רישרד איון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רישרד איון
Richard Ayoun
לידה 23 בינואר 1948
אוראן, אלג'יריה הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במאי 2008 (בגיל 60)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים אלג'יריה הצרפתית, צרפת
מקום לימודים אקול פראטיק דה אוטז אטיד (1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ז'ראר נהון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הלאומי לשפות ותרבויות המזרח (19792008) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רישרד איון (צרפתית: Richard Ayoun; ‏ 23 בינואר 1948 - 30 במאי 2008) היה היסטוריון וחוקר יהודי-אלג'יראי-צרפתי. פרופסור מן המניין להיסטוריה של עם ישראל בזמן העתיק, והיסטוריה של היהודים במדינות ערב. מומחה לשפות מזרחיות באוניברסיטאות בפריז.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישרד איון, יליד אלג'יר שבאלג'יריה הצרפתית, היה דוקטור להיסטוריה, מוסמך לעברית על ידי אוניברסיטת פאריס - 8, ומאסטר ועידות בתרבות ישראל (העולם הספרדי) מטעם אי.נ.ל.קו. (Inalco) משנת 1982. הוא גם היה בקיא בניהול מחקר. הוא לימד את היסטורית היהודים מצפון אפריקה באוניברסיטת פאריס – 8, מ-1991 והיסטורית היהודים בעידן המודרני באוניברסיטת פאריס – 1 הסורבון מ-1984.

נושא הדוקטורט שלו היה מנהל חדש של קטלוג משרה רבנית בצרפת ובאלג'יריה במאה ה-19, עליו קבל ציון מכובד ביותר עם פרגון מהשופטים, והסמכה לנהל מחקרים: היהדות בין אסלאם ונצרות מימי הבניים לעידן החדש. (אוניברסיטת פאריס – סורבון 4).

איון נפטר בפריז בגיל 60. בכל שנות חייו חש חובה להיות נוכח בשטח כשמדובר בחיים בצוותא בין יהודים ומוסלמים, ובמיוחד כאשר מרוקו היא הסמן הימני. עבורו זה היה חיוני ומחויב המציאות. זה היה חלק במאבקו למען השלום.

בנושאים של יצירה ספרותית ומדעית ביהדות מרוקו, איון לא היסס להתכתב עם דוקטורנטים בני מרוקו במטרה להנחות אותם, באוניברסיטה בפריז. הוא היה מקבל תדיר את הכי מוכר והמועדף עליו, חסן מז'די (Hassan Majdi) ממרקש. הוא היה המנחה בתיזה שלו ועבד בצמוד לו במחקר לדוקטורט, על הנושא "אמונה בקדושים וביקור בקברי צדיקים אצל יהודי מרוקו". (Le culte des Saints et les pèlerinages des Juifs du Maroc)

עורכי התיזות האחרים, 7 במספר היו מועמדים להיות מונחים על ידי רישרד איון בשנה הבאה. הנושא שלהם היה "זכירה יהודית מרוקאית". הוא עסק בעבודתו האחרונה, בנושא האהוב עליו: "טיטואן: היהודים מבפנים ומבחוץ". עבודה זו הושלמה.

הוא כתב 449 דיווחים, תמונות מצב, 4 ספרים, השתתף בעריכת 62 עבודות ועוד 145 מאמרים הם פרי עטו, על היהדות הספרדית, על יהדות צפון אפריקה, ועל היהדות בצרפת.

בין עבודותיו:

  • יהודי אלג'יריה, אלפיים שנות היסטוריה, בשיתוף עם ברנרד כהן, 1982.
  • ספרדים מאתמול ומהיום: 70 דמויות בשיתוף חיים וידל ספיחה, 1992 עם תרגום לספרדית.
  • יהודי צרפת אמנציפציה ואינטגרציה (1787–1812), 1997. פרולוג על ידי ז'אן-פייר פיליפיני.
  • זודיאו-ספרדים: דרכים של קהילה, 2003, תורגם לאנגלית.

עבודתו האחרונה, מושגים ביהדות בנצרות ובאסלאם, ביחד עם גלאב בנשייך ורז'יס לדו ב-2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רישרד איון בוויקישיתוף