישראלי תקף מטרות באזור בעלבכ. ראש ממשלת לבנון פואד סניורה התקשר אל מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן ומחה על ההתקפה.[161]
19 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
פשיטת קומנדו ישראלית באזור בעלבכ כאשר החיילים הישראלים לבושים במדי צבא לבנון. נהרג קצין צה"ל ונפצעו שניים. הפעולה נועדה למנוע הברחת אמל"ח מאיראן וסוריה לחזבאללה, ולפי צה"ל "היעדים הושגו במלואם".[162]
23 באוגוסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוח גבעתי, שפעל כשני קילומטרים מהגבול, מערבית לקיבוץ יפתח, עלה על מוקשים שהניח צה"ל בעבר, כנראה עקב טעות בניווט. חייל אחד נהרג ושניים נפצעו קשה.[163]
1 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 באוקטובר 2006 בשעה 02:30 לפנות בוקר, יצאו כל כוחות צה"ל מלבנון למעט חלקו הצפוני של הכפר ע'ג'ר.[164]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ישראל | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
פורטל ההיסטוריה | ||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילן כפיר, האדמה רעדה - 33 ימים, לבנון 2006, הוצאת ספרית מעריב והוצאת כתר, 2006.
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
- עמיר רפפורט, אש על כוחותינו, הוצאת ספרית מעריב, 2007.
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
- עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 12 ההרוגים בכפר גלעדי: חיילי מילואים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, שמונה חיילים נהרגו ביום של מלחמה בצפון, באתר ynet, 12 ביולי 2006סמל נמרוד כהן ז"ל, באתר www.gvura.org
- ^ אילן מרסיאנו ורוני סופר, ליברמן וראשי הימין רוצים ממשלת חירום לאומית, באתר ynet, 12 ביולי 2006
- ^ יצחק בן-חורין, ישראל לאו"ם: לבנון הכריזה עלינו מלחמה, באתר ynet, 12 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג וסוכנויות הידיעות, צה"ל הפציץ את מעוז החיזבאללה בביירות, באתר ynet, 13 ביולי 2006
- ^ דו"ח האו"ם, 7 באוגוסט 2009
- ^ עמוס הראל, חייל נהרג ו-3 נעדרים מפגיעת טיל אמש בספינת צה"ל; צה"ל: לא ידענו שבידי חיזבאללה הטיל האיראני, באתר הארץ, 13 ביולי 2006
- ^ Breaking News, World News and Video from Al Jazeera, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ חנן גרינברג, בצה"ל נערכים: 3 סוללות "פטריוט" הוצבו בחיפה, באתר ynet, 15 ביולי 2006
- ^ פרץ הכריז על מצב מיוחד בעורף, באתר nrg, 15 ביולי 2006
- ^ 1 2 3 רועי נחמיאס וחנן גרינברג, צה"ל הרס את המפקדה הראשית של החיזבאללה, באתר ynet, 15 ביולי 2006
- ^ אבי יששכרוף, ר"מ לבנון קרא לקהילה הבינלאומית לסייע למדינה להחיל את ריבונותה בדרום לבנון, באתר הארץ, 15 ביולי 2006
- ^ רועי נחמיאס, סניורה: רוצים הפסקת אש, נשליט ריבונותנו, באתר ynet, 15 ביולי 2006
- ^ רוני סופר, ישראל ללבנון: לא להפסקת האש, באתר ynet, 15 ביולי 2006
- ^ צה"ל תקף מפקדות של ה'חזבאללה', אתר דובר צה"ל,15 ביוני 2006
- ^ אחיה ראב"ד, החיזבאללה תקף את חיפה; 8 נהרגו, באתר ynet, 16 ביולי 2006
- ^ צה"ל תקף כ-10 משגרי קטיושות בלבנון בשעות האחרונות, ynet, 16 ביולי 2006
- ^ חדשות 10, 17:25, 16 ביולי 2006
- ^ רועי נחמיאס, נסראללה: הפתענו אתכם בים, נפתיע ביבשה, באתר ynet, 16 ביולי 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, מדינות G8: אצבע מאשימה כלפי חיזבאללה "ותומכיה", באתר ynet, 16 ביולי 2006
- ^ ynet17 ביולי 2006
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, מה באמת חושבים בוש ובלייר על המצב?, באתר ynet, 17 ביולי 2006
- ^ באיחור רב: טילי "ברק" יגנו על אזור חיפה, הארץ, 18 ביולי 2006
- ^ 1 2 חנן גרינברג ורועי נחמיאס, חודשו התקיפות בלבנון; 50 נהרגו ביממה, באתר ynet, 18 ביולי 2006
