מייבש כביסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייבש כביסה

מייבש כביסה הוא מכשיר חשמלי שמטרתו לייבש בגדים, אריגים וכדומה, לאחר שיצאו רטובים ממכונת הכביסה. הייבוש נעשה בעזרת אוויר חם המוזרם על הבגדים. מייבש הכביסה הוא אלטרנטיבה לייבוש על גבי מתלה כביסה.

חלקים עיקריים במייבש כביסה מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייבש כביסה עתיק
1. מנוע 2. רצועה 3. מאוורר 4. גופי חימום 5. הציר האחורי של התוף 6. לוח משופע להטיית האוויר החם 7. כניסת אוויר 8. חיבור החלק הקדמי של התוף לגוף המייבש 9. מיקום מסנן האוויר, ופתח מערכת הפליטה 10. דלת 11. תוף

תוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכל שלתוכו מכניסים את הבגדים הרטובים הוא, למעשה, גליל, שצידו האחד פתוח לדלת, ואילו בצידו השני יש דופן בעלת חורים רבים. שאר דפנות התוף – אטומות וחלקות, למעט מספר זיזים בולטים לאורך התוף, שמטרתם לגרוף ולערבל את הכביסה בזמן שמייבש הכביסה מופעל. התוף מורכב במייבש הכביסה, כך, שהדופן האחורית, המנוקבת, מתחברת לגבו של המייבש בעזרת ציר. והחלק הקדמי, הפתוח, של התוף מוחזק על ידי כך ששוליו של הגליל נשענים על בליטה שנוצרת על ידי חזית המייבש.

דלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למכונת כביסה, גם במייבש הכביסה עשויה הדלת, בדרך כלל, מזכוכית עבה (ישנם מייבשים בעלי דלת אטומה). כאשר הדלת נפתחת, מנגנון בדלת יפסיק את פעולת הייבוש. ליתר דיוק, מנגנון העצירה יפסיק את פעולת הייבוש כבר בזמן שידית הפתיחה, המורכבת על הדלת, תוזז, לאו דווקא בזמן שהדלת תפתח (בעוד שבמכונת כביסה, הדלת ננעלת ואי אפשר לפותחה במשך תהליך הכיבוס).

מנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למייבש הכביסה יש מנוע חשמלי המוזן מרשת חשמל ביתית. המנוע מחובר לקרקעית המייבש. את תנועתו הסיבובית מעביר המנוע אל התוף בעזרת רצועה מחורצת הנכרכת סביב כל התוף (להבדיל ממכונת כביסה, שם הרצועה כרוכה סביב גלגל מניע, ולא סביב התוף). המנוע גם מפעיל את המאוורר שמייבש את הכביסה.

מאוורר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו האחורי של ציר המנוע מותקנת שבשבת המזרימה כלפי מעלה אוויר קר. האוויר הקר זורם מבעד לגופי חימום שם הוא מתחמם, ואז מוטה הצידה (בעזרת לוח משופע), ונכנס לתוף מבעד לחורים שבדופנו האחורית. אוויר זה הוא הגורם לכביסה להתייבש.

שיטת חימום האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב העולם, נעשה שימוש בגופי חימום חשמליים כדי לחמם את האוויר שמגיע מהמאוורר ואשר מייבש את הבגדים. זאת לעומת ארצות הברית וקנדה ששם רוב מייבשי הכביסה עושים שימוש בגז פחמימני מעובה לחימום האוויר.

מסנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדמת התוף, מתחת לדלת, ישנו פתח דרכו יוצא האוויר החם החוצה (לאחר שספח אליו לחות מהכביסה הרטובה). מייבש הכביסה מזיק במעט לכביסה בגלל החום הרב, ונוצרת נשירה של סיבים מהבגד, בנוסף לכך, הבגד עלול להתכווץ במעט. כדי שסיבי הבגדים לא יגיעו לצינורות הפליטה, מותקן מסנן בתחילת מערכת הפליטה. המסנן עשוי מסגרת פלסטיק עליה מתוחה רשת עדינה. לאחר כל הפעלה של המייבש, יש לנקות את המסנן מהסיבים, כי אחרת, האוויר החם יתקשה לצאת מהמייבש. בדרך כלל, המסנן לא מצליח לסנן את כל הסיבים, כך, שמצטברים סיבים בשאר חלקי מערכת הפליטה. לעיתים, ניתן לראות הצטברות סיבים אף בקצה מערכת הפליטה.

