תחושה מוקדמת (סרט)
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| בימוי |
מנן יאפו  |
|---|---|
| הופק בידי |
אדם שאנקמן, אשוק אמריטראג' |
| תסריט |
ביל קלי |
| עריכה |
ניל טרוויס |
| שחקנים ראשיים |
סנדרה בולוק ג'וליאן מקמהון ניה לונג |
| מוזיקה |
קלאוס באדלט |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
סרטי טריסטאר, Offspring Entertainment, מטרו גולדווין מאייר, Hyde Park Entertainment |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
16 במרץ 2007 (ארצות הברית) 29 במרץ 2007 (ישראל) |
| משך הקרנה | 110 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט אסונות, סרט פנטזיה, סרט דרמה, סרט מסע בזמן |
| הכנסות באתר מוג'ו | premonition |
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
תחושה מוקדמת (באנגלית: Premonition) הוא סרט קולנוע מסוגת המותחן הפסיכולוגי והדרמה. הוא בוים על ידי הבמאי הטורקי-גרמני מנן יאפו וצולם במדינת לואיזיאנה, ארצות הברית.
עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת הסרט עומדים לינדה הנסון (סנדרה בולוק) ובעלה ג'ים הנסון (ג'וליאן מקמהון) מול בית גדול משנת 1920 שג'ים הצליח להרשות לעצמו לרכוש לאחר שנים של עבודה קשה.
כמה שנים לאחר מכן, לינדה חשה ברע. זמן קצר אחר כך מודיע שריף בשם ריילי (מארק מקאולי) ללינדה שבעלה נהרג יום לפני כן בתאונת דרכים. עולמה של לינדה מתהפך בין רגע.
אחרי שהיא אוספת את בנותיה מבית הספר, לינדה מספרת להן שאבא לא יחזור הביתה. היא משכיבה את הבנות לישון ואז מתיישבת ומדברת עם אימה, ג'ואן, ונרדמת על הספה בסלון. היא מתעוררת במיטה שלה, לבושה בפיג'מה. היא יורדת במדרגות למטה ונחרדת לראות את בעלה, ג'ים, יושב ושותה קפה כמו בכל בוקר. היא מתקשה לדבר איתו מרוב ההלם אך הוא עונה לה ברוגע.
כאשר היא תולה כביסה, היא מחליקה על גופת עורב שדמו נמרח על ידיה. לינדה רצה לביתה ובדרך מורחת דם על דלת הזכוכית.
יום למחרת היא מתעוררת כאשר על ידה יש בקבוק יין וג'ים לא נוכח בבית. לינדה מוצאת בקבוקון ריק של ליתיום בכיור שניתן לה על ידי דוקטור נורמן רות', על פי הכתוב על הבקבוק. היא יורדת למטה ורואה את כל קרובי משפחתה וחבריה בסלון, לבושים בשחור. מאוחר יותר, היא מזדעזעת לראות את ברידג'ט בחוץ, מתנדנדת על נדנדה עם חתכים בפניה. מייגן אומרת ללינדה שהיא לא רואה שום דבר על פניה של ברידג'ט.
כל בני המשפחה נוסעים לכנסייה שם לינדה דורשת לראות את הגופה. אחרי שכנועים רבים, מוציאים את הגופה מן הקבר וללינדה מזדעזעת לראות חלק מאיבריו הנפרדים של בעלה. היא צורחת מרוב בהלה והלם.
מאוחר יותר, בהלוויה, לינדה מבחינה באישה בלונדינית שעומדת מחוץ לקבוצת האבלים, על יד מכונית. היא רצה אליה במהירות ואותה האישה ממהרת להיכנס למכוניתה. לינדה טוענת שלא ראתה אותה מעולם ומנסה לדבר עימה אך היא מספיקה לנסוע משם.
