פרנק סטלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנק סטלה
Frank Stella
ברטרוספקטיבה, ברלין 2012
ברטרוספקטיבה, ברלין 2012
לידה 12 במאי 1936
מלדן, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במאי 2024 (בגיל 87)
מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אמריקאי
מקום לימודים
תחום יצירה ציור ופיסול
זרם באמנות אקספרסיוניזם מופשט, מינימליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי קאראווג'ו עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Flin Flon VI עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מיאמי (12 במאי 2000)
פרס רומא
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרידריך שילר
המדליה הלאומית לאומנויות
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Barbara Rose (19611969) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Peter Stella עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנק סטלהאנגלית: Frank Stella‏; 12 במאי 19364 במאי 2024) היה צייר, פסל ואמן הדפס אמריקאי. השתייך לזרם המינימליזם ולמופשט פוסט-ציורי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטלה נולד בעיר מלדן, מסצ'וסטס ארצות הברית למשפחה של מהגרים מאיטליה. אביו היה גניקולוג ואמו אמנית. בשנה השנייה שלו בתיכון פיליפס החל ללמוד ציור. הוא למד באוניברסיטת פרינסטון לתואר בהיסטוריה, אך לקח שיעורי אמנות והתוודע לסצנה הניו יורקית והושפע מהאקספרסיוניזם מופשט. בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת עבר לגור במנהטן ניו יורק. בשנים 1969–1961 היה נשוי לברברה רוז מבקרת והיסטוריונית אמנות. לזוג שני ילדים. בת נוספת יש לו מחוץ לנישואין ועוד שני בנים מרופאת הילדים הרייט מקגורק איתה התחתן ב-1973.[1]

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף שנות ה-50 – אמצע שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם המעבר לניו יורק החל ליצור עבודות שמדגישות את התמונה כאובייקט. בשנים אלו יצר סדרה של ציורים בשם "הציורים השחורים" ובהם פיתח רעיונות חדשים של קומפוזיציה ציורית. הוא השתמש בסדרה זו בצבע אמייל תעשייתי לפרסומות ועשה סטריפים (רצועות) רוחביים ברווחים שווים על גבי הקנבס. בין הפסים האלו הוא הותיר את השטח לא צבוע.[2]

בשנים אלו החל להשתמש בבד ציור מעוצב (אנ') (בדי ציור שאינם מרובעים או מלבניים) כמו למשל בסדרת "Irregular Polygon series".[3]

סטלה דחה את מבקרי האמנות שרצו לפרש את עבודתו באמירה ידועה שלו "מה שאתה רואה זה מה שאתה רואה" שהפכה למוטו הלא רשמי של תנועת המינימליזם.

שנות ה-60 – שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1970 המוזיאון לאמנות מודרנית הציג תערוכה רטרוספקטיבית לסטלה ובכך הפך לאמן הצעיר ביותר שקיבל תערוכה כזו[4].

בסדרת "הכפר הפולני" - Polish Village series (1973)[5] ובסדרות נוספות בשנים אלו, הציג סטלה עבודות תבליט שאותן כינה "ציור מקסימליסטי" בשל איכויותיו הפיסוליות - תבליטיות.

ב-1969 יצר סמליל לכבוד 100 שנה למוזיאון המטרופוליטן לאמנות.

בתור חובב מרוצי מכוניות הוזמן סטלה ב- 1976 על ידי BMW לצייר על מכונית BMW E9.[6]

שנות ה-80 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה ה-80 עד אמצע ה-90 סטלה יצר סדרה של עבודות המתבססות על יצירתו של הרמן מלוויל על הליוויתן מובי דיק.[7]

ב-1993 יצר ציור קיר ענק עבור תיאטרון הנסיכה מווילס (אנ') שבטורונטו.

בתחילת שנת 2010 החל להשתמש במחשב ככלי עזר לעיצוב פסלים.

סטלה הציג בתערוכות רבות במוקדים מרכזיים כגון מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים, אוסף פיליפס, מוזיאון בולטימור לאמנות (אנ'), המוזיאון לאמנות מודרנית ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנק סטלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]