שרה שוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שרה שוב (נולדה ב-1934) היא משוררת וחוקרת חגי ישראל ומועדיו. ספריה "לטייל עם חגי ישראל" ו"מעל מישור החולין" הוציאו את חקר החגים מההקשר הדתי המקובל, ובחנו אותם בהקשרים תרבותיים והיסטוריים כמייצגי וכמטפחי ערכים יהודים ואוניברסליים. נוסף לאלה היא הוציאה לאור שני ספרי שירה המשלבים מודרניזם מערבי, אהבת הארץ והיכרות עמוקה עם המקורות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה שוב נולדה וגדלה בתל אביב. בשרותה הצבאי הייתה מ"כית בנח"ל ואחר כך סמלת "חינוך שדה", תחת פיקודו של נגה הראובני, והדריכה חיילים קרביים בנושאי הישרדות ומקורות ישראל. כחברה בקיבוץ משגב עם שבגבול לבנון עבדה בגננות נוי והייתה פעילה בחיי התרבות.

בסוכות תשט"ז (23 בספטמבר 1956) נפגעה בשתי רגליה מירי של חיל ירדני על משתתפי הכנס הארכאולוגי ברמת רחל. במהלך החלמתה למדה הוראה בסמינר הקיבוצים ולאחר מכן למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית ואנגלית וספרות השוואתית ולימדה ספרות בבתי ספר תיכוניים.

אחרי מלחמת יום הכיפורים עבדה במרכז נעמת, שם פיתחה את הנושא "תרבות חיים", שעסק בחינוך לשינוי נורמות והרגלי התנהגות בלתי ערכיים בחברה הישראלית.

ב-1978 הצטרפה לסגל ההוראה במכללת לוינסקי, שם הורתה את נושא חגי ישראל וכתבה תוכניות לימודים בנושא חגי ישראל עבור תל"י והטלוויזיה הלימודית. במכללת סמינר הקיבוצים הייתה ראש המרכז ללימודי יהדות.

כבעלת רישיון "מורה דרך" וחובבת טיולים, ארגנה קבוצת מטיילים בארץ במשך 38 שנים, עד לראשית משבר הקורונה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 פרסמה, בעידודו של נתן זך, ספר שירים בשם "יוקרת" (הוצאת אל"ף), עליו זכתה בפרס "אנה פרנק" מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל.

ב-2002 פרסמה את "הגדת אור לחנוכה" בהוצאת התנועה המסורתית בישראל - הגדה שמציעה לחדש את ההתמקדות בשני ערכים הומאניים מרכזיים של החג: הגבורה והאור. הגבורה במובן היהודי המקורי של התגברות ושליטה עצמית, ושל הכפפת היצרים לערכים, והאור - כסמל לערכים.

ב-2008 יצא לאור ספרה "לטייל עם חגי ישראל" (הוצאת כנרת) המציע שילובים של חגי ישראל עם טיולים בארץ, בגישה המתבססת על המשמעויות הערכיות של החגים.

ב-2011 יצא לאור ספרה "מעל מישור החולין – עיון בחגי ישראל" (מכון מופ"ת) - קובץ מאמרים העוסקים במשמעויות הערכיות והאוניברסליות של חגי ישראל ועוקבים אחר התפתחותם לאור הצרכים הערכיים המשתנים של החברה.

ב-2017, חמישים שנה אחרי צאת ספר השירים הראשון שלה, יצא ספר שיריה השני "אשא רגלי אל ההרים" (הוצאת גוונים)."שירה שורשית ספוגה בידע המקורות, ושירה אוניברסלית על פי תכניה, המאתגרת ברוחב היריעה ובעומק דעתה את הכתיבה המקובלת" כתב על הספר המשורר והעורך עמוס לויתן.

ב-2019 התפרסם מאמרה "מי היא 'ארץ אהבתי' בשירה של לאה גולדברג", המוכיח ש"ארץ אהבתי" אינה ארץ קונקרטית (א"י או ליטא), כי אם מטאפורה לחיי האהבה המקופחים של המשוררת. עיתון 77, גיליון 408 (אוגוסט ספטמבר 2019).

ב-2022 פתחה שרה שוב את האתר "החג בחוג המשפחה" ובו מגוון הצעות לפעילויות בחגיגת חגי ישראל בחוג המשפחה או במסגרת מפגש חברתי, ברוח תרבות ישראל, תכניה וערכיה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה שוב נשואה לאגרונום ד"ר יוסף שוב, בן מושב גני עם, והיא אמם של מבקרת הקולנוע יעל שוב, השחקן עמוס שוב (1967–2015), אוצרת האמנות מורן שוב, ונגן הגיטרה הקלאסית עודד שוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה שוב בוויקישיתוף