כתוב בדניאל ב' (תרגום) "וַאֲשֶׁר רָאִיתָ בַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּיט, מִתְעָרְבִים יִהְיוּ בְּזֶרַע הָאָדָם, וְלֹא יִהְיוּ דְּבֵקִים זֶה בָזֶה, כְּמוֹ שֶׁהַבַּרְזֶל לֹא יִתְעָרֵב עִם הֶחָרֶשׂ". מה זאת אומרת בזרע האדם?! וכי כל הזמן הם התערבו בזרע החיות? כרגע הספריות באזור שלי סגורות לצערי, ואין לי תנ"ך מפורש בהישג יד, אשמח לקבל הסבר למשפט הזה. 95.35.245.21714:52, 26 באפריל 2013 (IDT)
Sie werden sich zwar durch Heiraten miteinander vermischen, aber sie werden doch nicht aneinander festhalten. So wie sich Eisen und Ton nicht mengen läßt. מדובר על ערבוב על ידי חתונה אך הנישואים לא יחזיקו מעמד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא מדוייק. אין מדובר בהיבט של זוגיות אלא בהיבט ממלכתי, שלטוני. זה מה שמעניין ומטריד מלך או שליט. ראה להלן את ההסבר המקובל. בנצי - שיחה09:18, 27 באפריל 2013 (IDT)
יש הרבה. יש אוסף מקובץ של תרגומים (וגם ביאורים) ממש כאן, ראה: ויקיטקסט:תרגומים עבריים לדניאל ועזרא. יש עוד. אוסיף, אם יהיה צורך בכך. בנצי - שיחה09:18, 27 באפריל 2013 (IDT)
א. האם אתה הוא זה ששאל על אחד הפסוקים הקודמים בפרק זה, בדניאל ? מעניין מה מביאך לעיון בדניאל, ובפסוקים אלה. ככל הידוע לי, הספר אינו מופיע בתוכנית לימודים כלשהי. סקרנות ?
ב. לשאלתך. הפסוק מאוד לא פשוט תחבירית. המשמעות שלו היא חוסר לכידות פנימית בתוך הממלכה, המורכבת, מלאכותית, מעמים שונים ומתרבויות שונות, מצב המוביל להתפוררות שלה כתוצאה מכך. "מתערבים יהיו בזרע האדם (אנשים) ולא יהיו דבקים זה בזה . . ." - החלק השני, המובלט, מסביר את קודמו. הממלכה תהיה מורכבת ממובלעות תרבותיות נבדלות, ללא שום חיבור חברתי ולאומי ביניהם, ללא שום מכנה משותף המאפשר קיום משותף ושיתוף פעולה בראיה ממלכתית. שבת שלום, בנצי - שיחה09:18, 27 באפריל 2013 (IDT)
האמת שהבחור צודק. סדר הספרים בתנך, כמו גם השמות לחלקים השונים, אקראיים לחלוטין. ספרי נביאים ראשונים הם כלל לא ספרי נבואה. לעומת זאת יש ספרי נבואה שמופיעים בכתובים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אקראיים ודאי שלא. תיווכח בכך לאחר שתעיין בערך זה. אתה כנראה, מתכוון למקריים. אבל אינני בטוח גם לגבי מקריות השמות שנתנו, שכן קודקס כה קאנוני לא נושא שמות מקריים, והדבר מצריך עיון יסודי יותר. שבת שלום, בנצי - שיחה13:09, 27 באפריל 2013 (IDT)
כתובים הם קבצים של כתבי קודש שחז"ל נמנעו מלהביע לגבם קביעה קאנונית חד משמעית בתקופת הקאנוניזציה האינטנסיבית של הבית השני. קבצים אלה מקבלים יחס אמביוולנטי בכמה מקורות בחז"ל, כשחלקם הם נועדו לגניזה (קהלת, משלי ואחרים). /(הדוב היודע)/
אם פלסטיק אינו נעלם מכדור הארץ, אינו מתכלה, מבזבז נפט, מזהם את האוקיינוסים, והורג בעלי חיים.
אולי פשוט עדיף לשרוף אותו ולהשתמש בו כחומר בערה. אך זה יתרום לחור באוזון.
השאלה בעצם מה יגרום לנזק גדול יותר?
תודה לכל המשיבים.
קראתי את זה עכשיו ואני מזועזע ונגעל. אני מבין שמדובר בדמויות מצוירות, אבל בכל זאת. אתם יכולים להסביר לי מה פשר הדבר? איך זה שיש להם שוק כה גדול של סוטי מין? איך מישהו יכול לקנות סרט בו רואים אונס, פדופיליה, כריתת איברים וכל זה עם הקשרים מיניים?? איך הדבר המזעזע הזה הפך לחלק מהתרבות היפנית? 79.182.202.2522:36, 26 באפריל 2013 (IDT)
זעזוע וגועל הם רגשות. חלק נכבד מהתרבות חותר לעורר רגשות. אנשים צורכים תרבות כי הם מחפשים לעורר רגשות. אתה אולי אוהב לחוות רגשות מסוג מסוים ואחרים אוהבים סוגים שונים. אני לא מתחבר לסרטי אימה ופעולה. יש אנשים שסרטי בידור לא מדברים אליהם. ויש אנשים ואפילו הרבה שמין מדבר אליהם. יש אחרים שמזועזעים מזה. יש שיגדירו את כל שוק הפורנוגרפיה כשוק של סוטי מין. מקווה שהבהרתי פה משהו. Uziel302 - שיחה01:54, 27 באפריל 2013 (IDT)
פרנוגרפיה היא גם חלק מהתרבות הישראלית. ואני לא יודע אפ זה כולל פחות פורנו של גילוי עריות, קטינים וכיוצא בזה. לפחות בפורנו אנימציה, לא מורידים אדם אמתי לזנות.... עִדּוֹ - שיחה15:47, 27 באפריל 2013 (IDT)
-
לצורך קישור יש להשתמש בתבנית ציטוט, לצורך ציטוט ספציפי. אם לא מצטטים - הרי אפשר פשוט להביא את הקישור, כמקובל (יש לכתוב את המילה "ויקיטקסט:" בגוף הקישור).
וזה השימוש בתבנית ציטוט:
הכל טוב ויפה, אבל לא זה מה ששאלתי. אני מדבר על קישור לדף קיים. דף שישנו שם, בשם הנ"ל. איך אני מקשר אליו, או שלא שניתן. פשוט מאוד. שבוע טוב, עם תפו"א צרובים או בלעדיהם, בנצי - שיחה03:46, 28 באפריל 2013 (IDT)
איך זרע מגיע ליעדו אם אחרי הסקס הוא נוזל החוצה? האם בעצם רק תאים בודדים מגיעים לאן שצריך ורוב הנוזל יוצא?
ועוד שאלה: האם יש מאכלים שיכולים להשפיע על טעם הזרע לטובה או לרעה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
א. ראשית, נא חתום בתום שאלתך-פנייתך לפי ההנחיות בראשו של חלון עריכה זה.
ב. שנית, שאלתך הראשונה לא לגמרי ברורה. אני מניח שאתה מתכוון למה שקורה לזרע לאחר שהוא נפלט פנימה בחדירה לנרתיק. לתאי הזרע יש יכולת לנוע בסביבה נוזלית, כמו זו הקיימת בדפנות הנרתיק. הסביבה המולקולרית בתווך נוזלי זה מכוונת את תאי הזרע במעלה הנרתיק אל החצוצרה, גם בניגוד לכוח הכובד, אל מפגש מזדמן, אקראי לגמרי, עם ביצית (בהנחה שישנה כבר כזו שם). רק אחד חודר לביצית נתונה. עם החדירה למעטפת של הביצית, מתחיל לפעול מנגנון המונע את כניסתם של אחרים. כל היתר נשטפים החוצה ע"י מנגנון טבעי הקיים ברחם. גם לא כל הפליטה מצליחה להשתלב במעלה רקמת הדופן, וזו נפלטת החוצה עוד מוקדם יותר, עם מנגנון התכווצויות הקיים בנרתיק. אני משער שלזה התכוונת בשאלתך.
ג. שלישית, כמו כל הפרשה גופנית אחרת, דוגמת זיעה, לכל פרט יש חותמת ריח אופיינית לו. במקרה של זרע, ההרכב הוא דנ"א, חלבוני מבנה, אנזימים ועוד. למרות שהמבנה הבסיסי אצל כל אדם בריא הוא אותו מבנה, עדיין ישנם הבדלים מולקולריים לא-תפקודיים, ובחלק מהמקרים הם גם מובחנים ע"י חוש הריח. לדעתי ההבדלים הם אינדבידואליים, ולאו דווקא תוצאה של פריטי מזון כאלה ואחרים.
