הרצל - קריאה חדשה
 | |
| כריכת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יצחק וייס |
| שפת המקור | צרפתית |
| תורגם לשפות | עברית, אנגלית, צרפתית |
| סוגה | ביוגרפיה |
| הוצאה | |
| הוצאה | 2006 |
| הוצאה בשפת המקור | L'Harmattan |
| תאריך הוצאה |
2008  |
| מספר עמודים | 253 |
| עורך | דב איכנולד |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | משכל - ידיעות ספרים |
| תאריך | 2008 |
| תרגום | עדה פלדור |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789654827102 |
| הספרייה הלאומית | 002624802 |
  | |
הרצל - קריאה חדשה הוא ספר מאת יצחק וייס העוסק בזהות היהודית של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. הספר מבוסס על שמונה שנות עבודה, ווייס טוען בו כי הרצל היה מחובר לשורשיו היהודיים ולא מתבולל. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 2006 בצרפתית[1], תורגם ויצא לאור בעברית בשנת 2008[2], ולאנגלית בשנת 2014[3].
ד"ר יצחק וייס הוא רופא שיניים, יליד צרפת 1938 וניצול שואה. עלה ארצה בשנת 1972 ומתגורר מאז בירושלים. היה נשוי לאמנית איזאבל וייס.
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר עוסק בזהות היהודית של הרצל ובקשר שבין הרצל ליהדות. וייס טוען בספר כי דמותו והגותו של הרצל סולפה עם השנים ותווית המתבולל שהוצמדה לו רחוקה מן האמת. הוא מצטט את עמוס אילון, אחד הביוגרפים הישראלים הראשונים של המנהיג הציוני, שקבע ב-1977 כי "בישראל של היום, בשביל רבבות הרצל הוא פשוט שם רחוב"[4]. הוא מוסיף כי גם הרצל, עוד בעודו בחיים, היה מודע לכך שתוכניתו ורעיונותיו סולפו לא רק על ידי מתנגדיו אלא אפילו על ידי תומכיו. כך, קצת קודם הקונגרס הציוני הראשון בבזל (1897) הוא כותב: "התרגלתי שמעוותים אותי עד כדי כך שאני ממש מופתע כשפעם ועוד במקרה, דברי לא מסולפים"[5]. בשנת 1934, ברל כצנלסון, אחד מהוגי הדעות של תנועת הפועלים הציונית, כתב גם כן כמין נבואה, ש"במציאות של היום אנו נתקלים לא פעם בסילוף דמותו של הרצל, סילוף בזדון או בחוסר ידיעה".[6] ההיסטוריון פרופסור בן ציון נתניהו ביטא מאוחר יותר את אותו חשש[7].
וייס מפריך בספרו את הדעה הרווחת לפיה הרצל היה יהודי מתבולל, ומציג בספרו מחקר המבוסס על כתביו של הרצל עצמו, לפיו הרצל היה מחובר לזהות ולשורשיו היהודיים. וייס מוכיח כי מוצאו של הרצל דווקא ממשפחה בעלת הכרה יהודית איתנה וגאה. סבו היה יהודי אורתודוקסי ובן בית אצל הרב יהודה אלקלעי, אביו היה יהודי שומר מסורת ולהוריו אף היו מקומות קבועים בבית הכנסת. הוריו של הרצל עודדו את בנם בעשייתו הציונית וגם תמכו בה כספית. הרצל עצמו למד בבית ספר יהודי עד גיל 10. על פי וייס, למרות ששמו של ספרו של הרצל שעוסק בשאלה היהודית הוא "מדינת היהודים", (בגרמנית במקור Der Judenstaat) ושהפרשנות הרווחת בעברית היא המדינה של היהודים, בפועל כפי שעולה מתוכן הספר עצמו פעם אחר פעם וכן מתוך כותרת המשנה של הספר "ניסיון לפתרון מודרני לשאלה היהודית" (בגרמנית Der jüdischen Frage)[8], הרצל עוסק במדינה היהודית.
גם בנאומו בפתיחת הקונגרס היהודי הראשון ב-19 באוגוסט 1897, הצהיר הרצל כי "הציונות היא שיבה אל היהודיות (על פי וייס - לא יהדות במובן הדתי, אלא יהודיות במובן הזהות היהודית, שאינה קשורה בהכרח לקיום מצוות ואינה עומדת בסתירה לה[9]) עוד לפני השיבה אל ארץ-היהודים".
המיתוס השני בו עוסק הספר, הוא הטריגר של הרצל לעיסוק בשאלה היהודית. בספרו טוען וייס כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, פרשת דרייפוס לא הייתה הטריגר להרצל לעסוק בשאלה היהודית. לטענתו, הבעיה היהודית והאנטישמיות החלה להעסיק את הרצל לפחות 13 שנה לפני שהחלה פרשת דרייפוס, וכבר ב-1882 זועזע מספרו של האידאולוג האנטישמי אויגן דירינג, "השאלה היהודית כשאלת גזע, מנהגים ותרבות". לפי וייס, הבעיה עינתה את הרצל במשך 13 שנה, עד שמצא את פתרונה וניסח אותו בספרו "מדינת היהודים". בין יתר הראיות לכך שלא פרשת דרייפוס היא שהפגישה את הרצל עם השאלה היהודית, מציין וייס את העובדה ששבועיים לפני הרשעתו של דרייפוס (כשהרצל עדיין לא חשש כלל שייתכן כי זוהי עלילה אנטישמית) סיים הרצל לכתוב את מחזהו "הגטו החדש"[10], והעובדה שמספר חודשים קודם לכן תכנן לכתוב כתבה בעיתון על "מצבם של היהודים" בעולם.
באפילוג מספר וייס כי רגע לפני ירידת הספר לדפוס הוא גילה כי אביו, ארתור (אברהם) וייס, אמן יודאיקה שנספה באושויץ ואותו לא זכה להכיר, הוא זה שהכין בשנת 1936 לבקשת ההסתדרות הציונית, באמצעות נשות ויצו באוסטריה, את הפרוכת שעטפה את הארון בו הובאו עצמותיו של הרצל לקבורה בישראל בשנת 1949. היא הוברחה לארץ בשנת 1936, והוצגה עד לשנת 1949 בקרן היסוד. הפרוכת המעוטרת בסמלי מגן דוד, אריה יהודה ושבעה כוכבים נעלמה לאחר טקס הקבורה ולא נמצאה עד היום.
ביקורות על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר זכה להדים רבים. משה שרף (הארכיון הציוני המרכזי) כתב כי "ד"ר וייס זורה אור על פן מסוים במרקם ההגותי והציוני של הרצל אשר לא נחקר מעולם"; פרופ' יהושע סילביו ישועה (אוניברסיטת תל אביב) כתב: "הלהט והבקיאות שיצחק וייס השקיע בספרו מעודדים הסתכלות מחודשת בדמותו ובפועלו של הרצל והערכה מחודשת של המפעל הציוני". ד"ר עמנואל נכון (אוניברסיטת תל אביב) כתב: "יצירה שרמתה גבוהה ביותר, מהווה תרומה חשובה להכרת דמותו של הרצל". יוסי אחימאיר (מכון ז'בוטינסקי) כתב שהספר הוא "מסע מרתק, חשוב, מקורי וכתוב היטב". ד"ר יוחנן מנור כתב: "הספר הוא הבהרה חשובה וחיונית של ההיסטוריה היהודית והאנושית". המשורר חיים גורי כתב: "הקריאה בספר עוררה בי פליאה והתרגשות". העיתונאית עדנה קלפר כתבה: "הקריאה מרתקת... אין ספק שממצאי ספר זה יעוררו גלים וישנו את השיח הציבורי בנושא".