לאחר שחזרו לביתם, לינדה מחפשת את המספר של דוקטור רות' בספר הטלפונים אך העמוד בו מופיע מספרו קרוע. היא מוצאת אותו מקומט בפח ומתקשרת למספר אך לא מקבלת תשובה. כשהיא יורדת למטה, לסלון, שם נמצאות אנני, בנותיה וג'ואן, נשמעות דפיקות בדלת וג'ואן הולכת לפתוח אותה. דוקטור נורמן רות' בכבודו ובעצמו יחד עם עוד אנשים והשריף נכנסים פנימה ומברכים את לינדה לשלום. ג'ואן שואלת את לינדה "מה קרה לפנים של ברידג'ט?" אך היא לא מצליחה להגיב ונלקחת על ידי נורמן רות' ועוזריו למכונית גדולה בצרחות ובניסיונות רבים להתנגדות.
לינדה מגיעה לבית משוגעים ומקבלת זריקה המרדימה אותה. לפני כן, היא שומעת את דוקטור רות' מדבר עם השריף בחדר סמוך על כך שלינדה ביקרה אצלו יום לפני מותו של ג'ים וטענה שהוא הולך למות.
לינדה מתעוררת במיטתה פעם נוספת. היא שומעת רעשים מהמקלחת ורואה שג'ים מתקלח. היא נכנסת למקלחת ומחבקת אותו מספר דקות. לאחר מכן, ג'ים מקפיץ את הבנות לבית הספר ולינדה הולכת לברר יותר לגבי דוקטור רות'. היא מגיעה למשרדו ומבקשת לקבוע פגישה עם דוקטור רות'. הוא אומר לה שיש בחייה כעת חוסר עקביות מסוים. הוא טוען שכל הימים בהם בעלה מת הם חלומות שלה ומוציא לה מרשם של ליתיום. לינדה מקבלת את התרופה ונוסעת למשרד של בעלה.
לינדה מחבקת אותו ומבקשת לדבר איתו ביחידות, במקום אחר. היא מבקשת שיצאו לטיול משפחתי, רק ארבעתם, אך ג'ים מסרב בגלל עבודתו הרבה. אחרי מספר שניות נשמעות דפיקות בדלת משרדו וקלייר, אותה האישה הבלונדינית מההלוויה, נכנסת לחדר. ג'ים מספר שהיא עוזרת המנהל החדשה ושהוא הדריך אותה בימיה הראשונים. הם יוצאים יחדיו מהחדר לישיבה ולינדה צופה דרך חלון הזכוכית על בעלה וקלייר שמתייחסים האחד לשני יותר מדי בידידות.
אחר כך מתחילה סערה בחוץ ולינדה קוראת לבנותיה להיכנס לבית. היא מזרזת את הבנות להוציא את הכביסה מבחוץ. ברידג'ט מתחילה לרוץ במהירות לעבר דלת זכוכית, לינדה צועקת לה לעצור, אך ברידג'ט נכנסת בזכוכית ושוברת אותה. בפניה נוצרים חתכים עמוקים והדם לא מפסיק לזרום, לכן לינדה לוקחת אותה ואת מייגן במהרה לבית החולים. לשם מגיע גם ג'ים. לינדה אומרת לברידג'ט שהיא עדיין יפה מאוד, כמו נסיכה.
מאוחר יותר בלילה, ג'ים עסוק בלטאטא את שברי הזכוכית מנפילתה של ברידג'ט. הוא מציע ללינדה שאימה, ג'ואן, תבוא לגור יחד איתם ותעזור לה עם הילדים. לינדה נזכרת בפגישה שהייתה לה היום עם דוקטור רות' וצורחת בכעס על ג'ים שהיא אם טובה ושאף אחד לא יכול לקחת ממנה את ילדיה.
ואז, לינדה מתחילה להבין דברים - היא קורעת חתיכת דף גדולה מבלוק הציור של בנותיה ומשרטטת טבלה שבועית. יום שלישי הוא היום בו פגשה את דוקטור רות' בפעם הראשונה והיום בו ברידג'ט נפלה ונפצעה בפניה. יום חמישי הוא היום בו שריף ריילי הודיע לה על מות בעלה. ביום שבת התקיימה ההלוויה והפגישה המוזרה עם קלייר. היא טרם ביקרה ביום שישי, ראשון ורביעי.
