אנטואן לוי
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| לידה |
1832 לוטרבור (לאוטרבורג), אלזס, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
לא ידוע צרפת |
| כינוי | Elsass |
| מדינה | צרפת |
| השכלה |
בית המדרש הרבני של צרפת בפריז לימודים בגרמניה |
| מקום פעילות | בוקרשט, יאש, פריז |
| השתייכות | היהדות הקונסיסטוריאלית של צרפת |
| תחומי עיסוק | רב, דרשן, מורה לגרמנית, בלשן, עיתונאי |
| מעסיק |
קהילת בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט (1869-1867) קהילת בית הכנסת "בית יעקב" ביאשי (1873-1869) |
| תפקידים נוספים | מנהל בית הספר יהודי בבוקרשט ; grand rabbin ומורה בבית המדרש הרבני של צרפת |
| חיבוריו | Die Exegese bei französischen Israeliten von 10. bis 14. Jahrhundert- 1873 |
  | |
אנטואן (אשר) לוי (בצרפתית: Antoine (Asher) Levy; 1832 – ?) היה רב ודרשן[1], מורה ועתונאי יהודי צרפתי, אחד ממובילי רוח ההתחדשות ביהדות רומניה במחצית השנייה של המאה ה-19. אנטואן לוי נשא את הדרשה הראשונה בבית הכנסת קורל של בוקרשט והוכר רשמית כמנהיג הדתי של יהדות בוקרשט (מסביב ל"קונגרגציית טפמלול קורל") בשנים 1867–1869[2] .בהוא כיהן גם כמנהל בית הספר של שתי העדות היהודיות בבירת רומניה, האשכנזית והספרדית. מאוחר יותר היה רב ביאשי (1867–1871). בשובו לצרפת נשא תואר של "רב גדול" או "רב ראשי" grand rabbin. מאוחר יותר היה מורה לגרמנית בבורדו ובפריז ופרופסור בבית המדרש הרבני של צרפת.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטואן לוי נולד בכפר לוטרבור (לאוטרבורג Lauterbourg) באלזס בשנת 1832 ואולי משום כך כונה Elsass. התחיל את הקריירה שלו כמורה בבית הספר היהודי ביישוב הולדתו. בין השנים 1857 - 1873 חי בחו"ל, בעיקר בגרמניה שם עשה לימודים רבניים.[3] הגיע בהמשך לוולאכיה שם עבד כמורה פרטי. לאחר שנשא, בצרפתית, דרשה מרשימה לרגל חנוכת היכל קורל של בוקרשט (הדרשה הודפסה והופצה כחוברת), הוטל עליו לנהל את טקסי הלוויה והקבורה של הבנקאי יעקב לבל, מי שהיה מראשי הקהילה. בתמיכת כל ישראל חברים הוא ייסד וניהל בבוקרשט את העיתונים L'Avenir -Viitorul ו-L'Espérance[4] . אנטואן לוי הגיע ב-1869 כדרשן ב"בית יעקב", בית הכנסת המודרני[5][6], הקרוי על שם מייסדו הברון יעקב נוישוץ..בתוקף תפקידו כרב ראשי של הקהילה המודרנית ביאשי נפגש בשנת 1870 עם השליט קרול הראשון של רומניה.[7] אנטואן לוי היה מיודד עם ארמן לוי והשניים אף נהגו לצאת למסעי מגבית (למען העיתונים ופרסומים יהודים נוספים) יחד ברחבי רומניה. ב-1873 חזר לוי לצרפת והתיישב זמנית בעיר בורדו שבה אחיו סימון לוי כיהן כרב הראשי.[8] לימד גרמנית בבית ספר תיכון בעיר ובהמשך עמד במבחני ההסמכה להוראה - - בaptitude 1875 וב-1877 "אגרגרציה" agrégation. עבר אחר כך לפריז ולימד שם גרמנית בתיכון "שארלמאן" בין השנים 1877–1894. במקביל כיהן כ"רב גדול" grand rabbin ולימד בבית המדרש הרבני של צרפת בבירה.[9]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחום היהדות
- Die Exegese bei französischen Israeliten von 10. bis 14. Jahrhundert
Institut zur Förderung der israelitischen Literatur - Schriften Oscar Leiner, Leipzig,1873 (גרמנית) (תרגום מצרפתית) (פירושי המקרא אצל יהודי (בני ישראל) צרפת בין המאה ה-10 ובין המאב 14 - הוצא לאור על ידי המכון לחקר הספרות היהודית (ישראלית),-סדרת כתבים - אוסקר ליינר, לייפציג. 1873.
