פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
"היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |
מְשַׁל יוֹתָם (נקרא גם משל האטד) הוא משל, שנשא יותם בן גדעון על דרך מינויו של שופט חדש לאחר מות אביו, השופט גדעון. המשל מופיע בספר שופטים, פרק ט'. מעבר לתוכנו המעניין של המשל, בני העת החדשה עשויים להתפלא גם מאופן נשיאת המשל, בידי יותם. יותם עמד בראש הר גריזים (בתמונה), המרוחק קילומטר וחצי מהעיר שכם, ונשא קולו, כך שמרבית הנוכחים בעיר שמעו היטב את דבריו. הרעש, הנפוץ בתקופתנו, לא מאפשר כזו אקוסטיקה. זאת למרות, בתנאים אופטימליים, קול האדם יכול להישמע למרחק גדול אפילו פי עשרה.
לקטעי "הידעת?" נוספים
ההיסטוריון בריטי ארנולד ג'וזף טוֹיְנְבִּי (1889 – 1975) לא זכה לרוות נחת כהיסטוריון פורץ דרך, למרות שבספרו "מחקר של ההיסטוריה" הוא ניסח תאוריה כללית של היסטוריה ותרבות, אותה תיבל במנה גדושה של אנטישמיות קיצונית. בכתביו הוא יצא כנגד הומניזם היווני, ורעיונות הלאומיות המודרנית. באופו בלתי צפוי זכה שמו להיות מונצח באמנות רחוב כתופעת אריחי טוינבי המכילים הודעות ממקור מסתורי שנמצאו משובצות בתוך מדרכות אספלט, בערים גדולות בארצות הברית, האריחים מכילים מספר גרסאות לכתובת בעלת הקשרים לאפוקליפסה ולתאוריית קשר: "רעיון טוינבי, ב-2001 של קובריק, תחיית המתים, בכוכב צדק".
לקטעי "הידעת?" נוספים
סרט וידאו בן 37 שניות המתעד הפגנה ברגע השיא של ההפיכה בתוניסיה (2011) (בערבית: ثورة الياسمين) החלה ב-18 בדצמבר 2010 כסדרה של הפגנות ומהומות רחבות היקף נגד השלטון הדיקטטורי של נשיא תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי, שנמשך 23 שנים ברציפות. המפגינים מחו על השחיתות, האבטלה, תנאי החיים הקשים ודיכוי חופש הביטוי וזכויות יסוד אחרות. ההפגנות והמהומות שהפכו להתקוממות עממית ברחבי המדינה, הביאו את בן עלי ומשפחתו לטוס לערב הסעודית ב-14 בינואר 2011, ובסמוך לאחר מכן, להדחת בן עלי מתפקיד הנשיא.
"כותב הבקשות מנאפולי", ציור משנת 1893. כותב בקשות הוא אדם שיודע קרוא וכתוב ועוסק לפרנסתו בכתיבת בקשות, מכתבים רשמיים והצהרות עבור לקוחות חסרי ידע בקריאה וכתיבה, או כאלה שרמת הכתיבה שלהם ירודה ולא מאפשרת להם להתנסח כראוי. דוכנים של כותבי הבקשות נפרשו במקומות מרכזיים ולצד משרדי ממשלה, ממשל מקומי ובתי משפט. הפונים לשירותי כותב הבקשות נעזרו לרוב ביכולת הניסוח שלו וביכולתו לכתוב את הדרוש במכונת כתיבה. בעוד שבדרך כלל עסק כותב הבקשות בכתיבה רשמית, בפניות למוסדות, בהצהרות ובעתירות, היו מקרים בהם עסק בכתיבת מכתבי אהבה ובייעוץ כללי, מתוקף היותו משכיל זמין בסביבה נבערת.
