פייטרו ביאנקי (מוזיקאי)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
פייטרו ביאנקי (באיטלקית:Pietro Bianchi, נולד ב-15 במאי 1953) הוא אתנומוזיקולוג, זמר ונגן רב-כלי שווייצרי איטלקי. הוא מנגן בכינור, אקורדיון, הארדי גארדי ("גירונדה") וכלים נוספים ונודע במאמציו לשימור המורשת המוזיקלית של תושבי טיצ'ינו.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייטרו ביאנקי נולד ב-1953 בג'וביאסקו בשוויצריה האיטלקית. הוא למד פסנתר אצל ז'אן-ז'אק האוזר בבלינצונה, אחר כך למד מוזיקה ואתנולוגיה באוניברסיטת פריז. סיים שם ב-1979 את לימודי הדוקטורט [1] במדעי המוזיקה עם תזה על המוזיקה והשירה העממית בשוויצריה האיטלקית. [2] החל מ-1976 משתתף בקביעות בתוכניות מוזיקליות של רשות השידורים השוויצרית באיטלקית. "“Itinerari folcloristici” (מסלולי פולקלור), I Musicanti (המוזיקאים), “Il Documentario”, Altramattina” (באחד הבקרים ), Musica popolare svizzera” (מוזיקת העם של שווייץ), ““Il canto della terra” (שירת הארץ) [2] והוא חוקר מטעמה בעיקר את מוזיקת העם שבהרי האלפים. [1] אחרי 1979 היה מנהל אמנותי של הפורום לסריקת המוזיקה והאמנות העממית בחבל לאנגה בפיימונטה. [2]. ב-1980 כעמית במכון השווייצרי ברומא השתלם בסמינר לאתנומוזיקולוגיה של ד.קרפיטלה באוניברסיטת רומא. [2] ביאנקי מנגן בכינור, באקורדיון ובכלי הקרוי גירונדה . הוא ניגן בכמה תזמורות של מוזיקת עם: "בנדאלפינה" (Bandalpina), חמישיית אורקסטרינה (Orchestrina) [3], Lyonesse (ליונס), "פאדוס" (Padus) וכו'. [1]
החל מ-1972 ביאנקי הוא חבר בלהקה למוזיקה עתיקה ועממית “Lyonesse". הוא מופיע לאורך השנים בדואט עם גיטריסט רוברטו מאג'יני [1] עם רפרטואר של שירי עם ידועים או נשכחים מטיצ'ינו. שניהם השקיעו בחקר תולדות השירים הטי'צינזים, על לחניהם, מילותיהם וכליהם המלווים. [2]
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1984 - פרס אסקונה לתרבות
1990 - פרס וינצ'נצו פאלקטו [1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Christoph Wagner - Nowt So Queer As Volk in Simon Broughton et al. Rough Guide of World Music London 1994 עמ' 56