טים נחום גידל

טים נחום גידל
Tim N. Gidal

אין תמונה חופשית
לידה	18 במאי 1909 מינכן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	4 באוקטובר 1996 (בגיל 87) ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
תחום יצירה	צילום
פרסים והוקרה	פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום (1980) פרס ד״ר אריך סלומון

טים נחום גידל (בגרמנית: Tim Nachum Gidal; 18 במאי 1909 – 4 באוקטובר 1996) היה צלם גרמני-ישראלי, זוכה פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום, לשנת 1980. במהלך הקריירה של טים גידל, המשתרעת על פני רוב המאה ה-20, תיעדה מצלמתו אירועים מרכזיים וצילומיו נעשו לתעודות חברתיות והיסטוריות חשובות.

קורות חיים

גידל נולד במינכן שבגרמניה בשם נחום גידלביץ', לימים הוסף לו שם רשמי - איגנץ' עד שבחר לאמץ במקומו את השם טים וקיצר את שם משפחתו. טים גידל נולד במינכן, למשפחה יהודית דתית-ליברלית, אשר נטעה בו תחושה חזקה של זהות יהודית וציונית. הוא למד באוניברסיטאות של מינכן וברלין היסטוריה, תולדות האמנות, כלכלה ומשפט בינלאומי. אלה עיצבו את אישיותו כאדם רחב אופקים, בקי בתרבות ובעל מחשבה מעמיקה והשקפת עולם מגובשת, המתבטאת בצילומיו.

דרכו כצלם של טים גידל החלה ב-1929, כאשר אחיו גיאורג, צלם עיתונות שנזקק בדחיפות למחליף רגעי, השאיל לו את מצלמתו והסביר לו את עקרונות הפעלתה. באותן שנים החלה גישה חדשה בתפיסת הצילום העיתונאי והצילום בכלל. צלמי התקופה חיפשו התנסויות חדשות בצילום ככלי ואחר נושאים חדשים ושונים וחיפשו במדיום עצמו את המימד האסתטי והאינטלקטואלי. העיתונות בגרמניה של שנות העשרים המאוחרות פרחה כי הקדישה את דפיה לכתבות מצולמות, וניסתה לקרב את העולם לקוראים באמצעות שפע של מידע חזותי. השימוש במצלמות קלות משקל איפשרו צילום עיתונאי מהיר ובעל אופי ספונטני.

צילום של יערות הכרמל על ידי טים גידל ב-1937

בשנת 1935 כתב גידל דוקטורט על "הדיווח בתמונות והעיתונות" ומאז התמסר למחקר אקדמי בשווייץ, באנגליה, בארצות הברית ובישראל אליה הגיע לראשונה בתחילת שנות ה–30. הוא היה מבין הראשונים שהרצה וכתב על תקשורת חזותית וספרו 1933- 1910 Evolution and Origin Photojournalism: Modern נחשב לרב השפעה.^{[דרוש מקור]}

הכישרון והאינטואיציה של טים גידל שמו במרכז יצירתו האמנותית את האדם. הוא הצליח לחשוף את אישיותו הסמויה של האדם המשמש נושא, לחפש ולגלות את הגונים ובני-הגונים של תכונותיו. במיוחד בצילומיו של מפגשים מקריים עם אלמונים. גידל, באמצעות פתיחותו הרגשית והמחשבתית, מעורר את התעניינותו של המתבונן בצילום שלא על ידי ביום סצנות ועיבודן, אלא באמצעות תפיסת הבעות ומחוות שהן אינטימיות וגלויות כאחד. או במילותיו הוא: צילומי, כך אני נוטה לחשוב, הם וריאציות על הטרגי-קומדיה הנצחית של חיי אדם. בסכמו את פילוסופיית הצילום שלו אמר גידל: רוב הצלמים בזמננו מנסים להביע את האני הפנימי שלהם בעזרת עדשת המצלמה, ואילו אני משאיר לאובייקט את האפשרות להביע את עצמו בסיוע המצלמה שלי.

