שלמה פוליצ'ק
לידה | 1877 |
---|---|
פטירה | 1928 (בגיל 51 בערך) |
תקופת הפעילות | ?–1928 |
תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
רבותיו | חיים הלוי סולובייצ'יק |
הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר סניציניץ' הסמוך לעיירה מייצ'ט (בפולנית: Mołczadź) שבפלך גרודנה של האימפריה הרוסית. יהודי הכפר השתייכו בפועל לקהילת יהודי מייצ'ט, ומכאן כינויו. אביו של פוליצ'ק חכר את סניף הדואר ואת בית המרזח של הכפר.[1]
החל בלימודיו בתלמוד תורה בעיירה בגיל 5, ותוך זמן קצר הוא עבר ללמוד בסלונים ובנובהרדוק הסמוכות למקום מגוריו. בגיל 12 לקחו הרב אהרן רבינוביץ, חתנו של הרב יצחק יעקב ריינס, לישיבת וולוז'ין. חרף גילו הצעיר קיבלו הנצי"ב מוולוז'ין לישיבה לאחר ראיון עמו. הרב אלחנן וסרמן העיד כי הרב חיים הלוי סולובייצ'יק, ראש הישיבה השני בוולוז'ין, אמר עליו: "עילוי משונה כזה לא ראיתי מימי".[2]
בשנת תרנ"ב, לאחר שנסגרה ישיבת וולוז'ין התפזרו האברכים והבחורים. הרב חיים סולובייצ'יק, שהתמנה לרב העיר בריסק, הזמינו אליו והוא קבע את מקום לימודו בבית המדרש "משמר קלויז" שבעיר. בגיל 16 למד תקופה קצרה בישיבת סלבודקה וחזר לבריסק. לאחר מכן עבר לווילנה שם למד ב"קיבוץ" - קבוצת בחורים שלמדו הוראה אצל הרב חיים עוזר גרודזנסקי.
בגיל 29 הזמינו הרב יצחק יעקב ריינס לכהן כראש ישיבה בישיבתו שבלידא, שם שהה 9 שנים, עד התפרקות הישיבה בעקבות מותו של הרב ריינס. משם נדד עם חלק מתלמידי הישיבה ליליזבטגרד, שם שהה 6 שנים. בעקבות מאורעות הדמים שהיו בעיר במלחמת האזרחים ברוסיה, עזב את העיר עם משפחתו לביאליסטוק, שם לימד במהלך שנת תרפ"ב, 1922, בישיבת "בית מדרש גבוה תחכמוני". באלול ה'תרפ"ב, הוזמן על ידי ראשי ישיבת רבינו יצחק אלחנן שבניו יורק ללמד שם. לימד שם כשש שנים, עד פטירתו בגיל 50.
הרב פוליצ'ק היה נשוי ואב לשלוש בנות ולשני בנים. נינתו היא רות פולצ'ק מייסדת she codes.
שמו הונצח באחד מרחובות ירושלים – רחוב "העילוי" בשכונת קריית משה.
גאונותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על דרשת הבר מצווה שלו שדרש בחגיגה שנערכה בביתו של הנצי"ב, אמר רבי חיים מבריסק שהיא ראויה להימסר כשיעור לפני בחורי הישיבה. כשהיה רבי חיים מתקשה בהלכה הוא היה שואל את פוליצ'ק. מסופר עליו שבתוך שעות ספורות היה לומד ספרי מתמטיקה על בוריים. היו לו ידיעות מקיפות גם בהנדסה ובספרות רוסית וגרמנית.[3]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו עמו בכתובים אלפי חידושים בעניינים שונים, בהם כ-1,500 שיעורים שמסר בישיבה בלידא. בדרך נדודיו מיליסבטגרד לביאליסטוק אבדו כל כתביו.
לאחר מותו בשנת ה'תש"ז הוציא חתנו, הרב יהודה לייב גולדברג, ליקוט משיעוריו ששרדו ומשיעורים שמסר בישיבת רבינו חיים ברלין, בשם חידושי העילוי ממייצ'יט. סיכומים של כמה משיעוריו הוצאו לאור בספר "שיעורי ראשי ישיבות ליטא" בהוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב מאיר בר-אילן, מוולוז'ין עד ירושלים חלק רביעי עמוד 1371 ואילך, תל אביב, תרצ"ט-ת"ש (החומר שב ונדפס בחידושי העילוי ממייצ'יט המקושר להלן, מהדורה ראשונה עמ' 11 ואילך).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסף בראון, קווים לביוגרפיה של ר' שלמה פוליצ'ק, "העילוי ממייצ'ט", אסיף, כרך ט', איגוד ישיבות ההסדר, תשפ"ג, עמ' 606–660, באתר ספריית אסיף
- דוד תדהר (עורך), "הרב שלמה פוליצ'ק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5326
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שלמה פאליאטשעק זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 94, באתר היברובוקס
- פולאצ'יק, ר' שלמה ב"ר יוסף, בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 75–76 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1273–1274).
- אידנו - חוברת מיוחדת של "הדנו" לזכרו של הרב פוליצ'ק, כסלו ה'תרפ"ט, באתר היברובוקס
- הרב זאב אריה רבינר, הגאון רבי שלמה פוליאטשק, הצופה, 9 בינואר 1948 (ההמשך כאן, הצופה, 9 בינואר 1948)
- הרב שלמה פוליצ'ק באתר ישיבה יוניברסיטי (באנגלית)
- רבי שלמה פוליאצ'ק, קברו ופרטים נוספים באתר kevarim.com (באנגלית)
- ספריו
- חידושי העילוי ממייצ'יט - מהדורה ראשונה, ניו יורק תש"ז, באתר היברובוקס
- חידושי העילוי ממייצ'יט - מהדורה רביעית, חיפה תשמ"ט, באתר היברובוקס
- שלמה בן יוסף פוליאצ'ק (1877-1928), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בן ציון חיים אַיָלון-ברניק (עורך), ספר זיכרון לקהילת מייטשעט, תל אביב: ארגון יוצאי מייטשעט בישראל ובחוץ לארץ. עמ' 41.
- ^ הרב אלחנן בונם ווסרמן (במכתב הערכה, בתוך "אידנו", כסלו תרפ"ט) במקור ביידיש: "אזא משונהדיגען עילוי ווי דעם מייטשעטער האב איך אין לעבען ניט געזעהען".
- ^ מפי בתו, בהקדמה למהדורה הראשונה של "חידושי העילוי ממייצ'יט".