- ^ 1 2 חנן גרינברג, הותקפו רקטות מצבא סוריה בדרך לחיזבאללה, באתר ynet, 18 ביולי 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, כחצי מיליון לבנונים הפכו לפליטים, באתר ynet, 18 ביולי 2006
- ^ אלוף בן, ישראל קבעה הסדרים לפינוי זרים מלבנון, באתר הארץ, 18 ביולי 2006
- ^ המערביים נמלטים בהמוניהם מלבנון, Nfc, 18 ביולי 2006
- ^ אסד מתבטא לראשונה: צריך הפסקת אש, באתר ynet, 19 ביולי 2006
- ^ פצועים בחילופי אש עם חזבאללה, באתר nrg, 20 ביולי 2006
- ^ רועי נחמיאס, המעגל נסגר: צה"ל תקף את מחנה "אל חיאם", באתר ynet, 20 ביולי 2006
- ^ טייס נהרג בהתנגשות שני מסוקי קרב, באתר www.news1.co.il
- ^ צה"ל מגייס עוד אלפי חיילי מילואים, וואלה, 21 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג ואלי סניור, צה"ל לתושבי דרום לבנון: עיזבו עוד היום, באתר ynet, 22 ביולי 2006
- ^ הרמטכ"ל חלוץ: צה"ל יבצע פעולות קרקעיות מוגבלות, מבזק ynet, 21 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג ונטע סלע, קרבות באזור בינת ג'בל; 10 חיילים נפצעו, באתר ynet, 24 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג, מג"ד נפצע באורח בינוני במהלך הקרבות, באתר ynet, 24 ביולי 2006
- ^ שני טייסים נהרגו בהתרסקות מסוק בצפון, באתר ynet, 24 ביולי 2006
- ^ [1]
- ^ סוכנויות הידיעות, רייס בביירות: מוטרדת מאוד ממצב העם הלבנוני, באתר ynet, 24 ביולי 2006
- ^ רוני סופר, רייס בירושלים: לא לפתרונות זמניים, באתר ynet, 24 ביולי 2006
- ^ ראש מטה פיקוד צפון: צה"ל חיסל בין 35 ל-50מחבלים בבינת ג'בל, מבזק nrg, 25 ביולי 2006
- ^ בכיר חיזבאללה שחוסל הוא אבו ג'עפר, באתר וואלה!, 25 ביולי 2006
- ^ רוני סופר, רייס עם אולמרט: "זה הזמן למזרח תיכון חדש", באתר ynet, 25 ביולי 2006
- ^ 1 2 עלי ואקד, רייס ברשות: לעשות מאמץ להפסיק את הסבל, באתר ynet, 25 ביולי 2006
- ^ דודי כהן, שגריר איראן בלבנון: נגיב בעוצמה אם סוריה תותקף, באתר ynet, 25 ביולי 2006
- ^ יובל יועז, ביילין בעתירה לבג"ץ: להכריז על פתיחת מלחמה, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
- ^ נדחתה עתירת ביילין לחייב את הממשלה להכריז מלחמה, הארץ, 2 באוגוסט 2006
- ^ חגי עינב ושרון רופא-אופיר, מתחילת הלחימה: 1,402 רקטות נחתו בישראל, באתר ynet, 26 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג אפרת וייס, 30 נפגעים בבינת ג'ביל; הסתיים פינוי הפצועים, באתר ynet, 26 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, היתקלות נוספת באזור בינת ג'ביל; 6 נפגעו, באתר ynet, 26 ביולי 2006
- ^ רועי נחמיאס והסוכנויות, מפקדת חיזבאללה בצור הותקפה; 6 ילדים נפצעו, באתר ynet, 26 ביולי 2006
- ^ שרון רופא-אופיר, לראשונה: טילים ארוכי-טווח נחתו באזור עפולה, באתר ynet, 28 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג, הצנחנים שבו לבינת ג'ביל והרגו 20 מחבלים, באתר ynet, 29 ביולי 2006
- ^ יצחק בן חורין, וושינגטון, הצבת כוח רב לאומי - לדיון במועצת הביטחון, באתר ynet, 28 ביולי 2006
- ^ רענן בן צור ואחיה ראב"ד, ירי הרקטות: נזק כבד למוסד רפואי בעכו, באתר ynet, 29 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג ורועי מנדל, צה"ל עזב את מרחב בינת ג'ביל, באתר ynet, 29 ביולי 2006
- ^ סי"צ, לראשונה: צבא לבנון תפס משגר רקטות, באתר ynet, 29 ביולי 2006
- ^ רוני סופר, מסתמן: צרפת וצבא לבנון יתפרסו בגבול, באתר ynet, 29 ביולי 2006
- ^ איי.פי, אוסטרליה: מפגינים נגד ישראל תקפו את רה"מ, באתר ynet, 29 ביולי 2006
- ^ מספרים רשמיים מהאירוע בכפר קנא באתר הצלב האדום
- ^ Rights group disputes Qana death toll - CNN
- ^ חנן גרינברג, צה"ל: הבניין הותקף בלילה, וקרס בבוקר, באתר ynet, 30 ביולי 2006
