לדלג לתוכן

קילונובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תרשים אילוסטרציה של קילונובה בו שני כוכבי נייטרונים מתנגשים.

קילונובה (הידועה גם בשם: סופרנובה מחודשת) הוא אירוע שבו שני כוכבי נייטרונים נקלעים לאינטראקציה כבידתית משותפת. בעקבות האינטראקציה החזקה ביניהם, נוצרים גלי כבידה. כוכבי הנייטרונים נעים סביב מרכז המסה המשותף במהירות ההולכת וגדלה ובמרחק ההולך וקטן, דבר המחזק את גלי הכבידה הנוצרים, עד שלבסוף הם מתאחדים לכדי חור שחור בפיצוץ. בליבות הכוכבים שוכנים טריליוני נייטרונים וכתוצאנ מהפיצוץ העז קורות מספר תגובות שרשרת. חלק מהנייטרונים שלא נבלעו ביידי החור השחור עוברים דעיכת בטא, כתוצאה מאינטראקציה עם הכוח הגרעיני החלש. במסגרת דעיכה זו הם משחררים בוזוני W שמתפרקים לבסוף לאלקטרונים ולנייטרנו. האלקטרונים מהדעיכה נמשכים לפרוטונים שסביבם, ולעומתם אלפי טונות של נייטרינו משתחררים לחלל וגורמים לסערת נייטרינו, הרחק מהחור השחור[1]. בנוסף, בשל כוח הכבידה החזק, הפרוטונים, האלקטרונים והנייטרונים הנותרים יוצרים יסודות כבדים יותר.

ברגעי הפיצוץ נוצרים תנאים כה קיצוניים עד שאטומים מסתדרים מחדש, ולא כתוצאה מהיתוך גרעיני אלא בעקבות התרכבות מחדש של חומר העשיר בנייטרונים. כמו בסופרנובה מסיבית היוצרת חור שחור, גם בקילונובה יכולות להיווצר קרני גמא. מהגילויים האחרונים נובע כי הקילונובה היא האחראית הבלעדית לקיומן של מתכות הכבדות יותר מברזל (כמו אורניום, זהב ופלטינה). חלק לא זניח מהמסה, שהייתה מעורבת בקילונובה, תתפזר בעקבות הפיצוץ בצורת חומרים אלו ואחרים, והחלק הנותר יהפוך לחור שחור.[2][3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קילונובה בוויקישיתוף
* List of all known kilonovae at The Open Kilonova Catalog (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]