נכון, פרט לאי דיוק במספרים - מספר הזרעונים הנותרים בנרתיק לאורך היומיים שאחרי הפליטה נמדד בעשרות או מאות אלפים, החוצה נפלטים מליונים. כמו כן, לא תא הזרע הראשון המגיע לביצית הוא המפרה אותה - לפחות בביצית אנושית, כמה מאות מגיעים טרם ההפריה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה20:14, 27 באפריל 2013 (IDT)
מערכת מידע משמשת ארגונים לניהול פעילותם: ניהול מלאי, ניהול משאבי אנוש, מכירות ועוד. פעמים רבות מדובר במערכות יקרות, שמושקעים בהן מיליוני שקלים ואף עשרות מיליוני שקלים. כיוון שכך נדרש ניהול של הפעילות הכרוכה במערכות אלה, כגון ניהול מחזור החיים שלהן, ויש לכך גם היבטים כלכליים. סביר לעסוק בכך בתחום הקרוי "כלכלה וניהול של מערכות מידע". דוד שי - שיחה22:11, 28 באפריל 2013 (IDT)
אתה מתכוון לאוכלוסייה בתקופה נתונה, או למספר הכולל של בני האדם שחיו אי פעם? אם לאפשרות הראשונה, אז אוכלוסיית האדם מעולם לא התקרבה אפילו למספרים של המאה ה20 והלאה. Reuveny - שיחה16:26, 27 באפריל 2013 (IDT)
בקרוב אכתוב בלי נדר את דמוגרפיה של העולם ואז יהיה גם קישור. כל הנתונים שלהלן הם אומדנים מאחר ולא עשו מפקדי אוכלוסייה בימי קדם:
בסביבות שנת עשרת אלפים לפנה"ס חיו מיליונים ספורים על כדוה"א.
בשנת 2000 לפנה"ס - בין 20 ל-30 מיליון (פחות או יותר בתקופת אברהם)
בשנת 500 לפנה"ס - סביב 100 מיליון (יוון העתיקה, גלות בבל)
בעולם היו ב-2011 7 מיליארד בני אדם. המיליארד השמיני יגיע ב-2027 בערך, והתשיעי ב-2047. כדור הארץ לא יתפוצץ מאוכלוסייה (מזבל כן). כדור הארץ יתפוצץ כאשר השמש תתנפח למימדי ענק אדום וזה יקרה בעוד 4 מיליארד שנים בערך. וזה מזכיר לי בדיחה. איתן - שיחה23:34, 27 באפריל 2013 (IDT)
מפיצוץ אפשר לשכוח - לכל היותר מדובר על עיקור הארץ, ואפילו זה בספק, שכן בכלל לא ברור מה יהיה מסלול כדור הארץ אז, ועל כן תחזית זו מעורערת מאד. כעיקרון כדור הארץ מתרחק אט אט מהשמש בשל אבדן מסה של השמש דרך רוח השמש, תהליך אשר יואץ מאד כשהשמש תצא מהסדרה הראשית. ישנו גם חיכוך גאות, שלבדו לא ירחיק את הארץ די הצורך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה22:44, 29 באפריל 2013 (IDT)
סביר להניח שעד אז האנושות תוכל להגיע בקלות למערכות שמש אחרות, וסביר להניח שיש כוכבי לכת רבים שיאפשרו קיום, ואולי אפילו יתאפשר לדחות או לשנות את הגורל המר של כה"א והשמש שלנו (אין אפשרות לחזות את רמת המדע והטכנולוגיה של עוד 4 מיליארד שנה). זאת כמובן בהנחה שהאנושות תשרוד עד אז. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ביום ב' (לפני כמה ימים) ראיתי 5 מדורות ענק באזור רחובות[עריכת קוד מקור]
או בערך רחובות. האם זה היה ל"ג בעומר של השומרונים? האם הם בכלל חוגגים חג זה? הרי הם לא היו חלק ממרד בר כוכבא. אולי ל"ג בעומר של הקראים? אולי משהו אחר?. עִדּוֹ - שיחה20:35, 27 באפריל 2013 (IDT)
לפי מיטב ידיעתי אין חגיגה כזאת לא אצל השומרונים ולא אצל הקראים והיא נחגגת רק על ידי יהודים אורתודוקסים ומי שיצאו מהם בעת האחרונה כמו רפורמים וכו'. Ben-Natan - שיחה20:49, 27 באפריל 2013 (IDT)
וכמה לספירת העומר? והאם כל זרמי היהדות והדתות הדומות לה ביותר (כאלה שהרבה יותר דומות לה מאשר לאסלם או לנצרות) מכירים באותם תאריכים?. עִדּוֹ - שיחה21:12, 27 באפריל 2013 (IDT)
אצל השומרונים אנחנו בכלל בניסן (הרי רק השבוע היה להם פסח). ואצל הקראים ספירת העומר מתחילה בד"כ היהודים הרבניים (אלא אם כן פסח גם שלהם וגם שלנו נופל בשבת, ואז היא מתחילה ביחד. בכל מקרה אחר זה מתחיל בשבת שאחרי פסח, ולכן שבועות אצלהם תמיד ביום ראשון). eman • שיחה • ♥21:30, 27 באפריל 2013 (IDT)
מה הקשר של השומרונים לאיזור רחובות? השומרונים מרוכזים בחולון ובשכם. מרכז הקראים הוא ברמלה, הקרובה למדי לרחובות. אני לא ראיתי מדורות ענק ברחובות, אבל נכון שעשן סמיך היה באוויר בקריית עקרון גם בימים שלפני ואחרי ל"ג בעומר.שלומית קדם - שיחה12:08, 8 במאי 2013 (IDT)
אני מבין שדף זה מוגן, ויש לפנות ל'בקשות מפעילים'. איך עושים זאת ? אני מדבר על צורך לתקן קביעות שגויות, או מידע בלתי מבוסס או חד-צדדי, או שהוא נטול בסיס מדעי. שבוע טוב, בנצי - שיחה04:12, 28 באפריל 2013 (IDT)
רוב המידע שעל העמוד הראשי בכלל לא נמצא בעמוד הראשי. זהו תוכן מתחלף שתוכנו נמצא בכל מיני כתובות בוויקיפדיה. כנס למצב עריכה של העמוד הראשי וראה רשימת התבניות בתחתית דף האינטרנט שיפתח. לפעמים צריך לעשות עוד צעד דומה כדי לאתר תוכן שנמצא בתוך עיצוב שנמצא בתוך העיצוב של העמוד הראשי. עד כאן על קצה המזלג מבחינה טכנית. אם תיתן דוגמה לתוכן שברצונך לערוך, אז אפשר יהיה להראות לך כיצד מתחקים אחרי כתובתו האמיתית של התוכן.
מבחינה לא טכנית, יש תכנים שנקבעו בשיתוף פעולה ועברו מספר תהליכי אישרור וכאלה. תכנים כאלה יש לשנות בצורה יותר מסודרת (כלומר יותר שיתופית. לפעמים בעזרת מנגנון מתאים, לעיתים בעזרת דף השיחה של התוכן). לא להסתפק בכניסה לעריכה ושינוי. יוסי מחשבון אחר - שיחה15:35, 28 באפריל 2013 (IDT)
אני מחפש קטע שהופיע לפני כמה שנים במכתבים למערכת הארץ, שמספר על חוויות של חייל בבריגדה היהודית באיטליה בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא מספר בין היתר על מפגש עם האפיפיור, ששאל אותו לשמו ומוצאו. החייל ידע מעט לטינית, ומכיוון ששמו היה מזרחי והוא הגיע ממחנה יהודה, הוא ענה בלטינית ששמו Orientalis והוא מ-Campo Judea. חיפוש של ביטויים רבים בארכיון המקוון של הארץ לא הניב תוצאות, אבל יש לי זיכרון חזק של המכתב ההוא. מישהו יודע אם מכתבים למערכת מופיעים בכלל בארכיון (אני מתרשם שלא)? למישהו יש רעיון איך ניתן למצוא את הקטע? דוד - שיחה21:03, 29 באפריל 2013 (IDT)
האם זלילת כמות גדולה מאוד של סוכר יכולה להמריץ? כלומר לגרום לאקטיביות יתר? השמועה אומרת שרמת הסוכר בדם עולה בהרבה ואז האדם הופך להרבה יותר ערני ו"חי". 79.182.202.2521:38, 29 באפריל 2013 (IDT)
סוכר אמנם נקלט מהר למערכת הדם ורמת סוכר גבוהה בדם גורמת לתחושות עירנות ומרץ. מהניסוח נשמע כי השואל מצפה לרמות גבוהות של מרץ בעקבות כמויות גבוהות. לפי הידוע אין צורך וגם אין השפעה מיוחדת בכמויות גדולות של סוכר. ההשפעה של הסוכר יחסית קטנה והרבה פעמים לא מורגשת. כוס משקה קל מכילה כמות מספיקה על מנת לחוש בהשפעה. מניסיון גם לבקבוק 1.5 ליטר שנלגם בכרבע שעה השפעה דומה. Uziel302 - שיחה23:54, 29 באפריל 2013 (IDT)
אני חייב לציין שבעבר אכלתי פיסה נכבדה של עוגת מרנג מהממת עתירת גלידה וקצפת ואחרי חצי שעה בערך הרגשתי אנרגטי יותר באופן מובחן. חלק מהגלידה היתה בטעם וניל, אבל איני זוכר אם חלקה היתה בטעם שוקלד, ולכן איני יכול לקבוע אם מדובר בהשפעה של פצצה אנרגטית או של קסנטינים (קפאין וכו') שיש בשוקלוד כמו גם בגלידות שוקולד איכותיות). Ben-Natan - שיחה00:36, 30 באפריל 2013 (IDT)
ממקרה בודד כזה לא הייתי מסיק מסקנות. קורה לפעמים שיש הרגשת התפרצות אנרגטית בלי קשר לאכילה ובלי אפשרות לאבחן את הסיבה. Uziel302 - שיחה17:36, 2 במאי 2013 (IDT)
ברצוני לברר על מספר שירים עתיקים שנמצאים בהקלטות תחת ידי. אשמח אם למישהו יש מידע על אדם שמתמצא בזה. שיר אחד הוא טורקי מהמאה ה-19 ושיר שני צועני מראשית המאה ה-20. אם ידוע לכם על בר סמכא, או אולי מישהו במחלקה המוזיקלית באונה"ע, נא ספרו לי. ועוד שאלה על שיר, שמן הסתם רוב המבוגרים כאן מכירים. מדובר על שיר שמופיע ב"טופלה טוטוריטו", אני זוכר רק את המילים "מי זה שם הקוף שגנב לי בול". זהו שיר יידישאי עתיק, ואשמח לדעת פרטים עליו (או הפנייה אל ידען). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מה הסיבה שבגלל מחליפים פעם בעשור וחצי את השטרות בישראל למרות שאנחנו לא ממציאים מטבע חדש?
