אורי לברון
אורי לברון, יולי 2020 | |
לידה |
6 ביוני 1963 (בן 60) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של ניו יורק |
שפות היצירה | עברית |
אורי לברון (נולד ב-6 ביוני 1963) הוא פרסומאי, סופר ותסריטאי ישראלי.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורי (אוריאל) לברון נולד וגדל בתל אביב. אביו, יוסף, היה מהנדס; אמו, מרים, הייתה מנהלת חשבונות;[3] ללברון אחות גדולה. בתיכון למד בגימנסיה הרצליה; בצה"ל שירת בחיל המודיעין.[3] לאחר שחרורו מהצבא למד באוניברסיטת תל אביב והוא בוגר תואר ראשון במדעי המדינה, המזרח התיכון ואפריקה. הוא בעל תואר שני בתקשורת מהמכון הטכנולוגי של ניו יורק (אנ').[4][2]
פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לברון החל לעבוד בתחום הפרסום בשנת 1988, במשרד שירה שקולניק.[5] ב-1992, כששב מארצות הברית, הצטרף לפרסום ליניאל די.די.בי. כמנהל קריאייטיב.[6] בשנת 1997 הצטרף כשותף לפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי,[7] בתחילה כמנהל הקריאייטיב הראשי[8] (עד 2006), אחר-כך היה מנכ"ל משותף של "גריי אינטראקטיב", חברת הדיגיטל של אדלר חומסקי (2007–2009);[9] בתפקידו האחרון היה המנהל האסטרטגי הראשי של אדלר חומסקי (2007–2012), עם פרישתו אדלר חומסקי היה משרד הפרסום השני בגודלו בישראל.[10][5][11] החל משנת 2012 ועד היום הוא משמש כיועץ אסטרטגי בתחום המיתוג ושותף בחברת המיתוג Jack.[12][13]
הוא עבד בשש מערכות בחירות. בארבע הראשונות לברון היה מנהל קריאייטיב: אריאל שרון לראשות הממשלה ב-2001, אריאל שרון ומפלגת הליכוד ב-2003; אהוד אולמרט ומפלגת קדימה ב-2006; ציפי לבני ומפלגת קדימה ב-2009;[14] כיועץ אסטרטגי למפלגת מרצ ב-2013 וכסגן מנהל הקמפיין למחנה הציוני ב-2015.[15][13]
לברון שפט בפסטיבל הפרסום בקאן, הישראלי השני ששפט שם,[16] היה יו"ר ועדת תחרות "קקטוס", תחרות הפרסום הישראלית.[17] הגה את השמות "מימדיון",[4] "מאקו"[18] ואת השם של מפלגת "קדימה"[14] וכן את הסיסמאות "בננה פצצת אנרגיה צהובה"[19] ו"להיות ראשון זה מחייב".[20] היה אחראי למאות קמפיינים תקשורתיים עבור כמה מהלקוחות הגדולים במשק.
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לברון כתב שישה ספרים, ארבעה מהם ראו אור בהוצאת כתר. שלושה ספרי ילדים ושלושה ספרי מבוגרים, שניים מספריו היו רבי-מכר: "חצי הוכחה"[21] ו"הילד הלא נכון";[22][7] ספרו "למה חתולים לא נחמדים" נבחר על ידי ספריית פיג'מה וחולקו כ-118,300 עותקים בגני חובה.[23]
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לברון יצר, כתב וערך ביחד עם טלי רוזין את הסדרה התיעודית "בין גבר לאשה", ששודרה בקשת, ערוץ 2,[3][7] ב-2006, בבימויה של נירית ירון.[24] לברון יצר וכתב ביחד עם יזהר הר-לב את סדרת המתח "המדרשה", ששודרה בערוץ 2, רשת, בבימויו של דני סירקין. הסדרה נמכרה לנטפליקס,[25] ו-TNT.[26][27]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורי לברון נשוי לנתלי, מתגורר ברמת השרון ואב לשלושה ילדים.[2]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המלך ששכח איך לחיך, הוצאת ציבלין; איורים: איתמר דאובה; עריכה: דפנה פיינס, 2004.
- קלמנטינה בקצה השמים : ספור על חברות, על דברים שאוהבים לעשות ועל כך שלכל דבר יש זמן משלו, ציבלין; איורים: איתמר דאובה ; עריכה: עטרה אופק, 2005.
- למה חתולים לא נחמדים, הוצאת כתר, עריכה: רחלה זנדבנק, איורים: מיכל שלו, 2017.
ספרי מבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חצי הוכחה, הוצאת כתר, עריכה: דרור משעני, 2009.
- הילד הלא נכון, כתר, עריכה: דרור משעני, 2011.
- זה שהיה כאן קודם, כתר, עריכה: יערה שחורי; 2020.
ביקורות ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על "הילד הלא נכון"
- טלי שגיא. בקטנה: הילד הלא נכון. מוסף מוצ"ש של מקור ראשון, 20–26 בינואר 2012, עמ' 53.
