אנטונין קאלינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנטונין קאלינה
Antonín Kalina
Buchenwald Children 06499.jpg
לידה 17 בפברואר 1902
טשביץ', צ'כיה
פטירה 26 בנובמבר 1990 (בגיל 88)
פראג
מדינה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
מקום קבורה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל חסיד אומות העולם
מקצוע פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית ההצטיינות (28 באוקטובר 2014)
  • אזרחות כבוד של טשביץ' (2014)
  • חסיד אומות העולם (3 ביולי 2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חלקת הקבר של אנטונין קאלינה ואשתו השנייה, אנה

אנטונין קאלינהצ'כית: Antonín Kalina;‏ 17 בפברואר 1902, טשביץ' - 26 בנובמבר 1990, פראג) היה פעיל קומוניסטי צ'כוסלובקי, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נאסר במחנה הריכוז בוכנוואלד, שם הציל את חייהם של מאות ילדים יהודים. לאור פועלו להצלת יהודים בשואה, הוכר כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלינה נולד בשנת 1902 בעיירה טשביץ' (Třebíč) שבצ'כיה, (צ'כוסלובקיה לשעבר), למשפחה דלת אמצעים בת 12 ילדים. בגיל 21 הצטרף למפלגה הקומוניסטית והפך לחבר פעיל בה. הוא התחתן, אך נותר ללא ילדים.[1]

פעילותו בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1939 נעצר קאלינה על ידי הנאצים בגין פעילותו הקומוניסטית. הוא נשלח למכנה הריכוז דכאו ולאחר מכן הועבר לבוכנוואלד.[1]

כאשר החלה להתגבש מחתרת קומוניסטית במחנה, קאלינה הצטרף אליה והגיע שם לדרגה בעלת השפעה. למרות היותה ארגון מחתרתי, חברי המחתרת מונו לתפקידים בכירים ולקחו חלק בניהול ההליכים היומיומיים במחנה לצד ה-SS. בעזרת המחתרת הפך קאלינה לראש בלוק 66. בלוק זה היה רחוק מחלקו המרכזי של בוכנוואלד, האזור בו הנאצים המעיטו להסתובב. קאלינה, בעזרת חבריו למחתרת, אספו ילדים רבים מכל רחבי המחנה וכינסו אותם בבלוק זה. בלוק 66 זכה לכינוי "הקינדרבלוק".[2]

קאלינה הפך את חיי הילדים בקינדרבלוק לנוחים יחסית והגן עליהם מסכנות אליהם נחשפו בחייהם במחנה: בעזרת מעמדו במחתרת, השיג לילדים אוכל נוסף ושמיכות לתקופות הקרות; הוא אפשר לערוך את מסדרי הנוכחות בתוך הבלוק ולא בכפור שבחוץ; הוא אף ארגן לילדים שיעורים בתוך הבלוק ותמיד עודד אותם כי המלחמה קרבה לסופה וכך גם ייסוריהם. סופר כי הוא היה דמות מגנה - מקור של חום ואהבה בסביבה העוינת של המחנה.[1]

קאלינה הגן על ילדי הקינדרבלוק מפני גירוש בכמה צורות: הוא הורה עליהם להסיר את טלאיהם הצהובים, על מנת שלא יזוהו כיהודים. מסופר כי פעם אחת, כאשר הגרמנים הורו על פינוי הבלוק, תלה קאלינה שלט בכניסה לבלוק המציין כי הוא מאכלס חולי טיפוס והגרמנים, שחששו מהמחלה, לא נכנסו.[1]

ב-10 באפריל 1945, כאשר הצבא הגרמני כבר נסוג מרוב החזיתות, יצאה פקודה לרכז את יהודי המחנה בכיכר המרכזית, לצורך פינויים והעברתם לגרמניה בצעדות המוות. קאלינה הפר את הפקודה והורה על ילדי הקינדרבלוק להישאר בתוך הבלוק. כאשר אנשי ה-SS באו לפנות את הבלוק, הוא שכנע אותם כי כל היהודים בו כבר פונו. המחנה שוחרר על ידי בעלות הברית באותו היום ובכך ניצלו חייהם של כ-900 ילדי הקינדרבלוק.[2]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המלחמה חזר קאלינה לצ'כוסלוביקה ובילה את שארית חייו בפראג. הוא נשאר קומוניסט נאמן עד מותו ב-1990.[1] בזמן חייו, לא סיפר על פעילותו בתקופת המלחמה וניצולי הקינדרבלוק גם הם לא שיתפו את חוויותיהם, לכן לא זכה קאלינה להכרה כחסיד אומות העולם במהלך חייו.[2]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביולי 2012 הוכר קאלינה כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם, בזכות מאמציהם של כמה מניצולי הקינדרבלוק והסרט הדוקומנטרי 'Kinderblock 66: Return to Buchenwald', המתאר את חיי הניצולים במחנה וקאלינה מצילם.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטונין קאלינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Kalina FAMILY, אתר "יד ושם"
  2. ^ 1 2 3 4 בראד רוטשליד, The man who saved 900 Jewish boys INSIDE a death camp, Times of Israel