עובדה ידועה היא שמרגרט תאצ'ר זכתה בתואר "האדם השנוא ביותר בבריטניה מאז 1945". האם יש מישהו שמחזיק בתואר "האדם השנוא ביותר בבריטניה עד 1945"? ואם כן, מי הזוכה המאושר?
1. הסיבה העיקרית היא התקנת אמצעי בטחון משופרים נגד זיוף. 2. המסר הסמוי הוא, מן הסתם, שהיטלר היה שנוא אפילו יותר מאשר תאצ'ר (מי מחלק את התארים האלה, אגב? המלכה?) עוזי ו. - שיחה11:47, 30 באפריל 2013 (IDT)
אני לא קונה את ההסבר על הוספת אמצעים נגד זיוף. השטרות מוחלפים כל עשור וחצי למרות שקצב התקדמות טכנולוגיית הזיוף וכן קצב התקדמות טכנולוגיות ההגנה אינו לינארי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית12:55, 30 באפריל 2013 (IDT)
אז מה אם הקצב לא לינארי? הרי אין חוק שקובע שמחליפים שטר ברגע שהפער הטכנולוגי בין הגנה לזיוף יורד מתחת לשמונה הסתברותונים לשקל בריבוע. ההחלפה דורשת זמן ועולה כסף, אבל אי אפשר לוותר עליה בגלל החשש לזיוף, שמצטבר בהדרגה. עוזי ו. - שיחה14:18, 30 באפריל 2013 (IDT)
הטענה לא ברורה לי. לא כתבתי שמחליפים את השטרות בגלל מעשה זיוף קונקרטי; ברור שההחלפה מתוכננת. אבל הסיבה העיקרית לתכנון החלפות היא החשש המצטבר מזיוף. אגב, לא נכון שישראל מחליפה שטרות מדי עשר או חמש-עשרה שנה: מאז קום המדינה הוחלפה סדרת השטרות 12 פעמים (השטרות הנוכחיים נכנסו למחזור ב-1998-1999, ושטר ה-20 הוחלף ב-2008; אבל בעבר ההחלפות היו תכופות יותר). עוזי ו. - שיחה22:20, 1 במאי 2013 (IDT)
לא צריך איום קונקרטי, מספיקה תחזית טכנולוגית. אם ניקח דוגמה מהתחום שלי, בטיחות של צפנים, בזמן האחרון נדונה בפורומים המתאימים הצעה לעשות הערכת בטיחות של צפנים פעם בשנה, אם ע"י גוף ממשלתי כמו הNIST או במסגרת סדנה באחד הכנסים המרכזיים. כמובן שלא יגידו "הצופן הזה לא בטוח יותר" אלא "הצופן הזה יהיה בטוח לפחות ב-5 השנים הקרובות". אני מתעקש על העניין הזה, כי אנשים נוטים לשכוח את העלויות הישירות (הדפסה, לוגיסטיקה של החלפת השטרות) והעקיפות (התאמה של מכונות, למידה של צורת השטרות החדשים) שיש למהלך כזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית13:30, 2 במאי 2013 (IDT)
רציתי לכתוב זאת מוקדם יותר, אבל הסתפקתי. אבל, ככל שהויכוח לעיל נמשך, אזכיר גורם נוסף, לפחות נוסף: בעשרות השנים האחרונות רואים רק פרצופים, בניגוד לסדרות הראשונות שהנפיקה המדינה הצעירה. עובדה זו עשויה ללמד על לחצים חברתיים-פוליטיים - קבוצות שונות מבקשות להנציח אישים מקבוצות שונות. בנצי - שיחה00:16, 1 במאי 2013 (IDT)
אתה בטוח ? המשכורת הראשונה שלי בשירות החובה, בטירונות (אוגוסט 1974), היתה בצורת שטר מאוד יפה בן 50 ל"י, הנושא שתי דמויות התיישבותיות. סדרה זו הונפקה בדצמ' 1960, ופסקה לשמש הילך חוקי בסוף מרץ 1984. כנראה שהיו אז בשימוש ממושך שתי סדרות במקביל, למרות שאיני זוכר כך. בנצי - שיחה12:50, 2 במאי 2013 (IDT)
כנראה שכך. כלומר, שתי הסדרות שמשו אז במקביל תקופה ממושכת. ציינתי זאת לעיל, בצורת הערה נוספת, בו-זמנית עם תגובתך. אגב, בקיבוץ נירים כבר היית ? בנצי - שיחה13:19, 2 במאי 2013 (IDT)
בערך 23:00 בלילה, תור חיילים, אחרי יום אימונים מפרך. לך תמצא סניף בנק פתוח, ביחוד בגליל המערבי של אז. . בנצי - שיחה14:06, 2 במאי 2013 (IDT)
1. לא רק שהסיבה העיקרית להחלפה היא מלחמה בזיוף, אלא גם כל מה שמופיע בשטר מלבד המידע הבסיסי - מדינה, שם המטבע וערך (למשל "20 שקלים חדשים") נועד בעיקר להקשות על זיופים. 2. בעת מה"ע ה-2, האדם השנוא ביותר בבריטניה היה היטלר. רוב הציבור שחי בבריטניה כיום לא החזיק בתודעה ציבורית לפני 1939 (כי היה צעיר מדי), או שלא נולד עדיין, ולכן אין כיום סקר כזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מחיקה מהירה מתבצעת על ידי מפעילי מערכת בדומה למחיקה רגילה. הוספת התבנית פשוט מוסיפה בבקשות ממפעילים את העמוד ללא צורך לערוך את הדף עצמו אך העמוד לא מתעדכן עד שהוא עובר 'רענון עמוק' (ניקוי מטמון) - Purge, כלומר עריכה (אפילו ריקה) או שימוש בכלים (וסקריפטים) יעודיים לצורך כך ולכן מומלץ, לפעמים, להוסיף דפים ישירות לשם (ואפילו יש סקריפטים שעוזרים בכך), בברכה, Nurick - שיחה03:40, 30 באפריל 2013 (IDT)
רציתי לדעת אם הייתי יכול לחזור בזמן והייתי פוגש צייד בטבע.
ובמקרה הכינותי מראש, סיר מלא באוכל.
למי מאיתנו היה תיאבון גדול יותר?
אני יודע שזה תלוי בכמה התיאבון שלי, גדול וכמה שלו.
אבל בוא נלך על האדם המודרני הממוצע והצייד הקדמוני הממוצע.
האם האדם המודרני פיתח תאווה לאוכל הרבה יותר ממה שהוא באמת צריך?
