אלברט כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט כהן
אלברט כהן, פברואר 2016
אלברט כהן, פברואר 2016
לידה 9 ביוני 1932 (בן 91)
ה' בסיוון ה'תרצ"ב
בולגריהבולגריה סופיה, בולגריה
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1940–מתמשך (כ־84 שנים)
מקום לימודים האקדמיה הבולגרית הלאומית למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג רות מנזה (19591988) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שרון כהן, עדי כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר רמת גן (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלברט כהן בגיל 18
אלברט כהן כאקורדיוניסט להקת פיקוד דרום בתחילת שנות ה-50.

אלברט ("ברטו") כהן (נולד ב-9 ביוני 1932) הוא שחקן, במאי, מדבב וזמר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד, גדל והתחנך בסופיה בירת בולגריה ולמד שם באקדמיה למוזיקה ודרמה על שם סטניסלבסקי. בצעירותו שאף להיות זמר אופרה. שיחק בתיאטרון הלאומי של סופיה, בין השאר בהצגות "עלובי החיים" ו"חלום ליל קיץ". בגיל 17 בשנת 1949 עלה ארצה, התגייס לצה"ל וייסד את "להקת פיקוד הדרום" יחד עם יעקב בודו ואברהם צביון. בלהקה שימש כשחקן, זמר ואקורדיוניסט. אחרי שלוש שנים השתחרר כהן מהצבא והצטרף לתיאטרון "המטאטא".

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות השישים הופיע כהן יחד עם יעקב בנאי ושתי שחקניות תיאטרון נוספות (זהר אוריין וליה דוליצקיה) במסגרת להקת זרקור. הלהקה העלתה מופעי בידור שכללו גם קטעי זימרה, המפורסם שבהם "סבא ליאון". בשנים 1959–1963 הקים בכלא תל מונד חוג דרמטי שהעלה הצגות שונות בהשתתפות האסירים.[1]

כהן משחק בתיאטרון הקאמרי מאז שנת 1966 ועד היום. בנוסף שיחק כהן בתיאטראות רבים נוספים (בהם תיאטרון הנפש). כהן השתתף, בין היתר, בהצגות "חלום ליל קיץ" (בתפקיד תיסבי) "קומדיה של טעויות" (בתפקיד דרומיו), "רביזור" (בתפקיד דובצ'ינסקי), "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" (בתפקיד פרעה), "יעקובי ולידנטל" (בתפקיד יעקובי), "סוחרי גומי" (בתפקיד ספורל), "סוויני טוד" (בתפקיד סוויני טוד), "החלילן מהמלין" (בתפקיד החלילן), "עלובי החיים" (בתפקיד מר תנרדייה), "נתניה" (בתפקיד חיימוב), "איחש פישר" (בתפקיד ברונכוס). כמו כן, כהן השתתף בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא בהצגות "בתיאטרון" ו"לה-בריאות".

בשנת 2013 עיבד וביים את ההצגה "האנשים הקטנים של צ'כוב" המבוססת על ארבע יצירות מאת צ'כוב, בה גם שיחק, לצד תומר אופנר ועירית גדרון בתיאטרון הקאמרי[2].

בשנת 2014 שיחק עם רבקה מיכאלי ואלכס אנסקי בהצגה "מוטב מאוחר", מאת לארי גלברט ובבימויו של יצחק שאולי בתיאטרון "הספרייה".

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1964 גילם חבר מפלגה בסרט "סאלח שבתי" שכתב וביים אפרים קישון. ב-1966 גילם חסיד בסרט "שני קוני למל" שכתב וביים ישראל בקר. ב-1968 שיחק בסרט "הבן האובד" שביים יוסף שלחין. ב-1969 גילם את ד"ר גילור בסרט "תעלת בלאומילך" שכתב וביים אפרים קישון. בשנות ה-70 שיחק בסדרה "מתי מתוק בלש מתמטי" שכתב אמנון ז'קוב. ב-1977 שיחק בסרט "הגונב מגנב פטור" שכתב וביים זאב רווח, גילם מתנדב במשמר האזרחי בסרט "הצילו את המציל" שכתב וביים אורי זוהר. ב-1977 גילם את חיימיקו בסרט "הרשלה" שכתב (לצד דוד גורפינקל) וביים יואל זילברג. ב-1978 התארח בשיר המדידה בסדרת הטלוויזיה "רגע עם דודלי".

