פיאט 500
מאפיינים כלליים | |
---|---|
נקרא גם | "צ'ינקווצ'נטו" |
יצרן | פיאט |
שנות ייצור | 1957 – 1975 |
מודל קודם | פיאט 500 טופולינו |
מודל אחריו | פיאט 126 |
סיווג | מכונית עירונית |
אורך | 2,970 מ"מ |
רוחב | 1,320 מ"מ |
גובה | 1,325 מ"מ |
משקל | 499 קילוגרם |
בסיס גלגלים | 1,840 מ"מ |
מפרט טכני | |
מנוע |
בנזין מקורר אוויר, 2 צילינדרים בנפחים -
|
מעצב | דאנטה ג'יאקוזה |
פיאט 500 (Fiat 500 מכונה גם "צ'ינקווצ'נטו", 500 באיטלקית) הייתה דגם של מכונית מיני עירונית איטלקית שיוצרה על ידי פיאט בין השנים 1957–1975. היא תוכננה כמכונית פשוטה וזולה שתתאים לשוק שלאחר מלחמת העולם השנייה, אורכה היה 2.97 מטר בלבד, למכונית שתי דלתות והנעה בהנעה אחורית על ידי מנוע בעל שתי בוכנות, מקורר אוויר בנפח של 479 סמ"ק (בדגמים מאוחרים הוגדל הנפח עד ל-594 סמ"ק). עיצובה של המכונית הושפע מהחיפושית של פולקסווגן.
דגם הסטיישן, 2 דלתות אשר יוצר בין השנים 1960–1977 היה קרוי פיאט 500 ג'רדיניירה. מדגם הסטיישן יוצרו 327,000 יחידות.
המיתלים של דגם הזגאטו זאל נלקחו מדגמי פיאט 500 ופיאט 124.
על בסיס "פיאט 500" יוצר בגרמניה בין השנים 1959–1963 דגם NSU / פיאט וינסברג 500 על ידי יצרנית הרכב הגרמנית "NSU-Fiat" (אנ') שייצרה ברישיון "פיאט". מפעל הייצור בעיר היילברון נרכש על ידי "פיאט" מחברת NSU בשנת 1929.
פיאט 500 החדשה - מכונית רטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2007 הציגה פיאט דגם חדש שגם כונה "500", בדיוק 50 שנים אחרי הצגת הדגם המקורי. עיצוב ה-500 החדשה מבוסס על פיאט 'טרפיונו' קונספט, משנת 2004, שכלל אלמנטים עיצוביים שהזכירו את דגם ה-500 המקורי.
פיאט 500 חשמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2020 הוצגה הפיאט 500 החשמלית בישראל, מרחק הנסיעה עם סוללה טעונה במלואה מתחיל ב-195 ק״מ ויכולה להגיע עד 320 ק״מ, תלוי בדגם.[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של פיאט 500
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תומר הדר, החשמלית הכי זולה: פיאט 500 הגיעה לישראל, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2021