צלפיים
 צלפיים
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צלפאים |
| משפחה: | צלפיים |
| שם מדעי | |
 Capparaceaeז'יסייה, 1789 | |
צְלָפִיִּים (שם מדעי: Capparaceae) - משפחה של צמחים בעלי פרחים בסדרת הצלפאים. משפחה זו כוללת 15 סוגים וכ-423 מינים מהם גדלים בישראל 2 סוגים: מרואה שלה מין אחד וצלף הכולל 4 מינים ובהם צלף קוצני שלו 3 תת-מינים[1][2]. לפי הבוטנאים בישראל גדלים בר 6 מינים כאשר שני תת-מינים (מצרי וסיצילי) הם מינים שעומדים בפני עצמם[3][4].
משפחה זו תוארה לראשונה על ידי הבוטנאי הצרפתי אנטואן-לורן דה ז'יסייה. זוהי משפחה בינונית בגודלה מבחינת מספר המינים והסוגים, וגם מבחינת חשיבות המשפחה לאדם, חשיבותה משנית. המשפחה קרויה על שם הסוג צלף, שהוא המוכר והגדול במשפחה וכולל 145 מינים.
היבטים סיסטמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת הצלפיים משויכת לסדרת הצלפאים (Brassicales),הכוללת מורינגיים, סלודוריים, רכפתיים, צלפיים, מצליבים ועוד. משפחת הצלפיים מראה קרבה רבה למשפחת המצליבים, ועל פי כמה חלוקות, אף כלולה בה. מלבד המחלוקת הזו, לגבי שיוכה או היבדלותה של משפחת הצלפיים מן המצליבים, קיימת מחלוקת לגבי השייכות של הסוג באשן למשפחה זו. בעבר נכללו מיני הבאשן במשפחת הצלפיים (וכך החלוקה במגדירי הצמחים). יש הסוברים כי ראוי שהבאשן ייכלל במשפחת המצליבים, ואילו על-פי חלוקה אחרת הסוג באשן וקרוביו התפתחו במקביל לצלפיים, ובשל מספר תכונות המבדילות ביניהם, אינו שייך למשפחה זו. אבל, עקב מחקרים פילוגנטיים-מולקולריים של השנים האחרונות, ולכן הבאשן וקרוביו הופרדו ומהווים משפחה בפני עצמה, משפחת הבאשניים (Cleomaceae).
תיאור מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחה זו כוללת בני-שיח, שיחים ועצים נשירים או ירוקי עד.
העלים מסורגים, פשוטים. שפת העלה תמימה.
הלוואיים קוצניים או עשבוניים.
הפרחים יחידים החיק העלים או ערוכים בתפרחות לרוב דמוית אשכול.
הפרח על פי רוב דו-מיניים, מאופיין בסימטריה רדיאלית או דו-צידית.
עלה הגביע מאוחים או מפורדים, מספרם 4. עלי הגביע צמודים למצעית, ומספרם 4.
עלי-כותרת 4 או ללא עלי כותרת (מרואה), מפורדים.
מספר האבקנים מעטים או מרובים (6 עד 250).
השחלה עלית, נישאת על עוקץ (גינופור ארוך) עלי שחלה מאוחים. השילה דופנית
עמוד העלי בודד, בעל צלקת יחידה.
הפרי מטיפוס בית גלעין או ענבה. צבע הזרעים לרוב בגווני חום או צהוב.
הזרעים חלקים.
צלפיים בצמחיית ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
5 או 7 מינים ממשפחה זו מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל. הם לרוב גדלים בדגם פזור, פרט למין צלף קוצני שמרובה בבית גידולו-סלעים וחומות בחבל הצומח הים תיכוני. תשעה מינים גדלים בחבלי הארץ המדבריים. 3 מהם מינים נדירים מאוד הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל ('מינים אדומים').
חשיבות המשפחה לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב משפחה זו, אין צמחים המגודלים בהיקף רחב לצורכי האדם. לעומת זאת, כמה צמחים משמשים את האדם למאכל, רפואה ולמספוא. השימוש המוכר ביותר הוא בניצנים כבושים של הצמח צלף קוצני, הנחשבים למעדן ומשמשים במטבח הצרפתי והמטבח איטלקי.
מספר מינים משמשים למאכל באופן מסורתי, כאשר הם מלוקטים על ידי חברי תרבויות ילידיות לצורכי מאכל, בייחוד בעת רעב. מהם נמנה את ה-Pentadiplandra brazzeana, ומינים מהסוג קדבה (cadaba). כמו כן משמשת לשם כך מרואה עבת עלים מהסוג מרואה. האחרונה גם חשובה לצורכי מרעה.
מינים רבים מהסוג באשן משמשים כצמחי נוי, משום יופי פרחיהם. מן הצד השני, חלק ממיני סוג זה הם עשבים שוטים.
הפרח של צלף קוצני משמש כסמל שמורת נאות קדומים.
סוגי המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשפחה כוללת, על-פי חלוקות שונות, 30-50 סוגים. שלושה מהם מיוצגים בצמחיית הבר של ארץ-ישראל:
באשן (Cleome) נחשב למשפחה שעומדת בפני עצמה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: כנה, 1991, עמ' 219-216 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צלפיים, באתר ITIS (באנגלית)
- צלפיים, באתר NCBI (באנגלית)
- צלפיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צלפיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- צלפיים, באתר Tropicos (באנגלית)
- צלפיים, באתר GBIF (באנגלית)
- צלפיים, באתר IPNI (באנגלית)
- צלפיים באתר צמחיית סין (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ .Capparaceae Juss, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Capparaceae Juss., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 18-7-2023
- ^ צלף, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ דרור מלמד, משפחת הצלפיים, באתר צמח השדה