ב-1980 גילם קאדי בסדרה "מסך לספרות" ששודרה בטלוויזיה החינוכית. ב-1981 גילם את עו"ד נחמיאס בסרט "מסג'יסט הצמרת" שכתבה מרגלית צבי וביים אלפרד שטיינהרדט. ב-1983 שיחק בסרט "אני והמאהב של אשתי" שכתב וביים עוזי פרס. ב-1987 גילם את דוד שמחה בסדרת הטלוויזיה "פרפר נחמד". בין השנים 19891991 שיחק בתוכנית "קשר משפחתי" שביימה דנה אביאל. ב-1990 השתתף בתוכנית הטלוויזיה "קריאת כיוון" בהנחיית רוני פינקוביץ', שכתב חיים אידיסיס וביימו יצחק חלוצי ושלמה אלברט. ב-1993 גילם סבא בסרט "גולם במעגל" שכתב (לצד טלי זילברשטיין) וביים ענר פרמינגר (על פי ספר מאת לילי פרי). ב-1995 השתתף בקלטת לילדים "סבתא בישלה דייסה" שכתבה וביימה רחל שיין ארגמן. ב-1999 שיחק בתוכנית הטלוויזיה "כן לציפור" שכתבו וגה אלגום ודונה בן יהודה וביים מרקו כרמל. באותן שנים גילם את אבא של דוביק (נתן דטנר) בסדרה "משפחה וחצי" שכתבה גלילה רון פדר עמית וביים עופר ויצמן.

ב-2005 שיחק בסרט "ולקחת לך אישה" שכתבו וביימו שלומי ורונית אלקבץ. בין השנים 2008-2009 גילם את חיים הראל המבוגר בסדרת הטלוויזיה "דני הוליווד" שביימה שירלי שטרן. ב-2011 גילם את אלישע בסדרת הטלוויזיה "החברים של נאור" שכתב וביים נאור ציון. ב-2011 גילם את אבא של דודי בסדרה "גבוה וגרינבאום" שכתב רן אפלברג וביים דניאל אדר. ב-2011 שיחק בסדרה "השנים הכי יפות" שכתבו ירון ניסקי ודורון צור וביים עופר ויצמן. ב-2012 גילם את מפקד המשמר האזרחי בסדרה "נשואים פלוס" וגילם את טוביה זנזורי בסדרה "זנזורי" שכתבו יובל פרידמן ורוני ידור וביים בן בכר. ב-2014 גילם את השר אספרוחוב מבולגריה בסדרה "פולישוק" שכתב וביים שמואל הספרי. ב-2015 גילם את קלמן בסדרה "חברות" שביימו רני סער ושי בן עטר. ב-2016 הופיע בסדרה "בנות הזהב". ב-2019 שיחק בסרט "אהבה בשלייקס" והופיעה בתפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "שב"ס". ב-2020 גילם את פישקה בסדרה "אבא מטפלת". ב-2021 גילם את הזקן בסדרה "מה שבע?".

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן הוא מוותיקי תחום הדיבוב בישראל. הוא תרם את קולו לדיבובים של סרטים וסדרות רבים, בהם: "רחוב סומסום" (דיבב דמויות שונות בגרסה המקורית בשנות השמונים, ביניהן מר סופר ומומו טלפז), "פיטר פן" (מר סמי בגרסה של אולפני דיסני), "תומס ומסילת הקסמים" (בתפקיד טובי), "מסיפורי המלך בבר", "דני שובבני", "איפה אפי?" (הקוסם צחורזקן), "אצבעונית", "היה היה - החלל", "בילבי", "שרק 2" (המלך הארולד - אביה של פיונה), בסדרת סרטי "הארי פוטר", עם החלפת השחקן לדמותו של אלבוס דמבלדור, החל כהן לדבבה לעברית, "החרב באבן" (בתפקיד מרלין המכשף), ב-2003 דיבב אלברט את "המלך דיימאס" בסרט " סינבד אגדת שבעת הימים", "חתולים בצמרת" (בתפקיד וולדו גע גע), "אגדות אנדרסן" (בתפקיד דמויות נוספות), "מרי פופינס" (בתפקיד דוד אלברט), "הפיל שרצה להיות הכי" (דמויות שונות), ב"סדריק" (בתפקיד סבא ליאופולד), "החלילן מהמלין" (בתפקיד סבא), "קובי קובי" (בתפקיד סבא שאול), "צבי הנינג'ה" - הסרט מ-2007 (בתפקיד ספלינטר), "רנגו" (ראש העיר), "בית ספר למפלצות" (פרופסור נייט), "סרט לגו" (וויטרוויוס), "מטוסים" (בולדוג), "קונג פו פנדה: אגדת המגניבות" (שיפו), "קסם של בית" (לורנס), "גיבורי התנ"ך הגדולים" (דמויות שונות) ועוד רבים. כהן מוסיף להשתתף בשלל דיבובים, ולעיתים קרובות משתף פעולה עם בנו, במאי הדיבוב שרון כהן. בשנת 2015 דיבב את כעס מהסרט "הקול בראש". ב-2018 דיבב את מר מקגרגור בסרט "פיטר ראביט" וכן נתן את קולו לסרט הישראלי "אגדת המלך שלמה". באותה שנה דיבב את לורד אדום-בריק בסרט "עולמם הסודי של גמדי הגינה".

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט כהן היה נשוי לרות מנזה, פסנתרנית בתזמורת הפילהרמונית. נולדו להם שני בנים: עדי כהן, מלחין וזוכה פרס אופיר, ושרון כהן, מדבב ובמאי דיבוב. רעייתו נפטרה מטרשת נפוצה בשנת 1988. כהן נישא בשנית לפסנתרנית דעת לבונטין ב-1991.

כהן מתגורר ברמת גן מאז שנת 1960.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]