אני מאמין (שחקי שחקי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֲנִי מַאֲמִין

שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ[1] אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,
אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,
וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,
בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,
עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,
דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי
לֹא בֶּעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,
חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָי.

אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,
לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;
לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי
פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.

כתב ידו של טשרניחובסקי

אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר שמונה בתים בני ארבע שורות כל אחד. השורה הרביעית בכל בית מתחרזת עם השורה השנייה בו. ההטעמה בשיר היא מלעילית, לפי ההברה האשכנזית. למשל, בשורה הראשונה, "שחקי, שחקי על החלומות" מוטעמות ההברות "שח" במילה "שחקי" ו"לו" במילה "חלומות".

מבנה השיר:

  • בית ראשון: פתיחה.
  • שלושה בתים: תקווה ליחיד.
  • שלושה בתים: תקווה לציבור.
  • בית אחרון: סיום.

השיר מבטא תקווה אוטופית (”שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח”), ורעיונות כהומניזם (”כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז”), סוציאליזם (”לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד, דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל”), אחוות עמים (”יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם”) וציונות (”יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר”).

הועלו מספר הצעות להפוך את השיר להמנון מדינת ישראל, לצדה או במקומה של "התקווה", מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה[2] ואברהם בורג.[3] שכן השיר הוא בעל מסר אוניברסלי ולכן הוא עדיף בעיניהם מ"התקווה" בעלת הצביון היהודי המובהק. השיר משמש היום כהמנון רשמי של "הנוער העובד והלומד", של תנועת "המחנות העולים" ושל תנועת "השומר הצעיר". השיר שולב בסידור התפילה של היהדות הרפורמית בישראל, תפילת האדם, שיצא לאור בשנת 2021.

שורה מהשיר משמשת כחלק מעיצוב שטר של 50 שקל חדש, שנכנס למחזור בספטמבר 2016 ונושא את דמותו של טשרניחובסקי - ”כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז”.

תרגום ליידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר תורגם ליידיש בידי אורי ניסן גנסין, בשם "איך גלויב", ופורסם בשנת 1900 בשבועון הציוני "די ולט", שיצא לאור בווינה.[4] תרגום נוסף ליידיש, בידי י.י. שווארץ, יצא לאור בשנת 1957, בספר "לידער און אידיליעס".[5]

לחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן על ידי טוביה שלונסקי (אביהם של המשורר אברהם שלונסקי, המלחינות והפסנתרניות ורדינה שלונסקי ופניה וגמן שלונסקי וסופר המדע הפופולרי דב (בוריה) שלונסקי (ד' איבטוב / דב שליונסקי)).

טשרניחובסקי היה מבאי ביתה של משפחת שלונסקי, ובאחד מביקוריו קרא בפניהם את מילות השיר. מסופר[דרוש מקור] כי שלונסקי התאים את הלחן לשיר תוך זמן קצר.

יש הטוענים כי הלחן איננו מקורי: לדברי חוקר המוזיקה החסידית והזמר העברי יעקב מזור, אברהם צבי אידלסון הגדיר את הלחן "עממי", בעוד שעל פי חוקר הזמר העברי אליהו הכהן, מקורו של הלחן בשיר רוסי על נהר דון.[6] בישיבות ליטאיות היו שייחסו אותו לרבי אברהם אליהו קפלן, משום שהוא הושר עם שירו של קפלן "שקעה חמה".[7]

השיר מולחן במשקל מורכב של תשע שמיניות, ערוכות בשלשות שבהן כל שמינית ראשונה מודגשת ויוצרת התאם עם ההטעמה המלעילית כבהגייה האשכנזית.

ברבות הימים השיר זכה לעיבוד של גיל אלדמע.[8]

השיר זכה לביצועים רבים, בין השאר על ידי אריק לביא, נחמה הנדל, רונית אופיר, רונה קינן ואבישי כהן.

ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל שרה שירי מימון את השיר.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה זוּ מופיעה כאן במשמעות "אשר", ולא ככינוי הרמז בנקבה זוֹ. ראו זוּ בוויקימילון. משמעות השורה: "את יכולה לצחוק על החלומות שלי, אשר עליהם אני מספר לך, אך אני עדיין מאמין בהם ובך..."
  2. ^ פרוטוקול מס' 337 של ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ט"ז בכסלו התשס"ה, 29 בנובמבר 2004
  3. ^ על צד שמאל - תולדות השמאל הישראלי, פרק 4, ריאיון עם אברהם בורג, דקה 56.
  4. ^ שמואל ורסס, "תרגום בלתי ידוע ליידיש מאת א"נ גנסין של השיר 'אני מאמין'", בתוך: בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי: מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 241-237.
  5. ^ איך גלויב, בספר "לידער און אידיליעס", 1957
  6. ^ אליהו הכהן, ‏נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, "חדשות בן עזר" 551, 7 ביוני 2010.
  7. ^ יעקב מזור, ‏מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי, קתדרה 115 (תשס"ה), הערה 101, עמ' 123.
  8. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: גיל אלדמע, "אני מאמין", (עיבוד), (זמר), נושא ישן: הרכב מקהלה (ס.א.), נושא ישן: אמונה באדם, טוביה שלונסקי, שאול טשרניחובסקי, מעבד מוזיקלי: גיל אלדמע, קטלוג דפי מקהלה לבתי ספר, כרך 1, עמוד 120.
  9. ^ ישראל חוגגת את יום העצמאות ה-71, באתר ‏מאקו‏, 8 במאי 2019