היא מקפלת את הנייר ודוחפת אותו מתחת למפה שעל שולחן הילדים. היא מבקשת מג'ים להישאר בבית מחר, ביום רביעי, אך ג'ים אומר לה שהוא המתין לראיון הזה שנה שלמה ואי אפשר לבטל. היא מתחננת בפניו, "אם מחר זה יום רביעי בבקשה בבקשה תעיר אותי". הוא מבטיח לה שיעיר אותה.
אך לינדה מתעוררת בבוקר של יום שישי ונוסעת לביתה של קלייר. קלייר פותחת של הדלת, שבורה וכואבת, ולינדה שואלת אותה "האם אנחנו צריכות לדבר על משהו?". קלייר מספרת ללינדה על כך שג'ים תכנן לבגוד בה איתה.
אחרי שגילתה את כל זה, לינדה מספרת לאנני. אנני אומרת שהכל נורא, המוות של ג'ים, הבגידה. לינדה אומרת שאולי זה לא נורא כל כך. ג'ים עוד לא עשה דבר - הוא תכנן להיפגש עם קלייר בפעם הראשונה באותה נסיעת עסקים אך התאונה האכזרית עצרה את התוכניות. היא אומרת לאנני עוד, שאולי כל זאת היה צריך לקרות. אנני מופתעת אך לינדה מבינה שהכל מתחיל להתחבר לה סוף סוף.
באותו יום היא מבקרת את פקיד הבנק שמבשר לה על כך שג'ים שילש את סכום הביטוח למשפחתו. לינדה נוסעת הביתה ומספרת לאימה שהיא סידרה את כל ענייני ההלוויה. כמו כן היא גם שואלת את ג'ואן "אם אני אניח לג'ים למות, זה כאילו שאני הורגת אותו?". אך ג'ואן אומרת שג'ים כבר מת.
כעת, לינדה מתעוררת ביום ראשון. היא מבקשת מג'ים לקחת את הבנות לטיול. בזמן הזה, היא הולכת לאב קנדי בכנסייה ומספרת לו על פחדיה. הוא מופתע מאוד לראותה בגלל שביקורה האחרון בכנסייה היה לפני זמן רב.
קנדי קורא ללינדה מתוך ספר על תאונות שונות שקרו בעבר הקשורות לתופעה הזאת. הוא אומר ללינדה, שתופעה כזו קוראת כאשר אין שום אמונה בלב, אין תקווה ואין אהבה. הוא מפציר בה שתילחם למען הדבר היקר לה מכל וכך, אולי, יתרחש איזשהו נס. לינדה אומרת שהיא לא מאמינה בניסים ושהיא לא יודעת למען מה להילחם.
בלילה הזה, לינדה מלחיצה את ג'ים. כאשר הבנות אומרות לג'ים "לילה טוב", לינדה מבקשת מהן לתת לו חיבוק נוסף ולהגיד לו עד כמה הן אוהבות אותו. הן עושות זאת, הוא מחבק אותן אך לא אומר להן דבר. לינדה שואלת את ג'ים מדוע הוא אף פעם לא אומר להן את אותו הדבר. הוא מחזיק את הבנות קרוב אליו שוב ואומר שהוא אוהב אותן יותר מכל דבר בעולם. הבנות שואלות אותו "ואת אמא אתה אוהב?" הוא עונה "כמובן שכן", לינדה מביטה בו ויוצאת מהחדר.
ג'ים רואה את לינדה עומדת בחוץ, בגשם. הרוח והטיפות פוגעות בכל מקום אך לינדה לא זזה ממקומה. ג'ים מצטרף אליה במהירות ושואל אותה "מה קרה?". לינדה אומרת לושהם היו צריכים להיות כמו פעם. ג'ים עומד על כך שהם עדיין משפחה, רק שונה. לינדה בוכה והסערה מתחזקת. חוט חשמל אחד נפגע וניצוצות עפים לכל עבר. עורב שעובר במקום נפגע ונופל ארצה ללא רוח חיים. ג'ים מכניס את לינדה לבית והם עולים לחדר השינה. הם מדברים ביניהם ומשלימים את כל הפערים. הם ישנים ביחד מחובקים כמו שלא ישנו כבר זמן רב. ואז לינדה מספרת לג'ים על החלום בו הוא נהרג.