- היסטוריה כללית
- אירועים בלוח העברי
- היישוב בארץ ישראל
- המזרח התיכון
- אירופה
- גרמניה
- צרפת
- אוסטרליה
- אמריקה הלטינית
- נשים בהיסטוריה (היום)
- 1610 – אנרי הרביעי, מלך צרפת, נרצח בדקירה (בתמונה) על ידי קנאי קתולי
- 1948 – דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל
- 1955 – המלחמה הקרה: מדינות מזרח אירופה חותמות על ברית ורשה
- 1998 – פרק הסיום של סדרת הטלוויזיה סיינפלד משודר בכל רחבי העולם ונצפה על ידי כ-76 מיליון צופים
- יום העצמאות (כאשר ה' באייר חל ביום שני)
- היום העשרים ואחד של ספירת העומר
- ה'ק"ד – נפטר רבי לוי בן גרשום (הרלב"ג), פרשן מקרא, פילוסוף, אסטרונום ורופא
- ה'תר"ף – בועידת סן רמו אושר המנדט הבריטי על ארץ ישראל על פי הצהרת בלפור
- ה'תרפ"א – נולד הרב מרדכי ברויאר, חתן פרס ישראל, מומחה לנוסח המסורה ומפתח "שיטת הבחינות" להתמודדות דתית עם ביקורת המקרא
- ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: המנדט הבריטי על ארץ ישראל פוקע, ונכנסת לתוקף מדינת ישראל. צבאות ערב פולשים לארץ ישראל.
- ה'תשי"א – נפטר הרב ראובן טרופ, ראש ישיבת היישוב החדש
פרשת השבוע: אמור
הדף היומי: מסכת בבא מציעא, דף ע"ה
ו' באייר
ה'תשפ"ד - יום העצמאות (נדחה) - אירועים בלוח העברי
- 1921 - הנציב העליון הרברט סמואל מכריז על הפסקת העלייה לארץ ישראל. שינוי זה במדיניותו מיוחס לצורך לפייס את הערבים בעקבות פרעות תרפ"א.
- 1933 - ל"ג בעומר. שערי הקונסוליה הגרמנית בירושלים מוצתים, ואלמונים מסירים את דגל צלב הקרס מגג הקונסוליה בתל אביב.
- 1934 - גשמים עזים ופתאומיים מביאים לשיטפון בטבריה הזורע חורבן והרס בעיר העתיקה וגובה את חייהם של 36 אנשים.
- 1947 - שר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו נושא בעצרת האומות המאוחדות נאום בו הביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
- 1948 - ה' באייר תש"ח - הכרזת העצמאות מסיימת את תקופת היישוב ומתחילה בחיי העם היהודי את תקופת מדינת ישראל.
- 1948 – הכרזת העצמאות – דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, ערב סיום המנדט הבריטי, במוזיאון תל אביב. מדינות ערב פותחות במלחמה נגד מדינת ישראל.
- 1483 – הכתרתו של שארל השמיני, מלך צרפת
- 1509 – קרב אנדלו – אחר הקרבות המרכזיים במלחמות איטלקיות – הצרפתית מביסים את הוונציאנים
- 1610 – נרצח אנרי הרביעי, מלך צרפת ובמקומו עולה לשלטון לואי השלושה עשר
- 1643 – לואי הארבעה עשר מוכתר בגיל 4 כמלך צרפת, עם מותו של אביו לואי השלושה עשר
- 1796 – הרופא הבריטי אדוארד ג'נר מזריק את החיסון הראשון נגד אבעבועות שחורות
- 1811 – ספרד מעניקה עצמאות לפרגוואי
- 1900 – האולימפיאדה השנייה נפתחת בפריז
- 1940 – מלחמת העולם השנייה – רוטרדאם מופצצת על ידי הלופטוואפה הגרמני
- 1940 – מלחמת העולם השנייה – הולנד נכנעת לכוחות גרמניה הנאצית
- 1955 – המלחמה הקרה: 8 מדינות קומוניסטיות ובראשן ברית המועצות חותמות על הסכם ברית ורשה
- 1970 – נוסדת סיעת הצבא האדום בגרמניה
- 2008 – הטניסאית הבלגית ז'וסטין הנין פורשת (ולאחר מכן תחזור) ובכך הופכת לטניסאית הראשונה הפורשת כשהיא מדורגת מספר 1 בעולם
