פורטל:היסטוריה
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
"היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |
ממוזיקת שנות ה-70 זכורים כיום בעיקר הרוק הקלאסי והדיסקו. אולם מיזם המוזיקה הגדול, הבולט, המצליח והממושך בישראל, בעשור זה, היה פסטיבל הזמר החסידי. זו הייתה תחרות של שירים עם לחנים מקוריים לפסוקים מהמקורות, שנערכה בארץ מהלך חגי תשרי, ויצאה לסיבובי הופעות ממושכים בחו"ל. השתתפו בה זמרי השורה הראשונה בישראל ובעולם היהודי, וחלק מהשירים שהולחנו לכבודה מושמעים ומושרים עד ימנו. הייתה ביקורת מסוימת על שירת נשים בפסטיבל. אבל ניסיונות לערוך פסטיבל דומה, בו רק גברים שרים, ובו נשים וגברים יושבים בנפרד בקהל, נכשלו מבחינה כלכלית.
לקטעי "הידעת?" נוספים
מפעל חייו של כריסטופר קולומבוס, הנחשב לאחד מגדולי מגלי הארצות בכל הדורות, היה נתון למחלוקת בין היסטוריונים לאורך הדורות כל אחד מטעמיו הוא, כל אחד מתוך השקפת עולמו. תחילה ניסו הבריטים להמעיט בחשיבותו של קולומבוס ובמקומו לטפח את ג'ון קבוט שבשליחות מלך אנגליה היה אחד האירופאים הראשונים שהגיעו לאמריקה. וזמן קצר לאחר המהפכה האמריקאית החלו בארצות הברית לראות בקולומבוס את הדמות המייסדת של העולם החדש. שמו של קולומבוס זכה לעדנה עם חגיגות 400 שנים לגילוי אמריקה בארצות הברית, עת קהילת המהגרים האיטלקיים העלו את זכרו על נס כמקור סולידריות והזדהות. בראשית המאה ה-20 הוחלט בארצות הברית לרומם את שמו בחג לאומי, יום קולומבוס. בשנת 1990 פרסם ההיסטוריון קירקפטריק סאל ספר רוויזיוניזם היסטורי המתאר את קולומבוס כארכיטיפ של הקולוניאליזם, כובש, מדכא, תאב בצע וחדל-אישים בכלל וכרב חובל בפרט. בתגובה כתב ההיסטוריון וויליאם מקניל כי בכתיבה ההיסטורית על קולומבוס מתגלים פגמי המחקר ההיסטורי המקיש מתוך מקורות היסטוריים הסובלים מעירפול את הפרשנות המתאימה למטרות של החוקר המודרני. מקניל מסכם המלעיזים והמעריצים על קולומבוס מפרסמים מחקרים היסטוריים שמציירים קריקטורה של המציאות המורכבת בכך שהם הופכים את קולומבוס למפלצת צמאת דם או דמות של קדוש על פי נטיית ליבם.
לקטעי "הידעת?" נוספים
וידאו המתאר את נזקי רעידת האדמה של שנת 1906, מאוסף ארכיון פרלינגר, דקה ו40 שניות. בשעה 5:12 בבוקר ב-18 באפריל 1906 הכתה בסן פרנסיסקו רעידת אדמה חזקה בעוצמה מוערכת של כ-7.9 בסולם ריכטר. בעקבות קריסת הבניינים לה גרמה הרעידה, התבקעו צינורות הגז של העיר והציתו שריפות ענק שהתפשטו לכל רחבי העיר והשתוללו ללא הפסקה במשך מספר ימים. יותר משלושה רבעים מן העיר נותרו בהריסות, כולל רובו של מרכז העיר. ההערכות מאותו הזמן דיווחו כי כ-498 תושבים איבדו את חייהם, אך הערכות מודרניות מעריכות את מספר ההרוגים באלפים.
אבא, חכה לי (באנגלית: Wait for Me, Daddy) הוא תצלום שצילם קלוד פ' דטלוף ב-1 באוקטובר 1940 בעת מצעד של מגויסי "הרגימנט של קולומביה הבריטית" (The British Columbia Regiment) בניו וסטמינסטר, קולומביה הבריטית, קנדה. בעת שדטלוף צילם את התמונה, רץ וורן ברנרד מידי אמו לעבר אביו, טוראי ג'ק ברנרד. התמונה זכתה לחשיפה רבה בקנדה בתקופת מלחמת העולם השנייה ושימשה במסע הפרסום לאגרות המלחמה.
