אנטוניה, נסיכת פורטוגל

אנטוניה, נסיכת פורטוגל
Antónia María Fernanda Micaela Gabriela Rafaela Francisca de Assis Ana Gonzaga Silvéria Júlia Augusta de Saxe-Coburgo e Bragança
	אנטוניה, נסיכת פורטוגל
לידה	17 בפברואר 1845; ליסבון, ממלכת פורטוגל
פטירה	27 בדצמבר 1913 (בגיל 68); זיגמרינגן, הקיסרות הגרמנית
מדינה	פורטוגל, גרמניה
בן זוג	לאופולד, נסיך הוהנצולרן
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה
אב	פרננדו השני, מלך פורטוגל
אם	מריה השנייה, מלכת פורטוגל
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	מסדר לואיזה

אנטוניה, נסיכת פורטוגל (Antónia María Fernanda Micaela Gabriela Rafaela Francisca de Assis Ana Gonzaga Silvéria Júlia Augusta de Saxe-Coburgo e Bragança; ‏17 בפברואר 1845 – 27 בדצמבר 1913) הייתה בתם של מלכי פורטוגל ואשתו של לאופולד, נסיך הוהנצולרן, שהיה מועמד לכתר ספרד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוניה נולדה ב-17 בפברואר 1845 בליסבון, לפרננדו השני, מלך פורטוגל ולמריה השנייה, מלכת פורטוגל, בתם של פדרו הראשון, קיסר ברזיל ומריה לאופולדינה מאוסטריה. ב-12 בספטמבר 1861 התחתנה אנטוניה עם לאופולד, נסיך הוהנצולרן, ממנו נולדו לה 3 בנים.

בשנת 1868 התחוללה בספרד מהפכה, והמלכה איזבלה יצאה לגלות. כראש ממשלה זמני מונה מרשל חואן פרים. פרים חיפש מלך חדש עבור ספרד, הוא הציע את הכתר לפרננדו השני, מלך פורטוגל, אולם פרננדו דחה את ההצעה בנימוס והציע אותו ללאופולד שכאמור היה חתנו. אם כי יש הטוענים שראש ממשלת פרוסיה אוטו פון ביסמרק לחץ על פרים להציע זאת.^[1] לאופולד ואביו נטו לדחות את ההצעה, המצב הכלכלי והחברתי בספרד לא היה יציב, והיא לא נחשבה למציאה גדולה. אולם גורמים פוליטיים בפרוסיה, ובמיוחד ביסמרק, לחצו עליהם לקבל אותה.^[2] בתגובה פרצה סערה בצרפת, שחששה שאם גם פרוסיה וגם ספרד תשלטנה בידי מנהיגים גרמנים אזי במקרה של מלחמה תהיה צרפת מכותרת מכל הכיוונים.^[3] פרים שלא התכוון לחולל משבר כזה, לחץ על לאופולד לחזור בו,^[4] וכך גם קיסר צרפת נפוליאון השלישי. אי לכך הודיע לאופולד שהוא דוחה את ההצעה. ביסמרק זעם, ואף שקל להתפטר.^[5] אולם קיסר צרפת החליט שלא די בכך, ושגריר צרפת בפרוסיה נפגש עם המלך וילהלם הראשון באמס, ודרש ממנו הבטחה שלאופולד לא יתמודד עוד לעולם על הכתר הספרדי. וילהלם השיב תשובה זהירה ומנומקת, והשגריר הצרפתי שלח אותה לפריז במברק. ביסמרק עיכב את המברק וביצע בו שינויים, כך שהפך למעליב מאוד. המאורע כולו כונה "מברק אמס", ובתגובה גייסו פרוסיה וצרפת את צבאותיהן ונפתחה מלחמת צרפת–פרוסיה, שבסופה ניצחה פרוסיה והפכה לקיסרות אדירה.