לדלג לתוכן

S5 0014 +81

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
S5 0014 +81
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קפאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות נראית 16.52 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת −26.329 עריכת הנתון בוויקינתונים
מרחק 12,000,000,000 שנות אור
3,679,175,864.61 פארסק
הסחה לאדום 3.366
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

S5 0014 +81 הוא קוואזר מרוחק, סופר זוהר, סוג של בלאזר. הממוקם באזור של קבוצת הכוכבים קפאוס.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

s50014+81 הוא קוואזר ovv (משתנה אלים אופטי). זהו אחד הקווזרים המבהיקים ביותר הידועים, עם בהירות כוללת של מעל ל-41^10 וואט[1]. החור השחור המרכזי של הקוואזר בולע כמות עצומה של חומר, שוות ערך ל -4,000 מסות שמש בכל קוואזר. מרחק הקוואזר מכדור הארץ הוא כ-12.1 מיליארד שנות אור. בגלל מרחקו העצום, ניתן ללמוד עליו בעזרת ספקטרוסקופיה בלבד.

הכינוי של הקוואזר "s5" לקוח מן " Fifth Survey of Strong Radio Sources" ו-0014 + 81 הם הקואורדינטות שלו.

הגלקסיה המארחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה המארחת של S5 0014 + 81 היא גלקסיה אליפטית ענקית, ובמרכזה נמצא חור שחור על־מסיבי שעשוי להיות האחראי לפעילות האינטנסיבית של s50014+81.

קוואזר זוהר

מודלים אבולוציוניים, המבוססים על מסתו של החור השחור העל‏־‎מאסיבי של S5 0014 + 81, מנבאים כי יחיה בערך שנים.

בשנת 2009, צוות של אסטרונומים השתמש בטלסקופ החלל סוויפט וצפה בפלט הזוהר של S5 0014 + 81, כדי למדוד את מסתו של החור השחור המרכזי. להפתעתם, הם גילו כי החור השחור המרכזי של S5 0014 + 81 גדול פי 10,000 מהחור השחור במרכז הגלקסיה שלנו (סגיטריוס A*). חור שחור כה גדול – שנוצר מוקדם כל כך ביקום, רק 1.6 מיליארד שנים אחרי המפץ הגדול – מעיד שחורים שחורים על־מסיבים נוצרו מוקדם מאוד.

קיימת מחלוקת בנוגע לכמה מדויקים הממצאים הללו. ראשית, השיטה ששימשה הייתה למעשה שיטת חישוב עקיפה, ולא הערכה קפלרית של מסלול. שנית, לצורך המדידה השתמשו בספקטרום הגלים הארוכים, ולא באור נראה. שלישית, הקוואזר מוקף בדיסקה גדולה, והוא קורן בכ-40% מבהירות אדינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ H. Kuhr, J. W. Liebert, P. A. Strittmatter, G. D. Schmidt, C. Mackay, The most luminous quasar - S5 0014+81, The Astrophysical Journal 275, 1983-12, עמ' L33–L37 doi: 10.1086/184166