חתול בשק

חתול בשק
שיר הנושא	אוברטורה מתוך Tommy של להקת The Who.
סוגה	תכנית רדיו
יוצרים	דליה סיגן
כותבים	צביה גולן ועוד
בימוי	רעיה אדמוני, דליה סיגן, תמר ליבס
מנחים	עליזה רוזן, דויד גרוסמן, דני אלדר, אריה אלדד, יואב גינאי, אבנר אברהמי, מיכל גזית, גדי טאוב, מירי שרף, טלי שושני, אמיר שחם
שחקנים	עזרא הס, יעקב בוך, בצלאל לוי, ורד שביט-גנור, אליהו בן-און, מאיר שטיין, יגאל סרי-לוי, חנה יכין, דני אלדר, דניאל פאר, דויד גרוסמן, טלי בצלאל, עמנואל הלפרין, יעל אופיר ועוד
ארץ מקור	ישראל
הפקה
מפיק	דליה סיגן
עורכים	דליה סיגן, תמר ליבס, אריה אלדד
שידור
רשת שידור בישראל	קול ישראל
תקופת שידור בישראל	1970 – 1986

חתול בשק הייתה תוכנית רדיו לילדים ונוער ששודרה לאחר התוכנית לאם ולילד ברשת א' בשנים 1970–1986. במסגרתה שודרו תסכיתים וסיפורים בהמשכים, קטעי הומור ועוד.

את התוכנית ייסדה וערכה דליה סיגן^[1]^[2]. במרוצת השנים ערכו את התוכנית אנשים נוספים, שבהם תמר ליבס ואריה אלדד^[3]^[4].

שם התוכנית נובע מהביטוי "לקנות חתול בשק" שפירושו לקבל משהו בלי לבחון אותו היטב קודם, ועל כן בלי לדעת מה טיבו.

מהתסכיתים ששודרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עלילות שרלוק הולמס"
"סכנה באנדימון"
"באין משפחה"
"גבעת ווטרשיפ"
"הבית הקטן מאחורי הבית הגדול"
"אברבנאל 0030"
"מערת השד השחור"

מהפינות בתכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חתולופון" - שיחות טלפון עם המאזינים בימי רביעי.
"חתול שחור" - סדרת סיפורי מתח בסגנון אדגר אלן פו.
"סכנה באנדימון" - סדרת תסכיתים מסוג מדע בדיוני של דני אלדר. הסדרה שודרה בהמשכים, כל פרק כ-10 דקות. כל פרק נפתח במילים:

"סכנה באנדימון... סיפור שעוד יקרה... אולי! אתם צעירים מדי מכדי לזכור, אולי הוריכם זוכרים במעורפל, אבל אני זוכר… איך אפשר לשכוח מה שקרה אז, רחוק כל כך, לפני זמן רב כל כך… הדבר היה בשנת 2070, וזה קרה בכוכב שלא שמעתם עליו מעולם, שמו היה אנדימון!"

סטוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הפינות הזכורות והמשפיעות בתוכנית, ששמה היה "סטוץ", הייתה סדרה של תסכיתים קצרצרים, עשירים בהומור פרוע ואבסורדי בסגנון מונטי פייתון. התסכיתים נכתבו על ידי דויד גרוסמן ודני אלדר. בין הדמויות שכיכבו בפינה זו היו "שפיפון" הקוסם, שולייתו "אלפרד" (שפיפון היה מטיל עליו משימות מסוכנות בקריאה: "אלפרד לאימונים!"), המלך "מלכיפוך" ועוזרו "ואזיר" (מלכיפוך היה קורא לו: "וא-זיר יו-הו?" וואזיר הכנוע היה עונה "קראת לי מלכי?").

גרוסמן סיפר בריאיון לאלי אשד:

יותר מכל אני גאה כיום בתסכיתי הסדרה "סטוץ", אותה כתבנו דני אלדר ואני. היו אלה תסכיתים קצרים בעלי הומור אבסורדי של משחקי לשון אודות דמויות קבועות שונות ומשונות, כמו מלך מגלומן (מלכיפוך) והיועץ שלו (וא-זיר). התסכיתים זכו לתהודה עצומה מצד קהל המאזינים, שהרבה להגיב עליהם ולהציע רעיונות. ההומור של "סטוץ" היה חדשני מסוגו באותה התקופה, ראשית שנות השמונים, ואני מאמין שהוא פתח את הדרך למה שארז טל ואברי גלעד עשו מאוחר יותר בתוכנית "מה יש" שלהם, שיש לראות בה מעין הרחבה ופיתוח של מה שנעשה ב"סטוץ". עד היום, כאשר אני הולך למילואים, אנשים מזכירים לי את "סטוץ" ומדקלמים קטעים ממנו. לפי זה אני יכול להעריך את גילם.

— ^[5]