תחנת הרכבת רחובות
 | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 1920 (בקו ביירות-קהיר) | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | ליד פארק תעשיות מדע על שם יצחק רבין, רחובות | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| קואורדינטות | 31°54′31″N 34°48′23″E / 31.90873828368952°N 34.80646848678589°E | ||||
| אתרים סמוכים | פארק המדע, מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת באר יעקב, תחנת הרכבת יבנה מזרח  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, אשקלון, אשדוד, יבנה, לוד, תל אביב, הרצליה, נתניה, חדרה, בנימינה | ||||
| בעלים |
רכבת ישראל | ||||
| רציפים |
4 | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת לוד - אשקלון | ||||
|
(למפת גוש דן רגילה)   תחנת הרכבת רחובות  מצפון וממזרח: __ מועצה אזורית גזר מדרום: __ קריית עקרון, __ מועצה אזורית ברנר ממערב: __ מועצה אזורית גן רווה ממערב ומצפון: __ נס ציונה | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת רחובות היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את הערים רחובות, נס ציונה וסביבתן. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון, ונמצאת בסמוך למכון ויצמן. התחנה קרויה על שם אהוד הדר, שהיה מנכ"ל רכבת ישראל בשנים 1994–1996.
לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש[1]; בשנת 2018 עברו בה 4.25 מיליון נוסעים ומעל 23 אלף רכבות נוסעים. התחנה היא אחת העמוסות ביותר בארץ[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת הרכבת ברחובות נפתחה לראשונה בשנת 1920 והיוותה תחנה בקו קהיר-ביירות. רוב הסחורה שהועברה דרך התחנה כללה פרי הדר מהפרדסים הרבים שניטעו באזור. הפרי היה מועבר לייצוא בקרוניות ייעודיות שנדחפו אל התחנה על ידי פועלים חקלאיים, ומהתחנה הועבר הפרי ברכבות משא לנמל חיפה. הרכבות עשו את דרכן מהתחנה אל תחנת הרכבת לוד, ומשם במסילה המזרחית עד תחנת הרכבת חיפה מרכז. במשך השנים הוקמה בתחנה סככה קטנה לאחסון פרי הדר לפני שליחתם לייצוא. עם חנוכת התחנה החל שירות סדיר של רכבות נוסעים לתחנת הרכבת יפו, שפעל מדי יום עד 1927 (לאחר מכן פעל הקו לפרקים). לאורך כל תקופת המנדט הבריטי, רחובות הייתה היישוב היהודי הדרומי ביותר שנהנה משירותיה של תחנת רכבת צמודה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה התחנה הועברה לשימוש הצבא הבריטי ופעל בה גם בית חולים. ב-18 בפברואר 1943 הגיעו לתחנה ילדי טהראן, ילדים ניצולי השואה שהוברחו מאירופה לארץ ישראל דרך פרס. בתחנה גם נערך טקס הפרידה מחיילי הבריגדה היהודית כשנשלחו לקרבות מלחמת העולם השנייה.
ב-29 בפברואר 1948 פוצץ הלח"י רכבת צבאית בריטית בסמוך לגבעת הקיבוצים, כקילומטר מצפון לתחנת הרכבת של רחובות. בפיצוץ נהרגו 28 חיילים בריטים ו-35 נפצעו. מחשש לביצוע סריקות שיחשפו את מכון איילון, עובדי המתקן ותושבי הקיבוץ מיהרו לסייע לנפגעים הבריטים[3].
כמה שעות לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל יצאה מהתחנה רכבת אחרונה שפינתה חיילים בריטיים משטח המנדט אל עבר מצרים.
לאחר קום מדינת ישראל לא חודשה פעילות רכבות הנוסעים בתחנה, למעט אירועים מיוחדים כדוגמת שביתת תחבורת האוטובוסים ב־1956[4]
תחנת רחובות נפתחה מחדש לנוסעים באוקטובר 1991[5], וב-1992 הוארך הקו מרחובות דרומה ליבנה מזרח ולאשדוד[5][6].
בשנת 2000 החלו עבודות בינוי לשיפוץ התחנה ולהרחבתה. במסגרת העבודות נהרס מבנה התחנה המנדטורי והוקמו המבנים הנוכחיים[7]. הריסת המבנה בוצעה ללא אישור[8]. באותה תקופה הוכפלה מסילת לוד-אשקלון בקטע שבין תחנת הרכבת לוד לרחובות, וכך התגברה תנועת הרכבות מהתחנה צפונה.
