מקהלת צדיקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקהלת צדיקוב בקונצרט חגיגי בתחילת שנות ה-70, של המאה ה-20. מנצח: לסלו רוט. סולנית וסגנית המנצח: ביביאנה גולדנטל.
מקהלת ותיקי צדיקוב בקונצרט חגיגי בשנת 1999, במלאת 90 שנים לייסוד המקהלה. מנצח עמוס מלר.
דור ההמשך - שנת 2014 - מנצח דניאל בלנק.

מקהלת צדיקוב היא מקהלה שהחלה לפעול ביפו כשרוב חבריה היו יהודים יוצאי המקהלה שקמה בבולגריה. המקהלה זכתה לפרסום רב ולקהל אוהדים ניכר בעיקר משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה העשרים. סולנית מקהלת הילדים, נעמי לוי, הייתה אחת מכוכבות המקהלה הנערצות ביותר. מקום מושבה ביפו היה במבנה קטן בשדרות ירושלים פינת רחוב הבעש"ט בשכונת שיכוני חיסכון. המקהלה פעילה עד היום בשני הרכבים שונים ומופיעה בקהילות בארץ וגם לפרקים בחו"ל.

תולדות מקהלת צדיקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקהלה הוקמה ב-1909 על ידי ועד קהילת סופיה, כחלק מההכנות לפתיחת בית הכנסת בסופיה ומנתה 35 מתלמידי בית הספר העברי שבעיר. ב-1910 מונה משה צדיקוב למנהל המוזיקלי של המקהלה. צדיקוב פרש ב-1938 והיגר לארצות הברית. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוסב שמה של המקהלה ל"מקהלת עם יהודית ליד הספרייה על שמו של אמיל שקרג'ייסקי" ולאחר עליית חבריה לישראל, נקראה על ידי חבריה: מקהלת צדיקוב.[1]

עם קום המדינה עלו חברי המקהלה לישראל ובשנת 1949 התארגנה המקהלה מחדש ביפו, בחסות מועצת פועלי תל אביב. בשנת 1951 ניצח יצחק אגבדיש על הקונצרט הראשון של הלהקה בישראל ובשנת 1953 ערך המנצח יצחק (זיקו) גרציאני, מי שינצח על המקהלה לאורך שנים רבות (עד 1965), קונצרט ראשון בירושלים, בסיועו של חבר הכנסת (דאז) ויקטור שם-טוב. בהמשך גם רפי פסחזון סייע לגרציאני בניצוח על המקהלה.

בשנת 1955 ייסד גרציאני את מקהלת הילדים של צדיקוב.

במהלך השנים הופיעה המקהלה בקונצרטים רבים. חלק מהם היו נקודות ציון תרבותיות בישראל. בהם ביצוע האורטוריה "שאול" מאת הנדל עם תזמורת רשות השידור ב-1959, הופעת מקהלת הילדים צדיקוב והסולנית נעמי לוי, בת ה-12, עם פרנק סינטרה בהיכל התרבות בתל אביב ב-1962.

באותה שנה, במסגרת אירועי "יום השריון", ביצעה נעמי לוי בליווי מקהלת גברי החיל את השיר "אחרי השקיעה בשדה". השיר נכתב במיוחד עבורה על ידי נעמי שמר.

ההרכב שכלל את נעמי לוי הוקלט לאריך הנגן הראשון של המקהלה, "96 קולות בהרמוניה" שזכה להצלחה גדולה.

ב-1963 השתתפה מקהלת הילדים בביצוע הבכורה הבינלאומי של היצירה "קדיש" מאת ליאונרד ברנשטיין ובניצוחו, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הזמרת ג'ני טוראל והשחקנית חנה רובינא.

בשנת 1964 השתתפה נעמי לוי בפסטיבל הזמר תשכ"ד וביצעה את השיר "דברים של לא כלום" שזכה במקום השני.

בשנת 1965 התמנה לסלו רוט, למנצחה השני של המקהלה וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1981. בשנת 1965 ביצעה המקהלה בניצוחו את ה"מיסה קריאולה" מאת אריאל רמירז והופיעה בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של דני קיי. עוד באותה שנה הופיעו עם המקהלה שארל אזנבור ופרנק סינטרה.

במקביל, הוציאה מקהלת הילדים את התקליט המצליח "קולות אביב עליזים", שנחשב לאחת מהפסגות המוזיקליות שלה.

בשנת 1969 השתתפה מקהלת הילדים במופע "רומנסרו ספרדי" - שירת לאדינו, קודש וחול, לצד יהורם גאון, יוסי בנאי ורמה סמסונוב.

בראשית שנות ה-70 השתתפה המקהלה מספר פעמים בטקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל, החותם את אירועי יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות.

בשנת 1970, זכתה סולנית מקהלת הילדים עירית ענבי במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים, ביחד עם אבי טולדנו בשיר למה ככה. במסגרת הפסטיבל ביצעה המקהלה שני שירים: "טיפות הגשם" ו"העולם הוא תזמורת". בין חברי מקהלת הילדים באותן שנים היו גם חני נחמיאס ואורלי קפח.

עם עזיבת המנצח לסלו רוט עבר שרביט הניצוח ב- 1981 למנצח מרטין מוסקוביץ', שהקים הרכב ביניים, בין מקהלת הבוגרים ומקהלת הילדים, שנודע בכינויו- מקהלת צדיקוב-דור ההמשך. הרכב זה נפרד ממקהלת הבוגרים ומשנת 1984 מנצח עליו דניאל (ארקדי) בלנק והוא פועל עד היום במבנה הקטן ביפו.

במקביל כמעט, החל מ- 1982 נבחר עמוס מלר למנצח על מקהלות צדיקוב והוא מילא תפקיד זה עד לפטירתו בשנת 2007. משנת 2007 ניצח על הרכב מקהלת צדיקוב יוסי ואלד, אשר ניצח במסגרת זו על הרכב מקהלת ותיקי צדיקוב עד לשנת 2012.

מקהלת צדיקוב-דור ההמשך שרה בשילוב כוריאוגרפי במופעים ובכנסים ציבוריים, בתי אבות, ובהתנדבות וציונות לשמה בקהילות יהודיות בחו"ל ועד לשנת 2016 אפשר למנות ביניהן את הולנד, גרמניה, צ'כיה, איטליה, אוסטריה, פולין, בריטניה, הונגריה, בולגריה, רומניה, גאורגיה, ליטא ולטביה, מוסקבה וסנט פטרבורג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקהלת צדיקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקהלת צדיקוב - הפרק הבולגרי, עמוד 3, באתר "כולנו בולגרים", אוחזר ב-28 ביולי 2013.