גילה אדרי
לידה | 1948 |
---|---|
פטירה | 22 ביולי 2013 (בגיל 65 בערך) |
מקום קבורה | תל רגב |
מוקד פעילות | ישראל |
גילה אֲדָרִי (1948 בערך - 22 ביולי 2013) הייתה זמרת ישראלית שנודעה בעיקר בלהיטה "הנשיקה הראשונה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילה אדרי נולדה וגדלה בעכו למשפחה מרובת ילדים מיוצאי מרוקו.[1] דב זעירא, בעל חברת התקליטים "התקליט חיפה", חיפש זמרת צעירה במטרה ליצור כוכבת בסגנון הפופ, שזכה להצלחה באותן שנים בעולם המערבי. הוא פנה לגילה אדרי בהמלצת אפי נצר, לאחר שזו בלטה בתחרות זמר לחובבים.[1] בשנת 1964, כשהייתה בת 17, הפיק זעירא תקליטונים ובהם שירים אחדים בביצועה של אדרי, "את אהבתי", "למה?" ו"עוד דקה אחת". בהמשך הוא הפיק את אלבום הבכורה של אדרי, ששיר הנושא שלו, "הנשיקה הראשונה" (שהלחין אילן נובקוביץ' למילים של אברהם בן זאב) הפך ללהיט. אחד הנגנים בתקליט זה היה קובי אושרת (שבאותה עת נקרא יעקב ונטורה).
שני להיטים נוספים בביצועה היו "בובה של קש" – גרסה עברית, מאת גלעד בן-ש"ך, לשירו של סרז' גינסבורג "Poupée de cire, poupée de son", ו"פאף דרקון הפלא", גרסה עברית, מאת אירה ארמון, לשיר "Puff, the Magic Dragon".
אדרי נפטרה ב-22 ביולי 2013, בגיל 65, ונקברה בבית העלמין תל רגב בחיפה. הותירה בעל, אפרים לאופר, כדורגלן עבר בהפועל חיפה ששימש בשנות ה-80 מזכיר ועד עובדי נמל חיפה, שלושה ילדים וכן נכדים.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנשיקה הראשונה (1965)
מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- את אהבתי (1964)
- יקירי (1965)
- שיר הרוק (1966)
- כל ילדה היא פרח (1966)
אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כמו פעם (2013)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילה אדרי, באתר שירונט
- גילה אדרי, באתר ספוטיפיי
- גילה אדרי, באתר Discogs (באנגלית)
- גילה אדרי, באתר סטריאו ומונו
- גילה אדרי, דף שער בספרייה הלאומית
- גילה אדרי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- מידע על אדרי, גילה, 1950?-2013 בקטלוג הספרייה הלאומית
- נועה הרשקוביץ, מערכת וואלה!, הזמרת גילה אדרי ("הנשיקה הראשונה") הלכה לעולמה, באתר וואלה, 22 ביולי 2013
- הזמרת שלא המריאה - הלכה לעולמה גילה אדרי
- אלי אלון, הנשיקה האחרונה של גילה אדרי, אתר חדשות מחלקה ראשונה ניוז 1, 13 באוגוסט 2013.
- דודי פטימר נותן במה לשירים שנעלמו - והפעם: שיריה של גילה אדרי, בתוכנית "גבי גזית", רדיו ללא הפסקה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 צבי אלגת, הנשיקה הסינתטית, מעריב, 18 בפברואר 1966.