קספופונגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קספופונגין
נתונים כימיים
מסה מולרית 1,092.643062 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT J02AX04 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 162808-62-0
PubChem 2826718
ChemSpider 411774
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קספופונגין (Caspofungin, שם מסחרי: ®Cancidas) היא תרופה אנטי-פטרתית, הראשונה והיחידה ממשפחת תרופות חדשה הנקראת אכינוקנדינים. התרופה יעילה כנגד זיהומים בפטריות מסוגים Aspergillus ו-Candida. מנגנון פעילותה בעיכוב יצור דופן תא הפטרייה. התרופה ניתנת תוך ורידית.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות משפחת האכינוקנדינים מעכבות יצור מולקולות 13beta D Glucan - מרכיב חיוני בדופן תא פטריות מסוימות. מנגנון פעולת התרופה לא ברור עד תומו אך ידוע כי מניעת יצור מולקולות 13beta D Glucan גורמת להרס דופן הפטרייה ולמותה.

פרמקוקינטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת המתן של קספופונגין היא תוך ורידית. 97% מהתרופה נקשרים לאלבומין.

פינוי התרופה מהדם בשלושה מנגנונים:

  1. פירוק כימי
  2. הידרוליזה
  3. N -אצטילציה

התרופה אינה מופרשת מהכליה, ולכן אין צורך בהתאמת מינון לחולי אי ספיקת כליות. התרופה עוברת פירוק איטי בכבד ולכן רמתה בדם מושפעת מתפקוד הכבד.

טווח פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Candida - יעילות טובה, אם כי קיימים מיני Candida מסוימים (Candida parapsilosis ו-Candida guilliermondii) נגדם פעילות הקספופונגין מוגבלת.
  • Aspergillus

התוויות לשימוש קליני באדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיהומים ב-Candida כולל זיהומים פולשניים וזהומי Candida בוושט.

מחקרים מדגימים יעילות דומה לשל התרופה האנטי פטרתית אמפוטריצין B, אך עם פחות תופעות לוואי.

  • זיהומים פולשניים ב-Aspergillus (אספרגילוזיס פולשנית) בחולים שאינם מגיבים לטיפול או הסובלים מתופעות לוואי משמעותיות מתרופות אנטי פטרתיות אחרות.

עמידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תועדה התפתחות של עמידות לתרופה ב c. albicans, העמידות נדירה. מנגנון העמידות המשוער הוא מוטציה בגן המקודד את האנזים β - D- גלוקן סינתאז.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קספופונגין נחשבת תרופה בטוחה לשימוש בעלת תופעות לוואי נדירות וקלות. עם זאת, תוארו מקרי אלרגיה במנגנון גרוי להפרשת היסטמין אשר התבטאו בפריחה, נפיחות בפנים, ומיקרה בודד של אנפילקסיס. אין תאורים של פגיעה משמעותית בתפקודי כבד או כליה.

הריון והנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה מוגדרת כתרופה מקבוצה C. התרופה מופרשת בחלב בחולדות, אולם לא ידועה רמת הפרשה בחלב באדם. יש להיזהר במתן התרופה לנשים מניקות.

בטיחות בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא נערכו מחקרים מספיקים לגבי בטיחות ויעילות בילדים צעירים מגיל 18. עם זאת - התרופה נמצאת בשימוש קליני במקרים של זהום פטרתי חמור שאינו מגיב או עקב תופעות לוואי לתרופות אנטי פטרתיות אחרות.

אינטראקציה עם תרופות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קספופונגין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.