פורטל:מדע בישראל
מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה. לערך המלא
.jpg)
ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.
החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).
בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שנצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.
בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:
| רשימת האוניברסיטאות |
|---|
לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.
עמוס דה-שליט (1926–1969) היה מבכירי הפיזיקאים בישראל וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים. דה-שליט היה ממקימי הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן, אשר הפכה, בתקופת כהונתו בראשה, למרכז מוביל בעולם לחקר פיזיקה גרעינית. בהמשך כיהן כמהל מדעי של מכון ויצמן וכמנהל הכללי של המכון. במקביל לעבודתו במכון ויצמן כיהן כיועץ מדעי למשרד הביטחון והיה מעורב בהקמת הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה. ב-1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת תשכ"ה (1965) זכה דה-שליט בפרס ישראל למדעים מדויקים, יחד עם עמיתו פרופסור יגאל תלמי, על עבודתם בנושא "מודל הקליפות בפיזיקה גרעינית" ועל ספר שכתבו בנושא. מתוך מטרה לקדם את החינוך המדעי בפרט ואת המדע בכלל, יזם עמוס דה-שליט הקמתן של מסגרות שונות ובהן 'מחנה נופש לנוער שוחר מדע', שלאחר מותו נקרא על שמו. ב-1968 הקים את המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ועמד בראשה. על שמו של דה-שליט קרויים המרכז הישראלי להוראת המדעים באוניברסיטה העברית בירושלים וגופי מדע ומוסדות חינוך רבים נוספים ברחבי ישראל.
לרשימה המלאה של מדענים
גן המדע על שם קלור הוא מוזיאון מדע בלב מתחם מכון ויצמן למדע ברחובות.
הוקם במטרה לקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים למדע, ולהדגים תופעות טבע בדרך חווייתית. בגן מתקנים ומוצגים הממחישים עקרונות מדעיים ותופעות טבע תוך כדי משחק והתנסות, ומתקיימות בו תערוכות מתחלפות בנושאים מדעיים ואמנותיים הנושקים למדע. בגן ובסביבתו נערכות גם רבות מהפעילויות של פסטיבל המדע, חגיגה של מדע, תרבות וטכנולוגיה, ובחגים ובחופשות מתקיימות בו פעילויות מיוחדות למשפחות ולציבור הרחב.
לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראלמאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.
המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.
ארץ ישראל היא אחד האזורים העשירים ביותר בעולם מבחינת מספר המינים ליחידת שטח. מבחינה בוטנית נובע עושר זה מהיותה צומת פיטוגאוגרפית בה נפגשים ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים עולמיים – האירנו-טורני, הים-תיכוני, הסהרו-ערבי והסודני – מתוך ששה אזורים סה"כ על-פני כדור הארץ. המגוון הבוטני מלווה בעושר זואולוגי: בשל המפגש הנ"ל, מהווה הארץ גבול תפוצה צפוני למינים אפריקניים, גבול דרומי לאירופיים ומערבי לאסיתיים. כמו כן יש לארץ מעמד יוצא דופן בהיותה על נתיב נדידת העופות העיקרי של עופות אירופה.
(לפורטל החי והצומח בארץ ישראל לחצו כאן)->
לרשימה המלאה של תחומי מחקר
יום-טוב ליפמן צונץ • אלברט איינשטיין • מרטין בובר • גרשם שלום • ספריית גרשם שלום • שמחה בלאס • מרכבה (טנק) • מישל רבל • ישראל יעקב קליגלר • מי שהיה נשוי שלוש נשים • תחיית הלשון העברית
אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.
איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את מכלול הידע המדעי על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.
מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.
ארבעה ישראלים זכו בפרס טיורינג, הפרס החשוב ביותר במדעי המחשב:
| שנה | שם | ארץ לידה | שנת לידה | שנת פטירה | בשיתוף עם | סיבת הענקת הפרס |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1976 | מיכאל רבין | גרמניה | 1931 | דנה סקוט | על הגדרת אוטומט סופי לא דטרמיניסטי ורעיון האי-דטרמיניזם | |
| 1996 | אמיר פנואלי | ארץ ישראל | 1941 | 2009 | על הכנסת לוגיקת זמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב | |
| 2002 | עדי שמיר | ישראל | 1952 | רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן | על תרומה מקורית בהפיכת הצפנה אסימטרית לבת-קיימא (RSA) | |
| 2011 | יהודה פרל | ישראל | 1936 | על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית. | ||
| 2012 | שפי גולדווסר | ארצות הברית | 1958 | סילביו מיקאלי | על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות. |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום המדע בישראל | |
|---|---|
|
| לוח מודעות | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)