פורמולה 1 עונת 1952
![]() | |
אלברטו אסקרי הזוכה באליפות | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 18 במאי 1952 |
תאריך סיום | 7 בספטמבר 1952 |
מספר עונה | 3 |
מספר מרוצים בעונה | 3 |
זוכה באליפות הנהגים | אלברטו אסקרי |
נקודות הנהג הזוכה | 36 (53.5) |
עונת 1952 היא העונה השלישית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו שמונה מרוצים - שבעה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה אליהם נוסף מרוץ האינדיאנפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית. אלברטו אסקרי ניצח שישה מתוך שמונת המרוצים בעונה וזכה לראשונה בתואר האליפות.
המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרוץ | תאריך | פול פוזישן | הקפה מהירה | מנצח | יצרן | |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
18 במאי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
2 | ![]() |
30 במאי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
3 | ![]() |
22 ביוני | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
4 | ![]() |
6 ביולי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
5 | ![]() |
19 ביולי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
6 | ![]() |
3 באוגוסט | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
7 | ![]() |
17 באוגוסט | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
8 | ![]() |
7 בספטמבר | ![]() |
![]() ![]() |
![]() |
![]() |
תקציר העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלפא רומיאו לא יכלה לממן פיתוח רכב חדש ועל כן הודיעה על פרישה מהאליפות. קבוצת BRM תכננה שני רכבים חדשים המצוידים עם מנועי V16, אך החליטה לפרוש גם היא מהתחרות כחודש לפני תחילת העונה. חואן מנואל פנג'יו, הזוכה באליפות בעונה שעברה נפצע קשה ולא השתתף בעונה. בתנאים אלה נותרה פרארי הטוענת היחידה לכתר. הדבר הוביל את המארגנים לשנות את הכללים ולהתאימם לקטגוריית הפורמולה 2 בה נעשה שימוש במנועים בנפח 2 ליטרים. הדבר אפשר למגוון גדול של יצרנים וקבוצות להשתתף בתחרות, אך השליטה של פרארי הייתה מוחלטת - הקבוצה ניצחה את כל שבעת המרוצים האירופאים.
אלברטו אסקרי נעדר ממרוץ פתיחת העונה, עקב נסיעה לארצות הברית במטרה להשתתף במרוץ האינדיאנפוליס 500, שנחשב לחלק מהאליפות. אסקרי הוא הנהג האירופאי הראשון שהשתתף במרוץ, אותו לא הצליח לסיים. הוא חזר לסבב האירופאי בגרנד פרי ניצח את כל ששת המרוצים שנתרו בעונה וזכה, לראשונה, באליפות.
דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 4 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.
מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
---|---|---|---|---|---|
נקודות | 8 | 6 | 4 | 3 | 2 |
דירוג הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה
מיקום | נהג | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
פרש | 1 | 1 | 1 | 1 | (1) | (1) | 36 (53.5) | |
2 | ![]() |
פרש† | 2 | 2 | 6 | 2 | 2 | (4) | 24 (27) | |
3 | ![]() |
1 | פרש | 3 | 2 | 4 | 7 | 22 | ||
4 | ![]() |
2 | 11† | 13 | 3 | פרש | 10 | |||
= | ![]() |
4 | פרש | 3 | 4 | פרש | 10 | |||
6 | ![]() |
פרש | 3 | 4 | פרש | פרש | 5 | 14 | 9 | |
7 | ![]() |
1 | 8 | |||||||
= | ![]() |
3 | 3 | 8 | ||||||
9 | ![]() |
2 | 6.5 | |||||||
10 | ![]() |
2 | 6 | |||||||
= | ![]() |
3 | פרש | 7 | 5 | פרש | פרש | 6 | ||
12 | ![]() |
3 | 4 | |||||||
13 | ![]() |
4 | פרש | פרש | 9 | 3 | ||||
= | ![]() |
4 | 12 | 3 | ||||||
= | ![]() |
4 | 3 | |||||||
16 | ![]() |
5 | 6 | 22 | 15 | 2 | ||||
= | ![]() |
5 | פרש | פרש | 6 | פרש | 2 | |||
= | ![]() |
5 | פרש | פרש | 2 | |||||
= | ![]() |
נפסל | 5 | 2 | ||||||
= | ![]() |
5 | 2 | |||||||
= | ![]() |
5 | 2 | |||||||
22 | ![]() |
17 | 1 | |||||||
מיקום | נהג | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
נקודות |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פורמולה 1 עונת 1952 באתר Oldracingcars.com
- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
עונות פורמולה 1 | |
---|---|
|
הקודם: חואן מנואל פנג'יו |
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1952 אלברטו אסקרי |
הבא: אלברטו אסקרי |