- ^ עלי ואקד, סניורה: נסראללה וחיזבאללה מקריבים חייהם, באתר ynet, 30 ביולי 2006
- ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, לבנון: עשרות הרוגים בהפצצה בכפר כנא, באתר ynet, 30 ביולי 2006
- ^ היום: יותר מ-70 רקטות לעבר קריית שמונה, באתר ynet, 30 ביולי 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, רייס: כפר כנא ממחיש שהגיע הזמן להפסקת אש, באתר ynet, 30 ביולי 2006
- ^ רוני סופר, אולמרט: "צער עמוק על מות האזרחים", באתר ynet, 30 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג ורויטרס, חיל האוויר תקף משאית בגבול לבנון-סוריה, באתר ynet, 31 ביולי 2006
- ^ חוסל מתכנן החטיפה ב-2000, באתר nrg, 31 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג, קצין בכיר: "לא נשאיר אף דגל חיזבאללה באזור", באתר ynet, 31 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג, מערך הרקטות לטווח בינוני וארוך ספג מכה קשה, באתר ynet, 31 ביולי 2006
- ^ רוני סופר, אולמרט: אין הפסקת אש ולא תהיה הפסקת אש, באתר ynet, 31 ביולי 2006
- ^ רוני סופר וחנן גרינברג, הקבינט אישר להרחיב את הפעילות הקרקעית, באתר ynet, 31 ביולי 2006
- ^ גדעון אלון, 3 הרוגים ו-25 פצועים קל לצה"ל בקרב בעיטא א-שעב; לפחות 10 הרוגים לחיזבאללה, באתר הארץ, 31 ביולי 2006
- ^ חנן גרינברג, קרבות קשים בדרום לבנון; יש נפגעים, באתר ynet, 1 באוגוסט 2006
- ^ אבי כהן ומורן זליקוביץ', כך התנהל מבצע הקומנדו בבעלבק, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ מירי חסון ואפרת וייס, "הוכחנו שאנחנו יכולים לפעול בכל מקום בלבנון", באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ חגי עינב ואחיה ראב"ד, נשאר לשמור על הקיבוץ, ונהרג, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ שרון רופא-אופיר ואחיה ראב"ד, היום בצפון: 210 רקטות; אדם נהרג עשרות נפצעו, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ צה"ל: תקפנו 3 המשגרים שירו טילים ארוכי טווח ופגענו באחד, הארץ, 2-באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, חייל נפצע קשה בפעילות בגזרה המזרחית, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, חייל נהרג ואחר נפצע קשה בכפר עיתא א-שעב, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ אילן מרסיאנו ואפרת וייס, הנדל על אולמרט: השתן עלה לו לראש, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ רוני סופר ואילן מרסיאנו, אולמרט מבהיר: למלחמה אין קשר להתכנסות, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
- ^ כוח מילואים הרג 4 מחבלים בדרום לבנון, באתר ynet, 3 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס ואחיה ראב"ד, ארבעה חיילים נהרגו בשתי תקריות בלבנון, באתר ynet, 3 באוגוסט 2006
- ^ שרון רופא-אופיר ואחיה ראב"ד, מטח קטלני בצפון: שמונה אזרחים נהרגו, באתר ynet, 3 באוגוסט 2006
- ^ 38 הרוגים בלבנון; עשרות לכודים תחת הריסות מבנים בד"ר לבנון, הארץ, 4 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, קצין ושני לוחמים נהרגו בגזרה המזרחית, באתר ynet, 4 באוגוסט 2006
- ^ טילי חזבאללה פוגעים גם בסוריה, חדשות NFC, 4 באוגוסט
- ^ אחיה ראב"ד וחגי עינב, מטח קטלני: 3 הרוגים במראר ובמג'ד אל כרום, באתר ynet, 4 באוגוסט 2006
- ^ רענן בן צור ואחיה ראב"ד, לראשונה: שלוש רקטות נחתו באזור חדרה, באתר ynet, 4 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, חייל צה"ל נהרג בגזרה המזרחית בלבנון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס והסוכנויות, פשיטה של השייטת בצור; קצין וחייל נפצעו קשה, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, פעולת השייטת: כך נסגר החשבון על הירי לחדרה, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
- ^ השייטת פשטה על צור – 8 לוחמים נפצעו, באתר nrg, 5 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, חייל נפצע קשה מפצמ"ר בצד הישראלי, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, חייל מילואים נהרג בקרבות בעיתא א-שעב, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
- ^ חגי עינב ואחיה ראב"ד, מטח כבד בצפון: 3 הרוגות בגליל המערבי, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
- ^ אחיה ראב"ד, הבוקר: רקטות בקריות; קשישה מתה מדום לב, באתר ynet, 5 באוגוסט 2006
- ^ גובשה טיוטה להפסקת האלימות, באתר nrg, 5 באוגוסט 2006
- ^ כך נראתה המלחמה הלילה, באוגוסט 2006.html 459/832, באתר nrg
- ^ אפרת וייס איי.פי, חייל נפצע קשה ואחר קל בהיתקלות דרומית לצור, באתר ynet, 6 באוגוסט 2006
- ^ לפני זמן קצר השמיד כוח קרקעי של צה"ל שני משגרים, באתר ערוץ 7, 20:02, 6 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, חייל גולני נפצע קשה בלבנון; צה"ל הפציץ בביירות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2006
- ^ אטילה שומפלבי, ראש אמ"ן: לקחנו בשבי את אחד מחוטפי החיילים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2006
- ^
אמנון לוי, בודדים בלב לבנון, באתר nana10, 22 באוגוסט 2016.
- ^ שרון רופא-אופיר, המטח הקטלני: 12 נהרגו בכפר גלעדי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2006
- ^ 1 2 3 הרוגים במטח רקטות כבד על אזור חיפה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2006
- ^ אחיה ראב"ד, מתה מדום לב לאחר נפילת רקטה בחיפה, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
- ^ שנה אחרי המלחמה: מת פצוע מנפילת קטיושה, מעריב, 29 באוגוסט 2007
- ^ מבזק נענע, 6 באוגוסט 2006
- ^ חייל צה"ל נהרג בבנת ג'בייל בקרב עם חזבאללה; 14 לוחמי חזבאללה נהרגו, הארץ, 7 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס ומיטל יסעור, שני לוחמים נוספים נהרגו בקרב בבינת ג'ביל, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
- ^ רויטרס, לבנון חזרה בה: הרוג אחד בהריסות כפר חולא, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
- ^ אפרת וייס, מזל"ט של חיזבאללה הופל בשמי ישראל, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
- ^ אחיה ראב"ד ושרון רופא-אופיר, 160 רקטות בצפון, פצוע קל בקריית שמונה, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
- ^ רועי נחמיאס, ראש ממשלת לבנון פרץ בבכי: עזרו לנו, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
- ^ רויטרס, צבא לבנון יתפרס בדרום, חיזבאללה הסכים, באתר ynet, 7 באוגוסט 2006
- ^ צה"ל: 128 יעדי טרור הופצצו בלבנון מאז הבוקר, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, לבנון: 14 הרוגים בתקיפה אווירית ליד צידון, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג אפרת וייס, קרבות קשים בגזרה המערבית; חייל צה"ל נהרג, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, 2 חיילי מילואים נהרגו בלבנון; חילופי האש נמשכים, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, לוחם חילץ את חברו הפצוע - ושניהם נהרגו, באתר ynet, 9 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, האם לפיקוד הצפון יהיו שני מפקדים?, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006
- ^ מבזק nrg, 8 באוגוסט 2006
- ^ אחיה ראב"ד ומיטל יסעור, תיעוד: רקטה נחתה סמוך לאלוף פיקוד העורף, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, נפגעים לצה"ל בקרבות בא-טייבה ועיתא א-שעב, באתר ynet, 9 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, יום עקוב מדם בלבנון: 15 חיילים נהרגו, באתר ynet, 9 באוגוסט 2006