והאם תחושת שובע יכולה להיות תלויה בחינוך ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
סביר להניח, שהצייד, בדומה לחיות בר, היה משתדל לאכול ככל יכולתו, גם מעבר לתיאבון האמיתי, כיון שלא היה יודע מתי יזדמן לו שוב אוכל משביע. האדם המודרני, לעומת זאת, אוכל לא פעם מעבר לצרכיו ומעבר לתחושת התיאבון (רעב, ממשי או מדומה, הוא כבר עניין אחר.) מסיבות של נהנתנות, חיפוש נחמה או פיצוי או אכילה חברתית. אין לי ספק, שחינוך נכון לצריכת מזון במידה, בשעות קבועות פחות או יותר ובהקשבה לתחושת השובע, יכול להביא לתוצאות טובות, בניגוד לגרסת החינוך של "ילד טוב גומר הכל מהצלחת" (כי יש ילדים רעבים בסין והם יצאו נשכרים מזה שהילד הפרטי שלי יהיה מפוטם היטב).שלומית קדם - שיחה21:50, 30 באפריל 2013 (IDT)
כדי לדעת מה היה בעבר יש צורך בסימנים בהווה המעידים על המציאות בעבר. לפי הידוע לי כמות המידע הקיימת על האנושות של לפני 3000 שנה מועטה מאוד. Uziel302 - שיחה17:44, 2 במאי 2013 (IDT)
ממש לא נכון. המידע שניתן להפיק משלדים קדומים הוא עצום. מבנה השלד, מבנה העצמות עצמן, הרכבן; לסתות, שיניים, טוחנות, ועוד. גם על תזונתם של בני האדם שהותירו שלדים אלה. גם על מחלות, ובהרבה מקרים גם מה הרג אותם. בנצי - שיחה17:53, 2 במאי 2013 (IDT)
היום, בדרך לאוטו, בסמוך לגן סאקר, ראיתי בחטף בעל חיים שנראה כמו שפן. האם יכול להיות שיש שפנים בירושלים? (ואם לא - מה זה יכול להיות?) באזור הזה כבר ראיתי לא מעט בעלי חיים אחרים, כמו חוגלות, ארנבות ותנים, אבל שפן או דמוי-שפן עוד לא פגשתי. עידו • שיחה21:10, 30 באפריל 2013 (IDT)
דרבן ממש לא דומה לשפן. גם אני מעולם לא חשבתי שיש שפנים בירושלים, לכן הופתעתי ממה שראיתי, ולכן סביר יותר שמה שראיתי זה משהו אחר. אגב, שפנים לא חיים רק בהרים (ברמת הגולן, שהיא מישורית, יש שפנים). עידו • שיחה07:38, 1 במאי 2013 (IDT)
האם קיימת אפשרות, שזה אכן שפן שברח מגן החיות? זה אמנם מרחק גדול ולא ברור לי איך הייתה חיית בר מוצאת את דרכה ברחובות עירוניים, אבל אולי זה אפשרי. מעניין אם חסר מישהו מתצוגת השפנים בגן החיות התנ"כי.שלומית קדם - שיחה20:51, 2 במאי 2013 (IDT)
אני ראיתי פעם שפן בפסגת זאב. אז למה שלא יהיה גם במקומות אחרים בירושלים? ובכלל לפי "החי והצומח של ארץ ישראל" ירושלים נכללת באזור התפוצה של השפנים. eman • שיחה • ♥23:12, 2 במאי 2013 (IDT)
קראתי את הפרשה ולא כל כך הבנתי. מה שהצלחתי להבין זה הטריק שהוא עשה לו עם הנשים והוא עבד אצלו בסופו של דבר 14 שנה. אבל מכאן העלילה מסתבכת... הוא מבקש שכר מלבן ואז מה לבן או בניו עושים? 95.35.203.21600:16, 1 במאי 2013 (IDT)
בקצרה ובתימצות, יעקב מבקש מלבן בשכרו אך ורק את הבהמות הנקודות והטלואות שיוולדו בעדר וזאת לאחר שיוסרו מתוכו כל בהמה מנוקדת ומטולאת, לבן כמובן חותם בשמחה, ויעקב משתמש בתבונתו על ידי הצגת מקלות מקולפות לעיני הבהמות, פעולה הגורמת להן להוליד בהמות נקודות וטלואות, ובאמצעות כך ובברכת השם, כמות הבהמות שעל פי ההסכם מגיעות לחלקו היא עצומה, דבר שגורם ערעור היחסים בין לבן ובניו לבין יעקב, שעל פי ציווי השם בורח יחד עם נשותיו וילדיו לארץ אבותיו, וכו' כפי שמופיע בהמשך הפרשה. טיפוסי - דברו איתי00:24, 1 במאי 2013 (IDT)
לפעמים יש גם מושג של "ושאינו יודע לשאול, את פתח לו" סברתי שאולי זה המקרה, אבל למעשה ובהמשך לנכתב, הטריקים של לבן היו בכך שהוא שינה את החוזה לאחר שנחתם כל הזמן, לגבי סוג הבהמות שמגיעות ליעקב, במטרה לנשל את יעקב לגמרי, ולולי עזרת השם היה חוזר יעקב ריקם, כמופיע בתורה ומבואר במפרשים. טיפוסי - דברו איתי23:35, 1 במאי 2013 (IDT)
באילו מקומות בולטים הכתבים מגנים אדם שעושה מצוות למען שכר או הימנעות מעונש, אבל לא כי הוא מאמין (בכלל או מספיק) שהמצווה התורנית שהוא עושה היא מוסרית? Ben-Natan - שיחה02:27, 1 במאי 2013 (IDT)
"אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס ..."(משנה מסכת אבות פרק א'). אגב יכולות להיות סיבות נוספות לקיום מצוות פרט לשכר ועונש ומוסריות (למשל, מתוך כבוד לרצון השם). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום. אתם מוזמנים להוסיף את הפתגם שהוצג כאן לערך. תודה על העזרה. Ben-Natan - שיחה
הרמח"ל במסילת ישרים בפרק התשעה עשר אומר "אמנם ודאי שמי שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו, למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים, לחזות בנועם ה' לבקר בהיכלו, ולקבל הגמול אשר בעוה"ב לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו." לא שאני יודע את המסילת ישרים כ"כ טוב, פשוט היתה היום הבגרות במחשבת... 213.151.48.13923:23, 9 במאי 2013 (IDT)
ניגשים לערך מוסררה, הולכים אל הלינק הזה וקוראים: ”מקורו של השם מוסררה, מסביר קרויאנקר, במילה הערבית מצרארה, שפירושה שופעת חינניות”. מצד שני - אני לא יודע ערבית לא יודע אם הכתוב אכן אמת. בברכה. Doronve - שיחה00:23, 2 במאי 2013 (IDT)
לפי הקישור שהבאת, המוצא הוא אכן גרמני. "דוד קרויאנקר נולד בירושלים בשנת 1939 להורים יוצאי גרמניה." מה התרגום של שמו לעברית? 80.230.16.2115:55, 2 במאי 2013 (IDT)
נסה כאן. שים לב לבעיתיות בהגדרה מה היא "מילה". לדוגמא - חפש באתר הנ"ל את המילה יום ותראה "כַּיּוֹם", "מִיּוֹם", "לְיוֹם", "וּבַיּוֹם" וכו'. ז"א האם אתה מחפש את המילהיום או את התיבהיום (תיבה אפשר לראות כ-רצף אותיות בין שני רווחים). עם או בלי תוספות של אותיות השימוש?. ומה עם הטייות יחיד\רבים זכר\נקבה? ושייכות? ואם המדובר בפועל - מה עם זמנים? עבר\הווה\עתיד (כשבעברית מקראית יש בכלל הגדרות שונות להטיות הזמן). בקיצור - עולם ומלואו (מרתק לדעתי..) של אפשרויות. בברכה Doronve - שיחה15:49, 2 במאי 2013 (IDT)
תפזורת מגניבה! תיארתי לעצמי שהמלים הכי נפוצות הן "אלהים", "יהוה" ו"ישראל". איזה קטע ש"ויאמר" היא מקום שני... תודה לכולם על התשובות!--217.132.196.16505:42, 6 במאי 2013 (IDT)
א. תלוי באיזה תחום, משום שהתשובה אינה אחידה. גם תחומים מסויימים פחות נתונים להטייה פוליטית מאשר אחרים.