פליטת אדי המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שלוש שיטות לפליטת אדי המים העולים מן הכביסה. צינור הפליטה, הזולה יותר, שיטת המעבה וכן שיטת משאבת חום.

צינור פליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהאוויר החם עבר את המסנן, הוא זורם מבעד לצינור קשיח אל ירכתי המייבש, משם הוא זורם דרך צינור פלסטי שרשורי אל האוויר הפתוח. האוויר שיוצא מהמייבש הוא אוויר לח. ולכן, יש להפנות את הצינור מבעד לחלונות הבית.

מעבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחליף חום שדרכו זורם אוויר, מקרר את האדים הנפלטים ומעבה אותה למים. מים אלה מתנקזים למכל הממוקם בתחתית המייבש. מייבשי כביסה אלו, מרעישים יותר ממייבשי כביסה עם צינור פליטה, בגלל זרימת האוויר דרך מחליף החום, שאיננו קיים באלו עם צינור הפליטה. כמו כן, מכיוון שמחליף החום של המעבה משתמש באוויר מהסביבה בשביל לקרר את האוויר שיוצא מהמייבש, הוא לא מייבש לגמרי אותו. כתוצאה מכך, המייבש מעלה את רמת הלחות באזור שבו הוא נמצא, וייבוש הכביסה נמשך כתוצאה מכך יותר זמן מאשר במייבש כביסה עם צינור פליטה.

משאבת חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאבת חום מקררת את האדים שנפלטים ומעבה אותם למים המתנקזים למכל הממוקם בתחתית המייבש, ואז מחממת את האוויר שהתייבש לשימוש חוזר במייבש הכביסה. מכיוון שהחום נשאר בתוך המייבש ולא יוצא החוצה, מייבשי כביסה עם משאבת חום, בדרך כלל צורכים פחות חשמל ממייבשי כביסה עם מעבה או עם צינור פליטה.[1]

לוח בקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייבש כביסה אמריקאי טיפוסי (משמאל) עם פיקוד אחורי לצד מכונת כביסה אמריקאית.
מייבש כביסה סיני בעל פיקוד קדמי, הדומה למייבשי הכביסה האירופיים והישראליים

מספר הכפתורים בלוח הבקרה של המייבש מועט בדרך כלל.

  • הכפתור החשוב ביותר הוא, למעשה, חוגה, שבעזרתה קובעים את זמן פעולת המייבש (למשל, ל–5 ק"ג כביסה, יספיקו, על פי רוב, 120 דקות).
  • כפתור לקביעת חום הייבוש (יש עליו ציור של שמש או חצי שמש).
  • כפתור נוסף, שלא מופיע תמיד, הוא כפתור הפעלה וכיבוי (במקרה שהכפתור נעדר, הכיבוי וההפעלה יתבצעו בעזרת פתיחת הדלת וסגירתה, או על ידי העברת חוגת הזמן ל–0 דקות).

זמן העבודה של המייבש מחולק לשני שלבים: השלב הראשון, העיקרי, שבו האוויר המנשב הוא אוויר חם. השלב השני, המתבצע בעשר הדקות האחרונות של תהליך הייבוש, הוא זמן שבו גופי החימום לא עובדים, כך שהמייבש מוציא אוויר קר, כדי לצנן את הכביסה החמה. במשך כל זמן הפעילות, התוף מסתובב לימין ולשמאל לסירוגין (רגעים מועטים לכל כיוון), וזאת, על מנת לאוורר ולייבש במידה שווה את כל הכביסה. במייבשי כביסה האמריקאיים, התוף מסתובב בדרך כלל רק לכיוון יחיד למשך כל הייבוש.

במייבשים מתוחכמים יותר מבוצעת בקרה על ידי משוב המודד את הלחות אשר נותרה בבגדים. הותרה של מידת לחות מסוימת מתאימה להקלת הגיהוץ לאחר הייבוש.

בארצות הברית ובקנדה, ממוקם לוח הבקרה בחלקו האחורי של מייבש הכביסה. בשאר העולם ממוקם לוח הבקרה בחזית המכשיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Clothes Dryer Energy Use | Running Costs Explained – Canstar Blue". Canstar Blue (באנגלית בריטית). 2018-06-04. נבדק ב-2018-09-29.