דורון תבורי
דורון תבורי ב"תחתונים", בבימויו של גדליה בסר - מתוך פרויקט שטרנהיים, הבימרתף, 1998 | |
לידה |
2 ביולי 1952 (בן 71) חיפה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
דורון תבורי (נולד ב-2 ביולי 1952) הוא שחקן תיאטרון ומתרגם ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורון תבורי נולד בחיפה. מגיל אחת עשרה נדד עם הוריו ברחבי ישראל. בהיותו ילד בן 11, כתב תבורי ספר לילדים – "סיפורים לשרון" (אחותו, 1963). הוא בוגר בית הספר "אליאנס" בתל אביב, שם שיחק בחוג לדרמה. בצבא שירת בחיל התותחנים ואחר כך עבר לזמן מה ללהקת חיל התותחנים[1].
בתום שירותו הצבאי עבר קורס משחק קצר ב-Drama Studio (אנ') בלונדון ואחר-כך למד שם באופן פרטי[1]. הוא שב לישראל ב-1974. תפקידו הראשון בתיאטרון היה עוזר במאי ואיש אביזרים בתיאטרון באר שבע, שזה עתה נוסד. אחר כך התחיל לשחק בבאר-שבע. ההצגה הראשונה הייתה בבימויה של ציפי פינס, אחר-כך שיחק בתפקיד הראשי בעיבוד של עדה בן-נחום ל"עלי כינור" של שלום עליכם, בבימויו של חנן שניר[1].
הוא שיחק שבע שנים בתיאטרון באר שבע ואחר-כך יצר קשר עם עמרי ניצן, שניהל אז את התיאטרון העירוני חיפה. ניצן הציע לו לשחק בתפקיד הראשי בהצגה "נפש יהודי" פרי עטו של יהושע סובול. תבורי גילם את דמותו של אוטו ויינינגר. כעבור שנה שיחק בתפקיד הראשי בהפקה הראשונה בישראל של המחזה "גטו" מאת סובול. תבורי גילם את דמותו של קצין האס אס קיטל[2]. תבורי עזב את תיאטרון חיפה ב-1989 אחרי התפטרות יהושע סובול וגדליה בסר מניהולו האמנותי של התיאטרון בעקבות סערת "סינדרום ירושלים"[3].
תבורי תרגם ארבעה מחזות פרי עטו של קרל שטרנהיים ויזם וניהל פרויקט של הצגת המחזות בתיאטרון הבימה ב-1998. אלו ארבעה מתוך המחזור "מעלילות גבורת הבורגנים" שכתב האקספרסיוניסט הגרמני-יהודי, העוסקים בעלייתה של משפחה זעיר בורגנית לצמרת תעשיית הנשק, ערב מלחמת העולם הראשונה, ונפילתה לאחריה. ארבעה במאים שונים (גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול והבמאי האמריקאי רוברט וודרוף), גרעין מצומצם של שחקנים (אהרון אלמוג, רבקה נוימן, אורה מאירסון, יוסי טולדו, לני שחף ודורון תבורי) וארבעה צמדים של סטודנטים לעיצוב מאוניברסיטת תל אביב בהנחיית ראש המגמה, התפאורנית מרים גורצקי, יצרו אירוע של יומיים ב"הבימרתף", שהועלה מספר מצומצם של פעמים.
כתב בשנת 1988, בהזמנת התיאטרון העירוני חיפה, את המחזה "האח של עאמר, או: הכת הלבנה", בעקבות העמדתם למשפט של שלושה בני משפחה דרוזית אחת מהגליל שהואשמו בהתגייסות לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל בזמן מלחמת לבנון הראשונה. חזרות על המחזה, בבימויו של פרנסואה אבו סאלם, מנהל התיאטרון הפלסטיני אל חכוואתי, החלו בתיאטרון חיפה בקיץ 1986, אולם המחזה לא עלה בסופו של דבר על הבמה.
בקיץ 1991 ביים לראשונה, במסגרת בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, את המחזה "היפוליטוס" מאת אוריפידס שאותו גם תרגם ועיבד[4].
בשנת 1994 העלה את כל שלושת מחזות האורסטאה של אייסכילוס בהפקה ניסיונית, כהצגת יחיד. הוא הופיע איתם בבתים פרטיים, בבתי קפה, ובמסגרות לא-רשמיות אחרות.
ב-2002 הופיע בפסטיבל ישראל כשחקן-זמר סולן במופע "משורר בניו יורק". מחזור שירים זה של פדריקו גארסיה לורקה, אשר נכתב בעת מסעו לארצות הברית בשנת 1929, הולחן על ידי דורי פרנס כאורטוריה לזמר, תזמורת סימפונית ומקהלה, ושובצו בה גם קטעי קריאה מתוך הרצאה שנשא לורקה על מחזור שיריו זה. היצירה המוזיקלית שילבה סוגות שונות: מוזיקה קלאסית, מחזמר, בלוז-סווינג, מקהלות כנסייתיות, מקצבים אפריקאיים, וטונאליות ספרדית. ליוו את תבורי האנסמבל הקולי החדש ואנסמבל מתופפי רימון, תזמורת רשות השידור, תלמידי בית צבי דאז איתי טיראן, יגאל מזרחי ואסף פריינטא וכמו כן הזמרת זהורה בת-ישראל מקהילת העבריים מדימונה. עוד מיצירותיו המוזיקליות של המלחין דורי פרנס שביצע כזמר: "צריף קטן" – מחזור שירי ילדים של לאה גולדברג (בתיאטרון החאן 2001), YES – שירי אהבה מאת אי. אי. קאמינגס (קול המוסיקה 2003), ו"מחולות" לטקסטים של המשורר יעקב שטיינברג (חג המוזיקה הישראלית 2018).
