עמנואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמנואל
Immanuel COA.png
עמנואל-מראה-כללי.jpg
מראה כללי של עמנואל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אליהו גפני
גובה ממוצע[1] ‎362 מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 3,693 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 239
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 7.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 675 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 179
תחום שיפוט[2] 5,040 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 191
32°09′42″N 35°08′13″E / 32.161574238824°N 35.136912729372°E / 32.161574238824; 35.136912729372
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3810
    - דירוג מדד ג'יני 176
לאום ודת[2]
יהודים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 19.3%
גילאי 5 - 9 14.4%
גילאי 10 - 14 12.6%
גילאי 15 - 19 7.3%
גילאי 20 - 29 16.9%
גילאי 30 - 44 13.8%
גילאי 45 - 59 9.1%
גילאי 60 - 64 2.8%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 7
תלמידים 835
 –  יסודי 753
 –  על-יסודי 82
מספר כיתות 63
ממוצע תלמידים לכיתה 13.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל עמנואל נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית

עִמָּנוּאֵל היא התנחלות באזור השומרון, מזרחית לקרני שומרון וצפונית לאריאל. עמנואל הוקמה ב-1983 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1985. היישוב בעל צביון חרדי ומתגוררות בו כ-850 משפחות[3].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון היישוב נעשה על ידי משרד לייטרסדורף-גולדנברג. האדריכלית האחראית על הפרויקט הייתה רחל ולדן.

עמנואל היא הדוגמה המובהקת ביותר לבינוי ערים מתוכננות בישראל של ראשית שנות ה-80. דבר זה בא לידי ביטוי בבניית אִזור אורבני על ידי הפרדה בין ייעודי הקרקע השונים (מסחר, מגורים ותעשייה). עם זאת תוכננו מערכות מגורים משוכללות ביותר שמתחשבות בתנאים הסביבתיים ובצרכים המיוחדים של האוכלוסייה החרדית: בנייה המתחשבת בטופוגרפיה ומשתלבת בה, בנייה המאפשרת הרחבה עתידית ללא פגיעה אסתטית במבנה, יחידות המגורים מיועדות למשפחות מרובות ילדים הצורכות חדרי מגורים רבים, וכן פארקים ציבוריים המלווים את הנוף ויוצרים טיילת היקפית.

את הקמת העיר יזמה חברת "כוכב השומרון" שייצגה עסקנים יהודים מישראל ומהעולם ובראשם מוטי זיסר, ברוך שטרנטל וזלמן מרגוליס (משקיע מלונדון). מערבית לעמנואל הוקמו באותה תקופה היישובים יקיר ונופים. הבנייה החלה בשנת 1981. בגלל התחייבותו של ראש הממשלה מנחם בגין, שלא להקים יישובים חדשים ביהודה ושומרון, נקרא היישוב בתחילתו "קרני שומרון ה'". ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם ב-1983. חרף איכויותיו הארכיטקטוניות, נתקלה התפתחות היישוב בקשיים על רקע כלכלי, ובאפריל 1983 מכר זיסר את חלקו בחברה לשותפיו. בקיץ 1983 התגוררו בעמנואל כבר כ-600 משפחות. במקור תוכננו שלוש שכונות, אולם בפועל נבנה רק חלק מהשכונה הראשונה (שלב א' בתוכנית). משרד הפנים מינה את אליהו מירב לראש המועצה הראשון. בתחילת 1985 נתגלע סכסוך בין מרגוליס לארנרייך והעבודות בעמנואל התעכבו.[4] מרגוליס רכש אז את חלקו של ארנרייך בחברה והבטיח להזרים כספים ולהשלים את הבנייה, אולם לא עמד בהתחייבויותיו.[5] החברה נתקלה בקשיים וביולי אותה שנה מונה יעקב נאמן לכונס נכסים של החברה.[6] נאמן ניסה לקדם את השלמת הבנייה, אולם נתקל בקשיים שונים, בין השאר העדר היתרי בנייה,[7] וקשיים אלו מנעו את המשך פיתוחה של העיר והרחיקו ממנה אוכלוסייה חזקה.