- 1316 – נולד קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- 1847 – נפטרה הפסנתרנית והמלחינה פאני מנדלסון (בתמונה)
- 1867 – נולד המדינאי קורט אייזנר
- 1868 – נולד הרופא והסקסולוג מגנוס הירשפלד, ממקימי הוועדה המדעית-הומניטרית והמכון לסקסולוגיה ומחלוצי התנועה לזכויות להט"ב (נפטר באותו היום ב-1935)
- 1880 – נולד הגנרל-פלדמרשל וילהלם ליסט
- 1885 – נולד המנצח והמלחין אוטו קלמפרר, מהמנצחים הדגולים של המאה העשרים
- 1927 – הושקה אוניית הנוסעים המפוארת קאפ ארקונה
- 1940 – מלחמת העולם השנייה: רוטרדאם מופצצת על ידי הלופטוואפה הגרמני
- 1940 – מלחמת העולם השנייה: הולנד נכנעת לכוחות גרמניה הנאצית
- 1954 – נפטר מפקד השריון של הוורמאכט
- 1955 – נחתמה ברית ורשה על ידי שמונה מדינות, ביניהן גרמניה המזרחית
- 1970 – נוסדת סיעת הצבא האדום
- 1984 – נפטר פושע המלחמה הנאצי ולטר ראוף
- 2011 – גמר אירוויזיון 2011 בדיסלדורף
- 1553 – נולדה מרגריט דה ולואה, נסיכת צרפת, רעייתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת
- 1610 – אנרי הרביעי, מלך צרפת, נרצח בדקירה (בתמונה) על ידי קנאי קתולי
- 1643 – לואי הארבעה עשר מוכתר בגיל 4 כמלך צרפת, עם מותו של אביו לואי השלושה עשר מלך צרפת
- 1900 – האולימפיאדה השנייה נפתחת בפריז
- 1943 – אניית בית החולים הקנטאור מוטבעת על ידי טורפדו יפני במלחמת העולם השנייה. רק 64 מתוך 338 אנשי הצוות שורדים.
- 1969 – נולדה השחקנית קייט בלאנשט (בתמונה).
- 1984 – מוטבע מטבע דולר אוסטרלי אחד.
- 2004 – מארי אליזבט דונלדסון ילידת הובארט מתחתנת עם פרדריק, נסיך דנמרק, לאחר שפגש אותה בסידני בשנת 2000, והופכת לנסיכת דנמרק.
- 1811 - פרגוואי מכריזה על עצמאותה
- 1855 - נולד ארמס דה פונסקה, נשיא ברזיל בין 1910 ל-1914
- 1939 - לינה מדינה, ילדה פרואנית בת 5 ושבעה חודשים, הופכת לאם הצעירה ביותר בתולדות הרפואה המתועדת
- 1964 - נולד הכדורגלן והמאמן הארגנטינאי נסטור גורוסיטו
- 1978 - נולד הכדורגלן האורוגוואי גוסטבו וארלה
- 1979 - נולד הכדורגלן האקוודורי קרלוס טנוריו
- 1983 - נפטר מיגל אלמאן ולדס, נשיא מקסיקו בין 1946 ל-1952
- 1999 – נוסדת "ברית נשות וייקס", ארגון מחאה נגד הפצצות ניסיוניות של הצי האמריקאי במחוז וייקס בפוארטו ריקו, שהביא לסוף ההפצצות
- נולדו
- 1969 – קייט בלאנשט, שחקנית קולנוע
- 1971 – סופיה קופולה, שחקנית, תסריטאית ובמאית קולנוע, זוכת פרס אוסקר
- נפטרו
- 1881 – מרי סיקול (בתמונה), אחות סיעודית בריטית-ג'מייקנית, פעלה במהלך מלחמת קרים; האוטוביוגרפיה שלה הוא בין הראשונות של אישה ממוצע מעורב גזעית
- 1940 – אמה גולדמן, פעילה אנרכיסטית, פמיניסטית, תומכת זכויות להט"ב
- 1979 – ג'ין ריס, סופרת בריטית-דומיניקנית
- 1965 – פרנסס פרקינס, פוליטיקאית ואקטיביסטית אמריקאית, האישה הראשונה להימנות כשרת העבודה בארצות הברית
- 1987 – ריטה הייוורת', שחקנית קולנוע
קרב אז'נקור נערך ב-25 באוקטובר 1415 בצפון צרפת, כחלק ממלחמת מאה השנים בין הצבא האנגלי (תחת פיקודו של הנרי החמישי, מלך אנגליה) לבין הצבא הצרפתי (תחת פיקודו של הקונסטבל - ראש הצבא הצרפתי בימי הביניים - שארל ד'אלברה). הקרב הביא ליצירת עליונות אנגלית במלחמה ולשליטה אנגלית בצרפת במידה שלא הייתה כמותה לפני הקרב או אחריו.