בפברואר 2005 התמנה למנהלו האמנותי של התיאטרון העירוני חיפה, במקומו של המנהל הפורש סיני פתר[5]. הוא נבחר בידי ועדת החיפוש בראשותו של יו"ר דירקטוריון התיאטרון אבי תל, החלטה שאושרה בידי חברי דירקטוריון של התיאטרון. בסוף ינואר 2006, אחרי שתי הצגות בלבד, "הצמא והרעב" של יונסקו ו"הדוכסית מאמאלפי" של ובסטר, פוטר מתפקיד המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. הוא פוטר אחרי שהתגלו חילוקי דעות בין תבורי, שעמד על קו אמנותי בלתי מתפשר, לבין מנכ"ל התיאטרון ישראל בן-שלום, שטען שההפקות שהציג גרמו להפסדים[6].
בשנים 2007–2009 כיהן כמנהל הזירה הבין-תחומית בירושלים[7].
ב-2008 חזר לשחק בתיאטרון והשתתף בצלזה "אקווס" בתיאטרון בית לסין[8]. באותה שנה גם היה ממייסדי "מעבדתרבות" – מיזם של מפעל הפיס ועיריית דימונה[9].
ב-2010 שיחק תבורי ביחד עם נמרוד ברגמן בהצגה "בתוך הבדידות בשדות הכותנה", פרי עטו של ברנאר-מארי קולטס, בבימויה של יעל קרמסקי. זהו מחזה המיועד לשני שחקנים המורכב משני מונולוגים החותכים זה את זה, בין לקוח פוטנציאלי לבעל סחורה מסתורית. בהצגה זו סגר תבורי מעגל של תרגום והעלאת כל מחזותיו של ברנאר-מארי קולטס בישראל.
ב-2012 יזם והקריא בקול המוזיקה בסדרה של אחד-עשר פרקים שבועיים את הנובלה "אצל" של אורי ניסן גנסין בלוויית מוזיקה של אופיר בר-און.
דורון תבורי תחקר, ערך ועיבד ביחד עם אמן הווידאו-ארט יוחאי אברהמי במשך ארבע שנים את הפרויקט "בארץ הגלעד". הפרויקט הועלה לראשונה ב-23/22 ביוני 2012. זוהי מעין ביוגרפיה "רוחנית" של לורנס אוליפנט, אשר ניסה ליזום ב-1879 הקמת קולוניה יהודית, על בסיס של חברת מניות, בעבר הירדן המזרחי. זהו מיצג שאורכו תריסר שעות, המחולק בהשראת האודיסיאה ל-24 חלקים, ומציג היבטים שונים של הקולוניאליזם הבריטי. כמו כן יצר ב-2011, ביחד עם האמן יוחאי אברהמי, את ההצגה "מפגש באינסוף" באנסמבל הרצליה, דיאלוג בימתי בין שני הידידים והגיסים, השחקן גוסטף גרינדגנס, הממונה על תיאטראות הרייך השלישי, לבין הסופר הגולה קלאוס מאן, אשר כתב על ידידו את הרומן הידוע "מפיסטו", אודות שחקן המוכר את נשמתו לשטן של המשטר[10].
לימד משחק בתיאטרון קבוצת נוער באום אל-פחם בשנים 1986–1991.
ב-2018 הופיע בתיאטרון "גשר" בהצגות "אורסטאה" בבימוי יבגני אריה (בתפקיד אגממנון) ו"לוליטה/ז'אן ד'ארק" בבימוי יחזקאל לזרוב (קווילטי/האינקויזיטור). בתיאטרון יפו בהפקה המחודשת של "מחכים לגודו" של בקט בבימוי אילן רונן (לאקי) ובמרץ הקרוב – "משפט חוזר" מאת ליעד שהם/עוזי וייל, בבימויו של אמיר וולף, ב"גשר". ב-2022 גילם את השחקן בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" בתיאטרון גשר. בקיץ 2018 החל להופיע ביחד עם נעמי יואלי ב"תיאסטס" של סנקה – מופע אותו יצרו שניהם - בשומר 3 בשוק הכרמל.
תבורי עוסק בתרגומים לתיאטרון, בשפות גרמנית, נורווגית וצרפתית. בין המחזאים שתרגם: מקס פריש, הנריק איבסן, ברנאר-מארי קולטס, ברטולט ברכט, פדריקו גארסיה לורקה, קרל שטרנהיים, גוטהולד אפרים לסינג, ז'אן אנוי, וז'אן ז'נה.