בנובמבר 2011 הוחל בביצוע פרויקט הפרדה מפלסית במפגש של מסילת הרכבת עם המקטע הסמוך של רחוב הרצל (כביש 412). באותה תקופה הוחל בהכפלת מסילה בקטע המסילה שמדרום לתחנת רחובות, שהיווה צוואר בקבוק. ב-2012 נחנכה תחנת הרכבת יבנה מערב, דבר שהקל במעט את העומס על הקו.
ב-2013 חוברה מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום אל מסילת לוד - אשקלון במשולש פלשת ובכך נוצר מעקף לנוסעים מאשקלון אל ת"א (אשר הנסיעה בו מהירה יותר ברבע שעה) ופחת העומס במקטע שבין אשדוד לרחובות.
ב-2014 הושלמה ההפרדה המפלסית. לצד ההקלה על עומסי התנועה, נמתחה ביקורת על כך שלא הוכן סידור להולכי הרגל שאינם לקוחות הרכבת שמעתה נדרשו להקיף את התחנה מרחק של קילומטר לערך במקום להשתמש בכרטיס מעבר כמו בהסדר הקיים בתחנת הרכבת תל אביב מרכז[9].
בפברואר 2019 פרסמה רכבת ישראל כי תחנת הרכבת תשודרג ויבנו מסילות ורציף נוסף, רביעי במספר. במסגרת העבודות בתחנה הועתק תוואי המסילות לאורך 350 מטרים, כהכנה להנחת המסילה הנוספת[10]. השלמת שדרוג זה התעכבה עקב סכסוך קבלנים[11].
באמצע שנת 2021 החלו עבודות להכפלה של קטע המסילה, באורך של עשרה קילומטרים, בין תחנת רחובות לצומת פלשת. עקב קיומה של תוכנית להעתקת תחנת הרכבת יבנה מזרח, העבודות להכפלת המסילה בוצעו תחילה רק בקטע שבין תחנת רחובות ועד התחנה התפעולית יבנה צפון בלבד[12]. שדרוג זה יאפשר את הגדלת תדירות הרכבות דרומה מרחובות, כולל הקמת תחנת רכבת חדשה בסמוך למפגש דרך ששת הימים ודרך גד פינשטיין בדרום רחובות[13].
בספטמבר 2021 הושלם שיפוץ ושדרוג של אולם הנוסעים בתחנה[14]. ובסוף 2022 נבנה גשר הולכי רגל, המאפשר להולכי הרגל מעבר מהיר אל רחוב הרצל, שהוגבה במסגרת ההפרדה המפלסית לתחנת הרכבת[15].
במהלך 2022 התבצעו בתחנה עבודות להתקנת מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית, וב-10 בספטמבר 2022 התבצעה נסיעה ראשונה של רכבת חשמלית בתחנה[16]. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ ומאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסילה כפולה עוברת בתחנה - מסילה צפונית (צמודה לרציף 1) לרכבות צפונה ומסילה דרומית (צמודה לרציף 2) לרכבות דרומה. מסילה נוספת (צמודה לרציף 3) מסתיימת בתחנה - המסילה מסתעפת מהמסילה הכפולה מעט צפונה מהתחנה ומתמזגת בחזרה מעט דרומה מהתחנה - ומשמשת רכבות שמתחילות את נסיעתן בתחנה ורכבות שזוהי תחנתן הסופית.
רציף 1 הוא רציף צד הצמוד לאולם הנוסעים הצפוני של התחנה, רציפים 2 ו-3 הם אי רציפים. רציף 4, שאינו בשימוש, צמוד לאולם הנוסעים הדרומי של התחנה. מעבר תת-קרקעי מחבר בין כל הרציפים. כניסה לתחנה ויציאה ממנה אפשריות משני צִדי התחנה דרך אולמות הנוסעים. התחנה פתוחה בכל שעות היום, מהבוקר עד הערב, וסגורה בשעות הלילה.
