פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 726 ערכים מומלצים מתוך 355,436 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 490 ערכים (0.2%) הוא ערך מומלץ.

ערכים מומלצים נבחרים

פנחס רוטנברג
פנחס רוטנברג

פנחס רוטנברג (תרל"ט, 5 בפברואר 1879י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן רוסי יהודי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל, מייסד "חברת החשמל פלשתינה", הורתה של חברת החשמל לישראל.

בעת עבודתו כמהנדס ומנהל הפך לפעיל במפלגה הסוציאל-רבולוציונרית, אך לאחר שהסתבך בפרשת הרצח של גאורגי גפון, נאלץ לעזוב את רוסיה לאירופה בשנת 1906. לאחר מהפכת פברואר חזר והשתלב בשלטון של ממשלת המעבר הרוסית, אולם עם השתלטות הבולשביקים עזב את רוסיה בפעם האחרונה.

בגלותו הראשונה מרוסיה החל להשתלב בתנועה הציונית, ויצא למסע באירופה ובארצות הברית לגיוס תמיכה בהקמתם של הגדודים העבריים. בהגיעו לארץ ישראל בשנת 1919, החל לעסוק בפעילות ציבורית ודיפלומטית מקומית. הוא פעל מטעם ועד הצירים וההסתדרות הציונית מול שלטונות המנדט הבריטי להקמת תחנות כוח ומפעלי מים לצורך פיתוח הארץ, והקים את "חברת החשמל לפלשתינה" ואת תחנת הכוח הראשונה של תל אביב, את תחנת הכוח הראשונה בחיפה, את תחנת הכוח בטבריה ואת תחנת הכוח בנהריים, כאשר האחרונה המריצה את היישוב היהודי וזיכתה אותו עוד בימי חייו בכינוי "הזקן מנהריים".

היה יושב ראש הנהלת הוועד הלאומי בשנים 1929–1931, ונשיא הוועד בין 1939 עד התפטרותו בשנת 1940 בעקבות מצבו הבריאותי המידרדר. פעל לצמצום ושינוי הנהלת הוועד לגוף טכנוקרטי ולביטול שיטת הזרמים בחינוך. במישור המדיני עבד רבות מול השלטון הבריטי למען פיתוח היישוב, התנגדות לספר הלבן וטיפול בפרעות הערבים. כמו כן פעל להשגת הסכם בין היהודים והערבים החיים בארץ ישראל לסיום הסכסוך, כי סבר שמשטר של הסכמה בין היהודים והערבים יביא לשיתוף פעולה ביניהם. רוטנברג היה אישיות על-מפלגתית שמעולם לא היה חבר באף מפלגה שפעלה ביישוב, ופעל כמתווך למען איחוי הקרע בין הציונות הסוציאליסטית והרוויזיוניסטית.

פלינדרס פיטרי
פלינדרס פיטרי
פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (3 ביוני 185328 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית. הוא היה הראשון שהחזיק בתואר "אגיפטולוג" בממלכה המאוחדת, וחפר ברוב האתרים החשובים במצרים, לרבות נאוקרטיס, טאניס, תבאי ואתרים רבים במחוז פיום. הוא חפר גם באתרים בארץ ישראל. פיטרי היה הראשון שניסח את עקרונות הארכאולוגיה המודרנית: עקרון ההשתכבות היחסית – סטרטיגרפיה, ועקרון הכרונולוגיה הקרמית – טיפולוגיה. אחד הגילויים החשובים ביותר שלו הוא אסטלת ישראל, כתובת מצרית המזכירה את השם "ישראל". זהו האזכור החוץ־מקראי הקדום ביותר שנמצא לשם זה. פיטרי ראה גילוי זה כחשוב ביותר בכל שנות עבודתו.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

טרור ופשע: די. בי. קופר - פרשת תמאם שוד

אירופה: המהפכה הצרפתית - החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט - פרשת דרייפוס

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא
מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת סיני - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - שדרות רוטשילד - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - אברהם ישעיהו קרליץ - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר