בית משפט עליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית משפט עליון הוא בית המשפט הגבוה ביותר ובעל הסמכות האחרונה ברשות השופטת במדינה. פסיקותיו של בית המשפט אינן ניתנות לערעור בפני אף ערכאה גבוהה יותר (אם כי המינוח האנגלי "Supreme court" לעיתים משמש גם ככינוי לערכאות נמוכות יותר, שאינן הערכאה האחרונה במערכת המשפט הנהוגה). בית המשפט העליון לרוב עוסק בערעורים על החלטות קודמות של בתי משפט בדרגים נמוכים יותר. במרבית המדינות שהמערכת החוקית שלהן מושתתת על חוקה, תפקיד בית המשפט העליון הוא לרוב גם פרשנות החוקה, אם כי ייתכן שתהיה מערכת משפטית נפרדת או מקבילה לסוגיות חוקתיות.

במדינות בהן השלטון הוא פדרלי, ישנו בית משפט עליון נפרד בעבור מערכת המשפט הפדרלית.

בית המשפט העליון נועד להיות גוף בעל סמכות שיפוטית עליונה, שביכולתו לבחון את חוקתיות החוקים ולהבטיח שהחקיקה עומדת באמות המידה החוקתיות. תפקידו המרכזי של בית המשפט העליון הוא לפרש חוקים ולפסוק במחלוקות משפטיות ברמה הגבוהה ביותר, מה שהופך אותו למוסד קריטי בשמירה על הסדר החוקתי. באמצעות תפקידו השיפוטי, בית המשפט העליון משפיע בצורה משמעותית על מערכת המשפט והמדיניות הציבורית, ויכולתו להכריע במקרים חוקתיים מבססת את מעמדו כמוסד חיוני במשטר דמוקרטי [1]. בית המשפט העליון משמש כערכאה הגבוהה ביותר[2], כאשר הוא מבטיח שהחלטות משפטיות מיושמות באופן עקבי ואחיד ברחבי המדינה, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית משפט עליון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ryan D. Doerfler, Samuel Moyn, Democratizing the Supreme Court, California Law Review 109, 2021, עמ' 1703
  2. ^ המכון הישראלי לדמוקרטיה
  3. ^ בית המשפט העליון בישראל
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.