קרבו

**קרבו**
**Крэва**
	סמל קרבו סמל קרבו
מדינה	בלארוס
וובלסטי	גרודנו
ראיוני	סמרגון
על שם	Krivich
שטח	6.284 קמ"ר
גובה	233 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	552 (2019)
קואורדינטות	54°19′0″N 26°17′0″E / 54.31667°N 26.28333°E
אזור זמן	UTC+3
	krewo.by
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה קרבו

קרבו (בבלארוסית: Крэва ברוסית: Крéво, בפולנית: Krewo; ביידיש: קרעווע) היא עיירה במחוז גרודנו שבבלארוס. שמה של העיירה נובע משם שבט הקריביצ'ים, שבט סלאבי מזרחי שהתיישב במקום במאה ה-13.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירת קרבו, נבנתה במאה ה-14 על ידי הדוכס הגדול של ליטא גדימינאס. במהלך מלחמת האזרחים שהתרחשה בין 1381–1384, נכלא ונרצח בטירה קסטוטיס, בנו של גדימינאס, על ידי צבא אחיינו יוגאילה.

בשנת 1386 נחתם בעיר הסכם קרבו, שייסד את האוניה הפרסונלית בין ממלכת פולין ובין הדוכסות הגדולה של ליטא. ההסכם התאפשר באמצעות נישואיו של יוגאילה לידוויגה לבית אנז'ו, מלכת פולין ב-1386 בת ה-11, ועל ידי התנצרותו לדת הרומית-קתולית תחת השם ולדיסלב.

בשנת 1387 התנצרה ליטא, ובעיירה הוקמה הכנסייה הראשונה במדינה, המוכרת ככנסיית מריה.

בתחילת המאה ה-16 ניסו הטטרים הקרימיים לכבוש את הטירה ללא הצלחה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נחרבה הטירה, בעקבות מיקומה בקו החזית בין הרוסים לגרמנים^[1].

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שתי מלחמות העולם חיו בעיירה כ-500 יהודים. בעיירה היו תלמוד תורה, בית ספר יידי, ובית ספר של רשת החינוך הציונית תרבות.

בספטמבר 1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, פלשו הסובייטים למערב בלארוס, הפעילות היהודית נאסרה, ובית הספר העברי נסגר.

ביוני 1941 כבשו הגרמנים את קרבו, הקימו בה יודנראט, הגבילו את תנועת היהודים, וגייסו רבים מהם לעבודות כפייה.

בסוף 1941 ריכזו הגרמנים את יהודי העיירה בגטו שהכיל כמה בתים דלים, הצפיפות והרעב גרמו להתפשטות מחלות מידבקות. כל היהודים מגיל 12 ומעלה חויבו בעבודות כפייה. בינואר 1942 הוליכו הגרמנים קבוצת גברים יהודים אל מחוץ לעיירה, ומאז נעלמו עקבותיהם.

הגטו חוסל באוקטובר 1942, ותושביו הועברו לגטו וילנה ולגטו אושמיאנה^[2].