ב. כדי לנסות לקבוע הסתברות, ולא סטטיסטיקה בדיעבד, יש צורך בבסיס נתונים רלוונטי. למשל, ניתן לייחס קורלציה בין מספר מאמרי המחקר המתפרסמים בפיזיקה במדינה נתונה לבין הסיכוי שחתן הפרס יבוא ממנה. כל פיזיקאי היום, מוכשר ככל שיהיה, מתבסס על התשתית המחקרית בה הוא פועל ומקיים אינטראקציה. בנצי - שיחה22:49, 2 במאי 2013 (IDT)
מסתבר שיהודים קיבלו עד היום 22 אחוז מהפרסים, ובניטרול הפרס לשלום (שהוא פרס פוליטי ולא מדעי) קיבלו 24 אחוז. במאה הנוכחית קיבלו 26 אחוז, ובניטרול הפרס לשלום קיבלו 29 אחוז. בתחום הכלכלה קיבלו יותר מ-40 אחוז. שיעור היהודים באוכלוסיית העולם - כרבע אחוז. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כל עוד לא הוכח מתאם, הסיכוי לאירוע עתידי לא תלוי באירועי העבר. אם הטלת מטבע ובשבעים אחוז מהמקרים יצא לך עץ אין זה משנה בכהו זה את ההסתברות לקבלת עץ בפעם הבאה. היא תישאר 50%. אנחנו פשוט רגילים בחיים לסיבתיות ומתאם אבל מבחינה סטטיסטית יש צורך להוכיח את קיומם. אני מסכים שבדוגמה הספציפית הזו יש לבחון את הבחירה מתוך קבוצת מועמדים רלוונטית ולא ביחס לאנושות, ולכן גם אזכור אחוז היהודים בעולם לא רלוונטי, הרי מיליארדים באפריקה ובמזרח אסיה לא עברו נתוני סף- לימודים אקדמיים וכמעט תמיד דוקטורט. אחוז היהודים מבעליהדוקטורט בעולם הוא הרבה יותר מרבע אחוז. Uziel302 - שיחה00:04, 6 במאי 2013 (IDT)
אם הטלת מטבע 2000 פעם ובשבעים אחוז מהמקרים יצא לך עץ, זו תהיה שטות מוחלטת להניח שהמטבע הוגן וההסתברות להטלת עץ בפעם הבאה היא 50%. עוזי ו. - שיחה02:10, 6 במאי 2013 (IDT)
כמעט כל מי שראיתי ששם עדשות לשינוי הצבע ובפירוש לא מסיבות אופטיות זה עשה לו אישונים מורחבים בצורה גדולה ווזה היה נראה מאד מכוער. האם זה חייב להיות ככה בכל עדשות המגע? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למה יצור חי ממש יתפורר בחלל אבל חלליות וסלעים לא?[עריכת קוד מקור]
הכוחות הפנימיים ששומרים על סלע או חללית כמקשה אחת חזקים מהכוחות הקיימים בין חלקיקים ביצורים אורגניים ולכן הקשרים המחברים בין חלקיקים ניתקים ביתר קלות בחומרים כאלה. Uziel302 - שיחה00:10, 6 במאי 2013 (IDT)
כל מה שכתבת היה ברור לי חוץ מ מה הם ״כוחות פנימים״.
כוחות פנימיים הם כוחות משיכה בין חלקיקים בתוך החומר, מה שיוצר קשר בין חלקיקים. דוגמאות קשר מימן, קשר קוולנטי. קשרי מימן ניתקים בקלות אך מהווים גורם מהותי במבנים כימיים בחי, הם נגרמים מכוחות משיכה בין מטענים בחומר. קשרים קוולנטיים הם הקשרים היסודיים במולקולה. הם נובעים מכוחות משיכה פנימיים שקשורים לרמות אנרגיה של האלקטרונים.
היא דומה למספר מינים ממשפחת השחרוריות/שחרוריתיים (Tenebrionidae), כמו Adesmia anthracina ו-Adesmia dilatata. הייתי מהמר על שחאורית משובצת (Adesmia abbreviata), כי אומרים כאן שהיא אחד המינים הנפוצים ביותר בישראל. גם כאן התפוצה מתאימה. – Manedwolf • שיחה14:35, 3 במאי 2013 (IDT)
בתקופה שהוא כתב את "מדרש יונתי", הוא היה שמאלני. בתקופה קודמת יותר, שבה שהוא כתב את "שיר כאב" ובתקופה מאוחרת יותר, שבה הוא כתב את "צדק תרדוף" הוא היה הרבה פחות שמאלני. וכשאני אומר "שמאלני", אני מתכוון מבחינה ביטחונית. מבחינת הפרדת דת מהמדינה, במרבית חייו הבוגרים הוא היה ש"סניק. ממש לא שמאלני. חוץ מזה, גם לשאיפה לעוד ועוד חופש לפרט, שהשמאל מתהדר בה, אריאל לא היה שותף. מאיר אריאל היה בעד ביטול הליך הבחירות הדמוקרטי ובעד המלכת מלך. עִדּוֹ - שיחה18:41, 4 במאי 2013 (IDT)
אתה (והמאמר) צודק לגמרי, בעוצמות שדה כאלה כללי המשחק משתנים מן היסוד. מדובר בשדות מגנטיים שחזקים די הצורך לעוות את צורת האטום, שדות שעוצמתם 1015 גאוס. בינתיים זה הרחק (בעשרה סדרי גודל) מעבר להישג ידינו. | הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה
אני לא מכיר הצדקה לוגית לטענה, שכול הישויות בטבע ניתנות ללמידה. נהפוך הוא. אני יודע שהיו תקופות, שבהן ישויות טבע שונות הוכרזו כבלתי ניתנות ללמידה על ידי אי אילו מדענים. היו מדענים, שטענו, שהחשיבה, הרגשות, תת המודע, החורים השחורים, הגורמים למפץ הגדול, החומר האפל, תנועת המטוטלת או כל מני דברים אחרים הם בלתי ניתנים ללמידה. עִדּוֹ - שיחה18:27, 4 במאי 2013 (IDT)
השואל שאל על יכולת מדידה ולא על יכולת למידה. בהקשר זה תורת הקוונטים קובעת ששום דבר לא ניתן למדידה מדויקת ותמיד יש רמה מסוימת של אי וודאות.Uziel302 - שיחה00:18, 6 במאי 2013 (IDT)
ידוע, אבל אני לא רואה איך זה גורם לטענה על רמה מסוימת להיות שגויה או לא מדויקת, למילה מסוימת יש משמעות של מסוימת קבועה וידועה ויש משמעות של מסוימת כלשהי. בנוסף כאשר מדברים על מדידה באופן כללי לא צריך להתייחס לאי הודאות של המכפלה. הרעיון שקיימת אי ודאות כלשהי לגבי כל אחד מהגדלים נכון בפני עצמו והמשוואה לא תורמת הרבה לפן הרעיוני.
על פי המקורות הדתיים יהודיים, האם ידוע שהתקבלה מסורת הגיה לטקסט התנך, או שהטקסט התקבל כפי שהוא וכל אחד קרא איך שרצה? אשמח למקור בעניין. 188.64.204.7200:43, 5 במאי 2013 (IDT)
שלום רב,
בהוכחת אי רגולריות משתמשים בטענה שאם האוטומט היה רגולרי לא היה נוצר מצב שמה שלא מתקבל בשפה ומה שמתקבל בשפה מגיע לאותו מצב באוטומט השני.
זה טיעון בעייתי מכמה סיבות:
1)זה שהצגנו מצב מקבל ומצב לא מקבל לא אומר בהכרח שהאוטמט אינסופי, יכול להיות למשל שני מסלולים עבור מקבל ולא מקבל.
2)כל שפה רגורלית ניתנת לחצייה לשני חצאים, ולמען האמת ניתן להציב בחצי הראשון טענת שווא מבלי לפגוע במהימנות ההוכחה לכאורה.
משתמשים בלמת הניפוח לשפות רגולריות. אם אפשר להביא דוגמאות למילה שמתקבלת ולמילה שלא מתקבלת, באורך גדול יותר מהקבוע של השפה למשל עם רישא משותפת, אז לא יהיו שני מסלולים שונים -זה מבטיח שהמסלולים עבור המקבל והלא מקבל יתאחדו. ערן - שיחה
האם זה נכון שמים מעלים את זרימת הדם בגוף?[עריכת קוד מקור]
הייתי היום בקופ"ח, היכן שלוקחים דמים, והאחות אמרה לי שצריך לשתות מים על מנת שהדם יזרום כמו שצריך. 1. קודם כל האם זה נכון? 2. בהנחה שזה נכון, איך בדיוק המים נכנסים למחזור הדם וכמה זמן זה לוקח למים ששותים להיכנס למחזור הדם? 176.13.102.24823:58, 5 במאי 2013 (IDT)
אגב, לוקחים דם, ולא דמים. דמים הם כסף בעברית. בכל אופן "דם רב נשפך בשדה הקרב" וגם "חמותי שתתה לי את הדם"; ולא "דמים רבים נשפכו בשדה הקרב", וגם לא "חמותי שתתה לי את הדמים". המינוח בו משתמשים בשנים האחרונות (5 בערך) ללקיחת דם, הוא שגוי. השגיאה ככל הנראה נולדה כאשר הוכרז על הסמכה חדשה, הנדרשת על-מנת לקחת דם. הקורס להסמכה זו (והתעודה הנלווית) נקרא "לקיחת דמים". משם הכל השתבש... דוד הירושלמי - שיחה17:13, 6 במאי 2013 (IDT)
אחיות ופונקציות אחרות העוסקות באיסוף דגימות דם מסיבות וצרכים שונים, מדברות על 'דמים' בהתייחסן לדגימות דם של אנשים שונים. מבחינה זו השימוש בריבוי הוא הגיוני, אם כי עדיף כמובן לומר דגימות דם. בנצי - שיחה10:52, 8 במאי 2013 (IDT)
כתוב בערך שהמקום נקרא על שם הארי סאקר. עלה לי רעיון שהגן הוא בעצם מקום שמשחקים בו סאקר (soccer= כדורגל), האם יכול להיות ששמו של הארי סאקר נעוץ בשם כדורגל? אם כן, אז כנראה שזו הייתה החלטה טובה לקרוא לגן הזה כך... 176.13.102.24800:44, 6 במאי 2013 (IDT)
הארי סאקר נכתב Harry Sacher וכדורגל נכתב Soccer. המרחק בין המילים גדול מכדי שיהיה קשר אמיתי. DGtal 08:10, 6 במאי 2013 (IDT)
אני מניח שאתה מתכוון לברחשים ולא לתיקנים. כי תיקנים אין יותר ליד חוף הים מאשר במקום אחר.ברחשים ושאר מעופפים מטילים ביצים במים (כך לזחלים יש מזון זמין) ולכן כאשר הם עפים להם הם נמצאים בריכוז גדול יותר ליד מקורות מים. נ.ב. זו הסיבה שיש ליבש מקורות מים על מנת להמעיט את היתושים. -יונה בנדלאק - שיחה17:10, 6 במאי 2013 (IDT)
הי. איפה אני יכול להשיג מסמך אקסל עם כל ערי העולם, כשעבור כל אחת מהן מצויין: המדינה, היבשת ומספר התושבים? האם יש אפשרות כלשהי לעשות חיתוך כזה באמצעות קטגוריות ויקי (עברית או אנגלית)? אני מחפש חיתוך שייתן לי ערים באפריקה עם מעל מיליון איש. ויקי מאפשרת חיתוך כשזה? טוסברהינדי(שיחה)14:43, 6 במאי 2013 (IDT)
List of towns and cities with 100,000 or more inhabitants
אלה פתרונות מאד ספציפיים. ואם הייתי רוצה רשימה של הערים שנמצאות בהמיספרה הדרומית שיש בהן יותר מ-500,000 תושבים? אני מחפש משהו יותר רובסטי, שיתן אפשרות לבצע איזה חיתוך שרק ארצה. למה ויקיפדיה לא מאפשרת את זה, אם כל המידע גם ככה כבר נמצא? האם ויקינתונים יאפשר את זה מתישהו? טוסברהינדי(שיחה)10:13, 8 במאי 2013 (IDT)
בעיקרון עליך לטחון עגבניות אחרי שניקית מהן את אותו אזור יבש שאליו מתחבר הענף. ואז לבשל אותן עם כמות מסוימת של סוכר, אותו עדיף להוסיף לקראת סוף הבישול כדי שיימס, אך לא יישרף. ראה זאת כך - רכז עגבניות הוא תרכיז עגבניות ולכן הכנתו דומה להכנת כל תרכיז אחר. אני אישית גם הייתי נמנע מלהוסיף תבלינים. Ben-Natan - שיחה00:13, 7 במאי 2013 (IDT)
נראה לי שכדאי גם לקלף את העגבניות לפני טחינתן, מה שייעשה בקלות על ידי השרייתן לדקות ספורות במים רותחים. לגבי תבלינים - למה לא להוסיף שום וריחן, למשל? לגבי שימור, אם יש לך אפשרות להכניס את הרכז לאחר הכנתו לצנצנת סגורה בוואקום, ייתכן שהוא יחזיק מעמד לזמן רב (ריבות ביתיות משתמרות אצלנו בוואקום כבר ארבע שנים). אם לא, כדאי להכין כמות קטנה ולשמור אותה במקרר לימים אחדים ולא מעבר לזה.שלומית קדם - שיחה18:24, 12 במאי 2013 (IDT)
בגוגל מפות אפשר לעשות את זה על ידי הוספת שכבת מידע שנקראת ויקיפדיה (ההפניה היא לויקיפדיה באנגלית). כאן זה אפשרי על ידי תבנית מפת מיקום אך זה לא יהיה אפקטיבי כי המפה תהיה קטנה מידי לכל הערים בעולם. -יונה בנדלאק - שיחה23:05, 6 במאי 2013 (IDT)
למען האמת תבנית הקואורדינטות מספק מפה כזאת. בכל מקום בהן מופיעות קואורדינטות בצמוד אליהן מופיע גלובוס קטן עם חץ, בלחיצה עליו מופיעה מפה שניתן להגדיל ולהזיז (כמו גוגל מפות) ועליה קישורים לוויקיפדיה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 09:16, 7 במאי 2013 (IDT)
מישהו ממזמן אמר לי שקיימת ביהדות אמונה שהעולם נברא ונהרס מספר פעמים ואנו נמצאים בבריאה השביעית - התיאור שלו, אני מניח, היה מעט לקוי, כי הוא תיאר את זה כך שכל ההיסטוריה של כדור הארץ התרחשה מחדש. לאחר התעניינות, אני חושב שהכוונה הייתה דווקא להכחדה המונית, שלפי הערך העברי אנו באמת נמצאים בבריאה השביעית, כי התרחשו 6 הכחדות המוניות. בערך האנגלי דווקא נטען שהיו 5 - מה הסיבה להבדל בין הערכים? מה המקור לאמונה הזאת? (¯`gal´¯) - שיחה04:37, 7 במאי 2013 (IDT)
מה שאני שמעתי לגבי האות הראשונה בתנ"ך, היא שכל אות עוסקת ברעיון מסויים - האות ב' עוסקת בבנייה ולכן התנ"ך מתחיל באות ב' ולא א' שעוסקת בנשמה ובאלוהות. למשל, זו הסיבה ש"אדם" ו"אלוהים" מתחילים שניהם בא', כי האדם נברא בצלם אלוהים. אני לא ממש מתעמק בזה. יצא לי פעם לראות מבחן אישיות שלפי האותיות בשם מתאר את האופי. (¯`gal´¯) - שיחה05:29, 7 במאי 2013 (IDT)
הבסיס הוא כנראה מדרש רבה בראשית פרשה ג ז "מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו״. המוני זה מושג יחסי ובהיסטוריה ישנם חילוקי דעות רבים, אי אפשר לקבוע במסמרות את מספר ההכחדות ההמוניות, וגם אם אתה מאמין במדרש הזה ובגירסאותיו בספרים אחרים, ומנסה לפרש את הדברים כקביעות היסטוריות ולא כרעיון, הפרשנות הנל נראית רחוקה בעיני.
הנושא הנידון הוא מה שנקרא ביהדות "תורת השמיטות" נושא הנעוץ בתחילתו במדרשי חז"ל וב"ספר היובלים" המתוארך תקופת בית שני,המשכו בשיטות שונות בתקופות הגאונים -ראשונים. בקיצור, עיקר התפיסה היא שכשם שישנם שבעה ימים בשבוע שבעה שנים בשמיטה שבעה שמיטות ביובל כך על זה הדרך ישנו סבב של שבעה אלפי שנים כאשר האלף השביעי הוא בבחינת "שבת" מדרש חז"ל אומר: "שבעת אלפים הווי עלמא וחד חרוב" הווי אומר האלף השבתי קשור לחורבן, ישנן דרכים להבין את עניין ה"חורבן"האם כפשטו או רק במובן של הפסקת הפעילות האנושית במעין שבת ארוכה (יום שכולו שבת), היו שהבינו שמחזורית זו גם היא מגיעה עד לשבע שמיטות של אלפי שנים,ובין כל שמיטה ושמיטה בא חורבן לעולם, רבי חיים ויטאל (תלמיד האר"י ז"ל)טען שטעות בידם ושנות העולם הן שבעת אלפים ותו לא. לגבי חצאי השמועות שנכתבו קודם, לכל השיטות אנחנו לא בבריאה השביעית אלא באלף השביעי לבריאה וגם זה, עדיין לא, אלא רק בשישית, לגבי התפיסה לפיה אנחנו בבריאה השניה (הנרמזת באות ב' של בראשית) זו היא אכן התפיסה של מהרח"ו ( שדווקא כן מונה את הפעמים שנחרבו העולמות) שקשורה למדרש שהובא לגבי העולמות שנחרבו תפיסה הקשורה "מיתת שבעת מלכי אדום" נושא מרכזי ארוך נוסף בקבלה ואולי אליו התכוון השואל...
ישנם אופני ידיים, אני מתכוון לאופני ידיים קבועות (כמו הליכונים) כמו שישנם במכוני כושר, אם מישהו יודע מה השם המקצועי שלהם או יכול להראות קישור לדף העוסק בהם אודה מאוד... תודה מראש. 217.132.226.15218:24, 7 במאי 2013 (IDT)
ברור שהסיבה שאין בעירה במעמקי האדמה היא החוסר בחמצן, ושבלבולי המוח על מיליוני שנות אור מהשמש (יש כ-8 דקות אור...) לא אמורים לעניין אותנו. אבל נראה שהמגיב הראשון צודק במידה דומה: הרי ליצירת בעירה דרוש גם חום והחום בשכבות החיצוניות של כדור הארץ לא גבוה מספיק. Uziel302 - שיחה08:35, 8 במאי 2013 (IDT)
כל אחד זורק את התשובה או את ההתייחסות שלו, מבלי לחתום ולהזדהות, ומבלי להזיח בהתאם - ולא ברור מי עונה מה ולמי - ממש בליל של דיון. בליל כזה הוא אחת הסיבות העיקריות לצורך לחתום, כפי שמציינות ההנחיות בראשו של חלון העריכה (ואפילו ישנן שתי אפשרויות לעשות זאת). ממש אין חשק להיכנס ולהגיד כאן משהו במקום המתאים, ועוד בלי GPS. בנצי - שיחה10:46, 8 במאי 2013 (IDT)
מה קרה למשוריינים בין 48 ל-67? בערך על כביש 1 מצויין שמה שנמצא שם כיום זה לא המקורי, אלא הוחלף בשנות ה-60. אבל כשזה היה תחת שלטון ירדני, הם פשוט את השאירו את השלדות בשטח?? זה היה משהו מכוון, במרכז הכביש כמו שזה היום? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
א. אתה מניח שבזמן הירדנים היה שם כביש? ב. אתה חושב שאת הירדנים עניין אם יש באיזה חור כמה גרוטאות של משוריינים? אני חושב שבתקופה ההיא לגרור משוריינים היה פרויקט רציני ולא היו עושים זאת ללא צורך אמיתי.
קטע הכביש משער הגיא לירושלים לא היה תחת שלטון ירדני - ושם נמצאים המשוריינים. המיקום הנוכחי שלהם באמצע הכביש הוא כמובן מאוחר. אני זוכר אותם רובצים בשולי הכביש, והזיזו אותם עם הרחבתו. Doronve - שיחה14:40, 9 במאי 2013 (IDT)
גם אני זוכרת אותם מן השנים שלפני 1967, ואז הם נראו הרבה יותר אותנטיים ומרשימים כזכר למלחמה, ממש כפי שהושארו לאחר הקרבות, לא כפי שהם מוצבים היום בסדר ומשמעת. אגב, שמעתי ממדריך טיולים, שבטיול בית ספר שהדריך אמרה המורה לילדים, שיסתכלו היטב ברכבים האלה ויבינו למה צריך לנהוג בזהירות...שלומית קדם - שיחה18:18, 12 במאי 2013 (IDT)
לעיתים בסרטים ובסדרות אנימציה מבצעים החלפה של טקסט שמופיע בשפת המקור לטקסט בשפת הדיבוב. כמובן שלא תמיד זה נעשה בצורה מקצועית, אך יצא לי לראות לפעמים שזה נעשה בצורה ממש טובה ואי אפשר להבחין בהבדל. האם במקרים האלה קנו גרסה נקייה של התוכנית ועלייה הלבישו את הטקסט או קיבלו סיוע מהיוצרים? ראיתי שעשו דבר כזה אפילו בסרטי תלת מימד. יש גם סרטים שבהם נניח שם הסרט מופיע בגדול על המסך ומצליחים להחליף את הטקסט בלי שיראו שזה הוחלף. אני מניח שבמקרים כמו פתיח של תוכנית שבה יש קרדיטים קונים את הגרסה הנקייה. הטקסט בדרך כלל מופיע על מבנים או על דף כלשהו, לעיתים גם כאשר ה"מצלמה" נעה בזמן שהטקסט מופיע, שזה מקשה על שינוי הטקסט. (¯`gal´¯) - שיחה04:51, 10 במאי 2013 (IDT)
השאלה מניחה שיש נוהל קבוע. לדעתי אין נוהל קבוע, וכל האפשרויות נכונות. לעיתים מוסיפים כיתוב בשפת התרגום, לעתים מחליפים את הטקסט על ידי עריכה ולעתים מקבלים גרסא נקייה ועליה מוסיפים טקסט מתורגם. אני מניח שסרטים שבמקור אינם באנגלית והמתרגמים לאנגלית רואים ערך להשקיע יכולים לערוך את האנימציה ואפילו לצלם מחדש סצינה למרות הקושי בעיבוד או יצירת וידאו ברמה כזו. Uziel302 - שיחה12:17, 10 במאי 2013 (IDT)
סרט על יהודי גרמני בגרמניה הכפרית של לפני מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור]
בערך בשנת 2004 ראיתי סרט על יהודי גרמני כפרי, עם חזות מעט חרדית, שיחסית אהוד על ידי גרמנים אתנים מסביבתו ונוהג לפקוד את המזללה המקומית בכפרו אך עם הזמן, ככל שהידיאולוגיה הנאצית מושרשת בגרמנים האתנים, הוא זוכה ליותר ויותר זלזול מצידם. לא יודע מה קורה בסוף. מה שמו של הסרט? תודה. Ben-Natan - שיחה08:01, 10 במאי 2013 (IDT)
האם הלהקה אפוקליפטיקה משתמשת בגיטרה חשמלית או גיטרת בס? זה נשמע כאילו שיש להם משהו מאוד נמוך (דוגמה On the Rooftop With Quasimodo). זה צ'לו? 109.64.213.1614:14, 10 במאי 2013 (IDT)
לא יודע על מה לחצתי בטעות ואיך זה קרה, שחזור על ידי CTRL+Z לא עזר. זה נראה שמאפיינים מסוימים של עיצוב הטקסט כגון הרווחים בי השורות, כמו גם המרווחים בינהן, נעלמו!,. בנוסף לכך גם המרחק הטבעי של פריטים ממוספרים מהציר האנכי של הדף פשוט התרחב דרסטית. שלושת השינויים שאני מתאר קרו בככל הדפים במסמך - כולם, פשוט איבדו את העיצוב בהקשרים אלו. איך אפשר להחזיר את רווחי השורות, מרווחי השורות הטבעיים, והכל, בלחיצת כפתור?. תודה רבה רבה Ben-Natan - שיחה17:09, 10 במאי 2013 (IDT)
נסה זאת: במסגרת התחתונה של חלון הWORD, הכי בצד שמאל (בWORD עברי) יש זכוכית מגדלת וזום באחוזים. משמאלה יש כמה אייקונים לתצוגות שונות. אתה צריך ללחוץ על הימני מבינהם - כשתעמוד על האייקון יופיע "פריסת הדפסה". [kotz] [שיחה] 17:16, 10 במאי 2013 (IDT)
טוב מסתבר שתבכלס כל מה שצריך זה אפילו עוד יותר פשוט - מסמנים את הטקסט ובוחרים את אחד העיצובים המוכנים שמופיעים (בצורה של ריבועים) תחת הלשונית "בית". Ben-Natan - שיחה17:58, 11 במאי 2013 (IDT)
קשה להשוות, כי מוזיקה קלסית תועדה בתווים ומוזיקה מודרנית בהקלטות. הרבה מוזיקאים מודרניים בכלל לא קוראים תווים.
הניחוש שלי הוא, שמכווין, שהיום יש הרבה יותר אנשים מאשר היו במאה התשע עשרה ומטה, יש גם יותר מלחינים ויותר צרכני מוזיקה מודרנית. עִדּוֹ - שיחה14:14, 11 במאי 2013 (IDT)
לא חושב שניתן למיין ישירות בGMAIL, אבל ניתן לחפש. למשל larger:100m מראה את כל ההודעות הגדולות מ10 מגה. מקור: [1] [kotz] [שיחה] 12:37, 11 במאי 2013 (IDT)
ברור שביום רביעי, שהוא חג שבועות, המוסד לביטוח לאומי איננו עובד, כמו כל מוסד אחר בארץ. בערב החג, יום שלישי סביר שעובדים שם חצי יום וביום חמישי, שהוא יום חופשה לבתי ספר וגנים, ייתכן שזה יום בחירה לעובדים.שלומית קדם - שיחה17:55, 12 במאי 2013 (IDT)
האם יש שם למצב בו מנהל נותן יחס מועדף לעובד שהוא מחבב, מה שמעלה את המוטיבציה של העובד וגורם לו להצטיין; כתוצאה מכך המנהל מחבב את העובד עוד יותר והעובד מצטיין עוד יותר וחוזר חלילה? כנ"ל לגבי המצב ההפוך בו מנהל לא מחבב עובד, מה שגורם לו לאבד בטחון ומוטיבציה ובשלב הבא המנהל מחבב אותו עוד פחות. אני מחפש את השם באנגלית, אם אפשר.--24.212.224.3711:45, 12 במאי 2013 (IDT)
סליחה ששכחתי לומר שאני העליתי את זה לשיתוף וכתבתי את השם בגלל שהסגנון המתמטי של היצירה נראה לי ממש מתאים לבאך. אבל זו רק השערה שלי, ומכיון שאני אוהב את היצירה ולמדתי לנגן אותה אז בא לי לדעת מי הוא המלחין באמת. מאיר♣שיחה 20:40:02, 12 במאי 2013 (IST)
תודה רבה!! עכשיו אני רואה שיש לזה המשך... מאיר♣שיחה 23:49:53, 12 במאי 2013 (IST)
לפני הספירה? או לפני הספירה הנוצרית -איזה קיצור הולם יותר?[עריכת קוד מקור]
שלום,
בעודי לומדת למבחן בנושא קלאסיקות של תרבות המערב, נתקלתי בעניין הנ"ל.
