נומי לאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נומי לאם
אין תמונה חופשית
לידה 1 בספטמבר 1975 (בת 45) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1991 - הווה (כ־29 שנים)
עיסוק זמרת, מוזיקאית, פעילת זכויות להט"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ריוט גירל עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה אקורדיון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעמי אליזבת "נומי" לאם (באנגלית: Naomi Elizabeth "Nomy" Lamm; נולדה ב-1 בספטמבר 1975)[1] היא זמרת ופזמונאית אמריקאית ופעילה פוליטית.

מוזיקה ואקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגלה השמאלית של לאם נכרתה בהיותה בת שלוש, בעקבות הפרעת צמיחת העצם עבורה נדרש תותב. בעקבות הכריתה היא הרגישה אאוטסיידרית והפכה לפעילה פוליטית כבר בגיל הנעורים.[2] לאם ידועה גם בשל האקטיביזם שלה בנושא קבלת שומן.[3]

לאם היה מעורבת בסצנת הקווירקור באולימפיה, וושינגטון, שם הייתה מופיעה עם מגוון מוזיקאים. ב-1991 היא פרסמה פנזין בשם "I'm So Fucking Beautiful", בו ביטאה בטקסט ובגרפיקה את הכעס שלה על ההתייחסות אליה כאישה שמנה.[4]

בשנת 1999, לאם הוציאה אלבום בכורה בסגנון פאנק רוק עם תמות מהפכניות, בשם "Anthem" (המנון). במקור, חברת התקליטיםTalent Show התכוונה להוציא אלבום אוסף עם להקות שונות עבורם היא משמשת כסולנית, אך לאם הקליטה את החומר מחדש בתור פרויקט סולו. באותה שנה, לאם הוציאה גם את האלבום "The Transfused", פסקול של מחזמר רוק אנטי-תאגידי שהיא יצרה עם להקת "The Need", עוד הרכב מתנועת הקווירקור. לאם גם יצאה לסיבוב הופעות כחלק ממופע "Doctor Frockrocket’s Vivifying Reanimatronic Menagerie and Medicine Show".

אלבומה הבא, "Effigy", שהוציאה חברת התקליטים הקלטות יויו ב-2000, היה אלבום מוזיקה אלקטרונית, דיסקו-פופ במקום רוק - אך לדבריה של לאם, עדיין פאנק. גם אלבום זה דיבר על מהפכה, אך הפעם מהפכה פנימית במקום החיצונית.

בשנות האלפיים, לאם המשיכה לפרסם פנזינים, וגם הגישה הרצאות תיאטרליות באוניברסיטאות על דיכוי מבוסס משקל גוף. בשל הופעותיה, לאם הייתה מועמדת לפרס "אשת השנה" של מגזין Ms.[5] לאם גם השתתפה במסע הופעות של ספוקן וורד עם ההרכב Sister Spit, והייתה כתבת קבועה במגזין Punk Planet.

מינואר 2004 עד מאי 2005, לאם אירחה תוכנית "מיקרופון פתוח" ג'נדרקווירי בשם "The Finger". המופע אירע בחנות פמיניסטית לצעצוע מין בשיקגו, וכללה מופעי שירה, אלתורים, קומדיה, ריקוד, סיפורים, תערוכות וידאו, מוזיקת פולק, מוזיקת רוק, מיצג ואמנות מיצג.

המוזיקה של לאם היא אחד מנושאי הסרט התיעודי משנת 2006 Young, Jewish, and Left.[6] ראיון איתה על הקשר בין פאנק רוק ויהדות מופיע בתוספות של ה-DVD של הסרט. לאחר מכן, עבדה לאם בשיתוף פעולה עם הלהקה Tricrotic, ויחד הוציאו EP אחד.[7]

בשנות ה-2010 ממשיכה לאם בשיתופי פעולה עם אמנים קווירים ופאנקיסטים, ויש לה טור במגזין make/shift.[8] היא גם מופיעה במסגרת ארגון מאזור סן פרנסיסקו בשם Sins Invalid, ארגון ללא מטרת רווח לקידום האמנויות, אשר מארגנת הופעות על מיניות, מגדר ונכות, ומקדמת יצירות של אמנים קווירים ולא-לבנים.[9] בשנת 2012 לאם הייתה הדוברת המרכזית בכנס הדו-שנתי Femme, כנס המיועד לנשים לט"ביות. היא גם השלימה את ספרה הראשון, במסגרת לימודי תואר שני, סדרה של סיפורים קצרים על טראומה ושינוי הנקרא 515 רמזים.[10]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nobody Knows What We've Been Through, self-release 2008
  • Effigy, Yoyo Recordings, 2003
  • The Transfused, (with The Need), Yoyo Recordings, 2000
  • Anthem, Talent Show Records, 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Henderson, Alex. "Nomy Lamm". Allmusic. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2009. 
  2. ^ Nomy Lamm | Biography & History | AllMusic, AllMusic
  3. ^ Long, Jackson (28 בפברואר 2002). "Lady in Pink — Activist Nomy Lamm speaks out on fat oppression". The Western Front. Western Washington University. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2008. (הקישור אינו פעיל)
  4. ^ Piepmeiyer, Alison; Zeisler, Andi (2010). Girl Zines: Making Media, Doing Feminism. NYU Press. עמ' 62. ISBN 0-8147-6773-7. 
  5. ^ Bergquist, Kathie; Robert McDonald (2006). A Field Guide to Gay & Lesbian Chicago. Chicago: Lake Claremont Press. עמ' 186. ISBN 1-893121-03-8. 
  6. ^ Jewish Film Archive Online
  7. ^ citybeat - Nomy Lamm
  8. ^ make/shift magazine
  9. ^ Sins Invalid web site
  10. ^ "2012 Keynotes: Nomy Lamm and Pratibha Pramar". Femme Conference 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-08-14. בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2016.