לדלג לתוכן

חסידות סטוטשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות סטוטשין היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רוזבדוב מגזע דז'יקוב-רופשיץ. מקים החסידות היה רבי יצחק הורוביץ. חסידות סטוטשין היא היחידה מחצרות בית רופשיץ ששרדה אחרי השואה וקיימת עד היום, על אף שרוב החסידים נרצחו בשואה.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר האדמו"ר רבי יהודא הורוויץ מסטוטשין בבית הקברות הישן בטבריה

רבי יצחק נולד בדז'יקוב בשנת תרכ"ב לרבי משה הורוביץ מרוזבדוב ולאמו בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב (כל צאצאיו נולדו מזיווג זה), ובזיווג שני של הרב יואל הירשפלד. בשנת תרמ"ד החל לכהן ברבנות סטוטשין, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד החל לכהן גם באדמו"רות. לפני זמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב. בתקופה זו התבודד מספר שנים ועסק בתורה כשהוא לא יוצא מחדרו. היה בעל מנגן גדול ורבים באו לשמוע את תפילתו וזמירותיו בנוסח רוזבדוב. התפרסם בחריפותו ובשנינותו הרבה. בסוף ימיו דיבר רבות על הגאולה ועל ביאת משיח. היה מתנגד חריף לציונות. נפטר בסאנוק בכ"ד באדר א' ת"ש בזמן שרצה לברוח לרוסיה. בנותיו נישאו לרבי ישראל יוסף מריגליץ ולרבי נפתלי משנדישוב.

בנו, רבי יהודא מילא את מקומו. נולד בי"ג בתמוז תרנ"ב. היה חתנו של בן דודו רבי יהושע מריבטיטש. לאחר מעברו של אביו לטרנוב מילא את מקומו בסטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. אביו צווה עליו ליטול קויטלאך ושלח אליו אנשים לברכות. במשך שנים רבות לא היו לו ילדים וכסגולה נסע לארץ ישראל והתגורר כשנה בטבריה בביתו של הרב יואל אשכנזי, ואכן נולדה לו בתו היחידה חנה. הוא חזר לגליציה והחל לכהן כאדמו"ר בסטוטשין. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק בית כנסת סטוטשין ושרידי חסידי סטוטשין התקבצו אליו. הוא היה מנשיאי כולל גליציה. היה בעל מנגן ומלחין. נפטר בט' בחשוון תשמ"ב. כתב את סדרת הספרים מנחת יהודא, על התורה ועל המועדים. הייתה לו בת יחידה.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי יהודה ללא בנים פתחו חלק מהחסידים בית כנסת בשם "תולדות יהודה דחסידי סטיטשין", והעמידו בראשו את תלמידו של האדמו"ר, הרב מרדכי מנשה זילבער, ואילו שאר החסידים העמידו את חתנו הרב עובדיה יודקווסקי ז"ל (שנפטר תמוז תש"פ) לרב בביהמ"ד, בהמשך (בערך תשרי תשמ"ג) פנו אל נכדו של רבי יהודה (בן חתנו הרב עובדיה) רבי אליעזר יהושע יודקובסקי, וביקשו ממנו שיכהן כאדמו"ר. הוא אינו מקפיד על גינוני אדמו"ר. הוא עוסק רבות בקירוב בחורים נושרים ובשלום בית. בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו הרב יהודא לכהן כרב וראש כולל של הקהילה.

בשנת תשע"ה הוסכם שחצרו של הרב זילבר תכונה "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין"[1]. בבית מדרשו של הרב יודקובסקי ישנם כ-100 חסידים. ולהרב זילבער מאות חסידים, כאשר בחגים ובאירועים מיוחדים משתתפים אצלו אלפי אנשים גם מאלו שאינם מחסידיו, יש לו בתי מדרש בריכוזים חרדיים נוספים. רבים שאינם חסידיו מגיעים לשיעוריו.

דרך החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות סטוטשין ממשיכה את דרך חסידויות רופשיץ, הדוגלות בלימוד התורה בהתמדה ובעבודת ה' בחכמה ובצניעות. רבי יהודא מסטוטשין אמר שמבין בניו של רבי נפתלי מרופשיץ, רבי אליעזר מדז'יקוב קיבל הכי הרבה בהבנת דרך רופשיץ ומנהגיה, ומבין בניו של רבי אליעזר קיבל הכי הרבה בנו רבי משה מרוזבדוב, ומבין בניו של רבי משה קיבל הכי הרבה רבי יצחק מסטוטשין (כלומר שחסידות סטוטשין היא הממשיכה המרכזית של רופשיץ). ניגוני סטוטשין מיוסדים על נוסח רוזבדוב, שהיה מורכב מתנועות קצרות של "התייפחות" או שמחה.

חסידי סטוטשין נוהגים להתפלל במבטא הגליציאני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החכמה מאין, בני ברק. תולדותיו ותורותיו של רבי יצחק מסטוטשין. חיבר משמשו הרב יאשע ליפשיץ.
  • משמיה דרבי תנחום, ברוקלין. תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין. חיבר תלמידו הרב איסר פירסט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]