ברנטה
 | |
| נהר הברנטה בקרבת באסאנו דל גראפה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 174 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 60 - 93 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 2,300 קמ"ר |
| מוצא | אגם לוויקו ואגם קאלדונאצו |
| גובה מוצא הנהר | 450 מטרים |
| יובלים |
Bacchiglione, Chieppena, Muson dei Sassi, Cismon, Grigno  |
| שפך | הים האדריאטי |
| מדינות באגן הניקוז | איטליה |
 | |
  | |
הברנטה (באיטלקית: Brenta) הוא נהר הזורם מנפת טרנטו שבצפון איטליה ונשפך אל הים האדריאטי דרומית ללגונת ונציה. אורכו של הנהר 174 ק"מ.
על הנהר בעיר בסאנו דל גרפה עובר גשר בסאנו דל גרפה אשר תוכנן במאה ה-16 על ידי האדריכל האיטלקי אנדראה פלדיו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שלטון האימפריה הרומית באזור, הנהר נקרא בשם מדואקוס (בלטינית: Medoacus, וביוונית: Μηδειοχος - מדיוקוס). בסמוך לפדובה מתפצל הנהר לשני ראשים שכונו מדואקוס הגדול ומדואקוס הקטן. במהלך ימי הביניים שינה הנהר את נתיבו, ובאזור פדובה זורם כיום בנתיבו הבאקיגליונה.
במהלך המאה ה-16 הורחבו והוסדרו גדות הנהר, ונבנתה תעלה בין הכפר סטרה לבין הים האדריאטי. תעלה זו עוקפת מדרום את לגונת ונציה (עד אותה עת נשפך הנהר אל תוך הלגונה, ועבר למעשה במרכז העיר ונציה - בין היתר עבר אחד מזרועותיו במקום בו עוברת כיום התעלה הגדולה של ונציה). תעלה משנית שנקראת הריווירה דל ברנטה נבנתה וקישרה את הנהר לעיר ונציה ולעיר פדובה (שתי הערים העיקריות של הרפובליקה של ונציה), ובכך הפך הנהר לנתיב התחבורה העיקרי של הרפובליקה, וקישר את עריה העיקריות אל הים.
זמן קצר לאחר הקמת התעלה החלו עשירי הרפובליקה ואציליה להקים וילות לאורך גדות הנהר (ובהם וילה פוסקארי, וילה וידמאן-פוסקארי, וילה קונטאריני ווילה פיזאני).