- היסטוריה כללית
- אירועים בלוח העברי
- היישוב בארץ ישראל
- המזרח התיכון
- אירופה
- גרמניה
- צרפת
- אוסטרליה
- אמריקה הלטינית
- נשים בהיסטוריה (היום)
- 1941 – עם תבוסת הממשלה הפרו-נאצית של רשיד עאלי במלחמה האנגלו-עיראקית מתחיל הפרהוד בו נרצחים 179 מיהודי בגדאד
- 1967 – הביטלס מוציאים את אלבומם פורץ הדרך "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band"
- 1980 – רשת החדשות CNN מתחילה לשדר
- 1998 – מוקם הבנק המרכזי האירופי (בתמונה)
- 2001 – יורש העצר של נפאל, הנסיך דיפנדרה, רוצח תשעה מבני משפחת המלוכה בהם המלך בירנדרה
- היום השלושים ותשעה של ספירת העומר
- ה'תש"ה – מלחמת העולם השנייה: הצבא הגרמני נכנע ללא תנאי לצבאות בעלות הברית (בתמונה: כתב הכניעה של גרמניה הנאצית)
- ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: נפתח מבצע פלשת
- ה'תשל"ב – חטיפת מטוס סבנה לשדה התעופה לוד; נוסעיו חולצו למחרת בפעולה של סיירת מטכ"ל
- 1921 - מתפרסמת הפקודה הרשמית, מתאריך 11 במאי, המפרידה את תל אביב ושכונותיה מיפו, ויוצרת גוף מוניציפלי עצמאי.
- 1925 - גיליונו הראשון של העיתון "דבר", עיתון תנועת העבודה, יוצא לאור, בעריכת ברל כצנלסון. העיתון המשיך להופיע במשך למעלה מ-70 שנה, וב-1996 הפסיקה הופעתו.
- 1927 חברי קבוצת השומר הצעיר מנסים בפעם הרביעית להקים יישוב עברי על אדמת עין שמר, לאחר שניסיונות להתיישב במקום על ידי אנשי השומר ואנשי גדוד העבודה, בשנים 1913, 1917 ו-1921 כשלו. הניסיון עולה יפה, והקיבוץ, מראשוני קיבוצי השומר הצעיר, מצליח להכות שורשים בקרקע.
- 1941 - תם מרד רשיד עלי אל-כילאני הפרו נאצי בעיראק. רבים ביישוב חשו כי המרד, שהיה מלווה בפרעות ביהודים (פרעות המכונות "הפרהוד"), מהווה סכנה אסטרטגית למצב הבריטים במזרח התיכון ולמצבו של היישוב. המופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני עמד לצידו של אל-כילאני. רבים ביישוב התנדבו לסייע לבריטים בדיכוי המרד. בפעולות אלו נהרג דוד רזיאל, מפקד האצ"ל. עם דיכוי המרד נמלט המופתי לברלין ושם המשיך בפעולותיו בתמיכה בנאצים.
- 1941 – הפרהוד – פרעות ביהודי בגדד. 180 יהודים נרצחו.
- 1941 – המלחמה האנגלו-עיראקית מסתיימת.
- 1987 – ראש ממשלת לבנון, רשיד כראמי, נהרג בהתפצצות מטען חבלה במסוקו.
- 2001 – 21 הרוגים בפיגוע בדולפינריום בתל אביב.
