פורטל:עולם הישיבות

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

לערך המלא

עריכהערך נבחר

ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.

הישיבה הקטנה, "אור ישראל לצעירים" הוקמה בשנת ה'תש"ד (אוקטובר 1943) ביוזמתו של הרב ישראל זיסל דבורץ כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל" ועל ידי הרב יעקב ניימן והרב שלמה קרובקה שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים, והרב יוסף רוזובסקי (אחיו של הרב שמואל רוזובסקי). שפת ההוראה בישיבה מראשיתה הייתה עברית.

הישיבה מונה כ-160 תלמידים בגילאי 14–17. בראש הישיבה עומד הרב מרדכי רבינוביץ, חתנו של הרב יוסף רוזובסקי. הישיבה שוכנת ברחוב הרב ניימן במרכז פתח תקווה (בעבר, חלק מרחוב סלומון). מבנה הישיבה הראשי נתרם על ידי מאיר כוכב זסלבסקי.

הישיבה הגדולה הוקמה ב-1982, גם היא על ידי הרב ניימן. בשנים הראשונות שכנה הישיבה ברחוב רוטשילד 85 בעיר, במבנה ששימש בעבר את ישיבת פתח תקווה-לומז'ה. כיום נמצאת הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר בעיר, לשם עברה ב-13 באוגוסט 2007 (כ"ט באב ה'תשס"ז).

הישיבה מונה כ-300 תלמידים בגילאי 17–25. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.^[^{דרוש מקור]} בין הר"מים: הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה) והרב אליהו מן.

לערך המלא

לערכים נבחרים נוספים

עריכהתמונה נבחרת

תלמידי ישיבת "בית ישראל" על רקע מבנה בית הכנסת בעיירה ויז'ניץ, סביבות 1910

לגלריית התמונות המלאה

עריכההידעת?

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימוד תורה ושירות בצה"ל במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות, ומשלבות בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין המחויבות ההלכתית על פי התפיסה הדתית לאומית לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים ביני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. ברוב ישיבות ההסדר התלמידים מתגייסים לאחר לימוד של בין שנה וחצי לשנתיים וחצי בישיבה, ולאחר מסלול שירות מקוצר של שנה וחמישה חודשים שבים לישיבה לתקופה של כשנתיים נוספות.

ישיבת ההסדר הראשונה היא כרם ביבנה. בין ישיבות ההסדר הבולטות כיום ניתן למנות את הר עציון, ישיבת הכותל וישיבת רמת גן. בשנת ה'תשנ"א קיבל מפעל ישיבות ההסדר את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

לקטעי "הידעת" נוספים

עריכהערכים מובחרים

טוען את הלשוניות...

עריכהציטוט נבחר

הרב שלימד ולא הבינו התלמידים, לא יכעוס עליהן וירגז, אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים, עד שיבינו עומק ההלכה. וכן לא יאמר התלמיד הבינותי, והוא לא הבין, אלא חוזר ושואל, אפילו כמה פעמים. ואם כעס עליו רבו, ורגז – יאמר לו: רבי, תורה היא, וללמוד אני צריך; ודעתי קצרה.

— משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ד', הלכה ד'

לגלריית הציטוטים המלאה

עריכהראשי ישיבות נבחרים

עריכהראשי ישיבות

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב שמואל רוזובסקי (כ"ב בטבת ה'תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 17 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'. שיעוריו בישיבה משכו תלמידים רבים, והשפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא נפוצה ברחבי עולם הישיבות.

נולד בהוֹרַדְּנַה (גרודנא) לרב מיכל דוד רוזובסקי, שהיה אחד ממורי ההוראה בעיר. למד בישיבת שער התורה אצל הרב שמעון שקופ - שממנו הושפעה רבות שיטת לימודו. בשנת ה'תרצ"ו עלה ארצה יחד עם ידידו הרב זלמן רוטברג, לימים ראש ישיבת בית מאיר, כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני. השניים למדו בישיבת פתח תקווה אצל הרב ראובן כץ, שאף סייע בהשגת אישורי עלייה לארץ ישראל עבורם.

במשך שנים הוא קבע שיעור קבוע, אחת לשבוע, עם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שהשפיע על דרך לימודו. עם הקמתה של ישיבת פוניבז' על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, בשנת ה'תש"ד, נקרא הרב רוזובסקי על ידו לעמוד בראשות הישיבה ובמשרה זו כיהן עד פטירתו. בשנת ה'תשט"ז (1956) נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול, אך בסופו של דבר לא מונה לתפקיד.

נפטר ממחלת הסרטן בכ"ז בתמוז ה'תשל"ט.

בחייו נדפסו משיעוריו בספרים שיעורי הר"מים, ולאחר פטירתו הוצאו לאור שיעוריו בסדרות הספרים: "שיעורי הגר"ש רוזובסקי" (מהדורות סטנסיל), "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל" וכן בקובץ "זיכרון שמואל".

ל"מזרח" לחץ כאן

עריכהישיבות בימינו

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.^[^{דרוש מקור]}

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן ישיבת פוניבז' ישיבת חברון וישיבת נתיבות חכמה - וולפסון.

בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.

סדרה נוספת של ישיבות היא רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, הכוללת בתוכה את ישיבות חסידות חב"ד. בנוסף לכך יש גם את ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.

עריכהרשימת ראשי ישיבות

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען רשימת ראשי ישיבות • ראשי ישיבות שנפטרו

עריכהרשימת ישיבות

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך בוויקיפדיה:

עריכהמושג ישיבתי

אחד המושגים המפורסמים הקשור לשיטת בריסק הוא "צווי דינים" (יידיש - שני דינים). משמעות המושג הוא, שדינים רבים בהלכה מורכבים משני אלמנטים נפרדים, שצירופם יחד יוצר את הדין כפי שהוא. דוגמה לדבר זה, היא מצוות הדלקת נרות בערב שבת. מעיון והשוואה יסודיים עולה, כי מצווה זו היא גם משום עונג שבת של האדם עצמו, כדי שלא ישהה בחשיכה בשבת, שהלא אסור להדליק אש בשבת, וגם משום כבוד השבת, של השבת עצמה, כלומר ביטוי יחס מיוחד כלפי קדושתה של השבת.

לרשימה המלאה

עריכהספר ישיבתי

שיעורי רבי שמואל היא סדרת ספרי לימוד המכילה את שיעוריו של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'.

הספר נערך לאחר פטירתו על ידי צוות תלמידי חכמים מתלמידיו. תוכנו כולל רשימות של חידושי תורה שכתב בעצמו, שיעורים שמסר בישיבה אשר נערכו מתוך קטעי הקלטה וכן על פי רשימות תלמידים מתקופות שונות. עורכי השיעורים בררו את הסולת מתוך הרשימות המהימנות יותר, על ידי השוואה בין הרשימות השונות. בספר הוכנסו גם הערות שוליים, מאת תלמידי חכמים מתלמידיו, וההערות משמשות כעין השלמה להרחבת העניינים שהוא עוסק בהם בשיעור.

בספר הוכנסו גם הערות וקושיות ידועות שהביא הרב רוזובסקי בשיעור אף שלא הוסיף בהן דבר משלו והדבר משמש מעין סיכום לחידושי האחרונים במסכתות הישיבתיות. כתלמידם של רבי שמעון יהודה שקופ ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הוא צועד בשיטת בריסק, ומביא את המשא ומתן הפשוט בסוגיות השונות.

הספר יצא לאור בכרכים רבים לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבות, ובהן מכות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, יבמות, כתובות ועוד. בכל ספר על מסכת מסוימת לוקטו גם קטעים משיעוריו של הרב רוזובסקי שנאמרו על מסכתות אחרות הנוגעים לאותה מסכת.

הספר יצא לאור במהדורות שונות, בתחילה הוא יצא במהדורת סטנסיל ולאחר מכן הודפס כספר רגיל, על ידי בנו הרב מיכל דוד רוזובסקי.

בתוך זמן קצר הפך הספר לספר יסוד בעולם הישיבות, והוא משמש מגידי שיעורים להכנת השיעור.

בנוסף יצא לאור הספר "חידושי רבי שמואל" הכולל רק את שיעוריו הכלליים, המתמקדים בדרך כלל בנושא מרכזי בסוגיא, וכתובים בצורת מאמר ("חבורה") ולא כשיעור משוכתב.

לאוצר הספרים המלא

עריכההמסכת הנלמדת

במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען ברכות • שבת • פסחים • יבמות • כתובות • נדרים • גיטין • קידושין • בבא קמא • בבא מציעא • בבא בתרא • סנהדרין • מכות

שבת:

ישיבת מדברה כעדן

שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן

עריכהפורטלים נוספים


פורטל יהדות	פורטל הלכה	פורטל התנ"ך	פורטל תולדות עם ישראל

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות

רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ספרים ישיבתיים. (קובץ שיעורים, קצות החושן, נתיבות המשפט, קצות החושן וכו')
ראשי ישיבות מפורסמים (כדוגמת ר' חיים, ר' שמעון, ר' איסר זלמן, ר' אלחנן, ר' נפתלי, ר' שמואל, ר' ברוך בער).
ישיבות מפורסמות (קדומות, כדוגמת: וולאז'ין, טעלז, קלעצק, ראדין, כתר תורה - ראדומסק, ברנוביץ')
תנועת בני תורה והמחנה.

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

להכניס את מתווה הקפסולות ואת ישיבות הקו להידעת ואולי לדחוף את המושגים דלעיל לתוך 'עגה ישיבתית'

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים