לדלג לתוכן

פורטל:תולדות עם ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.


תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!


פריטים

יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני – ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה

10 ביוני 1948, שיירת המשאיות הראשונה עברה בדרך בורמה. דרך העפר, שנקראה על שם ציר אספקה בבורמה לסין במלחמת סין–יפן השנייה, עקפה הכביש משער הגיא לירושלים. השימוש בה איפשר מעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.

אתמולחודש יוני בתולדות עם ישראלמחר

מכבי חשמונאי ירושלים הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שהוקמו בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, והגיעה לעיקר פרסומה והישגיה בתקופת המנדט הבריטי. בראשית שנותיה הרבתה הקבוצה להשתתף במשחקי ידידות מאחר שלא היו בנמצא ליגה וטורניר גביע מסודרים, אך לקראת סיום שנות ה-20 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-30 הייתה הקבוצה אחת מהבכירות בכדורגל בישראל.

הישגיה של מכבי חשמונאי כללו העפלה לשני משחקי הגמר של גביע ארץ ישראל, בהם נחלה הפסדים להפועל ולמכבי תל אביב. במשחק הגמר הראשון שיתפה הפועל תל אביב שחקן שלא כחוק, ובעקבות כך נפסק כי מכבי חשמונאי תחזיק בגביע למשך חצי שנה, מאורע שלא חזר על עצמו בכל שנות הטורניר. עם קבלת ההתאחדות לכדורגל בישראל לפיפ"א ב-1928 נכתב כי הקבוצה זכתה באליפות הליגה, וזאת כ-3 שנים לפני שנערכה העונה הראשונה בפועל. ב-1931 הייתה מכבי חשמונאי לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת הכדורגל הבכירה, ואף נטלה חלק במשחק הדרבי הראשון אי פעם, מול יריבתה העירונית, הפועל ירושלים. לאורך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית בהישגיה של הקבוצה, והישגה הטוב ביותר עד לפירוקה ב-1961 היה העפלה לשמינית גמר גביע המדינה בכדורגל ב-1955.

דימויי זכוכית מאוירת בצבע זהב, הכוללים: מנורה, בית מידות כנראה כזכר לבית המקדש, כד, ארבעת המינים ואריות, מלמדים על תרבות יהדות איטליה ברומא המאה ה-2

לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
שחזור סכמטי של קשת הניצחון שהקדיש הסנט והעם הרומאי לקיסר אדריאנוס לכבוד דיכוי המרד

מרד בר כוכבא הוא מרד שערכו יהודי ארץ ישראל כנגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה.‏‏‏‏ בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, אשר זכה לתמיכת חכמי דורו ובראשם רבי עקיבא. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד ברזל. מאות אלפי יהודים נהרגו והיישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד. תקופת שלוש השנים שבהן שלט בר כוכבא בממלכת יהודה, הייתה לתקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, עד להקמתה של מדינת ישראל. לאור ניתוח המקורות שנוגעים לסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא, רואה המחקר שתי סיבות אפשריות שהובילו למרד: בנייתה של איליה קפיטולינה וגזירת המילה. המחלוקת בין החוקרים היא אילו מסיבות אלה הובילו למעשה לפרוץ המרד: בנייתה מחדש של ירושלים כעיר אלילית או גזירה מטעם הקיסר האוסרת על המילה – או שמא שתי הסיבות גם יחד.

לערך המלא

לרשימה המלאה
טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - שלמה פיינגולד - עצים עתיקים בארץ ישראל - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - אברהם ישעיהו קרליץ - לוי אשכול - הרמן שטרוק - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - שרה טהון - פיסול ישראלי - השומר - שדרות רוטשילד - כפר סבא - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - אבא חושי - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - ארגון צבאי לאומי - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - ישראל קסטנר - אושוויץ - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - עמוס קינן - פרשת הסרג'נטים - תל אביב במלחמת העצמאות - גבולות מדינת ישראל - תל אביב במלחמת העצמאות - מדיניות לשונית בישראל - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - מנורת הכנסת - חיל ההנדסה הקרבית - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - דלות החומר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) - חוק ההסדרים - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc

גולדה מאיר הייתה ראש הממשלה הרביעית של מדינת ישראל והאישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה. כראש ממשלה, הובילה את ישראל במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. היא הייתה גם השלישית בעולם שכיהנה כראש ממשלה, והראשונה מביניהן שנבחרה בבחירה דמוקרטית ולא בגלל שיוך משפחתי‏‏.

בילדותה היא היגרה עם משפחתה מקייב לארצות הברית. הייתה פעילה ציונית וגילתה עניין רב בפעילות במסגרת "פועלי ציון", ואף ארגנה הפגנה כנגד רדיפת היהודים באוקראינה בידי סימון פטליורה. בשנת 1921, בתקופת העלייה השלישית, עלתה בצוותא עם אחותה ומשפחותיהן לארץ ישראל בספינה רעועה בשם "פוקהונטס". ב-ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הייתה גולדה מאירסון אחת מהחותמים על הכרזת העצמאות במוזיאון תל אביב בתל אביב, חתימה שהייתה מלווה בבכיה הסוער. מיד לאחר מכן, נשלחה מאירסון לגייס כספים בארצות הברית למען המאמץ המלחמתי; בארצות הברית שהתה כבר קודם לכן באותה שנה, למען אותה מטרה. מארצות הברית היא נשלחה לברית המועצות כדי לעמוד בראש צירות ישראל בברית המועצות.

מאיר כיהנה כראש ממשלת ישראל מה-17 במרץ 1969, במשך 5 שנים. מאיר ניהלה את מערך ההחלטות לנוכח המודיעין והתנהלות מגעים בינלאומיים, שהתבררו כשגויות בחלקן בדיעבד, ערב מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה. היא נאלצה להתפטר, בעקבות המחאה הצבורית הרחבה שלאחר המלחמה. לאחר פרישתה עברה להתגורר בקיבוץ רביבים, שבו חברה בִּתה. היא חייתה ברביבים עד ליום מותה. היא נפטרה בט' בכסלו ה'תשל"ט, 8 בדצמבר 1978, ונקברה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

לערך המלא

לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת

סאלו בארון היה היסטוריון ומחנך יהודי-אמריקאי יליד פולין. בארון נתמנה לפרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת קולומביה בשנת 1929, שם הוא לימד עד ל-1963 והיה הראשון בארצות הברית שהחזיק בפרופסורה למדעי היהדות. בארון כתב היסטוריה כוללת של היהודים, הטומנת בחובה מספר אספקטים של חייהם הנכרכים יחדיו ומשתרעים על פני שנים רבות, וידוע מפעלו המונומנטלי בן עשרים ושבעה הכרכים: 'היסטוריה חברתית ודתית של היהודים', אותה הוציא לאור בין השנים 1952 עד 1983 ולא סיים עד מותו. מפעל זה עסק היסטוריה חברתית של היהודים, בהקשר הרחב של העולם בו הם חיו. נמתחה עליו ביקורת, משום שהוא נערך על פי נושאים, ולא על פי סדר כרונולוגי.

לערך המלא

לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא גאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.

לערך המלא

לרשימה המלאה

שמשון הוא אחד משני רומנים אותם כתב זאב ז'בוטינסקי. הספר נכתב בין השנים 1926‏-1919, בתקופה בה התגורר ז'בוטינסקי בארץ ישראל. הספר יצא לאור לראשונה בפריז, שם פורסם בהמשכים בשבועון הציוני "רזוויסט" ("השחר"), שיצא לאור ברוסית. עלילת הספר "שמשון" שונה מסיפור שמשון המקראי, וזאת למרות שהספר שזור במוטיבים מרכזיים מסיפורו של שמשון, בהם סיפורי לידתו ומותו. באמצעות סיפור העלילה מתאר ז'בוטינסקי את דמות המנהיג והלוחם עבור האומה, בתקופות מצוקה ושפל. מבעד לדמויות ולאירועים המקראיים שטח ז'בוטינסקי את תפיסת עולמו על תולדות עם ישראל, על מנהיגות כדרך חיים, ואף רמז על הקשיים שניצבו בפניו בהסתדרות הציונית ובהתנהלות מול ממשלת המנדט בארץ ישראל.

לערך המלא

לרשימה המלאה

ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) נמצא בירושלים, בשולי גבעת רם ליד בנייני האומה. שמורים בו מסמכים רבים הנוגעים להקמת התנועה הציונית, פעולותיה בגולה ובארץ ישראל והשלבים בהקמתה של מדינת ישראל. הארכיון הוקם בשנת 1919 בברלין. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הועבר הארכיון לירושלים. בסתיו 1934 נפתח הארכיון לקהל הרחב.

לערך המלא

לרשימה המלאה

תרגום השבעים, ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα, הוא שמו של התרגום הראשון, ביוונית, לספרי מקרא, שראשיתו במאה ה-3 לפנה"ס. אל מפעל התרגום הראשון, צורפו במשך השנים תרגומים נוספים לחיבורים נוספים, שלא נכללו בקאנון העברי. ככל הידוע, הוא נעשה על ידי יהודים באלכסנדריה של מצרים התלמיית. המקור העברי שהיה מונח לפני המתרגמים שונה מנוסח המסורה. בעיות התרגום העיקריות היו עצם המעבר משפה שמית לשפה הודו-אירופית וההכרח הלשוני בשימוש באוצר מילים ומושגים שונה; וכן, אי האחידות בתרגום המילולי והסגנון בכלל המלל המתורגם, בשל מספרם הרב של המתרגמים ותפיסותיהם השונות.

כתבי היד השלמים החשובים הידועים הם:

ככל הנראה עסקו במלאכה זו מספר מתרגמים. ריבוי המתרגמים הוביל בהכרח לרבגוניות בשיטת התרגום ובאוצר המילים. שמות ספרי המקרא והנוספים כפי שנקבעו בתרגום השבעים, עברו בדרך כלל אל התרגומים הלטיניים, ומהם למהדורות המתורגמות של התנ"ך בשפות האירופיות ולאחר אל שפות רבות נוספות.

לערך המלא

לרשימה המלאה

היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)