- 81 לפנה"ס – הסתיימו הפרוסקריפציות של לוקיוס קורנליוס סולה ברפובליקה הרומית, שבמהלכם הורה על רציחתם של כ-4,700 איש ברומא וברחבי איטליה
- 1195 – קרב שמכור בין הממלכה הגאורגית המאוחדת לבין אטבאגות אזרבייג'ן
- 1459 – בוועידה במנטובה (איטליה) מוחלט לחדש את מסעות הצלב נגד האימפריה העות'מאנית החל מה-26 בספטמבר; מאבקי כוחות בין מתיאש הוניאדי ופרידריך השלישי על השליטה באימפריה הרומית הקדושה מסכלים ניסיון זה
- 1485 – מתיאש הוניאדי כובש את וינה ועושה אותה לבירה שלו
- 1533 – אן בולין מוכתרת למלכת אנגליה
- 1941 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה ורומניה פולשות לבסרביה
- 1941 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה משלימה את כיבוש כרתים
- 1943 – תחילת חיסול גטו לבוב
- 1978 – גרמניה המערבית ופולין מסיימות בתיקו 0 – 0 במשחק הפתיחה של מונדיאל 1978
- 1998 – מוקם הבנק המרכזי האירופי
- 1459 – בוועידה במנטובה (איטליה) מוחלט לחדש את מסעות הצלב נגד האימפריה העות'מאנית החל מה-26 בספטמבר; מאבקי כוחות בין מתיאש הוניאדי ופרידריך השלישי על השליטה באימפריה הרומית הקדושה מסכלים ניסיון זה
- 1780 – נולד איש הצבא קרל פון קלאוזביץ (בתמונה העליונה), מאבות תורת הלחימה המודרנית
- 1881 – נולדה זמרת האופרה מרגרתה מצנאואר
- 1941 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה ורומניה פולשות לבסרביה
- 1941 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה משלימה את כיבוש כרתים
- 1973 – נולדה היידי קלום (בתמונה התחתונה) – דוגמנית על, שחקנית קולנוע, מנחת טלוויזיה, אשת עסקים, מעצבת אופנה, מפיקת טלוויזיה ואמנית
- 1978 – גרמניה המערבית ופולין מסיימות בתיקו 0 – 0 במשחק הפתיחה של מונדיאל 1978
- 1979 – נפטר הפיזיקאי ורנר פורסמן, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1956
- 1998 – מוקם הבנק המרכזי האירופי בפרנקפורט
- 1998 – מוקם הבנק המרכזי האירופי (בתמונה)
- 2008 – נפטר איב סן לורן, מעצב אופנה צרפתי, מקים מותג האופנה הקרוי על שמו
- 1878 – הקליפר לוך ארד (בתמונה), עולה על שרטון בין האי מאטון ברד לחוף הספינות הטרופות שבטזמניה.
- 2004 – ג'ניפר הוקינס זוכה בתחרות מיס תבל שנערכה בקיטו שבאקוודור.
- 1947 - בפנמה סיטי נחנך נמל התעופה הבינלאומי טוקומן
- 1969 - נולד הכדורגלן המקסיקני לואיס גרסיה פוסטיגו
- 1971 - נולד השחקן הקובני-מקסיקני מריו סימארו
- 1987 - נולדה האתלטית הקובנית יאריסלי סילבה
- 1988 - נולד הכדורגלן המקסיקני חאבייר הרננדס
- 1988 - נולד הכדורגלן הקוסטה ריקאי דאב מיריה
- 1533 – אן בולין מוכתרת כמלכת אנגליה
- 2015 – אמינה גוריב ממונית לנשיאה הראשונה של מאוריציוס
- נולדו
- 1898 – מולי פיקון, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית, ופזמונאית פורה ביידיש
- 1926 – מרילין מונרו (בתמונה), שחקנית קולנוע ואייקון חברתי
- 1933 – רות ארנון, ביוכימאית, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה
- 1937 – קולין מקאלוג, סופרת אוסטרלית, ספרה הידוע – ציפורים מתות בסתר
- 1973 – היידי קלום, דוגמנית גרמניה-אמריקאית
- 1974 – אלאניס מוריסט, זמרת רוק אלטרנטיבי
- נפטרו
- 1927 – ליזי בורדן, הואשמה ברצח אמה ואביה החורג באמצעות גרזן, וזוכתה; הפכה לדמות היסטורית
- 1968 – הלן קלר, סופרת אמריקאית, ודמות היסטורית אייקונית
קרב קורסון, הידוע גם כקרב על כיס קורסון-צ'רקאסי, היה קרב חשוב במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנערך בשטח אוקראינה בחודשים ינואר ופברואר 1944 בין כוחות הצבא האדום לבין צבא גרמניה הנאצית. במסגרת הקרב כיתרו כוחות משתי חזיתות סובייטיות כוח גרמני, שכלל כ-60 אלף חיילים וניסו להשמיד את הכוח הגרמני המכותר, ובמקביל נאלצו ללחום כדי למנוע מכוחות חילוץ גרמניים חזקים של קבוצת ארמיות דרום לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוחות המכותרים. ב-17 בפברואר, לאחר למעלה משלושה שבועות של קרבות קשים, הצליח חלק מהכוח הגרמני המכותר לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוח החילוץ לאחר שנטש מאחור כמעט את כל ציודו הכבד. שני הצדדים היריבים ספגו אבדות כבדות במהלך הקרב, אך הוא שאב חלק גדול מהעתודות הניידות של קבוצת ארמיות דרום, החליש את כוחה, ויצר את התנאים, שאפשרו לצבא הסובייטי לפתוח בשורת מתקפות מוצלחות בשטח אוקראינה המערבית במהלך החודשים הבאים.
