פליקס אדרקה
לידה |
13 במרץ 1891 מחוז וסלוי, רומניה |
---|---|
פטירה |
12 בדצמבר 1962 (בגיל 71) בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית |
שם לידה | זליג-פרוים אדרקה |
מדינה | רומניה |
לאום | יהודים |
שפות היצירה | רומנית, גרמנית |
צאצאים | Marcel Aderca |
פליקס אדרקה (ברומנית: Felix Aderca בשמו האמיתי זליקו פרוים אדרקו ברומנית: Zelicu Froim Adercu ; 13 במרץ 1891 – 12 בדצמבר 1962), היה סופר ופרוזאיקן ועיתונאי, כמו כן משורר, מחזאי ומבקר הספרות יהודי-רומני פליקס אדרקה. הוא נודע כנציג של מודרניזם מרדני בזירה הספרותית הרומנית. הוא היה חבר בחוג הספרותי "Sburătorul" ("זבורטורול", כלומר "המעופף") וידיד קרוב ל מייסדו, אאוג'ן לובינסקו. הוא קידם רעיונות של חדשנות ספרותית, קוסמופוליטיות ואמנות לשם אמנות והתנגד לזרמים הספרותיים הדוגלים במסורת. כתביו כללו עיבודים ברוח האקספרסיוניזם של סיפורים קונבנציונליים, נעו בין רומנים פסיכולוגיים וביוגרפיים אל פנטזיות חלוציות ומדע בדיוני וכן תרומה משמעותית לספרות הארוטית. הדחייה הגלויה של המסורת, העקרונות הסוציאליסטים והפציפיסטים שלו ועיסוקו בסוגיות שנויות במחלוקת, עוררו כמה שערוריות, והפכו אותו למטרה מועדפת להתקפות מעיתונות הימנית קיצונית בתקופה שבין מלחמות העולם. כיהודי ומבקר גלוי של האנטישמיות הסופר נרדף על ידי המשטרים הרודניים מלפני ומימי מלחמת העולם השנייה. אחרי 1944 חידש את הפעילותו כמחבר ומקדם תרבות, אבל לא הצליח להתאים את סגנונו לדרישות המשטר הקומוניסטי ואת שנותיו האחרונות חי בשוליים. אדרקה היה נשוי בנישואים שניים לסופרת והמשוררת הרומנייה סנדה מובילה ונודע בין מלחמות העולם בפעילותו הענפה בקהילה הספרותית ברומניה, כשראיין סופרים אחרים ועמד מאחורי כמה מיזמים עיתונאיים קיבוציים. העיניין בהיבטים שונים של תרומתו הספרותית התעורר מחדש בשלהי המאה העשרים והתחלת המאה ה-21
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פליקס אדרקה נולד ב-1891 בשם זליקו פרוים אדרקו ביישוב פוישט (Puieşti), במחוז טוטובה כיום במחוז וסלוי, ברומניה. הוא היה אחד מחמשת ילדיהם של סוחר הטבק אברם אדרקו, יליד ללשט[1] ושל אשתו, דוברישה דבורה לבית יוסוב [2] (לפי מקורות אחרים לבית פרלמוטר) משפחתו נמנתה עם המיעוט הקטן מקרב היהודים שרומניה העניקה להם אזרחות. אבות המשפחה מצד האב הגיעו משטחי בוהמיה ומורביה. שניים לאחיו של פרוים, לאון וויקטור, הלכו בעקבות אביהם ועבדו במסחר נעליים במילנו, באיטליה בעוד שאח אחר היה למנהל חשבונות בישראל. פליקס אדרקה סיים בית ספר יסודי בפוישט, למד בבית ספר תיכון בעיר קריובה, אך לא סיים. לאחר ניסיון להתיישב בפריז, שב לרומניה ב-1914 כדי לשרת בצבא. השתתף כחייל במלחמת העולם הראשונה, כולל במסע הצבאי של רומניה נגד "הונגריה הוסבייטית" בשנת 1919.[3] קיבל בהמשך משרת פקיד במשרד העבודה. לקח חלק בחוג "המעופף" (Sburătorul) שהונהג על ידי אאוג'ן לובינסקו.
בימי מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט היה בין היהודים שנעצרו ועונו. בנובמבר 1942 נכלל ברשימת הסופרים היהודים שנאסרו לפרסום ברומניה תחת משטר אנטונסקו.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא גם אביו של הסופר והמתרגם מרצ'ל אדרקה (Marcel Aderca).
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירים:
- 1910 Motive şi simfonii "נושאים וסימפוניות".
- 1912 Stihuri venerice "חרוזים מיניים".
- 1912 Reverii sculptate "חזרות מפוסלות".
- 1918 Fragmente. Romanţe "קטעים, רומנסות".
- פרוזה:
- 1921 Ţapul "התיש". רומן.
- 1924 Moartea unei republici roşii "מותה של רפובליקה אדומה".
- 1925 Omul descompus "האדם המפורק". רומן בסגנונו של לואיג'י פיראנדלו
- Femeia cu carnea albă 1927 "האישה בעלת הבשר הלבן". נובלה.
- 1929 Mic tratat de estetică sau Lumea privită estetic "מאמר קטן על אסתטיקה או העולם מנקודת מבט אסתטית". מסה.
- 1929 Mărturia unei generaţii "עדות של דור". ספר ראיונות.
- 1933 Al doilea amant al doamnei Chatterley "המאהב השני של ליידי צ'טרליי".
- 1935 Oraşele înecate "הערים הטבועות". ספר מדע בדיוני.
- 1939 A fost odată un imperiu "היה הייתה פעם אימפריה". ביוגרפיה רומנטית של רספוטין.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- George. Călinescu Istoria literaturii române, עמוד 309–310.
- Ovidiu Morar Scriitori evrei din România, Editura Ideea Europeană, Bucureşti, 2006; ediţia a II-a revăzută şi adăugită, Editura Hasefer, Bucureşti, 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Andrei Corbea Hoisie transl. by Anca Mircea.art.Felix Aderca in YIVO Encyclopedia of the Jews of Eastern Europe 2010
- Boris Marian - Un scriitor care nu merită uitarea, Realitatea evreiască nr. 292-293 (1092-1093), martie–aprilie 2008
(בוריס מריאן - "סופר שאין לשכוח", בכתב העת "ריאליטאטיה אבריאסקה") (ברומנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באתר הגיניאלוגי geni
- ^ באתר הגניאלוגי geni ברשת
- ^ Ion Lazu Scriitori români în Primul război mondial