בשנת 1988 הושגה הסכמה עם מוטי זיסר שיזרים 5.3 מיליון דולר לחברה לצורך השלמת הבנייה. לטענת זיסר, כחלק מההסכמה הבטיח משרד השיכון שיקצה לחברה עוד קרקעות לבנייה, אולם קרקעות אלו לא הוקצו.[8] בשנת 2003 התגוררו ביישוב 2,400 תושבים.

בפיגוע שאירע סמוך להתנחלות ב-12 בדצמבר 2001, שבמהלכו הותקפו כלי רכב ואוטובוס לא ממוגן של חברת דן שהיה בדרכו ליישוב על ידי מטען צד וירי צרורות, נהרגו עשרה אנשים ונפצעו עשרות.[9] בפיגוע נוסף שאירע ב-16 ביולי 2002 בשערי היישוב הותקפו רכבים ואוטובוס ממוגן ירי במטען צד וברימונים וירי מנשק קל נמנו 8 הרוגים וכ־20 פצועים.

בחודשים שלאחר הפיגוע העתיקו מקצת מתושבי עמנואל את מקום מגוריהם ליישובים אחרים וביישוב עמדו תקופת מה דירות ריקות ללא דורש.[10] המחירים הנמוכים ומלגת קיום גבוהה שהציעה 'עמותת קרן ידידי עמנואל' הביאו תושבים חדשים ליישוב.

בעקבות שיפור המצב הביטחוני, ובשל מצוקת הדיור הגוברת והולכת בציבור החרדי גדל הביקוש למגורים בעמנואל. בשנת 2012 שופצו שני מבנים, שנותרו במצב שלד מאז הקמת עמנואל, והוכשרו כמבנים לקליטת משפחות חדשות.

בשנת 2015 נכנסו לעבודה במקום שני יזמים נוספים: חברת הרי זהב וחברת ש.א.ג ולול. שתי החברות החלו בונות מאות יחידות דיור חדשות בעמנואל וביצעו פעולות פרסום ושיווק המופנות לציבור החרדי על קהליו השונים.

על פי נתוני המועצה המקומית בעמנואל נמצאות מאות יחידות דיור בבניה ובהליכי התכנון השונים והיא צפויה להכפיל את מספר תושביה עד לשנת [11]2023.

טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפיגוע בקו 189 לעמנואל (2001)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפיגוע בקו 189 לעמנואל (2002)

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בעמנואל 3,693 תושבים (מקום 239 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לעמנואל דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 38.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 4,679 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[12]

לפי נתוני מועצת יש"ע, מועצה מקומית עמנואל נמצאת במקום השני מבחינת הגידול הדמוגרפי בכל 24 הרשויות ביהודה ושומרון.[13]

האוכלוסייה בעמנואל מורכבת מממספר זרמים בציבור החרדי ובהם: קהילות ספרדים ותימנים, חסידים וליטאים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמנואל שלושה בתי ספר יסודיים לבנים: בית ספר ממלכתי דתי של חב"ד, תלמוד תורה אשכנזי המשתייך לרשת החינוך העצמאי ותלמוד תורה של רשת מעיין החינוך התורני. כן קיימים ארבעה בתי ספר יסודיים לבנות: בית ספר ממלכתי דתי של חב"ד שהוקם ב-1997, בית ספר בית יעקב של רשת החינוך העצמאי, בית ספר של מעיין החינוך התורני שהוקם בשנת 2007 ובית ספר חסידי במעמד של מוסד פטור [14]

כן קיים במקום תיכון בית יעקב המשתייך למרכז בית יעקב (הסמינר החדש - ליברמן). בית הספר לבנות של חב"ד ובית הספר היסודי של בית יעקב נמצאים יחד במבנה אחד ובית הספר לבנות של מעיין החינוך התורני נמצא באותו מבנה עם התיכון של בית יעקב.[15]

במקום גם ישיבה קטנה המשתייכת למוסדות "כיסא רחמים" של הרב מאיר מאזוז.

סאגת ההפרדה בבית הספר בעמנואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ בית הספר בעמנואל

בשלהי שנת תשס"ז (2007), בלחץ של הורים שבקשו להקים בית ספר נפרד, הוקמה בבית יעקב היסודי מגמה חסידית נפרדת בתוך בית הספר. לצורך כך חולק מבנה בית הספר ואף הופרדה החצר בין שני חלקי בית הספר. עמותת "נוער כהלכה" דרשה לבטל את ההפרדה בטענה שמניעיה עדתיים ומשלא נענה הגיש את בג"ץ בית הספר בעמנואל.

עורך דין מרדכי בס נשלח על ידי משרד החינוך לברר את המצב, הוא סיכם: "האם הייתה בפיצול בית הספר אפליה עדתית...תשובתי היא כי שוכנעתי שלא הייתה אפליה כזו" והוסיף, דף 15 פרק 27: "אין לי אפוא אלא להביע צערי על שטעונות כאלא - שבכל מקום שבו אנו מוצאים כי יש להן, הצדקה, לאזור את כל כוחותינו ולהלחם באפליה העדתית מלחמת חורמה - מעולות ונזרקות לחלל האוויר, ומרבות שנאה בישראל, במקום בו אין להן בסיס"י[16]

בג"ץ קיבל את העתירה ודרש לבטל את ההפרדה בבית הספר. בעקבות זאת, הוציאו הורי בנות המגמה החסידית את בנותיהם מבית הספר והקימו להן בית ספר פיראטי. הפרשה זכתה לתהודה רבה לאחר שחלק מההורים נכלאו על פי פקודת בזיון בית המשפט. החל משנת הלימודים תשע"א פועל ביישוב בית ספר פרטי חוקי (במעמד של מוסד פטור) לבנות המגמה החסידית, שבשנה הראשונה לקיומו לא תוקצב על ידי משרד החינוך או המועצה המקומית, ולאחר השנה הראשונה מתוקצב ככל מוסד פטור אחר.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחבורה הציבורית מפותחת בעיר, יחסית לגודלה. מדי יום ישנם 36 נסיעות בכל צד בקו עמנואל-בני ברק, כשזמן הנסיעה נע בין 45 ל-70 דקות, ו-12 נסיעות בכל צד בקו עמנואל-ירושלים. בנוסף יש קו אוטובוס ישיר בין עמנואל לבית שמש וביתר.

תרבות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר קיים היכל תרבות של המועצה העירונית, בריכת שחייה, פינת חי, ושתי מקוואות. בעיר יוצא לאור מידי ראש חודש מגזין פרסומות וחדשות בשם "עמנואל שלי".

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ אתר מועצת יש"ע, נכון ל-4 בנובמבר 2018
  4. ^ ברוך נאה, משה חיים שיינפלד מועמד לתפקיד מנכ"ל, מעריב, 10 ביוני 1985
  5. ^ דוד ליפקין, חב' כוכב השומרון נקלעה שוב לקשיים, מעריב, 2 בספטמבר 1985
  6. ^ ברוך נאה, יעקב נאמן - כונס נכסים, מעריב, 12 ביולי 1985
  7. ^ שנים אחרי שהחלה הבנייה בעימנואל, מעריב, 10 בנובמבר 1986
  8. ^ שמואל דקלו, ‏ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור משרד השיכון לא יוקצו קרקעות לחברות שיזמו את העיר עמנואל ופשטו את הרגל, באתר גלובס, 6 ביולי 1998
  9. ^ פליקס פריש ואפרת וייס, 10 הרוגים בפיגוע בעמנואל, בהם אב ושני בניו, באתר ynet, 13 בדצמבר 2001
  10. ^ שמואל אדלמן, ‏המהפכה השקטה בעמנואל, באתר בשבע - ערוץ 7
  11. ^ עמנואל בתקשורת, www.emanuel.muni.il (בעברית)
  12. ^ פרופיל עמנואל באתר הלמ"ס
  13. ^ נתוני אוכלוסיית יהודה, שומרון ובקעת הירדן בשנת 2018, myesha.org.il
  14. ^ Bass Report דף 6 פרק 12(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)
  15. ^ בג"ץ 7997/10 כדית רמתי, חברת ועד ההורים, ביה"ס ממ"ד חב"ד עמנואל נ' מועצה, סעיף 1
  16. ^ https://drive.wps.com/docs/1FPz9kPWe
ראשי מועצה עמנואל
אליהו מירב שמואל זייבלד ישכר פרנקנטהל אבנר מעטוף ישעיהו ארנרייך עזרא גרשי אליהו גפני
1985-1990 1990-1996 1996-2003 2003-2004 2004-2008 2008-2018 2018 -