תל"י (תוכנית חינוכית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכנית תל"י (ראשי תיבות: תגבור לימודי יהדות) היא תוכנית חינוכית שמפעילה קרן תל"י בשיתוף משרד החינוך ומטרתה לתגבר את לימודי היהדות ברוח פלורליסטית במסגרת חיי היומיום של החינוך הממלכתי. קרן תל"י מזוהה עם התנועה הקונסרבטיבית ונמצאת תחת החסות האקדמית של מכון שכטר למדעי היהדות.

התוכנית מהווה חלופה למערכת החינוך הממלכתי הרגילה ולמערכת החינוך הממלכתי-דתי ושואפת לעצב אישיות רחבת אופקים והומניסטית שעולמה מורכב הן מרבדי התרבות היהודית והן מרבדי התרבות הכללית.

ראשית התוכנית בשנת 1976, בהקמת בית הספר הראשון בגבעה הצרפתית בירושלים, בניהולה של ברברה לוין.[1] תוך עשור הוקמו מסגרות בעשרה יישובים נוספים בישראל. בשנת 1987 הוקמה "קרן החינוך למען בתי-ספר תל"י", גוף ארגוני-חינוכי, שתפקידו להעניק סיוע כלכלי ופדגוגי לבתי-ספר שביוזמה. התוכנית פועלת בכ-300 בתי-ספר וכיתות גן בישראל[2].

מנכל"ית קרן תל"י היא ד"ר פארי סינקלר.[3] התכנית מעורבת באיגוד ההתחדשות היהודית.

אידאולוגיה חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיו האידאולוגיים של חינוך תל"י נעוצים בהגות החינוכית של משפחות קונסרבטיביות שיזמו ופעלו להקמת בית ספר תל"י הראשון בירושלים. חזונם החינוכי שילב הקניית הרגלים של קיום מצוות (כגון ברכות, תפילות, מצוות בין אדם לחברו) בגילאים הצעירים, לימוד ביקורתי של המקורות בגילאים בוגרים יותר ויצירת הווי ואקלים בית-ספרי המזמנים חוויות רוחניות, אסתטיות ודתיות רבות משולבות עם חינוך למעורבות חברתית ועיסוק במצוות בין אדם לחברו. במהלך השנים, המגע עם אוכלוסיות שונות ומגוונות והרצון להפוך לתנועה חינוכית רחבה ומשפיעה יותר הביאו את חינוך תל"י לנסות התנתק מהזיקה התנועתית, להיפתח לביטויים נוספים של זהות יהודית ולאמץ גישה חינוכית "מכוונת קהילה", המציעה כלים לעיצוב זהות יהודית-ישראלית-מודרנית, עבור קבוצות המחפשות "שביל זהב" בין אורתודוקסיה דתית לחילוניות אידאולוגית נטולת מטען יהודי משמעותי.

זהות יהודית-ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י מעמיד את העיסוק בזהות היהודית-הישראלית של תלמידיו, כאחת הקדימויות במוסדות החינוך. עיסוק זה משתקף בכלל העשייה החינוכית בגן ובבית הספר.

חינוך לערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י שם דגש על ערכים יהודיים, הומניסטיים ואוניברסליים, המתייחסים למידות האדם, ליחסים שבין אדם לחברו, לכבוד האדם, להטמעת חשיבה מגזרית בלימודי היהדות ולתיקון עולם.

פלורליזם וסולידריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י שואף לפתח תפיסת עולם פלורליסטית מתוך הכרה בערך של ריבוי דעות ואורחות חיים, הן בתוך היהדות הן מחוצה לה. הוא מבקש לחזק רגשי קרבה, אחווה ושותפות בין כל חלקי העם והעצמת הערבות ההדדית עם העם היהודי בארץ ובתפוצות לזרמיו ולעדותיו השונות.

אוריינות יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י שואף להקנות לתלמידיו אוריינות יהודית על ידי חשיפתם לנכסי צאן ברזל של היצירה התרבותית והרוחנית של עמנו לדורותיה. חינוך תל"י מזמין אותם לראות את עצמם כחלק מתהליך היצירה היהודית המתמשכת ומתחדשת בכל דור ודור. בכך מבקש חינוך תל"י לטפח שפה יהודית עשירה ושיח יהודי מושכל בין חלקיה השונים של החברה.

חינוך חווייתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י דוגל ביצירת חוויות יהודיות לימודיות, רגשיות ורוחניות. בתי ספר תל"י וגני תל"י יוצרים חוויות אלו באמצעות התנסויות שונות כגון: דרכי הוראה מגוונות, לימוד בחברותא, סדנאות, טקסים ומעמדי תפילה.

דמוקרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י מבקש להטמיע בקרב תלמידיו את ערכי הדמוקרטיה ולחנכם לאזרחות פעילה ומעורבות חברתית תוך הכרת החוק במדינת ישראל וכיבודו.

ציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י שם דגש על חינוך להכרת ארץ ישראל ועם ישראל בעבר ובהווה מתוך תחושת שייכות ואהבה, וכן מדגיש את מרכזיותה של מדינת ישראל בעיצוב דרכו של העם היהודי.

מסורת וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך תל"י מבקש לטפח לומדים המכירים, מכבדים ואוהבים את מורשתם, ועם זאת בעלי חשיבה ביקורתית כלפיה. בכך, מאפשר חינוך תל"י לתלמידיו לחוש עצמם כממשיכי המסורת ומחדשיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]