-
בבוקר הקרב, ציור של סר ג'והן גילברט.
-
קרב אז'נקור. ציור מתחילת המאה ה-15.
-
טקס הודיה שערכו האנגלים לאחר הקרב, הדפס משנת 1909.
אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ התיאטרון ביוון העתיקה
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד
ההיסטוריה של קובה, המדינה הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינות האיים הקריביים, מתחילה בסביבות 5,300 לפני הספירה, אז ראשוני המתיישבים בה היו בני הגואחנטביי. בעקבותיהם הגיעו גם בני הסיבוניי והטאינו. רוב התושבים היו חקלאים, אך היו בהם גם ציידים-לקטים. קובה היא מהמקומות הראשונים אליהם הגיע כריסטופר קולומבוס בעולם החדש, ב-28 באוקטובר 1492. הספרדים החלו ליישב את קובה ב-1511. התנגדות התושבים המקומיים לספרדים דוכאה.
במשך קרוב ל-400 שנות שלטון ספרדי בקובה נעלמו בהדרגה התרבויות המקומיות, והמקומיים נטמעו בספרדים. אלו פיתחו את תעשיות הסוכר והטבק, וקובה הייתה ליצואנית הגדולה בעולם של מוצרים אלה. במהלך המאה ה-19 קמו בקובה תנועות בדלניות ששאפו לעצמאות, אך בסופו של דבר, הייתה זו מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898 ששמה קץ לשלטון הספרדי. ב-1902 זכתה קובה לעצמאות, ובראשית דרכה הייתה מדינה דמוקרטית. ב-1933 התחוללה במדינה הפיכה, שבעקבותיה שלט בה לסירוגין הרודן פולחנסיו בטיסטה. ב-1959 הושלמה המהפכה הקובנית, ואת השלטון תפס פידל קסטרו, שהפך את קובה למדינה קומוניסטית, ומבעלת ברית של ארצות הברית היא הפכה ליריבתה המרה.
העת העתיקה: מרקוס ויפסניוס אגריפה ♦ אלכסנדר הגדול ♦ קלאופטרה ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון
ימי הביניים: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
רנסאנס: לאונרדו דה וינצ'י ♦
- פוליטיקאים: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון
- אנשי רוח ומדע: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל
- אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦
- היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ קורט טוכולסקי
העת העתיקה: קרב קאנאי ♦ קרב קדש ♦ מלחמת גאליה ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
ימי הביניים: המצור הגדול על מלטה ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ כיבוש קונסטנטינופול ♦ המצור על אנטיוכיה מלחמת מאה השנים 1337-1453
העת החדשה: קרב נאווארינו ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ♦ טבח מי ליי ♦ מלחמת צ'צ'ניה השנייה ♦
מלחמת העולם הראשונה: בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ קרב שרטון דוגר (1915) ♦
מלחמת העולם השנייה: מלחמת איטליה–יוון ♦ קרב ביר חכים ♦ קרב מידוויי ♦ קרב סטלינגרד ♦ הפשיטה על דייפ ♦ המערכה על צרפת ♦ המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה ♦ צרפת החופשית ♦ המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) ♦ טיגר ♦ T-34 ♦ הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ♦
תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר
תחומים נוספים: בלשנות היסטורית | כרונולוגיה | פרוסופוגרפיה | גאוגרפיה היסטורית | אנתרופולוגיה | יחסים בינלאומייםאסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג
אסכולות נוספות: היסטוריציזם | היסטוריה חברתית | מטריאליזם היסטורי | פוסטמודרניזםהיסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא
היסטוריה על ציר הזמן |
---|
|
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | המהפכה הנאוליתית
תקופת האבן | נדידת האדם הקדמון
התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית
התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
היסטוריה של מצרים העתיקה | מצרים העתיקה
האימפריה האכדית | אשור | שומר
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית
שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
ערכים נוספים בתחום ימי הביניים
המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים
קולוניאליזם | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית | הצהרת זכויות האדם והאזרח
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית
מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותית
לוח אירועים בהיסטוריה |
---|
היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד
לערכים נוספים בנושא ההיסטוריה של מדינות אוקיאניההיסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון
היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ
לערכים נוספים על ההיסטוריה של אירופההיסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה
היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד
אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה
מצרים | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין
ימי הביניים
האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית
העת החדשה
האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית |
לערכים נוספים בנושא היסטוריה של אימפריות
ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקהראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בימי הבינייםחסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בעת החדשה- השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית
היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה| מבצע עופרת יצוקה
תולדות עם ישראל | היישוב | השואה | ישראל | צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
- היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
- מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה
היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת
ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.
האתר הנבחר של היום:
אתר של החוג להיסטוריה באוניברסיטת אוהיו העוסק בהיסטוריה צבאית ומתמקד על מלחמת האזרחים האמריקאית. האתר מכיל עשרות מאמרים, ועוד רבים וטובים בארכיב על מגוון רחב של נושאים. דפי המשנה כוללים מסמכים ותמונות מקוריות, מאמרים של תלמידי החוג, מאמרים הסוקרים נושאים שעל סדר היום בפרספקטיבה היסטורית המקיף נושאים גלובליים של היסטוריה צבאית וביקורות על ספרי היסטוריה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.
חודשיים לאחר מות בנו במלחמת לבנון השנייה, נאם דויד גרוסמן את הנאום המרכזי בעצרת לציון 11 השנים לרצח רבין. נאום זה עורר הדים רבים וזכורים ממנו הביטויים "הנהגה חלולה" ו"אין מלך בישראל", בהתייחסו להנהגה המדינית והצבאית בישראל, ו"לתת לפירומן לעסוק בכיבוי אש" שהתייחס למינויו של אביגדור ליברמן לשר לעניינים אסטרטגיים. גרוסמן קרא לצדדים לחזור למשא ומתן והתייחס לשכול מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני.
נאומו של דוד גרוסמן מעצרת הזיכרון לרבין
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפה העברית באתר ויקיטקסט
אלכסיי מקסימוֹביץ' פֶּשְקוֹב (ברוסית: Алексей Максимович Пешков;( 1868 – 18 ביוני 1936), הידוע יותר בשם מקסִים גוֹרקִי (ברוסית: Максим Горький; "גורקי" פירושו "מר"), היה סופר רוסי, מייסד ספרות הריאליזם הסוציאליסטי ופעיל פוליטי. הוא הפך לחברו הקרוב של לנין אחרי פגישתם ב-1902. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכה דירתו בפטרוגרד למרכז פעולה בולשביקי, גורקי הרבה לכתוב על מעמד הפועלים ומאבקם. הוא נחשב לאב המייסד של זרם סוציאליסטי חדש באמנות והיה מעורב בניסוח הדוקטרינה של הריאליזם הסוציאליסטי, שגרסה כי על אנשי הרוח לשרת בכתביהם את מטרות הפרולטריון. רבים מספריו ומחזותיו תורגמו לעברית.
מכתבו של מקסים גורקי על המהפכה הרוסית משנת 1906 (באנגלית)
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפות זרות באתר ויקיטקסט באנגלית
|
|
|
|
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אירוע היסטורי זה החל בגלל עיקרון, שגרם למעשה פלילי קיצוני. חודש לאחר אותו מעשה שהיווה טריגר – החל האירוע ההיסטורי, שלאחר סיומו הוקם המוסד שנועד למנוע אירוע דומה. המוסד נכשל במבחן התוצאה, והאירוע ההיסטורי חזר על עצמו, בעצמה רבה יותר. מהו האירוע ההיסטורי, מהו המוסד, מהו המעשה הפלילי ומיהו מבצעו?
פתרון | |
---|---|
|
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)