גידל אהב חיי נדודים וביקר בכל יבשות העולם. אהבתו זו והתעניינותו ההומניסטית בתרבויות ובחברות הובילה, בשיתוף רעייתו סוניה גידל, ליצירת סדרה מצליחה של ספרי ילדים שכל אחד התמקד בארץ אחרת ונקרא הכפר שלי ב... (My Village in) הודו, תאילנד, יוון, גאנה, טנזניה, צרפת, אוסטריה וישראל.

גידל הקדיש גם תשומת לב למאורעות החברתיים והמדיניים, למאבקים ולתמורות החברתיות של זמנו. הוא צילם הפגנות, אספות, מהומות ועימותים, ביניהם הסכסוך היהודי-ערבי בארץ-ישראל ואספת הקונגרס הכלל-הודי בראשות מהטמה גנדי. גידל, אוטודידקט ודעתן, העדיף לתת לתמונות לדבר בעד עצמן וסירב להפכן לכלי שרת בידי מדינאים, והשאיר את הצילום לחווייתו האישית של הצופה והמתבונן. לימודי ההיסטוריה תרמו להעמקת מודעותו והבנתו למצבים המצולמים. מבטו כהיסטוריון ניכר היטב גם בשורה ארוכה של ספרים שכתב, ספרי הגות ומחקר בצילום וספרים על ארץ ישראל.

במהלך מלחמת העולם השנייה היה טים גידל חייל בבריגדה וצלם עיתונות ראשי של הארמייה הבריטית השמינית. צילומיו פורסמו בכתב העת הצבאי Parade. הוא סיקר בכתבות מצולמות (Reportage) את הצבא הבריטי בצפון אפריקה ובבורמה ואף נפצע באי היווני סאמוס. לאחר תום המלחמה צילומיו וכתבותיו הופיעו בעיתונים רבים ביניהם Picture Post, וכן לייף להם היה יועץ מערכת.

טים גידל התגורר לאורך השנים בארץ ישראל לסירוגין וכאשר נישא לפיאה (רעייתו השנייה) ב-1970 חזר והשתקע סופית בישראל. החל מתערוכתו הראשונה בגלריית סטימצקי בירושלים ב-1936, הציג גידל בתערוכות רבות בישראל ובעולם, ביניהן שתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל. צילומיו נכללים באוספים ציבוריים רבים והוא זכה במספר פרסים חשובים כאמן יוצר, כמחנך וכהיסטוריון של צילום.

הערות

הערות • נחום טים גידל צילומים 1929–1991, Nachum Tim Gidal. Photographs 1929-1991, The Open Museum, Industrial Park Tefen, Israel.1992(catalogue) • • בדרך משלי, My Way, The Israel Museum ,Jerusalem,1995 (catalogue in English and Hebrew)

לקריאה נוספת

מבין ספריו המוכרים:

• Modern Photojournalism,: Origin and Evolution, 1910-1933
• New York, 1973. (German and English)
• In The Thirties, Photographs by Tim Gidal, The Israel Museum, Jerusalem.Cat.no.134 1975 (catalogue)
• Memories of Jewish Poland, .Tel Aviv,1984 (catalogue)
• בדרך משלי, My Way, The Israel Museum ,Jerusalem,1995 (catalogue in English and Hebrew)
• נחום טים גידל צילומים 1929–1991, Nachum Tim Gidal. Photographs 1929-1991, The Open Museum, Industrial Park Tefen, Israel.1992(catalogue)
• Die Freudianer, auf dem 13. Internationalen Psychoanalytischen Kongress 1934 in Luzern – Wien 1993. (catalogue)
• Henrietta Szold: A documentation in photos and text,. Jerusalem and New York, 1997
• Jerusalem, in 3000 Years, in 3000 Jahren " New York 1999
• My Village in… 23 books with Sonia Gidal

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טים נחום גידל בוויקישיתוף

• מוזיאון ישראל - ארכיון צילומיו של טים נחום גידל נמצא באוסף מוזיאון ישראל (כולל זכיות היוצרים)
• טים גידל תרם אוסף של כ-3000 צילומים של המתעדים את היסטורית היהודים בגרמניה ובאירופה.
• אוסף כתבי היד לספרי הנוער של טים וסוניה גידל נתרם לספריית אוניברסיטת דרום מסיסיפי