לדלג לתוכן

תחנת הרכבת דיר סניד

תחנות רכבת היסטוריות בישראל רכבת ישראל
דיר סניד
Deir Suneid
دير سنيد
תחנת הרכבת דיר סניד - בניין ראשי
תחנת הרכבת דיר סניד - בניין ראשי
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 1 בנובמבר 1920
1972
סגירת התחנה 1973
מיקום
מיקום ליד יד מרדכי, בסמוך לכביש 4
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°34′14″N 34°33′14″E / 31.570551°N 34.553896°E / 31.570551; 34.553896
מידע על התחנה
למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1914-1917

תחנת הרכבת דיר סנידערבית: دير سنيد, באנגלית: Deir Suneid) היא תחנת רכבת היסטורית לנוסעים ולמשא שהוקמה על ידי הרכבת המנדטורית ושימשה גם את רכבת ישראל עד שנת 1973, בשם "תחנת הרכבת יד מרדכי"[1]. שרידי התחנה, שלושה מבנים, שוכנים מזרחית לנתיב העשרה ולכביש 4, סמוך לרצועת עזה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהצבא הבריטי כבש את דרום הארץ, סללו הבריטים מסילת ברזל מקנטרה שעל תעלת סואץ ללוד בשנים 1916–1917[2]. לצורך הקמת המסילה הקימו הבריטים גדודי עבודה שהורכבו מעובדי כפייה מצריים. הבריטים כינו את העובדים בשם "ג'יפוס"[דרוש מקור]. תחנת הרכבת המנדטורית בדיר סניד הוקמה דרומית לכפר הערבי דיר סניד ונחנכה ב-1 בנובמבר 1920. התחנה פעלה על קו קנטרה-חיפה ושימשה לנוסעים ולמשא גם יחד. דרומית ובסמוך לתחנה עברה המסילה על גשר מעל נחל שקמה (בערבית: ואדי חסי). מאוחר יותר הקימו הבריטים מחנה צבאי סביב התחנה.

לאחר מלחמת העצמאות (עם ניתוק המסילה לרצועת עזה) המשיכה התחנה לשרת בעיקר רכבות משא ומדי פעם עצרה לשירות נוסעים[3]. בנובמבר 1950 החליט משרד התחבורה לשנות את שם התחנה ל"יד מרדכי"[4]. לאחר מלחמת סיני, בה כבשה מדינת ישראל את רצועת עזה, ב-13 בנובמבר 1956, נערכה נסיעה מיוחדת של רכבת משא מהתחנה ועד תחנת הרכבת בעזה[5].

מיד אחרי מלחמת ששת הימים חודשה תנועת הרכבות בתחנה, לאחר הפסקה של מספר שנים[6]. ותוך פחות מחודש חודשה המסילה מהתחנה דרומה עד לצפון סיני[7]. בשנים 1972–1973 פעל קו נוסעים תל אביב-עזה שעבר בתחנה, עבור פועלים מרצועת עזה וגם לנוסעים מתל אביב שהמשיכו מעזה לסיני[8]. הקו חדל לפעול לאחר מספר חודשים, עקב מיעוט נוסעים[9]. בשנת 1973, עקב סגירת קו הרכבת לסיני דרך עזה, נסגרה תחנת דיר סניד באופן סופי.

מבני התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך ציר הרכבת פזורים מספר מבנים (מדרום לצפון):

  • גשר מעל נחל שקמה (כ-100 מטר מדרום לתחנה)
  • המבנה הראשי של התחנה + מבנה נוסף המחובר אליו. שני מבנים עשוים אבן ומגודרים.
  • מבנה אבן בודד המרוחק כ 80 מטר מצפון לתחנה. ייתכן ששימש למגורי מנהל התחנה. גם מבנה זה מגודר.
  • בניין שירותים בחלק הצפוני של התחנה.
  • גשר הרוס מעל נחל עובד (כ-500 מטר מצפון לתחנה).

מצבת הפועלים המצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת הפועלים המצריים שבנו את מסילת הברזל במלחמת העולם הראשונה בתחנת הרכבת בדיר סניד

כקילומטר צפונית לשרידי התחנה הקימו הבריטים בצד מסילת הברזל מצבת זיכרון לפועלים המצריים, שסללו את המסילה הצבאית הבריטית, נהרגו ונקברו בקבר אחים בגבעה מלאכותית. על המצבה מופיע כיתוב באנגלית ובערבית[10]. הכיתוב באנגלית: "מאה תשעים ושנים איש מגדודי העבודה המצריים קבורים בקרבת מקום" הכיתוב בערבית: "אין אלוהים מלבדי אללה ומוחמד שליח אללה"[11]. באביב פורחים על הגבעה אירוסים ממין אירוס ארם נהרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת דיר סניד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המנהל הכללי של הרכבת מודיע, כי תחנת דיר סוניד תיקרא להבא תחנת יד מרדכי, קול העם, 16 בנובמבר 1950
  2. ^ אילן פלגי, הרכבת הראשונה הגיעה, למרחב, 28 בספטמבר 1962
  3. ^ לדוגמה בעת אירוע זה בקיבוץ יד מרדכי - עצרת עם לגילוי האנדרטה מפקד גטו ורשה מרדכי אנילביץ, הארץ, 25 באפריל 1951
  4. ^ הודעות לציבור - רכבת ישראל - תחמת יד מרדכי נפתחה לתנועה, על המשמר, 16 בנובמבר 1950
  5. ^ עזרא ריבליס, רכבת ישראל הגיעה לעזה, על המשמר, 14 בנובמבר 1956
    יצחק יעקובי, רכבת ישראל ראשונה בעזה, דבר, 14 בנובמבר 1956
  6. ^ חודשה תנועת הרכבות מאשקלון ליד־מרדכי, למרחב, 19 ביוני 1967
  7. ^ היום תופעל רכבת לקנטרה, למרחב, 27 ביוני 1967
    יוסף מיכלסקי, הרכבות נעות לאורך כל הקו, למרחב, 13 ביולי 1967
    רכבת ישראל תתחיל היום לנוע בקו קנטרה, על המשמר, 27 ביוני 1967
    מסילת הרכבת בסיני הושלמה 50 שעות לפני המועד שנקבע - הקושי בהפעלת הרכבת - החולות הנודדים המכסים המסילה, דבר, 6 באוגוסט 1967
  8. ^ רכבת־הנוסעים לעזה תופעל מחרתיים, על המשמר, 30 באוקטובר 1972
    עזרא ינוב, רכבת הנוסעים מעזה תהלך על פסים מדיניים, מעריב, 25 באוקטובר 1972
    רכבת עזה תקדים לצאת לתל־אביב, דבר, 23 בנובמבר 1972
  9. ^ גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
    נסיון הרכבת מעזה יימשך עד סוף מאי, מעריב, 4 במרץ 1973
  10. ^ יוסף אלגזי, תת-אדם, הגרסה הבריטית, באתר הארץ, 15 בינואר 2003
  11. ^ המקור:זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת תור ירושלים, 1950, עמוד 352