יצחק אייזיק חבר
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (כמו קישורים חיצוניים בתוך הערך ועוד), 2. הגהה ועריכה לשונית, 3. יש לציין גם תאריכים כלליים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (כמו קישורים חיצוניים בתוך הערך ועוד), 2. הגהה ועריכה לשונית, 3. יש לציין גם תאריכים כלליים. | |
| לידה |
1789 הורודנה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1852 (בגיל 63 בערך) סובאלק |
| תקופת הפעילות |
? – 11 בנובמבר 1852 |
  | |
רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים. היה תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב שהיה תלמידו של הגאון מווילנה.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תקמ"ט (1789) בעיר הורודנה, לרבי יעקב חבר[1] ולחינקא בת רבי יצחק מאמדור[2]. מגיל 14 למד מפי רבי מנחם מנדל משקלוב[3], שעלה לארץ בשנת תקס"ח בהיות ר' יצחק אייזיק בן 19. לאשתו הראשונה קראו שפרינצא, נפטרה בטיקטין בי"ט תשרי תר"ט (1848)[4]. לאשתו השנייה קראו רבקה מרים[5]. בגיל צעיר התמנה לרבנות בעיירה פרזווע, ואחר כך שימש ברבנות בערים: ראזינאי, וולקוביסק, טיקטין, ובארבע שנותיו האחרונות בסובאלק, נפטר בן שישים וארבע בכ"ט בחשון תרי"ג (1852).
בתורת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמידו רבי יצחק כהנא מספר בשמו שהוא עסק בתורת האר"י והגר"א שלושים שנה ברציפות -”אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבינו הגדול האריז"ל”[6]. עסק גם במשנת הרמח"ל ובספרו "פתחי שערים" הוא משלב מתורת שלושתם. כמו הגר"א, הוא מפרש את כתבי האר"י בדרך משל, בדרכו של הרמח"ל. רבי יצחק אייזיק חיבר גם ספר בשם "מגן וצינה" שמטרתו להוכיח את אמיתות ספר הזוהר והקבלה. בדורו נודע ר' יצחק אייזיק כממשיך מורשת בית מדרשו של הגר"א, והוא נמנה עם בחירי חבורת תלמידי-תלמידיו של הגר"א המכונה: פה שלישי לאליהו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבוריו בנגלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית יצחק, ענייני ספיקות וקבוע, סודילקוב תקצ"ו.
- בית יצחק, ענייני ברירה[7], וילנה תרע"ג
- בית נאמן, עד אחד נאמן באיסורין[8], ורשה תרמ"א
- תשובות בנין עולם[9] על אורח חיים ויורה דעה, ורשה תרי"א.
- תשובות בנין עולם על אבן העזר[10], מהדורה חדשה מוסד הרב קוק תשמ"ח. (מהדורה חלקית נדפסה בוורשה תרס"ד).
- סדר זמנים, על ענייני הזמנים בהלכה[11], ורשה תר"ד.
- הגהות על הש"ס, נכללו במהדורת ש"ס וילנא.
חיבוריו בנסתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פתחי שערים חלק א'[12], ורשה תרמ"ח
- פתחי שערים חלק ב'[13], שם.
- ברית יצחק[14], ביאור לאידרא דמשכנא ועוד, ורשה תרמ"ח
- בית עולמים[15], ביאור לאידרא רבא, ורשה תרמ"ט
- מגן וצינה, להגנת חכמת הקבלה[16], יוהנסבורג תרט"ו
- גנזי מרומים[17], ביאור למסכת אצילות, יוהנסבורג תרכ"ד
- אפיקי ים, ביאור לאגדות הש"ס, ישיבת המקובלים שער השמים ירושלים תשנ"ד
- פרי יצחק[18], ביאור על ספר יצירה, הוראדנא תקנ"ח
דרושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדה של פסח, עם ביאור יד מצרים ויד חזקה[19]
- שיח יצחק, דרושים[20], וילנה תרע"ב
- שיח יצחק, דרושים ח"ב[21], קיידן תרצ"ט
- אור תורה, ביאור לספר מעלות התורה לרבי אברהם אחי הגר"א, ירושלים תר"מ.
ביאורים לכתבי הגר"א ורמ"מ משקלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביאור לספר אדרת אליהו על התורה מהגר"א[22]
- באר יצחק ביאור ללקוטי הגר"א[23]
- ביאור לביאורי אגדות מהגר"א למסכת ברכות, מכון הגר"א תשס"ה.