ממנסחי מכתב השחקנים נגד הופעת התיאטראות הציבוריים מעבר לקו הירוק, ("מכתב אריאל"). היה מן האמנים שפרשו מפסטיבל עכו 2017 בגין הדרתה של הבמאית והיוצרת עינת ויצמן מתוכנית הפסטיבל.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1995, 1996, 1998, 2009 - פרס עדה בן נחום לתרגום
- 1979 - פרס מאיר מרגלית ופרס ורד הכסף של העיתון "מעריב"[11]
- 1984 - פרס כינור דוד
- 1995 - פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה על תפקידו בהצגה "המתחזה", תיאטרון באר שבע
- 1995 - פרס קלצ'קין למשחק
- 2000 - פרס התיאטרון הישראלי למתרגם השנה למחזה "השיבה למדבר" מאת ברנאר-מארי קולטס
- 2001 - פרס לנדאו לאמנויות הבמה (ראשון מקבלי הפרס בתחום המשחק)
- 2002 - פרס ראש הממשלה לתרגום
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות מהצגות
|
תמונות מתוך הפרויקט "בארץ הגלעד", של דורון תבורי ויוחאי אברהמי, 2012
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצגת בכורה | הצגה | תפקיד | תיאטרון | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|---|
20 באפריל 1975 | האוזן הפרטית | בוב | תיאטרון באר שבע | פיטר שאפר | ציפי פינס |
30 באפריל 1975 | עלי כינור ע"פ שלום עליכם | זמלה / שמרלה (לסירוגין עם מיכאל רונן) | עדה בן-נחום | חנן שניר | |
13 ביוני 1975 | שבעה במכה אחת (הצגה לילדים) | החייט הקטן (לסירוגין עם מיכאל רונן) | אוראנד האריס ע"פ האחים גרים | ציפי פינס | |
12 באוקטובר 1975 | פנדו וליז / פקניק בשדה הקרב | טוסו זאפו | פרננדו ארבאל | תיאודור תומא | |
24 באוקטובר 1975 | מסייה דה פורסוניאק | רוקח / שומר | מולייר | ||
26 בנובמבר 1975 (הוצג שוב ב-22 באוקטובר 1977) | אנדורה | אנדרי | מקס פריש | תום לוי | |
29 ביולי 1976 | הלילה השנים עשר | ויולה | ויליאם שקספיר | חנן שניר | |
16 בפברואר 1977 | הרצח של פיירו בבית הספר הריאלי | יואל דר | ערן בניאל | יורם פאלק | |
11 במאי 1975 | אופרה בגרוש | קבצן; גנגסטר; שוטר | ברטולט ברכט | אמרי גולדשטיין | |
12 בנובמבר 1977 | הרולד ומוד | הרולד | קולין היגינס | תיאודור תומא | |
6 באפריל 1978 | רומיאו ויוליה[12] | רומיאו | ויליאם שקספיר | יורם פאלק | |
6 ביוני 1978 | שידוכין | קצ'קרוב | ניקולאי גוגול | סופי מוסקוביץ' | |
11 בנובמבר 1978 | הצל | הצל | יבגני שוורץ | יוסף מילוא | |
8 בינואר 1979 | הצילו | לן | אדוארד בונד | עמית גזית | |
12 באפריל 1979 | אביב מתעורר | גאורג | פרנק ודקינד | חנן שניר | |
8 ביולי 1979 | קשר דם | מוריס | אתול פוגארד | עמית גזית | |
18 בדצמבר 1979 | הסערה | וניה קודריאש | אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי | ולדימיר מירודן | |
31 במאי 1980 | חבל שהיא זונה | מלקולם מק'קיי | ג'והן פורד | ג'ובני | |
29 באוקטובר 1980 | מנהל הבית | אסטון | הרולד פינטר | גזה פרטוש | |
6 בדצמבר 1980 | איבנוב | לבוב | אנטון צ'כוב | עמית גזית | |
26 בינואר 1981 | סקאפינו (עיבוד לתעלולי סקפן של מולייר) | קארלו | פרנק דנלופ וג'ים דייל | דן רונן | |
30 במרץ 1981 | מידה כנגד מידה | אנג'לו | ויליאם שקספיר | עמית גזית | |
7 ביולי 1981 | המשרתות | קלייר | ז'אן ז'נה | גזה פרטוש | |
8 במאי 1982 | הקיצו ורננו | ראלף | תיאטרון חיפה | קליפורד אודטס | יורם פאלק |
2 באוקטובר 1982 | נפש יהודי | אוטו ויינינגר | יהושע סובול | גדליה בסר | |
7 במאי 1983 | עקומים | הורסט | מרטין שרמן | אילן רונן | |
31 בדצמבר 1983 | משיח | אשר | מרטין שרמן | רוברט אלן אקרמן | |
7 באפריל 1984 | גטו[13] | קיטל / ד"ר פול | יהושע סובול | גדליה בסר | |
10 בנובמבר 1984 | מחכים לגודו (במה 2) | לאקי | סמואל בקט | אילן רונן | |
מרץ 1985 | טרטיף[14] | טרטיף | מולייר | גדליה בסר | |
21 נובמבר 1985 | דבש פרא | פלאטונוב | התיאטרון הקאמרי | אנטון צ'כוב | אילן רונן |
29 בנובמבר 1986 | מולייר[15] | מולייר | תיאטרון חיפה | מיכאיל בולגקוב | גדליה בסר |
9 בינואר 1988 | סינדרום ירושלים[16] | יוחנן בן זכאי/הפרופסור | יהושע סובול | ||
5-4 ביוני 1988 | מר מאני (במה 2) | לוטננט אייבור, סטיבן הורביץ | תיאטרון חיפה, פסטיבל ישראל | א"ב יהושע | אילן תורן |
4 באוקטובר 1988 | חיי נישואים | פרדי | תיאטרון חיפה | חיים מרין | גדליה בסר |
18 באוקטובר 1989 | רוחות | אוסוולד אלווינג | תיאטרון באר שבע | הנריק איבסן | מייקל אלפרדס |
20 בינואר 1990 | דון ז'ואן | דון חואן | מולייר | יוסי יזרעאלי | |
7 באוקטובר 1990 | השיחה החמישית (במה 2) | מר מאני | תיאטרון חיפה | א"ב יהושע | גדליה בסר |
11 בדצמבר 1990 | שלוש אחיות | טוזנבאך | תיאטרון באר שבע | אנטון צ'כוב | |
14 במרץ 1992 | קרב של שחור וכלבים (הבימרתף) | קאל | תיאטרון הבימה | ברנאר-מארי קולטס | רוני פינקוביץ' |
16 בספטמבר 1992 | אדיפוס המלך | אדיפוס המלך | תיאטרון חיפה | סופוקלס | יוסי יזרעאלי |
7 ביוני 1993 | חלום ליל קיץ | אוברון | התיאטרון הקאמרי | ויליאם שקספיר | ליביו צ'וליי |
יוני 1993 | הוליווד | אדי | תיאטרון חיפה | דייוויד רייב | נולה צ'לטון |
1994 | אורסטיאה | הצגת יחיד בהפקה עצמאית | אייסכילוס | ||
3 בדצמבר 1994 | המתחזה | דה פלורס | תיאטרון באר שבע | תומאס מידלטון, ויליאם ראולי | רוברט וודרוף |
4 ביוני 1995 | סיד | קונראד | כריסטיאן לופא על פי תומאס ברנהרד | כריסטיאן לופא | |
30 ביוני 1996 | היהודי זיס | יוזף זיס אופנהיימר | תיאטרון באר שבע, פסטיבל ישראל | פאול קונפלד | רוברט וודרוף |
28 ביולי 1996 | הרציף המערבי | עבאד | תיאטרון באר שבע | ברנאר-מארי קולטס | גדי רול |
6 באוקטובר 1996 | הדוד וניה | אסטרוב | תיאטרון הספרייה | אנטון צ'כוב | נולה צ'לטון |
1 בפברואר 1997 | אכזר מכל המלך | ירבעם בן נבט | תיאטרון הבימה | נסים אלוני נוסח ההצגה: חנן שניר | חנן שניר |
24 בספטמבר 1997 | אנטיגונה | קריאון | תיאטרון החאן | ז'אן אנוי | גדליה בסר |
10 ביולי 1998 | מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) | פרנק סקארון, כריסטיאן מאסקה פון-בוכוב, אגו פון-בוהנה | תיאטרון הבימה | קרל שטרנהיים | גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול, רוברט וודרוף |
12 בספטמבר 1998 | מדיאה | יאסון | אוריפידס | רוברט וודרוף | |
30 בינואר 1999 | המלט | המלט | תיאטרון חיפה | ויליאם שקספיר | סטיבן ברקוף |
מארס 2000 | סאלינג'ר | האדמוני | תיאטרון תמונע | ברנאר-מארי קולטס | סיוון שיפר |
1 באפריל 2000 | השחף | טריגורין | תיאטרון החאן | אנטון צ'כוב | אופירה הניג |
23 בדצמבר 2000 | השיבה למדבר | אדריאן | ברנאר-מארי קולטס | אופירה הניג | |
ינואר 2001 | צריף קטן | קברט שירי ילדים למבוגרים | לאה גולדברג/ מוזיקה: דורי פרנס | ||
2 בפברואר 2002 | אקורדיונים[17] | מתניה אגסי | תיאטרון הקאמרי | שמואל הספרי | שמואל הספרי |
מאי 2002 | משורר בניו יורק (יצירה לזמרים, מקהלה ותזמורת) | זמר סולן | פסטיבל ישראל | לורקה/ דורי פרנס | |
1 בדצמבר 2002 | פרגודים[18] | האֵם / סר הארולד | תיאטרון הבימה | ז'אן ז'נה | אופירה הניג |
8 בספטמבר 2003 | אהבה קשה[19] | צבי | תיאטרון חיפה | מוטי לרנר | עמית גזית |
2 בדצמבר 2003 | נתן החכם | נתן החכם | הפקה עצמאית | גוטהולד אפרים לסינג | דורון תבורי |
28 בפברואר 2004 | שירה | הרבסט | תיאטרון באר שבע | ש"י עגנון, עיבוד: יורם פאלק | ניר ארז |
12 בנובמבר 2005 | הדוכסית של אמלפי | דניאל דה בוסולה | תיאטרון חיפה | ג'ון וובסטר | גדי רול |
2006 | קין | לוציפר | תיאטרון קריאה, פסטיבל 'חגיגה עברית', בית אבי חי | לורד ביירון, בתרגום דוד פרישמן | דורון תבורי |
ספטמבר 2006 | שיר פרידה | פסטיבל 'פותחים במה' בבית ליסין | אילנית סוויסה | קארין סיגל | |
26 באוגוסט 2008 | חגיגת קיץ | הזירה הבין-תחומית | אלתרמן, מוזיקה: מעיין צדקה | ||
30 באוקטובר 2008 | אקווס[20] | מרטין דייסרט | תיאטרון בית ליסין | פיטר שאפר | רוני פינקוביץ' |