בנימין נתניהו ציין את חשיבות המחקר שביצע וייס, בנאומו בכנסת לציון "יום הרצל" בשנת 2009[11]: "השנה אני מבקש להאיר צד בדמותו של הרצל, שאיננו מוכר בציבור. ולא רק שאיננו מוכר בציבור, הוא לדעתי ידוע בהיפוך מן המציאות. ההנחה הרווחת בציבור שהרצל בא ממשפחה מתבוללת ובמידה רבה בעצמו היה יהודי, אם לא מתבולל, בדרך להתבוללות, ושהוא התנער מהמהלך הזה וכך גילה את הציונות. אני עצמי הייתי שבוי בקונספציה הזאת, עד שקראתי את ספרו של יצחק וייס, שהתפרסם לאחרונה - "הרצל - קריאה חדשה". מה שמתברר הוא שההפך הגמור הוא הנכון, שהרצל בא ממשפחה יהודית, חלק ממשפחתו היו בכלל חובבי ציון, אביו היה יהודי משכיל אמנם, בעל דעות חופשיות, אבל הוא מעולם לא עזב את המסורת. הוא היה הולך לבית-הכנסת. כשעברו לעיר הגדולה הוא קנה מקומות בבית-הכנסת לחגים ובנו היה הולך איתו...והרצל, כנער, כתב נגד דירינג והסביר את גדולתו של העם היהודי ואמר איזה עם כביר זה שהיה יכול לעמוד בסערות הזמן ולשרוד, זה מראה את כוחו של העם היהודי. זה הרצל המתבולל והמתנתק מהיהדות, כביכול".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאיר שלג, מחקר: הרצל יהודי מאמין עוד מילדות, באתר הארץ, 29 באפריל 2007
ערוץ אורות- האם הרצל היה יהודי מאמין?, סרטון בערוץ "ערוץ אורות", באתר יוטיוב, 5 בדצמבר 2011- מי זייף לנו את הרצל, באתר ynet, 24 בנובמבר 2011
- יצחק וייס, הרצל - קריאה חדשה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 במאי 2009
- מנחם רהט, הרצל והיהדות: לא מה שחשבנו, באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2011
- עפרה לקס, סבא שלו היה רב, באתר ערוץ 7, 18 באוגוסט 2011
- הרצל שלא הכרנו, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2008
- אראל סגל, אבי האומה - כך הפך המסע של ד"ר יצחק וייס אחרי בנימין זאב הרצל לסגירת מעגל משפחתית, באתר nrg, 19 בספטמבר 2010
- רגע ציוני : הצד האחר של בנימין זאב הרצל - אתר הסוכנות היהודית
- דפנה שמורק נתניהו, הציונות הגדולה של הרצל, בלי מיתוסים (אורכב 05.03.2017 בארכיון Wayback Machine) - מגזין מראה, גיליון 93, אפריל 2010
- דוד קורן, בית אבי חי, טיפול שורש: רופא השיניים שהחליט לנתח את הרצל, הארץ Labels
- ד"ר עמנואל נבון, "על ספרו של ד"ר יצחק וייס על הרצל" יד יצחק בן-צבי, 16 יולי 2008, הרצאה לרגל השקת הספר, 16 יולי 2008
- מרדכי גרינברג, הרצל כפי שהרב קוק לא הכיר / מרדכי גרינברג, מקור ראשון, מוסף "שבת", 5 ביוני 2011
- בנציון נתניהו, הרצל – תופעה מלכותית ונבואית, באתר מידה, 7 ביולי 2019
- הרצל - קריאה חדשה, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Theodor Herzl, une nouvelle lecture Editions L'Harmattan - Novembre 2006
- ^ "הרצל קריאה חדשה", מאת ד"ר יצחק וייס, תרגום פלדור עדה, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2008
- ^ Theodor Herzl A New Reading - Gefen Publishing House, translated by Diana File and Lenn Schramm - January, 2014
- ^ עמוס אילון, הרצל, עם עובד, תל אביב, 1977, עמ' 22.
- ^ Alex Bein, Some Early Herzl Letters, July 23 1987, in HYB, Vol I p.316
- ^ ברל כצנלסון, מהפכה ושורשים, מבחר דברים, כינס וערך אבינועם ברשאי, אנתולוגיה, הוצאת ירון גולן, תל אביב, 1996, עמ' 80
- ^ הקדמה לספר "מבחר מכתבי הרצל", הוצאה מדינית, תל אביב 1937
- ^ הרצל קריאה חדשה עמוד 81-82
- ^ הרצל - קריאה חדשה עמוד 80
- ^ הרצל קריאה חדשה - עמוד 48
- ^ דברי ראש הממשלה בישיבה מיוחדת בכנסת לציון יום הרצל - מאי 2009