- ביאור לספר מים אדירים מרבי מנחם מנדל משקלוב, ורשה תרמ"ה, מהדורה שלמה מכתב יד ירושלים תשמ"ז
חלק ניכר מכתביו נשאר בכתבי יד, והוצא לאור לאחר מותו על ידי בניו, נכדיו או מוציאים לאור אחרים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו רבי יוסף כיהן אף הוא ברבנות עיירות, וחיבר מספר חיבורים, בהם "שער יוסף"[24], "כפלים לתושיה"[25] על שיר השירים, ו"זרוע נטויה, ביאור על הגדה של פסח"[26] (שאותה הוציא בעקבות חיבורו של אביו "יד חזקה"[27]).
כמו כן חיבר רבי יוסף שני ספרי הספד, האחד על אביו, "נפש נקי"[28], והשני על אביו וכן על רבי אריה לייב שפירא אב בית דין קובנה, ועל רבי מאיר מברינסק, ורבי אליעזר מהורודנה, ועל רבי אליעזר יצחק פריד, בשם "ציון לנפש"[29].
בנים נוספים הם הרב משה רבינוביץ ורבי אהרן פונדק מווילנה. חתניו הם רבי אליעזר שלמה שכיהן ברבנות, ורבי יצחק צבי הלוי לוין מנהל כולל סובאלק ולומז'ה.
| תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק חבר על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליעזר באומגרטן, האור הקדמון ואורו של לויתן: התורה במשנתו של ר' יצחק אייזיק חבר, עדות לאהרן
יצחק איזיק בן יעקב חבר (1789-1852), דף שער בספרייה הלאומית- שיעורים בספר פתחי שערים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפטר בהורודנה, כ"ד באדר תקצ"א.
- ^ נפטרה ו' בשבט תק"צ.
- ^ בנו בהספדו שהדפיס בשם "נפש נקי"
- ^ הקדמה לבנין עולם שם מזכיר את אביו, אמו ואשתו הראשונה.
- ^ האתר לחקר משפחות יהודיות
- ^ בהקדמת ספרו תולדות יצחק, ירושלים תרל"ד.
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית יצחק [ברורי המדות (ח"ב)], ווילנא, תרע"ג 1913
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית נאמן, ווארשא, תרמ"א 1881
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בנין עולם חלק א-ב, ורשה, תרי"א 1851
- ^ הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל, בנין עולם - שאלות ותשובות בדיני אבן העזר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ח 1988
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, סדר זמנים, ווארשא, תר"ד 1844
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, פתחי שערים - חלק א, ווארשא, תרמ"ח 1888
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, פתחי שערים - חלק ב, ווארשא, תרמ"ח 1888
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, ברית יצחק, ווארשא, תרמ"ח 1888
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית עולמים, ווארשא, תרמ"ט 1889
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב - לוצאטו, משה חיים, 1707-1747 (פרידלנדר, חיים בן משה - עורך), מגן וצינה (וקונ' בביאור יסודי הקבלה), בני ברק, תשמ"ב 1985
- ^ יצחק אייזיק חבר, מסכת אצילות
- ^ יצחק איזיק בן יקותיאל זלמן, פרי יצחק, הוראדנא, תקנ"ח 1798
- ^ חבר, יצחק אייזיק בן יעקב, הגדה של פסח-רי"א חבר, בני ברק, תשנ"ג 1993
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, שיח יצחק, ווילנא, תרע"ב 1912
- ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, שיח יצחק, קיידאן, תרצ"ט 1939
- ^ אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797, אדרת אליהו - תורה, ווארשא, תרמ"ז 1887
- ^ אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797 - חבר, יצחק אייזיק בן יעקב, לקוטי הגר"א [באר יצחק], ווארשא, תרמ"ט 1889
- ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, שער יוסף, יוהאניסבורג, תרי"ב 1852
- ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, כפלים לתושיה, ווארשא, תרל"ג 1873
- ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, זרוע נטויה, ווארשא, תר"ה 1845
- ^ הקדמת המחבר
- ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, נפש נקי, ווארשא, תרי"ג 1853
- ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, ציון לנפש, יאהאניסבורג, תרט"ז 1856
| בקרת זהויות |
|
|---|