מצוק ההעתקים
מְצוּק ההעתקים הוא רצף של צוקים המצוי בשולים המערביים של בקע ים המלח – חלק הבקע הסורי־אפריקני המשתרע מדרום טורקיה ועד לדרום מפרץ אילת. המצוק עובר מרכס רמים בצפון, דרך בקעת הירדן ועד מצוקי הרי אילת. מצוק ההעתקים מתבטא במיוחד בקצה המזרחי של מדבר יהודה, ממערב לים המלח.
לרוב אורכו של מצוק ההעתקים ובמקביל לו, מצוי מצוק נוסף, רובו בשטח מדינת ירדן, ובאופן חלקי, גם בשטח מדינת ישראל, באזור הגולן. הטופוגרפיה של המצוק המזרחי הופכת אותו למאפיין גאוגרפי בולט כמעט לכל אורכו, בניגוד למצוק המערבי, הישראלי, הבולט בעיקר באזור מדבר יהודה.
המצוק נוצר יחד עם הבקע הסורי־אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב, ואשר התרחקותם זה מזה יצרה את השבר כולו.
גובהו המרבי של המצוק במדבר יהודה הוא 270 מטר מעל פני הים (מעל נחל קדם) וגובהו המינימלי 50 מטר מתחת לפני הים (מעל נחל קדרון). הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 250 ל־670 מטר. השיפוע חד מאוד. השיפוע המרבי הוא בן 73 מעלות (מעל נחל חצצון), והמינימלי 27 מעלות (באזור נחל רחף).
במרץ 2024 פורסם כי נמצא במצוק ההעתקים מטבע מתקופת מרד בר כוכבא.[1]
המצוק קיבל את שמו מסדרת ההעתקים שיצרה אותו.[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כתבי מודיעין News, מטבע נדיר מימי מרד בר כוכבא התגלה במדבר יהודה, באתר www.mnews.co.il, 24 במרץ 2024
- ^ ספי בן-יוסף, "אוג בראש פרסת סלע", "טבע וארץ", חוברת ל"ב 2 (ינואר 1990)
גאולוגיה של ישראל | ||
---|---|---|
כללי | הבקע הסורי-אפריקני • הלוח הלבנטיני • הקשת הסורית • אגם עובדיה • ימת הלשון • מצוק ההעתקים | |
צפון | גאולוגיה של הכרמל • גאולוגיה של הגולן • שדה א-שמה • שקע הבזלת של דלתון • אקוויפר החרמון • הר הגלבוע • קרן עין גב • מחצבות חפציבה • פארק הסלעים | |
מרכז | אקוויפר ההר • אקוויפר החוף • בורג' אל-מלח • חמאם אל-מליח • מדבר יהודה | |
דרום | מכתשים בנגב • קיר האמוניטים • קניון באר שבע-עזה • בקעת תמנע • הקניון האדום • הרי אילת • השילד הערבו-נובי • לשון ים המלח | |
לערכים נוספים |