בתחום הוראת השפה והתרבות הגרמנית: (פורסמו בהוצאת הספרים לה סודייה Le Soudier)
- שיטה שימושית להוראת השפה הגרמנית 1888
(Méthode pratique de langue allemande)
- קטעים נבחרים מפילוסופים גרמנים 1881
(Morceaux choisis des philosophes allemands)
- אגדות לילדים ולבית מאת האחים גרים, תיבת האוצרות מאת יוהאן פטר הבל - קטעים, עם
רשימות ביוגרפיות והערות - 1891 (Grimm, Kinder- und Hausmärchen. Hebel, Das Schatzkästlein. Extraits, avec notices biographiques et annotations)
- השפה הגרמנית, מחברים גרמנים, שירה ופרוזה. היינה - יצירות מובחרות, שירה ופרוזה, עם רשימה ביוגרפית והערות.
Langue allemande, auteurs allemands, poésie et prose. Heine. Ausgewählte Werke, Poesie und Prosa, avec notice biographique et annotations par Antoine Lévy
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Evreii din România, Federaţia Comunităţilor Evreieşti din România, HASEFER, Bucureşti, 2008 - יהודי רומניה, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, הוצאת הספר, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
- Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דאקטאר קארפעל ליפפע, מאלדאויא וואלאכייא, עברי אנכי, 10 בפברואר 1871
- אנציקלופדיה יודאיקה - אליהו פלדמן -מצוטטים על ידי לוציאן זאב הרשקוביץ בספריה היהודית הווירטואלית ברשת 2009
- Simon Claude Mimouni,Judith Olszowy-Schlanger
Les revues scientifiques d'études juives: passe et avenir, Peeters Publishers, Louvain 2006 (סימון קלוד ממוני וז'ודית אולשובי שלאנגר - כתבי העת המדעים ללימודי יהדות - עבר ועתיד - הוצאת ספרים פטרס, לוון 2006
- תיאודור לביא (עורך) - פנקס הקהילות - רומניה כרך א מולדובה, בתרגום לאנגלית -מאת זיוה יבין והרב ג'ק בלום - עורך - רוברט שרינס 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', Le mouvement de la haskalah parmi les juifs de Roumanie עמוד 12
- ^ אנציקלופדיה יודאיקה - מצוטטת ברשת - לוסיאן הרשקוביץ' באתר "הספרייה היהודית הווירטואלית" (2009)
- ^ :Jacques Brethomé La Langue de l'autreHistoire des professeurs d'allemand de lycées,1850-1880 2004 Éditions littéraires et linguistiques de l'université de Grenoble ז'אק ברטומה - שפת האחר - תולדות מורי הגרמנית בבית הספר תיכון 1850–1880, ההוצאה לאור לספורות ובלשנות של אוניברסיטת גרנובל,2004 (בצרפתית) ע'83
- ^ Archives israélites 1865 כרך 27 עמ' 1089
- ^ לוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', Le mouvement de la haskalah parmi les juifs de Roumanie עמוד 8
- ^ Jacob de Neuschotz 1819 - 1888 Viaţa şi faptele în texte şi documente (יעקב דה נוישוץ 1819 - 1888 חייו ומעשיו בטקסטים ובתעודות) עמודים 127 - 128
- ^ ע' 20 Bulletin de l`Alliance Israélite Universelle 1.7.1870
- ^ מימוני ואולשובי -שלאנגר (2006) ע' 141
- ^ (Jacques Brethomé (2004 ע'83
בקרת זהויות  |
|
|---|