תלמיד
תלמיד הוא שלט או נער הלומד בבית ספר יסודי חטיבה או תיכון יושב בכיתה שמונה שעות עם 10 דקות לאכול צריך לבקש רשות כדי לצאת לשירותים הדבר הכי בסיסי לא יכול לדבר בלי רשות לא יכולה לעשות כלום וחי בדיקטטורה שמונה שעות מהיום ואחרי זה הוא גם מקבל שיעורי בית שזה לפחות עוד ארבע שעות מהיום שזה כבר 12 שעות ואז גם צריך לישון אבל מוקדם כדי שבכל זאת שתהיה רגיל לבית ספר אז צריך 10 שעות שינה 22 שעות ביום שעתיים לעצמנו ביום שנראה לכם הגיוני?
_A_school_girl,_jodhpur_rajasthan_India.jpg)
מוסדות חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין המסגרות הממוסדות ללימודים ניתן להזכיר את גן הילדים, בית הספר (הכולל: יסודי, חטיבת ביניים ותיכון), הסמינר למורים, המכללה, האוניברסיטה, הישיבה והכולל.
לתלמידים במסגרות השונות יש לעיתים שמות ייחודיים:
- סטודנט - כינוי לתלמיד במכללה או באוניברסיטה.
- אברך - המציין תלמיד נשוי במסגרת ישיבתית.
- חניך - תלמיד במסגרת של חינוך בלתי פורמלי.
- שוליה - מתמחה הלומד מקצוע מסוים מבעל מקצוע תוך כדי העבודה ומסייעים לבעל המקצוע בעבודתו.
במסגרות חינוכיות רבות נהוג קוד לבוש ההולם את אופי המוסד או תלבושת אחידה לכל התלמידים.
אמצעי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמצעי הלימוד של התלמיד הם מגוונים ביותר ופעמים רבות תהליך הלמידה מערב יותר מאמצעי לימוד אחד. אמצעים אלו כוללים:
- אדם אחר הבקיא בידע או המיומנות הרצויים ומקנה אותו במסגרת שיעור קבוצתי בכיתה או במסגרת יחידנית של שיעור פרטי. לדוגמה:
- ספרים וחומרים כתובים אחרים - באמצעות הבנת הנקרא יכול התלמיד להשתמש בטקסטים שונים לצורכי לימוד. חומרי העיון יכולים להיות מודפסים או אלקטרוניים.
- ספרי לימוד - עוזרים לתלמיד לחזור על החומר הנלמד ולתרגל אותו.
- מילון - משמש לבירור אוצר המילים של שפה מסוימת. בין המילונים העבריים המוכרים נמצאים מילון אבן-שושן, מילון בן-יהודה, מילון ספיר ו"רב-מילים".
- אנציקלופדיה או לקסיקון - מאגר ידע.
- מאמר מדעי - משמש לרוב תלמידים מתקדמים באקדמיה.
- מדריך למשתמש - מסייע בלמידת אופן השימוש במערכות ומכשירים שונים.
- ספרי מידע והדרכה בתחומים שונים כגון מגדיר צמחים וספר בישול.
- קבוצת השווים - החברים בקבוצה או הכיתה של התלמיד עוזרים לתלמיד לתרגל את החומר הנלמד.
התנהגות וניהול עצמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל תלמיד בעל אישיות ייחודית בפני עצמה[1]. הבדלים בין אישיים במיומנויות קשב ויכולת שליטה עצמית משפיעים רבות על ההתפתחות הרגשית-חברתית ועל ההצלחה האקדמית[2]. קושי בניהול עצמי יכול להוביל לקשיים בהסתגלות החברתית ולירידה בביצועים האקדמיים[2].
עם ההתקדמות של התלמיד בבית הספר האחריות על התפקוד האקדמי שלו עוברת בהדרגה מהמורים וההורים אל התלמיד עצמו. הדרישה מהתלמיד לניהול עצמי מתעצמת לקראת הכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה[3].
דחיינות היא תופעה נפוצה מאוד באקדמיה. עם זאת, היא מצטמצמת כאשר הסטודנט בוחר את מסלול הלימוד מיוזמתו מתוך רצון לקידום עצמי וכאשר הוא נהנה מתהליך הלמידה[3].
הערכת תפקודו של התלמיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מדידה והערכה בחינוך פורמלי
התעודה מרכזת את ציוני התלמיד ואופן התנהגותו עבור כל שנת לימוד. נהוג לחלק את התעודה מספר פעמים משנה.
תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על מילוי הדרישות הלימודיות בבחינות הבגרות.
השפעת טכנולוגיית המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתפתחות של טכנולוגיות מידע ותקשורת משפיעה על אופיו של התלמיד המודרני.
תלמידי המאה ה-21 חשופים כל העת למידע זמין ומגוון המשתנה בקצב מהיר. בהתאם לכך אין הם רואים עוד בבית הספר את מקור המידע היחידי או העיקרי עבורם[4].
הנגישות הרבה של המידע משפיעה על אופן החינוך אשר יאפשר לתלמידיו להשתלב בהצלחה בחברה בבגרותם. היא מפחיתה את הצורך ללמד את המידע עצמו ובמקביל מעלה את הצורך ללמד את הדור הצעיר כיצד להשתמש בו. כלומר, מטרת ההוראה היא להכשיר לומדים עצמאיים בעלי יכולת עיבוד מידע והבניה אקטיבית של ידע. עליה לפתח בקרב התלמידים כישורים ומיומנויות אשר מאפשרים התמודדות עם אתגרים מדעיים–טכנולוגיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים המתאימים לתקופה בה הם חיים[4].
התלמיד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינת ישראל חוקקה מספר חוקים הנוגעים לתלמידים.
חוק לימוד חובה קובע שכל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (מגן חובה ועד סוף כיתה י"ב).
חוק זכויות התלמיד מסדיר את נושא זכויות התלמידים במערכת החינוך ובכך הופך את הפרתן לעבירה על החוק. אחד ההישגים הבולטים של מועצת התלמידים והנוער הארצית הוא הסעיף בחוק הקובע שחובה על כל מוסד חינוך, להוציא גן ילדים, לעודד הקמת מועצת תלמידים ואסור לו למנוע את הקמתה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוקים הקשורים לזכויות התלמיד - מתוך אתר משרד החינוך.
- חוק זכויות התלמיד כולל התיקון מ-2004, באתר משרד החינוך
- שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה- אתר חינמי של אפרת גז להדרכה בפיתוח והפקה של משחקים לימודיים
- מי יאבחן את תלמידי בית הספר? כתבתה של ד”ר שושי דורפברגר על משמעות האבחונים ותרומתם לתהליך ההוראה בבתי הספר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות
- ^ 1 2 Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
- ^ 1 2 Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.
- ^ 1 2 ד"ר עדי בן דוד (2012). תהליך החקר המדעי בכיתה — מהתאוריה למעשה. אאוריקה, גיליון 33.
