תחנת ביניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת דלק משמשת בהרבה מקרים כתחנת ביניים

תחנת ביניים (מכונה גם: עצירת ביניים) היא תחנה שבה המשתמש בדרך עוצר, וממשיך מאוחר יותר.

ברכב פרטי הפסקה זו יכולה להעשות על מנת לאפשר לנהג להתרענן ולנוח, או משלל סיבות אחרות. בתחבורה ציבורית עצירה זו נעשית בדרך כלל על מנת להחליף קווי תחבורה.

ברכב פרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחנות ביניים הנמצאות בשימוש על ידי הנוסע ברכב פרטי, ניתן לעיתים לרכוש דלק, צידה לדרך ואוכל או להשתמש בשירותים. במהלך ההיסטוריה, ככל שנסיעות הפכו ארוכות יותר, היה נפוץ למצוא אכסניות ללון בהן בנקודות אלה[1], ולעיתים היה מתפתח סביבן יישוב של ממש. לעיתים ניתן היה גם להחליף בהן קבוצה לדרך.

בתחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצירת ביניים בתחבורה ציבורית מאפשרת פרק זמן קצר בין נסיעות, אותו מנצלות חברות התחבורה בהרבה מקרים לפצות על עיכובים, מנוחה לנהגים או החלפתם.

נוסעים יכולים להשתמש בתחנות אלה כתחנות מעבר ולהחליף בהן בין קווי תחבורה שונים. תחנות מרכזיות הן דוגמה לתחנות מעבר כאלה.

בנסיעה בינעירונית (בדרך כלל), ברכבת או באוטובוס בין עירוני, עצירת הביניים היא הפסקה שעל הנוסע לעשות בין קטעי הנסיעה. זהו זמן השהייה בטרמינל לאחר עזיבת כלי אחד והמתנה לעלות לכלי הרכב הבא. נסיעות בין עירוניות ובינלאומיות רבות כוללות עצירות ביניים.

באוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחבורה אווירית, תחנת ביניים (המכונה גם "תחנת קונקשן") היא נמל התעופה שבו נוסעים מחליפים בין טיסה אחת לאחרת, או מחכים בו שטיסתם תמשיך ליעדה. זמן השהיה בתחנות מסוג זה יכול לנוע בין שעות בודדות עד ליממה שלמה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיום, כאשר כלי התחבורה העיקרי הוא הרכב ולא הסוס, בתים כאלה אינם קיימים.