בספרי הלימוד רשום באופן מקוצר לפסה"נ, משמע - לפני ספירת הנוצרים. אולם בכל הערכים בעברית, מופיע לפנה"ס שאני מניחה שמשמעו-לפני הספירה.
לדעתי רצוי לדייק ולומר כי מדובר בספירה הנוצרית, ולא להניח כי לפני הספירה הוא ערך אבסולוטי, וכי הוא בהכרח נוצרי. מכאן שההגדרה לפסה"נ מדויק יותר וראוי כי נוכל לתקן זאת בכל האתר.
במידה והמידע ברשותי אינו מהימן או מדויק - אשמח ללמוד.
תודה מראש,
רימון
המידע שברשותך נכון, וברור שבמושג "לפני הספירה" מתכוונים לספירת הנוצרים, שהיא המשמשת כספירה המקובלת בכל העולם, גם את העמים יש להם ספירה נפרדת משלהם, כמו היהודים או הסינים. לגבי ראשי התיבות - נכון שהוספת ה"נ" מדייקת יותר, במקביל ל-BC של הנוצרים (או AD), אבל המושג "לפני הספירה" או "לספירה" נחשב לאבסולוטי גם ללא הוספת הנצרות, ואינני רואה צורך לשנות בכל הערכים.שלומית קדם - שיחה18:04, 12 במאי 2013 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אפשר ללמוד מהערך ספירת הנוצרים, ועוד יותר מהערך האנגלי Common Era, כי בשיח הבינלאומי חל במאה האחרונה שינוי בתפיסה של ספירת השנים. כיום הנטייה, לפחות באנגלית, היא להתייחס לספירה כאל "העידן המקובל"/"העידן הכללי" (Common Era), ולא כספירת השנים להולדת ישו (Anno Domini). בתרבות העברית והישראלית אני מאמין, וזו רק דעתי, שהביטוי "לפני הספירה" אכן החל כקיצור לביטוי "לפני הספירה הנוצרית", אולם כיום, לאור המגמה בעולם, אינני רואה בכך פסול שהביטוי העברי "לפני הספירה" משמש יותר ויותר, וזאת כעדות לכך שהלוח הכללי, הלוח הגרגוריאני, כבר איננו בשימוש נוצרי בלבד. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ג' בסיוון ה'תשע"ג • 18:20, 12 במאי 2013 (IDT)
האם יש לכם דוגמה למאמר מדעי (או מדעי פופולרי עדיף) בעברית שבו הכותב שם ללעג איזושהי תיאוריה? (אני צריך את זה בשביל לראות את סגנון הכתיבה בעיקר). 109.67.221.13323:06, 13 במאי 2013 (IDT)
במאמר מדעי הדיון הוא ענייני, ולא שמים ללעג. או שהדברים נכונים ואז על הכיפאק, או שלא - ואז יש הנמקה או הוכחות. לעג לא יכירנו מקומו כאן. בנצי - שיחה23:17, 13 במאי 2013 (IDT)
אני מבין את כוונתך ואכן יש מאמרים שבהם חוקרים "נכנסים" בתיאוריה נגדית (מסיבות מוצדקות יותר או פחות). אם כבר תראה התנגשויות כאלה זה יהיה במאמרים העוסקים בנושאים לוהטים מהבחינה הרגשית כמו בנושא היווצרותת הזהות המגדרית, הנטייה המינית, סגרגרציה גזעית, יעילותם של תוספי תזונה, ועוד נושאים מחלוקתיים. Ben-Natan - שיחה02:29, 14 במאי 2013 (IDT)
המלחמה בין אקהארט לפיאלקובסקי (אני רץ, משמע אני חושב) הניבה כמה מאמרים ארסיים, של אקהארט בעיקר. כך גם הונדטות הבאות: סטיבן ג' גולד נגד מרוין האריס, חונטת הארכאולוגיה המשווה נגד ג'ארד דאימונד וגם לינוס פולינג נגד דן שכטמן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה13:12, 14 במאי 2013 (IDT)
אילן, התנגדותו של פאולינג למסקנות של שכטמן היתה חריפה מאוד וידועה מאוד. אני לא חושב שהיא חרגה מזה והפכה ללעג. בנצי - שיחה17:31, 14 במאי 2013 (IDT)
בלי לעג: ניסוי האופניים והמרכבה של איינשטיין. איינטיין טען, שאילו מהירות האור הייתה יחסית, כפי שטען ניוטון, אזי, תאונת דרכים בין אופניים מהירים לבין מרכבה איטית, הייתה נראית לצופה מן הצד, בצורה שונה לחלוטין מכפי שהיא נראית בפועל. אילו ניוטון צדק, היינו רואים תחילה את האופניים המהירים מגיעים למקום התאונה ונופלים ורק אז את המרכבה האישית מגיעה למקום ומתנגשת בהם. עִדּוֹ - שיחה13:36, 14 במאי 2013 (IDT)
חפש את מאמרו / עבודת הד"ר של יונתן אדלר בנושא מקוואות. הוא מפריך לגמרי את התיאורייה ששלטה בעולם הארכיאולוגיה עשרות שנים, מיגאל ידין ועד תיאוריות שונות שהשליכו על חיי החברה לאור פירוש מוטעה של הארכיאולוגיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
א. התוכל לפרט יותר ? אשמח אם גם תציין באיזו אוניברסיטה הוא ביצע את מחקרו.
בשבטי ישראל, האם ידוע אם הייתה בחירה של נשיאים/נגידים? כי למשל לא נאמר שהם חייבים להיות לווים או כוהנים - כלומר לא מאיזה מעמד אצולה. אז אולי הייתה בחירה? תודהMeni111 - שיחה23:11, 14 במאי 2013 (IDT)
התחיל נחשון (נשיא שבט יהודה) והקריב על סדר המלוכה, כמה שהמליכו אביו על אחיו.--מדרש במדבר רבה פרשה י"ג וי"ד. אביו המליכו. Nachum - שיחה15:37, 15 במאי 2013 (IDT)
היי, מה זה הדבר שתלוי בחוץ? זה מנוע? זה נועד לקירור מים במערכת סגורה של המזגן? של גז? יש אנשים שחושבים שהוא שואב אוויר מבחוץ אבל אני ב 99% בטוח שלאMeni111 - שיחה
מבלי להכנס להסבר טכני או מדעי (אותו תוכל לקרוא בערכים מזגן, קירור, מקרר, משאבת חום ומנוע קרנו) - המזגן מורכב כך שבחלקו הנמצא בחדר ישנו מאייד (3)(סליל - צנור מפותל) המכיל גז קר ובעזרת מפוח האוויר החם של החדר זורם על פני המאייד ומתקרר. תוך כדי הקירור החום עובר אל הגז, הגז החם נדחס (4) כנוזל חם לתוך סליל אחר הנקרא מעבה (1), זה החלק התלוי בחוץ, אוויר הסביבה מוזרם בעזרת מפוח אחר על פני המעבה ומקרר את הגז. להשלמת התהליך הגז חוזר למאייד דרך חריר צר (2 - שסתום התפשטות) ומתפשט והטמפרטורה שלו יורדת עוד.
אחלה תודה רבה, כמו שחשבתי שהגז מקורר במערכת סגורה. זה באמת מפתיע כמה אנשים חושבים שהמזגן שואב אוויר מבחוץ, נו טוב..
שים לב שדיברנו על מזגן מפוצל או מזגן חלון. יש יחידות מזוג אוויר (מתקנים גדולים לבניני משרדים, מלונות וכיוצ"ב) שמחזור הקירור עובד בצורה זהה אך הם מקררים מים והמים מוזרמים במערכת סגורה לחדרים השונים ביחידות הדומות למאייד. יש מערכות המזרימות אוויר קר המתקרר על ידי יחידת מיזוג אוויר ובמקרה זה בהחלט חלק מהאוויר (בדרך כלל 10%)נשאב מבחוץ כאוויר צח ומתערבב עם אוויר שחוזר מהחדרים, כך חוסכים אנרגיה שכן האוויר החוזר מהחדרים עדיין קר דיו. בחדרי ניתוח כל האוויר הנשאב הוא אוויר צח כדי לא למחזר את החיידקים. בקיצור "תורה היא וללמוד ...צריך" שנילי - שיחה21:06, 15 במאי 2013 (IDT)