-
כוחות חילוץ גרמניים נעים לעמדות לקראת היציאה לקרב
-
טנקי טיגר מכוח החילוץ של כיס קורסון
-
חיילים גרמנים בנסיגה בדרכים בוציות ינואר 44
-
מטוסי תובלה גרמניים מסוג יונקרס Ju 52 בשדה תעופה בכיס, באוויר מטוסים מסוג שטוקה
-
חיילים של הצבא האדום רוכבים על גבי טנק מסוג T-26 בעת מתקפה על הכיס
אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ התיאטרון ביוון העתיקה
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד
הפלמ"ח (פלוגות מחץ), הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 1941 – 1948. השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, גדולה בהרבה אף מתרומתו הצבאית, אשר גם היא חשובה. בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות היה הפלמ"ח חוט השדרה של הצבא החדש, ונשא בעול הגנת הנגב כולו, ובמלחמה בצפון ובמרכז, עד שהתארגן הצבא, התגייס והחל בפעולה. הפלמ"ח יצר אתוס של לוחם וחלוץ, איש רעים ומפקד, אשר מתגלם בדמויות כגון יגאל אלון או יצחק רבין. תרומתו של הפלמ"ח למאבק בשלטון הבריטי, להעפלה ולעלייה היא רבה, כן רבה תרומתו בהגנה על המדינה הצעירה במלחמת העצמאות, אך רבה אף תרומתו של הפלמ"ח ליישוב הארץ, לתרבותה, לספרות העברית ולזמר העברי.
העת העתיקה: מרקוס ויפסניוס אגריפה ♦ אלכסנדר הגדול ♦ קלאופטרה ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון
ימי הביניים: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
רנסאנס: לאונרדו דה וינצ'י ♦
- פוליטיקאים: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון
- אנשי רוח ומדע: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל
- אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦
- היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ קורט טוכולסקי
העת העתיקה: קרב קאנאי ♦ קרב קדש ♦ מלחמת גאליה ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
ימי הביניים: המצור הגדול על מלטה ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ כיבוש קונסטנטינופול ♦ המצור על אנטיוכיה מלחמת מאה השנים 1337-1453
העת החדשה: קרב נאווארינו ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ♦ טבח מי ליי ♦ מלחמת צ'צ'ניה השנייה ♦
מלחמת העולם הראשונה: בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ קרב שרטון דוגר (1915) ♦
מלחמת העולם השנייה: מלחמת איטליה–יוון ♦ קרב ביר חכים ♦ קרב מידוויי ♦ קרב סטלינגרד ♦ הפשיטה על דייפ ♦ המערכה על צרפת ♦ המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה ♦ צרפת החופשית ♦ המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) ♦ טיגר ♦ T-34 ♦ הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ♦
תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר
תחומים נוספים: בלשנות היסטורית | כרונולוגיה | פרוסופוגרפיה | גאוגרפיה היסטורית | אנתרופולוגיה | יחסים בינלאומייםאסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג
אסכולות נוספות: היסטוריציזם | היסטוריה חברתית | מטריאליזם היסטורי | פוסטמודרניזםהיסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא
היסטוריה על ציר הזמן |
---|
|
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | המהפכה הנאוליתית
תקופת האבן | נדידת האדם הקדמון
התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית
התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
היסטוריה של מצרים העתיקה | מצרים העתיקה
האימפריה האכדית | אשור | שומר
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית
שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
ערכים נוספים בתחום ימי הביניים
המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים
קולוניאליזם | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית | הצהרת זכויות האדם והאזרח
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית
מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותית
לוח אירועים בהיסטוריה |
---|
היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד
לערכים נוספים בנושא ההיסטוריה של מדינות אוקיאניההיסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון
היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ
לערכים נוספים על ההיסטוריה של אירופההיסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה
היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד
אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה
מצרים | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין
ימי הביניים
האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית
העת החדשה
האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית |
לערכים נוספים בנושא היסטוריה של אימפריות
ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקהראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בימי הבינייםחסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בעת החדשה- השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית
היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה| מבצע עופרת יצוקה
תולדות עם ישראל | היישוב | השואה | ישראל | צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
- היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
- מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה
היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת
ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.
האתר הנבחר של היום:
הארכיון המקוון אל מכון ליאו בק
מכון ליאו בק הוא מכון מחקר עם מרכזים בירושלים, ניו יורק, ולונדון המוקדש לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהדות גרמניה. ארכיון המכון עובר תהליך דיטיזציה ובמהלכו יועלו לרשת מסמכים אישיים של יהודים דוברי גרמנית, כ-80,000 ספרים הכוללים את המהדורות הראשונות של ספרי משה מנדלסון והיינריך היינה, כתבים מראשית המאה ה-16, הכוללים את מרטין לותר, תומאס מור וארסמוס מרוטרדם. וכן אוסף מקיף של כתבי עת שפורסמו מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20. לפרטים בעברית ניתן לגלוש לאתר מכון ליאו בק בירושלים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.
סדר עולם רבה הינו חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר-כוכבא. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא; הספר בצורתו הנוכחית נערך ונכתב במשך הדורות. לפי השערת החוקר יום-טוב ליפמן צונץ, עריכתו המאוחרת של הספר היא משנת 806. הספר מבוסס על מסורות ודרשות. הכרונולוגיה שבספר מונה את השנים השלמות שקדמו למועד הנזכר. כמו כן, בעל הסדר עולם מונה למניין השנים מאדם הראשון. כיום, מונים למניין בריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם). כדי לדעת באיזה שנה לבריאה התרחש המאורע, יש להוסיף שנתיים על מניין בעל הסדר עולם.
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפה העברית באתר ויקיטקסט
מתקן המעצר בגואנטנמו הוא מתקן כליאה בבסיס הצי האמריקאי במפרץ גואנטנמו שבקובה. המתקן הוקם בשנת 2002 בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ומשמש את הפנטגון ואת ה-CIA לכליאתם של כמאתיים עצירים ביטחוניים ממדינות שונות, חלקם פעילי אל-קאעידה, לפני משפטם ולחריצת דינם במשפט צבאי. מתקן זה מעורר פולמוס רב, וזאת משתי סיבות: האחת היא עקב הימצאותו בשטח שאינו שייך לארצות הברית אלא רק חכור על ידה, וכתוצאה מכך הוא אינו כפוף לחוקה ולבתי המשפט האזרחיים. סיבה שנייה היא ההגדרה המשפטית של לוחם בלתי חוקי הניתנת לעצירים שם והשוללת מהם את זכויותיו של שבוי מלחמה על פי אמנת ז'נבה השלישית. לטענת ארגון זכויות האדם אמנסטי וארגונים אחרים, ממשלת ארצות הברית מנצלת את הפרצות בחוק הללו על מנת לעצור ללא משפט ולחקור באמצעים שאינם חוקיים לפי האמנה. ב-22 בינואר 2009 הוציא נשיא ארצות הברית ברק אובמה צו המורה על סגירת מתקן המעצר בגואנטנמו.
אסופת מסמכים, מחקרים, עדויות ודוחות מודיעין הסוקרים את מתקן המעצר
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפות זרות באתר ויקיטקסט באנגלית
|
|
|
|
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האיש אשר היה בעל תפקיד של מונרך בפועל, מונה לתפקידו על ידי השליט העליון. כמו בדומה למקרה מאוחר יותר – איש זה תכנן בקפידה רצח של מנהיג האויב, שבעקבותיו היה האירוע שהרגיע את האזור למשך קרוב למאה שנים. התכנון כלל בניית כלי נשק באופן חדשני, הסלקת הנשק כך שלא יתגלה על ידי אנשי האבטחה של המעגל החיצוני, הגעה עד לקרבן והשארתו ללא שומרי ראשו בתחבולה. כשהוא לבד עם קרבנו – שלף את נשקו וחיסל את אויבו תוך כדי הסוואה, כך שדבר ההתנקשות יתגלה כשיהיה רחוק מזירת האירוע, במקום מבטחים. הרצח תואר בכתובים של אותה עת באופן גרפי במיוחד. מיהו האיש ואת מי רצח?
פתרון | |
---|---|
|
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)