פברואר 2009 | רוחות רפאים | הכומר מנדרס | תיאטרון תמונע | הנריק איבסן | יעל קרמסקי |
21 ביוני 2009 | אדוארד השני | תיאטרון קריאה, התיאטרון הערבי-עברי (פסטיבל 'בין סדום ליפו') | כריסטופר מארלו | ||
3 באוקטובר 2009 | אלמה[21] | גוסטב מאהלר (בשפות אנגלית, גרמנית) | אלמה הפקות, וינה: ירושלים, פראג | יהושע סובול | פאולוס מאנקר |
ספטמבר 2010 | זמנים לא שקטים | פול צלאן (בשפה הגרמנית) | תיאטרון האטליז, וינה, אוסטריה | מכתבים של פול צלאן ואינגבורג בכמן | |
2 באוקטובר 2010 | בתוך הבדידות של שדות הכותנה | Dealer | הפקה עצמאית | ברנאר-מארי קולטס | יעל קרמסקי |
15 ביולי 2010 | מי דואג לילד[22] | אלכסנדר איוונוב | תיאטרון חיפה | טום סטופרד | משה נאור |
28 באוקטובר 2010–14 בנובמבר 2010 | קניית הפליז | תיאטרון קריאה, תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) | ברטולט ברכט | ||
28 באוקטובר 2010–14 בנובמבר 2010 | פרא או האיש עם העיניים העצובות | הנדל קלאוס | |||
מרץ 2011 | הסוחר מוונציה | שיילוק (בשפות גרמנית, יידיש, אנגלית, עברית) | התיאטרון העירוני פרייבורג, גרמניה | שייקספיר | אבישי מילשטיין |
18 בנובמבר 2011 | אחים בדם[23] | המספר | בית ליסין | וילי ראסל | גלעד קמחי |
מרץ 2012 | הטייפ האחרון של קראפ[24] | קראפ | אנסמבל עיתים | סמואל בקט | רנה ירושלמי |
מרץ 2013 | זוז, אתה מסתיר לי את השמש | היינריך היינה | פרויקט עצמאי בהפקת TAK Theater, Liechtenstein,Kurtheater, Baden, Spielart Festival, Munich, Zurcher Theaterspektakel, Zurich | יוסוף אבו ורדה, גלעד עברון, אופירה הניג וחומרים תיעודיים | אופירה הניג |
30 מאי 2013 | המלך הולך למות[25] | המלך בראנז'ה הראשון | אנסמבל עתים | אז'ן יונסקו | רנה ירושלמי |
15 בנובמבר 2013 | פספורט | ציפל ב"שיחות של פליטים" | אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים | עריכה של "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט עם חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין | יעל קרמסקי |
13 בינואר 2014 | הדיבוק[26] | סנדר, אביה של לאה | תיאטרון גשר | עיבוד של רועי חן לש. אנ-סקי | יבגני אריה |
22 במאי 2014 | נופל מחוץ לזמן[27] | האיש | עיבוד של יחזקאל לזרוב לספרו של דויד גרוסמן | יחזקאל לזרוב | |
דצמבר 2014 | רגל על גרוש | אי"ב מרכז ענב | שירי מארק בליצשטיין | ניהול מוזיקלי ועריכה: דורי פרנס | |
12 מרץ 2015 | אליס[28] | הפרש הלבן | תיאטרון גשר | רועי חן בהשראת כתבי לואיס קרול | יחזקאל לזרוב |
19 מאי 2015 | פר גינט | פר גינט | אנסמבל עיתים | איבסן | רנה ירושלמי |
21 ביולי 2015 | אני דון קיחוטה | דון קיחוטה | תיאטרון גשר | רועי חן בהשראת סרוונטס | יבגני אריה |
2 בינואר 2016 | כוכבים תועים | הולצמן/הוצמאך | יידישפיל | יהושע סובול ואיה קפלן על פי שלום עליכם | איה קפלן |
1 במרץ 2016 | ספר דוד המלך[29] | בניה בן יהוידע | תיאטרון גשר | רועי חן בעקבות שטפן היים | יבגני אריה |
18 באוקטובר 2016 | רוח התיאטרון | סבא זאביק | הצגת ילדים מאת רועי חן | אמיר וולף | |
5 באפריל 2017 | קיץ במריאנבד | שלמה קורלנדר | על פי שלום עליכם | ||
1 בנובמבר 2017 | אבות ובנים[30] | פאבל פטרוביץ' | איוון טורגנייב בעיבוד יחזקאל לזרוב | יחזקאל לזרוב | |
7 במאי 2018 | מחכים לגודו | לאקי | תיאטרון יפו | סמואל בקט | אילן רונן |
6 בספטמבר 2018 | רודף העפיפונים | באבא (אבא של אמיר) | תיאטרון גשר | מתיו ספנגלר(אנ') על פי חאלד חוסייני | נועם שמואל |
28 ביוני 2018 | אורסטיאה | אגממנון | רוברט אייק על פי אייסכילוס | יבגני אריה | |
15 בספטמבר 2018 | לוליטה/ז'אן ד'ארק | קווילטי/האינקויזיטור | על פי נאבוקוב ופרוטוקולים של משפט ז'אן ד'ארק בעיבוד יחזקאל לזרוב | יחזקאל לזרוב |
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה | סרט | תפקיד | במאי |
---|---|---|---|
1977 | סרט וארוחת בוקר | רפי | אלפרד שטיינהארדט |
1980 | מחבואים | דוד בלבן | דן וולמן |