- עלית קרפ. בקצרה: הילד הלא נכון. הארץ, מוסף ספרים, 26 באוקטובר 2011.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי לברון, מרצה בקורס איך לספר סיפור באיגוד השיווק הישראלי.
- אורי לברון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של אורי לברון, באתר "סימניה"
- אורי לברון, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- גילי איזיקוביץ, לא הייתי רוצה שנתניהו ישמע את זה, אבל אני יודע מה יגמור את המחאה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2020
- הילה ויסברג, המקצוע: רופא, העיסוק: סופר, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2009
- אפרת אסקירה, מה שצריך להוכיח | "1/2 הוכחה", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2009
- אורי לברון, "הילד הלא נכון" מאת אורי לברון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2011
- שרי שביט, אשכול נבו, הבוס שלך עשה את זה, באתר מאקו, 1 בספטמבר 2009
- שרי שביט, "הגבר שמעולם לא הייתי": ראיון עם אורי לברון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2011
- אילנה זפרן, מה השריטה שלהם? החתול רפי ניסה לקרוא שני ספרים על חתולים, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
- מאירה ברנע גולדברג, נמצאו המתנות המושלמות ביותר לילדים לחג, באתר מאקו, 17 בספטמבר 2017
- "הייתי הכי שחצן. כל יום אני יורד מדרגה ולומד צניעות", באתר אייס, 5 בדצמבר 2017
- חן שליטא, אורי לברון, שותף בכיר באדלר-חומסקי: "היום הגשום הגיע", באתר גלובס, 5 בנובמבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קורות חיים קצרים, באתר רשת 13
- ^ 1 2 3 אורי לברון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ^ 1 2 3 אריאל שנבל, קדימה לפרסומות!, בעיתון מקור ראשון, חלק 2, עמ' 7
- ^ 1 2 רונה קופרבוים, דבר המפרסם, בעיתון ידיעות אחרונות, 7 לילות, יום שישי, 21 באוגוסט 2009, עמ' 12–13
- ^ 1 2 חן שליטא, אורי לברון, שותף בכיר באדלר-חומסקי: "היום הגשום הגיע", באתר גלובס, 5 בנובמבר 2011
- ^ בעז גאון, ליניאל מסתער על הצמרת, בעיתון זמן תל אביב (מעריב), 3 במרץ 1995
- ^ 1 2 3 משה בנימין, לוקח צעד לאחור? אורי לברון שוקל בימים אלו את עתידו בקבוצת אדלר חומסקי, באתר אייס
- ^ ענת ביין, "אני לא מוריד הגשם", בעיתון גלובס, נתח שוק, 14–15 ביוני 2004, עמ' 10–11
- ^ ענת ביין-לובוביץ', "אם פעם מדדתי הצלחה בפרסים ובמדליות,, באתר גלובס, 1 בינואר 2008
- ^ איילה צורף, ראובן אדלר מוכר את חלקו בקבוצת אדלר-חומסקי: "זה האקזיט שלי", באתר הארץ, 14 בספטמבר 2010
- ^ ענת ביין-לובוביץ', אורי לברון מכר את מניותיו במשרד הפרסום אדלר-חומסקי, באתר גלובס, 1 במאי 2012
- ^ חברת ג'ק, אודות
- ^ 1 2 אורי לברון, באתר לינקדאין
- ^ 1 2 צבי (ציקי) אבישר, שרון - חמש שנים קדימה, ירושלים: המחבר, 2011, בפרק: "קדימה: האיש שהעניק למפלגת שרון את שמה".
- ^ ענת ביין-לובוביץ', "אם הרצוג ינצח, הוא צריך להושיב את אדלר על כס מלכות", באתר גלובס, 17 במרץ 2015
- ^ שופט כלוא, באתר TheMarker, 19 ביוני 2007
- ^ עדי דברת, אורי לברון, יו"ר ועדת תחרות הקקטוס: "פחות פרסומות פופוליסטיות יזכו השנה בפרסים", באתר TheMarker, 18 במאי 2008
- ^ שרי שביט, אשכול נבו, הבוס שלך עשה את זה, באתר מאקו, 1 בספטמבר 2009
- ^ שרי שביט, "הגבר שמעולם לא הייתי": ראיון עם אורי לברון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2011
- ^ מיטל זדה, בנק הפועלים מחליף סיסמה, באתר nrg מעריב, 31 באוקטובר 2004
- ^ אורי לברון, "הילד הלא נכון" מאת אורי לברון, באתר ynet, 28 בספטמבר 2011
- ^ 7.3.2012 רבי מכר, באתר הארץ, 7 במרץ 2012
- ^ למה חתולים לא נחמדים?, באתר ספריית פיג'מה
- ^ יונתן שגיב, הכל נשבר במשפחה, באתר וואלה, 29 בינואר 2006
- ^ איתי שטרן, נטפליקס רכשה לשידור את הסדרה הישראלית "המדרשה", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2016
- ^ "המדרשה" של רשת תשודר בגרסתה העברית באמריקה הלטינית, באתר גלובס, 28 ביוני 2016
- ^ Drama psicológico Mossad 101 se estrena en TNT Series, באתר tvlatina.tv