באותו היום לינדה ביקרה את מקום התאונה העתידי. היא עומדת באמצע הכביש על יד השלט "220 מייל", שם צפוי בעלה להיהרג בעוד שלושה ימים.
כאשר היא מתעוררת שוב, ג'ים לא שוכב לצידה. היא מתקשרת לאנני ושואלת אותה "איזה יום היום?". אנני אומרת שזהו יום רביעי. ואז, היא רצה במהירות למטה. היא רואה פתק שבעלה השאיר - "הקפצתי את הבנות לבית הספר. אני אחזור מחר". לינדה נכנסת למכונית ונוסעת בעקבותיו של ג'ים. היא עוברת ליד בית הספר ורואה שם את בנותיה משחקות.
בינתיים, ג'ים מדבר בטלפון הנייד עם קלייר ואומר לה שהוא לא מסוגל לעשות זאת. לאחר מכן הוא מתקשר לבית אך לינדה שנוסעת בעקבותיו כמובן לא שם. ואז הוא משאיר את ההודעה שנשמעה בתחילת הסרט. לפני שהוא עומד לסיים את ההודעה, לינדה מתקשרת לטלפון הנייד שלו ואומרת שהיא יודעת על קלייר ושעליו לעצור. ג'ים מקשיב לה ועוצר על יד השלט "220 מייל". לינדה אומרת, שאם הוא סומך עליה ואוהב אותה שיעשה פרסה. ג'ים מקשיב ועושה כך, כאשר הוא פונה כמעט פוגעת בו מכונית אבל הוא מספיק לעצור ומפיל את הטלפון הנייד. לינדה רואה שהוא עדיין לייד השלט וצועקת לטלפון הנייד שלה שיצא מהרכב, ג'ים מרים את הטלפון הנייד ושומע אותה צועקת, הוא מסתובב אחורה ורואה משאית ענקית שעומדת לפגוע בו, הוא מנסה להתניע את האוטו, אך לאחר מספר שניות המשאית הענקית מתקרבת ומאבדת שליטה. היא פוגעת במכוניתו של ג'ים ולינדה בצרחות אימים רצה בניסיון למנוע את התאונה אך מאוחר מדי - שני הרכבים מתפוצצים וג'ים נהרג.
מאוחר יותר, לינדה מתעוררת ובנותיה רצות אליה ומספרות לה שהמובילים הגיעו. קולו של האב קנדי נשמע - אותו המשפט שהוא אמר ללינדה אז - "בכל יום בו אנחנו חיים הוא נס". לינדה קמה באטיות והצופים רואים שהיא הָרָה עוד מאותו יום ראשון שהתקיים חודשים רבים כה לפני.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקנים | דמויות |
|---|---|
| סנדרה בולוק | לינדה הנסון |
| ג'וליאן מקמהון | ג'ים הנסון |
| ניה לונג | אנני |
| קייט נליגן | ג'ואן הנסון |
| אמבר ולטה | קלייר פרנסיס |
| פיטר סטורמר | דוקטור נורמן רות' |
| קורטני טיילור ברנס | ברידג'ט הנסון |
| שייאן מקקלור | מייגן הנסון |
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככלל, הסרט התקבל בביקורות צוננות, אך העיתון "New York Observer" שיבח את סנדרה בולוק על הופעתה בסרט.
הסרט דורג בטבלת ההכנסות בשבוע יציאתו לאקרנים במקום השלישי אחרי הסרטים "300" ו"שימו גז".
בתוך שבוע הוא הכניס 17,558,689 דולר. עד 28 באפריל 2007, הוא הכניס 47,852,604 דולרים רק בארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תחושה מוקדמת
"תחושה מוקדמת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"תחושה מוקדמת", באתר נטפליקס
"תחושה מוקדמת", באתר AllMovie (באנגלית)
"תחושה מוקדמת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"תחושה מוקדמת", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "תחושה מוקדמת", באתר Metacritic (באנגלית)
- "תחושה מוקדמת", באתר אידיבי
"תחושה מוקדמת", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אתר הסרט
- קדימון
