חג הקורבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חג הקורבן
عيد الأضحى
חג הקורבן בפקיסטן, 2007
חג הקורבן בפקיסטן, 2007
שמות נוספים עיד אל-אדח'א, חג הקורבן, עיד אל-חג', עיד אל-כביר, תקופת החג'
סוג חגים ומועדים באסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבה מצוות עלייה לרגל למכה, עקידת ישמעאל בידי אברהם
חוגגים מחגי הדת המוסלמית, מחגי הדת הדרוזית
חגיגות עלייה לרגל למכה, שחיטת כבש או טלה, חגיגות משפחתיות, תפילות במסגדים וקניית מתנות ובגדים חדשים
מאכלים seviyan, בשר בקר, בשר טלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מתקשר עם צום אל-ערפה (וקפת ערפה), חג'
מועד
תאריך התחלה העשירי בחודש המוסלמי ד'ו אל-חיג'ה
תאריך סיום הארבעה-עשר בחודש המוסלמי ד'ו אל-חיג'ה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תפילות חג הקורבן בבנגלדש, 2011

חג הקורבןערבית: عيد الأضحى; תעתיק חופשי: עיד אל-אד'חא, תעתיק מדויק: עִיד אלְאַצְ'חא), המכונה גם ה"עיד אל-כביר" (العيد الكبير, עיד = 'חג'), הוא חג מוסלמי ודרוזי המציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל למכה. הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה (החודש האחרון בלוח המוסלמי) ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום בעיר מכה, שעיקרו הקרבת קורבנות של טלה והכנת בשרו למאכל בסעודת החג של המקריב ומשפחתו או כתרומה לעניים.

גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן בתאריך זהה לחג המקביל אצל המוסלמים, אם כי מנהגי החג אצל הדרוזים שונים[1]. גם אצל הדרוזים חג הקורבן הוא החג החשוב ביותר.

סיפור העקדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לקשר את החג לסיפור עקדת בנו של אברהם. שם החג, "חג הקורבן", נובע גם הוא מן הקשר לסיפור העקידה המתואר בקוראן וכחלק מהאמונה המוסלמית והדרוזית.

סיפור העקדה המופיע בקוראן דומה מאוד לסיפור עקדת יצחק המתואר בתורה, אך לא נאמר שם במפורש איזה מבניו של אברהם נעקד. לפי הפלג המוסלמי-סוני מסופר כי אותו הבן היה ישמעאל, ואילו הפלג המוסלמי-שיעי טוען כי היה זה יצחק.

בסורת א-צאפאת, פסוקים 101–107, מסופר כי הנביא אבראהים, המאמין באללה, חלם כי הוא שוחט את בנו ומעלה אותו כקורבן לאלוהים. הוא סיפר לבנו את החלום, והבן השיב לאביו שעליו לראות בחלומו ציווי מהאל, ולהקריב אותו לעולה. אברהם מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת וביקש לשחוט את בנו כדי להוכיח את חוזק אמונתו באלוהים. אלוהים ראה זאת ושלח לו כבש, אותו שחט אברהם במקום את בנו.

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלייה לרגל למכה, בה התרחש סיפור העקידה לפי המתואר בקוראן.
  • צום ביום שלפני החג (שנקרא "יום ערפה" או "וקפת ערפה").
  • תפילת חג ביומו הראשון של החג.
  • קניית בגדים חדשים לכל המשפחה וחגיגות משפחתיות וקהילתיות (בחמולות).
  • קריאת פסוקים מהקוראן בבתי הקברות.
  • שחיטת כבש (או בהמה אחרת) והכנת בשרו למאכל בחג. לפי האמונה, יש לחלק את הקורבן לשלושה חלקים: חלק למקריב, חלק למשפחתו, וחלק לעניים.

רוב המוסלמים נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות בו מאפים וממתקים, כמו עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת, עוגיות וכו'.

חג הקורבן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוגיות, ממתקים ומאפים תוצרת-בית לרגל חג הקורבן בכפר מע'אר, 2012

חג הקורבן נחגג על-ידי מוסלמים (ערבים, צ'רקסים ואחרים) ודרוזים בישראל. על-פי חוקי העבודה בישראל, עובדים החוגגים את חג הקורבן זכאים להיעדר ממקום עבודתם בארבעת ימי חופשת החג - ומבלי שייפגע שכרם.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חג הקורבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]