- ^ מירי חסון, פינוי בעצלתיים: "למה הם מחכים, שימותו פה?", באתר ynet, 9 באוגוסט 2006
- ^ כוחות הביטחון סיכלו 8 פיגועים ועצרו 12 מחבלים מתאבדים, ערוץ 7, 9 באוגוסט 2006
- ^ שלמה שמיר, חמש החברות הקבועות ידונו בהצעת החלטה חדשה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
- ^ רוני סופר, הקבינט אישר את הרחבת הפעולה בלבנון, באתר ynet, 9 באוגוסט 2006
- ^ חייל מילואים נהרג בלבנון; תשעה חיילים נפצעו קשה, הארץ, 10 באוגוסט 2006
- ^ אחיה ראב"ד, ילד ואמו נהרגו מפגיעת קטיושה בדיר אל-אסד, באתר ynet, 10 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, חייל מילואים נהרג ביום שישי בכפר רשף, באתר ynet, 11 באוגוסט 2006
- ^ טיל "חייבר 1" בחיפה; פגיעה ישירה בקריית-שמונה, באתר ynet, 11 באוגוסט 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, חיל-האוויר תקף שיירה בדרום לבנון - 7 נהרגו, באתר ynet, 11 באוגוסט 2006
- ^ חגי עינב, לקה בליבו באזעקה - ומת אחרי שבועיים וחצי, באתר ynet, 11 באוגוסט 2006
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, באו"ם: הסכמה על "הפסקת אש" במזרח התיכון, באתר ynet, 11 באוגוסט 2006
- ^ אור ירוק לצה"ל: להסתער עד לליטני, באתר ynet, 11 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, לבנון: צה"ל הנחית כוחות במבצע הגדול מסוגו, באתר ynet, 12 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, חיזבאללה הצליח להפיל מסוק בדרום לבנון, באתר ynet, 12 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, היום הקשה ביותר: 24 חיילים נהרגו, מסוק הופל, באתר ynet, 12 באוגוסט 2006
- ^ 24 חיילים נהרגו אתמול בלבנון, בהם חמשת אנשי צוות המסוק שחזבאללה הפיל, הארץ, 13 באוגוסט 2006
- ^ הערב: רקטות נחתו באזור מעלות ובקריות, באתר ynet, 12 באוגוסט 2006
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, החלטה 1701: הפסקת-אש במזרח התיכון, באתר ynet, 11 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, לפני הפסקת האש: צה"ל הרג בכיר בחיזבאללה, באתר ynet, 16 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, לחימה עזה ביום שלפני הפסקת האש, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, בדרך להפסקת האש: שבעה הרוגים בלבנון, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, הותר לפרסום: שני חיילים נהרגו אתמול בלבנון, באתר ynet, 14 באוגוסט 2006
- ^ 230 רקטות בצפון: הרוג ועשרות פצועים, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006
- ^ אחיה ראב"ד, מספר הרקטות שובר כל שיא; 80 נפצעו, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006
- ^ רוני סופר, הממשלה אישרה הצעת הפסקת האש של האו"ם, באתר ynet, 13 באוגוסט 2006
- ^ נציגי ישראל, לבנון ויוניפי"ל נפגשו בראס נקורה; 6 לוחמי חזבאללה נהרגו ב-3 תקריות שונות בדרום לבנון, הארץ, 14 באוגוסט 2006
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, בוש: ישראל הנחילה תבוסה לחיזבאללה, באתר ynet, 14 באוגוסט 2006
- ^ עמוס הראל, בכיר בכוח הקומנדו של חיזבאללה נהרג בקרב עם צה"ל, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2006
- ^ רועי נחמיאס והסוכנויות, ממשלת לבנון אישרה: ממחר הצבא יורד דרומה, באתר ynet, 16 באוגוסט 2006
- ^ יצחק בן-חורין ורוני סופר, לבני באו"ם: ההסכם כבר הופר, באתר ynet, 16 באוגוסט 2006
- ^ סוכנויות הידיעות, לבנון מחתה בפני האו"ם על גיחות מטוסי צה"ל, באתר ynet, 18 באוגוסט 2006
- ^ קצין נהרג בפעולת קומנדו בבעל בק, באתר ynet, 19 באוגוסט 2006
- ^ חנן גרינברג, חייל נהרג ושניים נפצעו קשה בפיצוץ מוקש בלבנון, באתר ynet, 23 באוגוסט 2006
- ^ אלוף בן, צה"ל יטוס בשמי לבנון עד לשחרור החטופים, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2006