תוכנית מבנה התחנה החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2003, הכריזו לראשונה מינהל מקרקעי ישראל ורכבת ישראל על תוכנית לבניית כ-20 אלף מ"ר בשטח התחנה, כחלק מתוכנית גדולה יותר שתכלול גם קרקעות סמוכות לפיתוח אזור התחנה[17]. שנה אחר כך נחתם הסכם המסדיר את הבעלות ואת הזכויות על הקרקעות המשמשות את הרכבת[18]. אך רק בשנת 2014 החל תהליך אישור תוכנית "שער המדע", המאפשרת בין השאר הקמת מבנה חדש עבור תחנת הרכבת, שיוקם במפלס רחוב הרצל, מעל לפסי הרכבת. במבנה החדש יתקנו מעליות ודרגנועים, שיאפשרו יציאה ישירה מרציפי התחנה אל הרחוב[19]. מעל הפסים צפויה להיבנות כיכר עירונית להולכי רגל בשטח של כ-4 דונם. שמסביב לכיכר יוקמו ארבעה מבני תעסוקה חדשים ובכל אחד מהם תותר חזית מסחרית. שני מבנים בני שמונה קומות, מבנה בן 18 קומות ומבנה בן 32 קומות, שבכל אחד מהם תותר חזית מסחרית הפונה אל הכיכר[20]. אישור התוכנית התעכב עקב התנגדויות של בעלי קרקעות סמוכות ומכון ויצמן[19]. במרץ 2021 הודיעו הרכבת ורשות מקרקעי ישראל על פרסום מכרזים לבנייה בסמוך לתחנות הרכבת, כולל תחנת רחובות[21].
שירות הרכבות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו בנימינה - באר שבע
- ברוב שעות היום יוצאת מהתחנה שתי רכבות מדי שעה אל בנימינה
- בנוסף פועלת בתחנה רכבת אחת בשעה בשעות השיא בקו רחובות - נתניה
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
שירותי הזנה לתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסוף הצמוד לתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצמוד לתחנה ישנו מסוף אוטובוסים ממנו יש קווי שירות פנימיים ולישובים בסביבה.
| קו | מפעילה | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|---|
| 4 | אגד | רכבת רחובות - בן-גוריון נס ציונה - הבנים - השריון - שמורת מליבו | ♿ בשעות העומס בלבד |
| 8 | רכבת רחובות - תחנה מרכזית | ♿ בשעות העומס בלבד | |
| 9 | רכבת רחובות - מילצ'ן | ♿ בשעות העומס בלבד | |
| 12/12א | תחנה מרכזית (קו 12א) - ויצמן (קו 12א) - רכבת רחובות - קריית המדע - הרצוג - קריית דוד - היובל - אושיות - בית חולים קפלן (קו 12) - קריית עקרון (קו 12) | ♿ קו 12א הוא חלופה לילית חד כיוונית לצומת אושיות | |
| 16/16א | רכבת רחובות - קריית המדע - שוק סיטונאי - רחובות ההולנדית - כפר גבירול - אמריקן סיטי - נוה יהודה - מכון ויצמן - תחנה מרכזית - שעריים - חבצלת - קריית עקרון | ♿ | |
| 17 | רכבת רחובות - קריית המדע - שוק סיטונאי - רחובות ההולנדית - כפר גבירול | ♿ חלופה מקוצרת של קו 16. | |
| 18 | רכבת רחובות - מכון ויצמן - נוה יהודה - סלע - קריית משה - וייסגל | ♿ | |
| 24/24א | רכבת רחובות - טשרניחובסקי - מילצ'ן - עוקשי/גולדה (קו 24א) - גן שלמה (קו 24) - גבעת ברנר (קו 24) - קריית עקרון (קו 24) - בית אלעזרי (קו 24) | ♿ | |
| 26/26א | רכבת רחובות - תחנה מרכזית - צומת בילו - קריית עקרון - מזכרת בתיה | ♿ | |
| 27 | רכבת רחובות - תחנה מרכזית - צומת בילו - קריית עקרון - מזכרת בתיה - גני יוחנן - יציץ | ♿ שלוש נסיעות ביום. | |
| 28 | רכבת רחובות - הרצל - צומת בילו - נען - גני הדר - רמות מאיר | ♿ | |
| 36 | אפיקים | רחובות - צומת בילו - תל נוף - גדרה - בני עי"ש - ביצרון - גן יבנה - שתולים | |
| 37 | רחובות - צומת בילו - בית חולים קפלן - תל נוף - גדרה - בני עי"ש - ביצרון - גן יבנה | ||
| 38 | אגד | רכבת רחובות - תחנה מרכזית - צומת בילו - קריית עקרון - מזכרת בתיה - חולדה - משמר דוד - טל שחר - יסודות | ♿ שלוש נסיעות ביום. |
| 40 | אפיקים | רחובות - צומת בילו - תל נוף - גדרה - חפץ חיים - בני ראם - רבדים | |
| 49 | רחובות - יבנה |
על רחוב הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף למסוף הצמוד, ישנם קווי אוטובוס אזוריים העוברים ברחוב הרצל הסמוך.
