מקס זסלופסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס זסלופסקי
Max Zaslofsky
זסלופסקי בשנת 1948
זסלופסקי בשנת 1948
לידה 7 בדצמבר 1925
ברוקלין שבניו יורק
פטירה 15 באוקטובר 1985 (בגיל 59)
לונג איילנד שבניו יורק
עמדה קלע
גובה 1.88 מטר
מכללה אוניברסיטת סנט ג'ון בניו יורק
קבוצות כשחקן
1946–1950
1950–1953
1953
1953
1953–1956
שיקגו סטאגס
ניו יורק ניקס
בולטימור בולטס
מילווקי הוקס
פורט ויין פיסטונס
הישגים כשחקן
4 בחירות לחמישיית העונה (19471950)
השתתפות במשחק האולסטאר (1952)
מלך הסלים של ה-NBA‏ (1948)
קבוצות כמאמן
1967–1969 ניו ג'רזי אמריקנס/ניו יורק נטס ‏(ABA)

מקס זסלופסקיאנגלית: Max Zaslofsky;‏ 7 בדצמבר 1925 - 15 באוקטובר 1985) היה כדורסלן ומאמן יהודי-אמריקאי, ששיחק במשך 10 עונות בליגת ה-NBA מעמדת הקלע. היה מוכר בכינויו "סלאטס" (Slats). נחשב בעיני רבים כאחד הכדורסלנים הטובים ביותר שאינם חברים בהיכל התהילה של הכדורסל.[1][2]

נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זסלופסקי נולד בברוקלין, ניו יורק, להורים יהודים ממוצא רוסי. בשנת 1943 סיים את לימודיו התיכוניים בברוקלין, ולאחר מכן שירת במשך שנתיים בצי האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה.[3] בשנת 1945 החל ללמוד ולשחק באוניברסיטת סנט ג'ון בניו יורק, אך עזב את המכללה כבר אחרי שנה אחת בה קלע 7.8 נקודות בממוצע למשחק.[4]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 חתם בקבוצת שיקגו סטאגס, אשר שיחקה בליגת ה-BAA שזה עתה הוקמה (ושהתמזגה מאוחר יותר לליגת ה-NBA).[5] כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, בגיל 21, קלע 14.4 נקודות למשחק ונבחר לחמישיית העונה. זסלופסקי היה השחקן הצעיר ביותר להיבחר לאחת מחמישיות העונה במשך 59 שנים, עד עונת 2005/2006 בה נבחר לברון ג'יימס שהיה צעיר יותר בכ-20 ימים. באותה עונה העפילה שיקגו לגמר ה-BAA, בו הפסידה לפילדלפיה ווריורס בתוצאה 1–4. בעונתו השנייה היה זסלופסקי הקלע השני בטיבו ב-BAA (אחרי ג'ו פולקס), כשקלע 21.0 נקודות למשחק.[א][6] בשתי העונות הבאות המשיך להציג יכולת טובה במדי הסטאגס, והוביל את קלעי קבוצתו עם 20.6 ו-16.4 נקודות למשחק, בהתאמה.

בסיום עונת 1949/1950 התפרקו הסטאגס, וזסלופסקי נבחר ב"דראפט הפירוק" על ידי ניו יורק ניקס. בשלוש עונותיו בניו יורק הוביל את הניקס, לצד הפאוור פורוורד הארי גלאטין, לשלושה הפסדים רצופים בסדרת גמר ה-NBA. בעונת 1951/1952 שותף לראשונה במשחק האולסטאר של ה-NBA, שנחנך בעונה הקודמת. בעונות 1954 ו-1955 שיחק עבור בולטימור בולטס, מילווקי הוקס ופורט ויין פיסטונס, ובמהלך עונת 1955/1956 פרש ממשחק, בגיל 29.

בשנים 1967–1969 אימן את קבוצת ניו ג'רזי אמריקנס/ניו יורק נטס מליגת ה-ABA, שרשמה בתקופתו מאזן ניצחונות שלילי 53–103.

הישגים וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זסלופסקי נבחר לחמישייה הראשונה של העונה בכל ארבע עונותיו הראשונות בליגה, וממוצעי הקריירה שלו עומדים על 14.8 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-2.0 אסיסטים למשחק.[7] בעת פרישתו דורג במקום השלישי ברשימת קלעי הליגה, עם 7,990 נקודות (אחרי ג'ורג' מייקן וג'ו פולקס).[8]

בשנת 1971 נכלל ברשימת 25 המתמודדים ל"קבוצת כל הזמנים של ה-NBA", שנבחרה במסגרת ציון 25 שנים להקמת הליגה. זסלופסקי הוא אחד משני מתמודדים בלבד אשר מעולם לא נבחרו להיכל התהילה של הכדורסל (האחר הוא בוב פיריק). בשנת 1983 הונצח במוזיאון יד לאיש הספורט היהודי, המוכר כ"היכל התהילה של הספורטאים היהודים".[9]

נפטר בשנת 1985 ממחלת הלוקמיה, בהיותו בן 59.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זסלופסקי זכה באותה עונה בתואר מלך הסלים של ה-NBA מאחר שסך הנקודות שקלע (1,007) היה גבוה משל פולקס (949).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]