אריאלה לבנשטיין
אריאלה לבנשטיין 2017 | |
לידה |
5 ביולי 1940 (בת 83) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מקום לימודים | |
מוסדות | |
פרסים והוקרה |
|
אריאלה לבנשטיין (נולדה ב-5 ביולי 1940[1]) היא פרופסור אמריטה בחוג לגרונטולוגיה של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ולשעבר נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל. כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה לשנת תשפ"א.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנשטיין נולדה בתל אביב לשרה ובנימין טטרסקי.
בשנת 1958 התגייסה לצה"ל ושירתה בשלישות הראשית ברמת גן ובמקביל החלה בלימודי ערב בקרימינולוגיה בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב (לימים אוניברסיטת תל אביב). בשנת 1960, עם סיום השירות, ואחרי שקיבלה תעודה בלימודי קרימינולוגיה, נרשמה ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לסוציולוגיה ולמדה גם במכון לקרימינולוגיה בראשות פרופ' ישראל דרפקין.
היא בעלת תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת ניו יורק. את התזה כתבה על מוסדות לנערות עברייניות, תוך כדי עבודה במוסדות אלו. בשנת 1980 קיבלה תואר דוקטור בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "דפוסי התמודדות של משפחות אסירים במצבי מעבר : תוצאות אישיות וחברתיות".
בשנות ה-70 הצטרפה כמרצה לסגל האקדמי של בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת חיפה, והתקדמה לדרגת פרופסור מן המניין. היא הקימה באוניברסיטה את המרכז לחקר ולימוד הזקנה ואת החוג לגרונטולוגיה. לאחר פרישתה כפרופסור אמריטה, כיהנה בשנים 2013–2016, כנשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל.
בשנת 2008 הוענק לה פרס רוזלי וולף מהאגודה הבין לאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים.[2] הוענק לה גם פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה,[3] והיא עמית כבוד של האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה.[4]
בשנת 2021 הוכרזה ככלת פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה. בנימוקי ועדת הפרס נאמר:
- "פרופ' לבנשטיין היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזיקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העלייה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים."[5]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשואה לעמי לבנשטיין ולזוג 3 ילדים, ו10 נכדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאלה לבנשטיין, באתר ResearchGate
- אריאלה לבנשטיין, באתר גוגל סקולר
- פרופ' אריאלה לבנשטיין, באתר פרס ישראל
- רענן שקד, זקנים וילדיהם, הקשיבו רגע לכלת פרס ישראל, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2021
- Ariela Lowenstein, Israel, National Initiative for the Care of the Elderly (באנגלית)
- מידע על אריאלה לבנשטיין בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lowenstein, Ariela, The Library of Congress
- ^ INPEA International Rosalie Wolf Memorial Award
- ^ חגית הורנשטיין, גם פרופ' לבנשטיין מהאוניברסיטה זכתה בפרס ישראל, באתר כלבו – חיפה והצפון, 18 בפברואר 2021
- ^ GSA Current Fellows
- ^ פרופ' אריאלה לבנשטיין זכתה בפרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה, באתר ערוץ 7, 16 בפברואר 2021
- סוציולוגים ישראלים
- בוגרות אוניברסיטת ניו יורק
- בוגרי אוניברסיטת ניו יורק
- בעלות תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל אוניברסיטת חיפה: מדעי הרווחה והבריאות
- זוכות פרס ישראל
- סגל המכללה האקדמית עמק יזרעאל
- נשיאי מכללות בישראל
- ישראליות זוכות פרסים: מדע וטכנולוגיה
- זוכי פרס ישראל
- זוכי פרס ישראל לקרימינולוגיה
- זוכי פרס ישראל לשנת 2021
- ישראליות שנולדו ב-1940
- ישראלים שנולדו ב-1940