מקרא סימנים
♿ - אוטובוס עירוני נגיש
⬅️ - קו חד כיווני
🌙 - קו לילה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחנת הרכבת רחובות באתר רכבת ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביגיל קדם, הנתונים נחשפים: מה אזור המסחר הכי מבטיח בעיר?, באתר mynet רחובות, 26 בינואר 2018
- ^
אורן דורי, ארבע תחנות הרכבת העמוסות ביותר בישראל — בתל אביב, באתר TheMarker, 30 באפריל 2017
- ^ 26 חיילים בריטים נהרגו ו-35 נפתצעו בפיצוץ, המשקיף, 1 במרץ 1948
- ^ הודעה לציבור - רכבות מיוחדות, דבר, 22 באוגוסט 1956
- ^ 1 2 לא רכבת רפאים, חדשות, 4 באוקטובר 1992
- ^ עזרא ינוב, בקרוב: 36 דקות ברכבת מאשדוד לתל אביב, מעריב, 1 בדצמבר 1991
- ^ רון פז, תחנת הרכבת המנדטורית ברחובות נהרסה, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
- ^ רנית נחום-הלוי, אופס, המבנה התמוטט, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2008
- ^ רוצים לקצר דרך הרכבת - נאלצים לקנות כרטיס, mynet השפלה, גיל סימה, 24 בנובמבר 2015
- ^ אביגיל קדם, צפו: כך נראות בשטח עבודות השדרוג בתחנת רכבת רחובות (וידאו), באתר mynet רחובות, 28 בפברואר 2019
- ^ אביגיל קדם, שדרוג תחנת הרכבת ברחובות תקוע: הקבלנים מסוכסכים, הנוסעים משלמים את המחיר, באתר mynet רחובות, 27 בינואר 2023
- ^ "רכבת ישראל", אגף ביצוע בחטיבת פיתוח, הכפלת מסילת רחובות־פלשת
- ^ קובי טיריפינטו, בשיתוף עיריית רחובות, כל הדרכים מובילות אל רחובות, באתר TheMarker, 5 בדצמבר 2022
- ^ רכבת ישראל השלימה את שדרוגו של אולם הנוסעים בתחנת הרכבת ברחובות, באתר רחובות NEWS, 26.10.21
- ^ אביגיל קדם, גשר ישיר יחבר בין תחנת הרכבת ברחובות לרחוב הרצל, באתר mynet רחובות, 19 באוקטובר 2022
- ^ שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה, נסיעות מבחן חשמליות בין תחנת לוד לתחנת רחובות ובין רחובות לנתניה, באתר www.facebook.com, 10 בספטמבר 2022
- ^ מאת זיו מאור, תוכניות בשטח של עשרות אלפי מ"ר בתחנות הרכבת בעתלית וברחובות, באתר הארץ, 25 באפריל 2003
- ^ זיו מאור, נחתם הסכם הבעלות על קרקעות רכבת ישראל; יאפשר בנייה בתחנות והמשך הפיכתה לחברה, באתר הארץ, 30 באפריל 2004
- ^ 1 2 יעל דראל, בעלי קרקע פרטיים נגד חידוש מתחם הרכבת ברחובות: "המדינה מרוויחה על חשבוננו", באתר TheMarker, 3 באפריל 2018
- ^ מנהל התכנון: תוכנית - 414–0164038 - שער המדע רחובות
- ^ הדר חורש, הרכבת ורמ"י יפרסמו מכרזי ענק לבנייה בסמוך לתחנות הרכבת, באתר TheMarker, 16 במרץ 2021