1982 | אלף נשיקות קטנות | אורי | מירה רקנאטי |
1983 | מנוסת החוגלה | דוד פישר | |
2008 | עץ לימון | שר הביטחון ישראל נבון | ערן ריקליס |
2015 | גירושים מאוחרים, על פי א.ב. יהושע | יהודה קמינקא | רם לוי |
2016 | החטאים | ברוך מילך | אבי נשר |
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה | סדרה | תפקיד | ערוץ | יוצרים וכותבים | במאי |
---|---|---|---|---|---|
2011 | סימני שאלה | שמואל | ערוץ 2, רשת | עידו דרור, אופיר בביוף | אופיר בביוף |
2018 | להעיר את הדב | אבנר כץ | קשת 12 | קרן מרגלית |
אלבומי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצגה/פרויקט | תיאטרון | מחזאי | הצגת בכורה |
---|---|---|---|
מפגש באינסוף | עיבוד של דורון תבורי לרומן "מפיסטו" של קלאוס מאן | 2011 | |
קין (קריאה מבוימת) | יד יצחק בן-צבי | על פי לורד ביירון | 22-21 במרץ 2007. |
סוף טוב הכל טוב | תיאטרון האוניברסיטה חיפה | שקספיר | 2004 |
נתן החכם | תיאטרון הקאמרי | גוטהולד אפרים לסינג | 5 במרץ 2004 |
התינוק של בן שטרית | תיאטרונטו | אלישבע גרינבאום | 1995 |
תרגום לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה | המחזאי | התיאטרון | הצגת בכורה |
---|---|---|---|
קרב של שחור וכלבים | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון הבימה | 14 במרץ 1992 |
השיבה למדבר | ברנאר-מארי קולטס | סמינר הקיבוצים, תיאטרון החאן | 1992 ו-23 בדצמבר 2000 |
הדה גאבלר (עם רבקה משולח) | הנריק איבסן | תיאטרון חיפה | 1993 |
העלמה והמוות[31] | אריאל דורפמן | תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה | 19 בינואר 1994, מרץ 2001 |
בני ערובה | עמנואל רובלס | תיאטרון חיפה | 1995 |
הרציף המערבי | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון באר שבע | 28 ביולי 1996 |
אנטיגונה[32] | ז'אן אנוי | תיאטרון החאן, תיאטרון אנסמבל הרצליה | 24 בספטמבר 1997 ו-8 ביוני 2002 |
מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) | קרל שטרנהיים | תיאטרון הבימה | 10 ביולי 1998 |
סאלינג'ר | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון תמונע | מארס 2000 |
מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים | דייוויד הליואל | תיאטרון החאן | 26 ביולי 2000 |
פרגודים | ז'אן ז'נה | תיאטרון הבימה | 1 בדצמבר 2002 |
נתן החכם | גוטהולד אפרים לסינג | הפקה עצמאית | 2 בדצמבר 2003 |
הצמא והרעב | אז'ן יונסקו | תיאטרון חיפה | 14 ביולי 2005 |
הוא לא מת | חוסיין ברגותי | התיאטרון הערבי-עברי ביפו (פסטיבל 'אלף לילה') | 12-6 במאי 2006 |
בידרמן והמציתים | מקס פריש | תיאטרון החאן | מארס 2008 |
אקווס | פיטר שאפר | בית ליסין | 30 באוקטובר 2008 |
מישהו בדרך הנה | יון פוסה | תיאטרון תמונע (העונה הנורווגית) | 6-4 ביוני 2009 |
שדונים מהיער | התיאטרון הערבי-עברי ביפו (פסטיבל 'בין סדום ליפו') | 21 ביוני 2009 | |
רוחות רפאים | הנריק איבסן | תיאטרון תמונע | פברואר 2009 |
בתוך הבדידות של שדות הכותנה | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון תמונע | 2 בינואר 2010 |
קניית הפליז | ברטולט ברכט | תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) | 28 באוקטובר עד 14 בנובמבר 2010 |
המשרתות | ז'אן ז'נה | תיאטרון אנסמבל הרצליה | 16 במאי 2011 |
פספורט (ביחד עם הראל קין) | תבורי תרגם וערך את "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט והראל קין תרגם את חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין | אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים | 15 בנובמבר 2013 |
המלט Machine | היינר מילר | תיאטרון תמונע | 6 ביולי 2015 |
- פעילותו האמנותית של דורון תבורי המפורטת בטבלאות הנ"ל מבוססת על מחקרה של ד"ר לאה גילולה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנה שקולניקוב, "טרילוגיה לשחקן יחיד: האורסטיאה בביצוע דורון תבורי", במה 140-139 (1995), עמ' 37–41.
- גד קינר, "ללכת עד הסוף - דורון תבורי בשיחה", התיאטרון - רבעון לתיאטרון עכשוויה 2 (אביב 1999), עמ' 40–44.
- לאה גילולה, "יום חזרות מוצלח: רשמים מחזרה של ההצגה מי דואג לילד", במות ומסך 6 (2010), עמ' 15–18.
- לאה גילולה, "פצע הדחייה: על הצגת בתוך הבדידות של שדות הכותנה מאת ברנאר-מארי קולטס", במות ומסך 7 (2012), עמ' 5–21.
- לאה גילולה, "אהבה לבננות ולאלכוהול... וגם לשוקולד: על הצגת הטייפ האחרון של קראפ", במות ומסך 8 (2012), עמ' 81–85.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דורון תבורי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דורון תבורי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דורון תבורי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דורון תבורי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- דורון תבורי, באתר AllMovie (באנגלית)
- דורון תבורי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דורון תבורי, דף שער בספרייה הלאומית
- דורון תבורי, בארכיון הבימה
- דורון תבורי, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- "משורר בניו יורק" מאת לורקה, מוזיקה של דורי פרנס, בביצועו של דורון תבורי, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי
- קורות חיים (אורכב 24.04.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר קוטלר שש
- דורון תבורי, באתר "הבמה"
- דורון תבורי, באתר אוניברסיטת תל אביב
- אביבה לורי, דורון תבורי משחק רק במחזות שהוא אוהב. ראיון עם מורד ותיק, באתר הארץ, 30 ביולי 2010
- מרב יודילוביץ', רוקדים את הלורקה, באתר ynet, 28 במאי 2002
- ליאת רון, דורון תבורי | שחקן, באתר גלובס, 14 במאי 2009
- מרב יודילוביץ', דורון תבורי מציג: להחיות את גנסין ואת התסכית, באתר ynet, 11 במרץ 2012
- מיכאל הנדלזלץ, מה משותף לדורון תבורי ולאיתי טיראן?, באתר הארץ, 17 ביוני 2013
- דורון תבורי: "למירי רגב אין את הכספים לבצע אפילו אחוז ממה שהיא מדמיינת שהיא תעשה", באתר וואלה, 5 בינואר 2016
- ליאת רון, "מדאיג אותי הכרסום שמתחת לדיאלוג המתלהם", באתר גלובס, 3 בנובמבר 2016
- איתן לשם, עכבר העיר, דורון תבורי: "הפלסטינים צריכים לסלוח לנו", באתר הארץ, 1 בדצמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יעקב כהן, המבחן האמיתי רק בעוד עשר שנים, מעריב, 5 באפריל 1979
- ^ דיאנה שואף, האנשים שמחקו את עצמם, חדשות, 13 באפריל 1984
שרית פוקס, תיאטרון בבית-קברות, מעריב, 19 באפריל 1984 - ^ ראובן בן-צבי, יהושע סובול וגדליה בסר התפטרו מתפקידיהם בתיאטרון חיפה, מעריב, 12 בינואר 1988
עתי"ם, גאולה כהן: להוריד את "סינדרום י־ם", חדשות, 11 בינואר 1988 - ^ ירון פריד, צירוף נוח ומפתה של נסיבות, חדשות, 6 ביוני 1991
- ^ ציפי שוחט, דורון תבורי נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005
עידוא דגן, הקרב על הועד, באתר גלובס, 2 במרץ 2005 - ^ ציפי שוחט, החידות של תיאטרון חיפה: למה פוטר דורון תבורי והושאר המנכ"ל ישראל בן-שלום, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
- ^ נעם בן זאב, פסטיבל "קולה של המלה" בזירה הבין-תחומית, באתר הארץ, 23 במרץ 2008
- ^ ציפי שוחט, דורון תבורי מתקמבק לתיאטרון, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
- ^ רותי זוארץ, מהפכת התיאטרון מגיעה לדימונה, באתר גלובס, 9 ביולי 2008
- ^ טל פרי, מפיסטו, מאחוריך, באתר גלובס, 27 בינואר 2011
- ^ פרסי "אמן השנה" של "מעריב" יוענקו בשבוע הבא, מעריב, 8 בפברואר 1979
- ^ החלו הצגות "רומיאו ויוליה" בבאר־שבע, דבר, 7 במאי 1978
- ^ שוש אביגל, במרחק היסטורי בטוח, כותרת ראשית, 23 במאי 1984
אליקים ירון, רוויו בצל המוות, מעריב, 13 במאי 1984 - ^ שוש אביגל, רק סלט פירות - 'טרטיף' - מאת מולייר, - תיאטרון חיפה, כותרת ראשית, 10 באפריל 1985
מנחם פרי, הצגה/ יד לשדיים ועין לאל שדי, חדשות, 2 באפריל 1985 - ^ יוסי עוזרד, הצגה - שם המשחק ־ צנזורה, חדשות, 18 בדצמבר 1986
- ^ רחלה זנדבנק, תיאטרון - השקט שאחרי הסערה, כותרת ראשית, 13 בינואר 1988
יוסי עוזרד, בכורה - אין סיבה למהומה, חדשות, 11 בינואר 1988 - ^ נילי ברקן, המשחק טוב, המחזה פחות, באתר גלובס, 19 במרץ 2002
עכבר העיר, אקורדיונים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
תמי זילברג, נפיחת אקורדיון, באתר גלובס, 24 במרץ 2002 - ^ נילי ברקן, חבל שוויתרו על הפרגודים, באתר גלובס, 5 בינואר 2003
עכבר העיר, פרגודים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002 - ^ עידוא דגן, תוגת הישראליות, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2003
הארץ, אהבה קשה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2003 - ^ תמרה שרייבר, כוח סוס, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2008
- ^ ביקורות:
מרב יודילוביץ, על מה 13 שנה?, באתר ynet, 4 באוקטובר 2009
גיתית גינת, אלמה מאהלר קמה לתחייה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2009
צבי גורן, אלמה – אירופה בלהבות האהבה, באתר "הבמה"
נרי ליבנה, נרי ליבנה | איך אפשר באמת ליהנות מ"עג'מי" ו"אלמה", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
מיכאל הנדלזלץ, אלמה: הגרסה למאותגרי הליכה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009 - ^ אילה בלופולסקי, עכבר העיר, מי דואג לילד: העומס הרג את ההצגה, באתר הארץ, 22 ביולי 2010
מיכאל הנדלזלץ, "מי דואג לילד": מה יהיה גורלה של ההצגה?, באתר הארץ, 27 ביולי 2010 - ^ טל לוין, עכבר העיר, "אחים בדם": דרושה תעוזה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "הטייפ האחרון של קראפ": זיוף בפרט החשוב ביותר, באתר הארץ, 1 במאי 2012
- ^ רון שוורץ, מתים רק פעם אחת, באתר גלובס, 11 ביולי 2013
- ^ תמר רותם, דורון תבורי ישחק בעיבוד חדש של ”הדיבוק”, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013
רון שוורץ, תיאטרון גדול מהחיים, באתר גלובס, 27 בפברואר 2014 - ^ רון שוורץ, לתפארת התיאטרון הישראלי, באתר גלובס, 26 ביוני 2014
מיכאל הנדלזלץ, "נופל מחוץ לזמן" על פי גרוסמן: אין מלים נכונות, באתר הארץ, 17 ביוני 2014 - ^ רון שוורץ, גשר בארץ הפלאות, באתר גלובס, 28 במאי 2015
שי הרלב, סיוט בארץ הפלאות: כשאליס מושלכת אל המציאות, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2015
מיכאל הנדלזלץ, "אליס" בתיאטרון גשר - אירוע מקסים ומעורר מחשבה, באתר הארץ, 6 במאי 2015 - ^ רון שוורץ, המלך הוא עירום, באתר גלובס, 5 במאי 2016
מיכאל הנדלזלץ, מי אמר שאין כאן תיאטרון פוליטי?, באתר הארץ, 18 במאי 2016 - ^ תיאטרון מעבדה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2017
- ^ נילי ברקן, שלא ייתפס רק כהערה פוליטית, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
- ^ נילי ברקן, בין מי למי הקונפליקט?, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2002
מיכאל הנדלזלץ, מישהו צריך לעשות העבודה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
- שחקני תיאטרון ישראלים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
- מתרגמים ישראלים
- מתרגמים מצרפתית לעברית
- מתרגמים מגרמנית לעברית
- זוכי פרס מרגלית
- זוכי פרס כינור דוד
- זוכי פרס קלצ'קין
- זוכי פרס התיאטרון הישראלי
- זוכי פרס רוזנבלום
- זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה
- בוגרי תיכון אליאנס (תל אביב)
- חברי להקת חיל התותחנים
- ישראלים שנולדו ב-1952